1

לפניי בקשה לעיין בתיק בית משפט ת"פ 2539-08 מדינת ישראל נ' מרכז רפואי ענת 1991 בע"מ ואחרים (להלן - "התיק הפלילי").

1.      עניינו של התיק הפלילי בהליך שהסתיים ביום 5.7.09 עת ניתן גזר דין כנגד שתיים: מרכז רפואי ענת 1991 בע"מ (להלן - "המשיבה 2") וגב' תמי אלון (להלן -"המשיבה 3" וביחד עם המשיבה 2 להלן - "המשיבות"). אציין, כי כתב האישום הוגש תחילה גם כנגד המשיב 4 אך זה נמחק בשלב כלשהו במסגרת כתב אישום מתוקן.

2.      הבקשה לעיין בתיק הפלילי הוגשה על ידי חברת "יהלומי חושן ארגמן בע"מ" (להלן - "המבקשת") שהיא הנתבעת בתביעה שהוגשה לטענתה על ידי המשיב 4 בת"א 75948-12-20 (להלן - "התביעה האזרחית"). עוד טענה המבקשת, כי במסגרת התביעה האזרחית עלו סוגיות שנדונו במסגרת התיק הפלילי ועל כן המידע המצוי בתיק הפלילי רלבנטי לתביעה האזרחית. לפיכך טענה המבקשת, כי בהעדר מניעה על פי דין יש לאפשר לה לעיין בתיק הפלילי וזאת מכוח עקרון פומביות הדיון.

3.      ביום 11.09.22 הוריתי לצדדים בתיק להגיב לבקשה.

2

4.      בהתאם, המשיבה 1 הודיעה כי היא מתנגדת מהטעמים הבאים: (א) המבקשת אינה צד לתיק הפלילי והמשיב 4 נמחק במסגרת תיקון של כתב האישום; (ב) חובת הסודיות הפסיקאלית הקבועה בסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 (להלן - "חוק מע"מ"). לעניין זה טענה המשיבה 1, תוך שמפנה לפסיקה, כי המידע שנאסף על ידה בתוקף תפקידה לא נועד לשמש צדדים שלישיים בבירור סכסוכיהם. לצד זאת טענה, כי התיק הפלילי בוער ואינו נמצא בידיה וכי אין התנגדות לפרסום החלטות פומביות כגון פרוטוקולים, הכרעת דין וגזר דין.

המשיבות הצטרפו להתנגדות המשיבה 1 בהסתמך על סעיף 142 לחוק מע"מ וטענו כי הן אינן צד לתביעה האזרחית וכי הן עלולות להיפגע בשל מתן היתר לעיין בתיק הפלילי. עוד הוסיפו, כי יש לתת משקל לפרק הזמן שחלף, המצדיק הגנה על פרטיותן בהקשרו של עניין אשר הסתיים בשנת 2009.

המשיב 4 הצטרף אף הוא להתנגדות המשיבה 1 לאור חובת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מע"מ וטען תוך שמפנה לפסיקה כי המבקשת לא עמדה בנטל להסיר את החיסיון שכן לא הציבה נימוק משכנע לבקשה. כמו כן הוסיף את הטעמים הבאים: (א) המבקשת אינה צד לתיק הפלילי ובקשתה "ערטילאית ולאקונית"; (ב) התיק הפלילי הסתיים 12 שנים עובר להגשת התביעה האזרחית; (ג) המשיב 4 נמחק מכתב האישום וטעמי המחיקה אינם מעניינה של המבקשת והם חסויים מטעמי פרטיות וצנעת הפרט; (ד) המשיבות בתיק הפלילי אינן צד לתביעה האזרחית.

דיון והכרעה

5.      לאחר עיון בבקשת העיון ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

6.      זכות העיון מוסדרת בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן - "התקנות"). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". הוראה זו הינה נגזרת של עקרון פומביות הדיון.

7.      המשמעות היא, כי כל עוד אין איסור בדין, לכל אדם יש זכות עקרונית לעיין בתיק בית המשפט, אף אם אינו בעל דין בהליך (ער"א 3019/21 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' מיקל (2021, פסקה 7). עם זאת, זכות העיון איננה מוחלטת ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה.

סעיף 4(ד) לתקנות קובע שלושה שיקולים הנדרשים להתייחסות עת דנים בבקשת עיון: עניינו של המבקש בתיק, אינטרס בעלי הדין בתיק ומי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (רע"א 1651/15 פלוני נ' פלוני (2015)).

3

8.      בענייננו, כפי שטענו המשיבים, יש ליתן תחילה את הדעת לסעיף 142 לחוק מע"מ שכותרתו "סודיות" הקובע כך -

"לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם -

(1)   שר האוצר התיר לגלותה;

(2)   נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967;

(3) ...".

9.      ואמנם, הפסיקה הכירה בחובת הסודיות הפיסקאלית הקבועה בסעיף 142 לחוק מע"מ כעולה מרע"א 68/88 זילברמן נ' בנק אמריקאי ישראלי (1988) (להלן - "עניין זילברמן") בו נקבע בע' 390 כך -

"מתן פרשנות מרחיבה לסעיף 142(א) דנן, באופן שיתאפשר לגלות ראיות - שמטבען, כאמור, סודיות המה - לצורך שימוש בסכסוך אזרחי שבין שני צדדים פרטיים, נוגד את תכליתו האמורה של סעיף 142(א), שכן אם יידע נישום, כי מידע שמסור לשלטונות המס עשוי להיחשף ולשמש גורמים אחרים (ולמען, כמובן, רשויות המדינה), העלולים להגיש תובענה כנגדו, עלול הוא להימנע מלמסור אותו המידע לשלטונות המס".

בנוסף, מדברי כב' השופטת בן פורת בעניין זילברמן עולה כי היא ראתה בסעיף 142 לחוק מע"מ כקובע גם חיסיון -

"כהרהור בלבד, אפשר שרצויה תוספת חקיקתית הולמת לסעיף 142, אשר תאפשר הסרת מעטה הסודיות, כל אימת שבית משפט מוצא, כי הצורך לגלות ידיעה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שלא לגלותה (במתכונת הקבועה בפרק ג' לפקודת הראיות, הדן בראיות חסויות ...)".

באותו אופן, גם ברע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף (2004) קבע כב' השופט ברק בע' 236 -

"להליך המס מאפיינים יחודיים, המצדיקים חיסיון בנסיבות מסוימות. לפיכך אם סבור המנהל כי בתוך חומר החקירה מצוי פרט מידע כלשהו שחשיפתו אסורה לפי תכליותיה ה"מסיות" של חובת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, יהיה הוא רשאי שלא למסור את אותו פרט מסוים, ובלבד שהחלטתו תהא נקודתית, עניינית ומנומקת".

4

עולה מן הדברים, כי החיסיון אינו של הנישום בלבד אלא גם של רשויות המס. לכן, לעיתים, לא יהיה די בויתור של הנישום עצמו על החיסיון.

10.  הנה כי כן, לאור חובת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מע"מ, לא ניתן לחשוף בפני המבקשת את המידע המצוי בתיק הפלילי ואשר כולל, בין היתר, את חומר הראיות שנאסף על ידי המשיבה 1 כנגד המשיבים 2 - 4.

11.  כמו כן ומעבר לחובת הסודיות הקבועה בדין, לא מצאתי בבקשה נימוק משכנע אשר יש בו משום הצדקה להסרת החיסיון היחסי.

12.  בקשת המבקשת נוסחה באופן ערטילאי וכללי מדי, והיא לא הוכיחה את עניינה הממשי בחומרים המצויים בתיק הפלילי אשר נוהל כנגד הנאשמות לפני 12 שנים ובהקשרה של תביעה אזרחית אשר הוגשה בשנת 2020. לפיכך, אני סבורה שלא עלה בידי המבקשת להצביע על עניין קונקרטי ו/או על מידע רלבנטי אשר יש בו לכאורה כדי לסייע לה והמצדיק הסרה של מעטה הסודיות לצורך עשיית צדק.

זאת ועוד, בנסיבות דנן מתן היתר לעיין בתיק הפלילי משמעותו פגיעה בפרטיותן של המשיבות אשר אין להן דבר עם התביעה האזרחית ושהביעו את התנגדותן לבקשה ולחשיפת המידע הנוגע להן. ובנקודה זו יש להזכיר, כי אחד השיקולים שיש לשקלם ולאזנם מול זכות העיון, הוא פרטיותו של בעל הדין (ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פסקאות 8-7 (2005)).

13.  סוף דבר, בהתחשב במכלול השיקולים לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ולו בשל שני השיקולים הראשונים המאוזכרים בתקנה 4(ד) לתקנות.

אציין, כי שקלתי את האפשרות להתיר למבקשת לעיין בפרוטוקולים המצויים בתיק הפלילי. לשם כך עיינתי בפרוטוקולים ומצאתי כי מופיעים בהם עניינים מתחום צנעת הפרט. לפיכך, ולאחר ששקלתי את הדברים, לא אוכל להתיר עיון בפרוטוקולים.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.