1

 

 

 

האם פקיד בקופת חולים "כללית" נחשב כעובד ציבור לצורך העבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977?

 

רקע

 

1.         בתאריך 11.6.18 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

2

2.         בכתב האישום נטען כי בתאריך 31.12.17 סמוך לשעה 12:20, הגיע הנאשם אל סניף קופת חולים "כללית" ב-X ובקש לקבל טיפול רפואי באופן מיידי. באותה עת עבדו במקום הפקידים מר ח"א והגב' א"נ (להלן: "הפקידים"), אשר לטענת המאשימה, בהיותם כאלה, שימשו כעובדי ציבור. משנענה כי הרופא שלו נמצא בחופשה, רופא אחר עסוק וישנו רופא נוסף שאליו הוא יכול להכנס, החל הנאשם להשתולל, צעק על הפקידה שהיא "כלבה" וכינה את הפקיד "כלב". בעקבות כך, ביקש הפקיד מהנאשם לצאת אל מחוץ לקופת החולים כדי שיירגע, ואולם כאשר הם יצאו יחדיו מהמקום, נשך אותו הנאשם באגודל כף יד ימינו והכה אותו באגרופים לפניו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לפקיד חבלות של ממש של נפיחות משמעותית מתחת לעין שמאל וסימני נשיכה באגודל יד ימין והוא נזקק לטיפול רפואי.

 

 

 

3.         המחלוקת היחידה הנטושה בין הצדדים בתיק זה נוגעת לשאלה האם פקיד קופת החולים שבתקיפתו מואשם הנאשם, צריך להיחשב כעובד ציבור לצורך העבירה של תקיפת עובד ציבור, אם לאו.

 

 

טענות המאשימה

 

4.         גישת המאשימה, הטוענת כי פקיד קופת החולים הוא "עובד ציבור", מתבססת על אלה:

 

            א.        סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הנושא את הכותרת"תקיפת עובד

ציבור"מתייחס ל- 3 סוגי "נתקפים" - עובד ציבור, מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין, או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור והתקיפה קשורה למילוי תפקידו.

 

ב.         בת"פ (ת"א) 31699-08-14 מדינת ישראל נ' לחמיש, בו יוחסה לנאשם עבירה של העלבת עובדת ציבור שהיתה אחות בקופת חולים, נקבע כי כפי שבעבירת השוחד למשל, הרחיב המחוקק את גדרי ההגדרה הכללית המופיעה בסעיף 34כד לחוק העונשין, כך הורחבה תחולת העבירה גם במקרה של תקיפת עובד ציבור, והיא חלה על סוגי "נתקפים" נוספים.

 

3

ג.         מאחר שפקיד קופת חולים הוא אדם הממלא חובה או תפקיד המוטל עליו על פי דין, שכן קופת החולים היא גוף ממשלתי המספק שירות לציבור, אזי יש לראות בפקידים במקרה דנן כמי שמילאו את חובתם או את התפקיד המוטל עליהם על פי דין כשהודיעו לנאשם שהרופא המטפל בו נמצא בחופש, ולכן יש לכלול גם אותם בגדר סוגי ה"נתקפים"לפי סעיף 382א(א) לחוק.זאת ועוד - בעשותם כן הם נתנו שירות לציבור מטעם גוף המשרת את הציבור והתקיפה היתה קשורה למילוי תפקידם.

 

5.         מנגד, טוען ב"כ הנאשם כי הגדרת עובד ציבור בסעיף 34כד' לחוק העונשין, אינה כוללת את מי שהוא פקיד קופת חולים, וכי באותו פסק דין שניתן בעניין לחמיש אליו הפנה ב"כ המאשימה בטיעוניו, נקבע כי אחיות, עובדים ופקידים בקופת החולים אינם נחשבים כ"עובדי ציבור".

 

דיון והכרעה

 

6.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, אני סבורה כי עמדת המאשימה היא הנכונה במקרה זה וכי פקידי קופת החולים במקרה זה צריכים להיחשב כעובדי ציבור.

 

            ואלה הם טעמי:

 

א.        נכון שהוא שפקידי קופת חולים אינם מנויים על הרשימה אליה מתייחסת ההגדרה של "עובד הציבור" בסעיף 34כד' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

סעיף זה קובע כי:

                        "עובד הציבור" הוא -

                        1.         עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-

1955

                        2.         עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית

                        3.         עובד מועצה דתית

                        4.         עובד המוסד לביטוח לאומי

                        5.         עובד בנק ישראל

                        6.         עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל,

קרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות

חבר מועצה או הנהלה במוסדות כאלה.

                        7.         עובד לשכת שירות התעסוקה

                        8.         עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם,

לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה

                        9.         בורר

                        10.       נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין

בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד

4

(9).

 

 

 

 

 

 

ב.         עם זאת, סעיף 382א לחוק העונשין הנושא את הכותרת "תקיפת עובד ציבור", אינו מסתפק בכך, וקובע כדלקמן:         

                        (א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים

עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק

שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של

הנתקף, דינו - מאסר שלוש שנים.

....

(ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת

חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד

בחדר מיון, דינו - מאסר חמש שנים;

בסעיף זה - "עובד חירום" - רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש,

מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;

....

(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך,

דינו - מאסר חמש שנים;

בסעיף זה, "עובד חינוך" - מי שעוסק בהוראה או בחינוך

במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949,

וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך

כאמור.

 

5

ג.         בת"פ (ת"א) 31699-08-14 מדינת ישראל נ' לחמיש אליו הפנו ב"כ הצדדים בטיעוניהם, כל אחד מטעמיו הוא, קבע בית המשפט כי בשונה מהעבירה של העלבת עובד הציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין, אזי "בעבירה של תקיפת עובד הציבור לפי סעיף 382א (כמו גם בעבירת השוחד בה הורחבה ההגדרה כך שתכלול גם עובד של תאגיד המספק שירות לציבור), נקט המחוקק בדרך מרחיבה באשר להגדרת העובדים המוגנים על פיה (ס"ק (א)) ואף מצא לנכון להוסיף ולקבוע חלופה ספציפית של תקיפת "עובד חירום" שעניינה בהגנה על צוותי חירום שהגדרתם כוללת אחים ואחיות העובדים בחדרי מיון (ס"ק (ג)). משכך ומאחר שחזקה על המחוקק שלא שיחת מילותיו לריק, אזי אם מצא הוא מקום לקבוע בעבירה של תקיפת עובד הציבור חלופה מיוחדת הכולל הגדרות ספציפיות של צוותי חירום רפואיים, לרבות אחים ואחיות העובדים בהם, הרי שביסוד הדבר עומדת ההנחה שעובדי צוותים אלה אינם נכנסים בהכרח בגדרי עובדי הציבור".

 

           

ד.         בדנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן, נדרש בית המשפט העליון לשאלה -

כיצד יש לפרש את הגדרת המונח "עובד הציבור" בסעיפים 34כד ו-290(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והאם יש להחיל איזו מהגדרות אלה ביחס לעובדים הממלאים תפקיד מטעם המדינה אך אינם מועסקים ישירות על ידי המדינה? בית המשפט בחן את הגדרת המושג "עובד ציבור" על רקע תכליתה, והגיע למסקנה כי יש לשים את הדגש על מהות השירות שאותו נותנים גופים פרטיים במסגרת פעילות המנגנון הציבורי, ועל היקף שיקול הדעת והסמכויות המוקנים להם בעבודתם כלפי הציבור. בין היתר נבחנו חיוניות השירות, מעמד העובד בעיני ציבור המבקרים במקום הקשר בין המעשים לתפקיד הציבורי ותכלית דבר החקיקה והמטרות שהיא נועדה לקדם.

 

מבחנים אלה הופעלו על ידי בית המשפט המחוזי (י-ם) בת"פ 21290-08-11 מדינת ישראל נ' קבלאן, בומדובר היה במאבטח שעבד בחברה פרטית שהועסקה ע"י המדינה במחסום ונקבע כי לצורך עבירת השוחד יש לראות בו "עובד ציבור".

 

            ה.        בעפ"ג (מחוזי חיפה) 25897-12-18 מדינת ישראל נ' ג'רבאן, התייחס בית המשפט

6

אל סוגיית ההרחבה בה נקט המחוקק בלשון בסעיף 382א לחוק העונשין, ובעשותו כן הפנה לדברי כב' השופטת ד' ברק-ארז בע"פ 7639/13 אמארה נ' מדינת ישראל, אשר הסתמכה בקביעותיה בין השאר גם על פסק הדין שניתן בדנ"פ ברק כהן הנ"ל,וגם לזה שניתן ברע"פ 229/12 צבי כהן נ' מדינת ישראל בהם הובהר ונקבע כי "אכן, המונח "עובד הציבור" בחוק העונשין כהגדרתו הכללית בסעיף 34כד' כולל רשימה סגורה של בעלי תפקידים ועובדים של גופים, שאינה מקיפה תמיד את כל מי שעובד עבור גוף המספק בפועל שירותים לציבור במציאות של מיקור חוץ... ועם זאת, העבירה הספציפית של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א לחוק העונשין, אינה חלה רק על תקיפתו של עובד הציבור, אלא גם על תקיפת "מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף".

 

 

 

 

 

 

7.         הנה כי כן, נדמה שלא ניתן לחלוק על כך שאדם המועסק על ידי קופת חולים שהיא אחת מקופות החולים הקיימות במדינת ישראל, כפופות לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי ומטרתן ליתן לציבור את כל השירותים הרפואיים והתרופות הקבועים בחוק, צריך להיחשב לפחות כמי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, אם לא כעובד הציבור ממש לפי המבחנים שנקבעו בדנ"פ ברק כהן הנ"ל.

 

8.         בהעדר מחלוקת על כך שמעשה התקיפה המיוחס לנאשם בתיק זה היה קשור למילוי חובתו או תפקידו של הפקיד, אשר כל "חטאו" התמצה בכך שהוא הודיע לנאשם כי הרופא שלו לא נמצא ולכן יוכל להיבדק על ידי רופא אחר, ומשזה כינה אותו ואת חברתו לעבודה בכינויים "כלב" ו"כלבה", בקש ממנו שייצא ממנו אל מחוץ לקופת החולים כדי להרגע, אני סבורה כי יש לראות באותו פקיד כמי שזכאי להגנה הקבועה בסעיף 382א(א) לחוק העונשין, אם מתוקף היותו נותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור ואשר הותקף בקשר למילוי חובתו ותפקידו, ואם בהיותו עובד הציבור בהתאם למבחנים שנזכרו לעיל.

 

9.         סוף דבר ומפני כל אלה, אני קובעת כי העבירה הנכונה אותה היה על המאשימה לייחס לנאשם בתיק זה, היא אכן העבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

 

המשך הדיון בתיק זה יתקיים בפני ביום 29.7.20 בשעה 09:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותעדכן את יומני.

7

 

 

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.