1

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

באישום הראשון (המתייחס לשני הנאשמים) הורשעו שני הנאשמים בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דוח במועד - שתי עבירות לפי סעיף 216 (4) וסעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

באישום השני (המתייחס לנאשם מס' 2 בלבד), הורשע הנאשם בביצוע עבירה אחת של אי הגשת דוח אישי על הכנסותיו לשנת 2018 - עבירה לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

יצוין כי לפי הצהרת המדינה המחדלים הוסרו, בפרק הזמן שבית המשפט דחה את הדיונים להסרתם, אך הנאשמים לא שילמו את הקנס המנהלי הנדרש לצורך סילוק כתב האישום.

המדינה הדגישה את גובה המחזורים של הנאשמת 1, בשנים הרלוונטיות לאישום הראשון, שהגיעו לסך של כ-4.3 מיליון ₪.

לעמדתה, מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר בפועל, ובנסיבות תיק זה, לאור הסרת המחדלים במלואם, ביקשה להטיל על הנאשמת 1, אשר אינה פעילה כיום, קנס סמלי לשיקול דעת בית המשפט ואילו על הנאשם 2, מנהל החברה, ביקשה להטיל עונש מאסר מותנה וקנס גבוה שישקף את מחזורי הכספים בהם גלום המס המצטבר לשנים הרלוונטיות.

2

מנגד, הדגיש הסניגור את העובדה שהנאשם ניצל את הדחיות שהעניק לו בית המשפט להסרת המחדלים, צוין כי מדובר במי שמצוי בהליכי פשיטת רגל, שהפרוטה חסרה בכיסו ועל כן לא יכל לסיים את ההליך בקנס מנהלי. לדבריו, הוא אף קיבל בעקבות הסרת המחדלים, הודעה מרשויות המס על ביטול עיצום כספי שהוטל עליו לשנת 2018, ואף קיבל הודעה על החזרי מס לאותה שנה, ולמרות המחזור הכספי הנקוב בכתב האישום, מדובר בשולי רווח נמוכים עד אפסיים, כלשון הסניגור, ואין לדברים השלכה מדויקת על היבטי המס. לפיכך, ביקש הסניגור שבית משפט יטיל על הנאשם קנס מתון. הוגשו מסמכים שונים מצד הסניגור, על מנת לשכנע במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ואת מגעיו עם רשויות המיסים (ראה נ/1 - נ/5).

הנאשם ציין כי עבד כשכיר ב-2019 והעסק לא היה פעיל מזה זמן רב. עוד ציין כי כל כספי המע"מ שולמו במלואם.

בחנתי את הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, את מדיניות הענישה הנוהגת ואת נסיבות העבירה, תוך שנתתי דעתי לכך, כי לעת הזו, המחדלים הוסרו.

בשים לב לכך, מתחם הענישה בתיק זה ביחס לנאשמת 1, שאיננה פעילה, הוא קנס סמלי בלבד, ואילו מתחם הענישה ביחס לנאשם 2, נע בין מאסר על תנאי ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל, וקנס הנע בין 8,500 ₪ ועד ל- 20,000 ש"ח.

מיקום עונשו של כל אחד מהנאשמים בתוך מתחם העונש ההולם נגזר מהנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

נמסר לבית המשפט על ידי המדינה, כי הנאשמת 1 אינה פעילה כיום ועל כן, בית המשפט יסתפק בהטלת קנס סמלי בעניינה.

הנאשם 2 נעדר עבר פלילי, במהלך המשפט פעל והסיר את כל המחדלים כפי שהמדינה עצמה אישרה.

הנאשם 2 נתון בקשיים כלכליים ולדבריו מצוי בהליכי פשיטת רגל (ראו נ/1 ו-נ/5).

בהטלת קנס על הנאשם, חייב בית המשפט, על פי הוראות סעיף 40ח לחוק העונשין, להתחשב במסוגלותו הכלכלית של הנאשם.

לפיכך, על הנאשמת 1 יוטל קנס סמלי בלבד, ואילו על הנאשם 2 יוטלו עונשים הולמים ומתונים בשים לב להסרת המחדלים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת 1 -

קנס סמלי בסך של 1 ₪, הואיל ומדובר בחברה שאינה פעילה.

הנאשם 2 -

3

6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו, את העבירות בהן הורשע בתיק זה ו/או כל עבירה מסוג פשע על פקודת מס הכנסה.

קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.11.21 ובכל 10 לחודש לאחר מכן. פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מידי ויפעיל את צו המאסר שלצדו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, 21 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.