1

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוען של 27 עבירות של ביצוע פעולות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975.

2

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין השנים 2008 - 2009 (להלן: "התקופה הרלבנטית") ביצע הנאשם עסקאות עם החברות א.ד. עוף בע"מ וברקאי למהדרין בע"מ והוציא להן 27 מסמכים הנחזים לחשבוניות מס על שם שלושה עוסקים שונים וזאת מבלי שעוסקים אלה עשו או התכוונו לעשות עסקאות עם חב' א.ד. עוף בע"מ וברקאי למהדרין בע"מ (להלן: "החשבוניות הכוזבות") וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס הגלום בעסקאות שביצע ואשר בגינן הוצאו החשבוניות הכוזבות. סך כל החשבוניות הכוזבות שהוציא הנאשם הינו בסכום של 5,596,475 ש"ח כולל מע"מ כאשר המס הגלום בהן הוא בסך 751,041 ₪, הכל כמפורט בנספח א' לכתב אישום.

3.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יושת על הנאשם עונש מוסכם של 8 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, סוכם ביניהם כי יושת על הנאשם קנס וגם מאסר על תנאי, כאשר לגבי שני רכיבים אלה יטענו באופן פתוח.

4.         בא כוח המאשימה טען כי מתחם הקנס ההולם צריך לנוע בין 37,000 ועד 75,000 ₪. לעומת זאת, בא כוח הנאשם טען שהעונש הראוי הוא של מספר אלפי שקלים ולכל היותר קנס בסך של 20,000 ₪. כמו כן, בא כוח הנאשם בחר לחשוף, מיוזמתו, בפני בית משפט פרטים מהמשא ומתן שנוהל בין הצדדים במסגרת הליך הגישור שהתקיים ביניהם בפני שופט אחר. בא כוח המאשימה התנגד לחשיפת פרטי המשא ומתן בפני בית המשפט. מכל מקום, אין רלוונטיות לפרטי המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, בהליך הגישור בפני שופט אחר, וזאת לעניין גובה הקנס. לאור העובדה שהצדדים בחרו להשאיר את הנתון של גובה הקנס לשיקול דעתו של בית המשפט, הדבר ייעשה במנותק מהדברים שנאמרו ע"י בא כוח הנאשם במעמד הדיון.

5.         בא כוח המאשימה הציג את הרישום הפלילי של הנאשם אשר כולל 19 הרשעות קודמות בעבירות נשק, סמים, אלימות ורכוש (ת/1).

6.         בא כוח הנאשם הציג בפני בית המשפט מסמכים שונים שנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם: סיכום מידע רפואי (נ/2) ואשר לפיו הנאשם סובל מסוכרת ולחץ דם גבוה; הנאשם מקבל גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (נ/1) כאינדיקציה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

7.         בנוסף, בא כוח הנאשם טען כי החברות שקיבלו את החשבוניות מהנאשם הגיעו להסדר עם רשויות המס ואשר לפיו הוטל עליהן לשלם כופר, שכבר שולם. לטענתו, בנסיבות אלה, יש לראות את המחדל נשוא כתב האישום כמחדל שכבר הוסר.

8.         בא כוח המאשימה התנגד לטיעון זה וטען שהמחדל הוסר ביחסים שבין החברות שקיבלו את החשבוניות מהנאשם לבין רשות המיסים אך לא במישור היחסים שבין הנאשם לבין רשות המיסים.

3

9.         במקרה שבפני, מדובר בסכום השתמטות ממס בסך כולל של 751,041 ₪, שהינו סכום המע"מ שהועלם מרשויות המיסים. למתחם העונש ההולם לעבירות דומות אפנה לפסיקה שלהלן:

א.        רע"פ 5442/14 חברת ינונה בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.14). במקרה זה המבקשים הורשעו בביצוע 17 עבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. סכום המע"מ שהמבקשים השתמטו מתשלומו היה בסך של 674,092 ₪. על המנהל של המבקשת הושת מאסר בפועל של 14 חודשים וקנס בסך של 50,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו.

ב.         רע"פ 1634/10 סופה שמירה בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.6.10). כאן סכום המע"מ שהמבקשים השתמטו מתשלומו היה בסך של 847,053 ₪. על המנהל הושתו 20 חודשי מאסר בפועל. על החברה הוטל קנס בסך של מיליון ₪ ועל המנהל קנס בסך של 20,000 ₪.

ג.         רע"פ 2843/11 אבו עיד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.4.11). סכום המע"מ שהמבקש השתמט מתשלומו היה בסך של 875,000 ₪. הושת עליו עונש מאסר בפועל של 9 חודשים וכן קנס בסך של 60,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.

10.       לגבי גובה הקנס שיש להשית על הנאשם, אפנה ל-ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.3.17). במקרה זה, כבוד השופט עמית קבע שיש לערוך איזון ראוי בין יכולתו הכלכלית של נאשם לעמוד בתשלום הקנס לבין חומרת העבירות שבוצעו (פסקה 45 לפסק הדין). כמו כן, נקבע שבעת קביעת המאסר חלף הקנס, יש לקחת בחשבון שמאסר חלף קנס משקף אמצעי ענישה מורכב הטומן בחובו שתי תכליות: הראשונה, תכלית עונשית, המעידה על היותו עונש חלופי וקנס משכשלו המאמצים לגבייתו; והשניה, תכליתו אכיפתית אשר נועדה להרתיע מפני אי תשלום הקנס ולהמריץ חייבים לשלמו.

11.       במקרה שבפני, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם לקחתי בחשבון הן את מצבו הכלכלי של הנאשם והן את חומרת העבירות שבוצעו על ידו. בנוסף, לקחתי בחשבון גם את העובדה כי המאשימה טענה שהתקרה העליונה של מתחם הקנס ההולם הוא 75,000 ₪ ולכן אאמץ את התקרה העליונה לעניין מתחם הקנס שאקבע. יחד עם זאת, לדעתי מתחם הקנס ההולם יכול להתחיל מ-20,000 ₪, וזאת לאור מצבו הכלכלי של הנאשם.

4

12.       לפיכך, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות נשוא כתב האישום הוא כדלקמן:

            א.        לגבי רכיב המאסר בפועל, בין 8 חודשים ועד 24 חודשים.

            ב.         לגבי רכיב הקנס, בין 20,000 ₪ ועד 75,000 ₪.

13.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את כל הנתונים שלהלן: לחומרא, את עברו הפלילי של הנאשם שכולל הרשעות רבות במגוון רחב של עבירות. לקולא, גילו של הנאשם, השלכות המאסר על משפחתו, הודאתו בכתב האישום וחיסכון בזמן שיפוטי.

14.       לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        8 חודשי מאסר בפועל.

ב.         10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו הנאשם לא יבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף מסוג פשע.

ג.         3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו הנאשם לא יבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף מסוג עוון.

ד.         הנאשם ישלם קנס בסך של 25,000 ₪ , או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.8.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ז, 11 יוני 2017, במעמד הצדדים.

5