1

לאחר שבפתח דיון ההוכחות שהתנהל ביום 14.2.18 הודיעו הצדדים שהגיעו להסדר טיעון, ניתנה הכרעת דין המרשיעה את הנאשמים על פי הודאתם וההליך נקבע לטיעונים לעונש ליום 26.4.18.

ביום 8.4.18 הגישה ההגנה בקשה לחזרה מן ההודאה כאשר נטען שהנאשמים "סבורים שטעו בשיקול הדעת עת שבחרו להודות בכתב האישום המתוקן". נטען שיש מקום לקבל את הבקשה ונטען עוד שאין מדובר במהלך טקטי כזה או אחר אלא רצון כנה ואמיתי לחזור מהודאת שווא. בהמשך ראתה לנכון הסנגוריה להוסיף כי במידת הצורך יפרטו הנאשמים בפני בית המשפט נימוקים נוספים שעומדים מאחורי הבקשה.

המדינה התנגדה לקבלת הבקשה. ראשית, נטען שמדובר בהסדר שגובש לאחר משא ומתן ארוך בו היו הנאשמים מעורבים לאורך כל הדרך וכי הנאשמים הודו באולם בית המשפט לאחר שהיה ברור שזכויותיהם ידועות להם, ונטען שבמצב זה אין הצדקה לחזרה מן ההודאה. שנית, טענה המדינה כי טרם תוכל להציג עמדה מפורטת ומלאה יש לחייב את הנאשמים להגיש בקשה הכוללת את כלל הנימוקים תוך תמיכתה בתצהירים ככל שמדובר בטענות עובדתיות.

2

אישור של בקשה לחזרה מהודאה שניתנה הינו החריג ולא הכלל. היה והנאשמים מעוניינים לנקוט במהלך כאמור, עליהם להגיש את אותה בקשה מפורטת ומלאה עליה רמזו בפנייתם. היה ולאותה בקשה היבטים עובדתיים יש להגישם באופן מתאים.

על הנאשמים להגיש את בקשתם עד ליום 23.4.18.

על המדינה להגיש תגובתה עד ליום 25.4.18.

יתקיים דיון לצורך שמיעת הטיעונים במועד הקבוע לדיון הבא ביום 26.4.18.

על המזכירות להודיע הן לצדדים על אותו מועד והן לב"כ משפחת המנוח ולזמן הנאשמים משב"ס.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ח, 11 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.