1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות-

תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש- עבירה לפי סעיף 368ב(א)1 רישא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

תקיפה סתם - קטין ע"י אחראי- עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

תקיפה סתם- בן זוג- עבירה לפי סעיף 382(ב) + 379 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

היזק לרכוש במזיד- עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2.             על פי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר דיוני, המתלוננת והנאשם נשואים ולהם ארבעה ילדים קטינים.

ביום 30.7.22, בעקבות ויכוח קולני בין המתלוננת לבתם ילידת שנת 2014, כעס הנאשם על הרעש, ניסה לסטור לפניה של המתלוננת, פספס ופגע בחוזקה בכתפה והיא נפלה על הספה.

בהמשך יצאה המתלוננת ביחד עם הילדים, כחזרה קפצה הבת ילידת שנת 2014 על גבו של הנאשם, הנאשם הדף אותה בעוצמה והכה אותה באגרוף לבטנה.

ביום 15.7.22 דבר הנאשם כי החלה אשר המתלוננת רכשה לערב שבת הינה קטנה מידי ולא מתאימה, לכן, השליך את המגש עם החלה לעברה כשהיא מחזיקה אותה עת בידיה את הפעוט כבן השנה. המתלוננת הצליחה לחמוק מן המגש והוא לא פגע בה.

באותו מעמד החל הנאשם לקרוא למתלוננת בשמות גנאי שונים. הבת ילידת 2014 נכחה במקום וניסתה לדבר על לבו שלא ידבר כך ובתגובה איים עליה "תסתמי את הפה לפני שאת מקבלת סטירה ממני".

כחודש קודם לכן, בשבת, במהלך סעודת ערב שבת משפחתית, רגז הנאשם על המתלוננת כי הדליקה נרות שבת בשעה מוקדמת מדי לטעמו והשליך כוס לכיוונה, אשר פגעה בצלחת וזו התנפצה לרסיסים.

ביום 6.5.22, השליך הנאשם לעבר המתלוננת צלחת, אך היא הצליחה לחמוק ממנה והצלחת התנפצה על הרצפה.

ביום 27.9.21, תקף הנאשם את בנם שהיה כבן שנתיים, כאשר סטר לו בעוצמה וגרם לו לסימנים אדומים בפניו.

מתחם הענישה

3.             העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות בצורה קשה בערכים המוגנים של זכות האדם לכבוד, לשלמות גופו, לחיות ללא מורא ופחד. ערכים מוגנים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בפגיעות המבוצעות בתוך המשפחה בבית מגורי המשפחה. במקום זה אמורים בני המשפחה להרגיש את תחושת מוגנות הגבוהה ביותר. כאשר האלימות מבוצעת על ידי אב המשפחה כלפי רעייתו וכלפי ילדיו, הדמויות אשר הוא דווקא אמור להגן עליהם, מדובר בפגיעה קשה בתחושת הביטחון העצמי, המוגנות וקיומו של תא משפחתי. אין להקל באלימות כלפי בת זוג ובמיוחד כאשר מדובר גם בפגיעה בקטינים על ידי אביהם, מי אשר אמור להיות הגורם המגן, המנחה ובוודאי שלא הפוגע.

4.             לא מדובר באירוע אלימות אחד, בפרץ של רגשות, הגם שגם בכך אין להקל ראש. מדובר בשורת אירועים, המעלים יחדיו וכל אחד לחוד, תמונה של דרך חיים אשר אפיינה את בית המשפחה למשך תקופה של 10 חודשים, על פי אירועי כתב האישום המתוקן. מדובר באלימות ובהעדר כל תחושת מוגנות. מדובר במי אשר הנהיג משטר של טרור כלפי אשתו.

5.             באשר לתוצאות ביצוע העבירות, הרי למעט האב, תחושת ההשפלה, ברי הוא כי נגרם נזק במישור הנפשי רגשי למעורבים, לילדים הצופים או יודיעם כי אחיהם או אחרותם סבלו מנחת זרועו של הנאשם והצופי בהשפלת אמם, ניתן לראות מעובדו כתב האישום את תגובת הבת לכך.

6.             דומה בעיני כי לא רק על בית המשפט אלא על הנאשם להישיר מבטו אל התמונות אשר הוצגו ת/1 בהן צולמו פניו של פעוט בן שנתיים, בנו של הנאשם, יוצא חלציו, אשר מלאו סימנים אדומים, סימנים שהותירו בהם ידיו של הנאשם, אביו.

7.             לא מצאתי בנסיבות ביצעו העבירות נסיבות מקלות.

8.             המאשימה טוענת למתחם ענישה הנע בין 10 ל-18 חודשי אמסר בפועל לצד ענישה מותנית. הסנגורית טוענת כי יש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

9.             המאשימה מפנה לשורת פסקי דין אשר לא מצאתי כי הם דומים למקרה אשר בפני אלא כל אחד מהם מהווה זרקור לאחד ממרכיבי האלימות במקרה זה. הסנגורית מפנה לת.פ. 37968-03-21 שלום חיפה שם הורשע נאשם בעבירות תקיפת קטין ע"י אחראי ותקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר מדובר היה בקטין בגיר יותר ובנסיבות מרוכבות. שם נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל-18 חודשי אמסר בפועל. בית המשפט דן את הנאשם בעל עבר פלילי המרצה עונש מאסר, כבן 65 ל-9 חודשי אמסר בפעול לצד ענישה מותנית.

10.         לצורך קביעת מתחם הענישה עיינתי בגזר דיני בת.פ. 63752-12-15, שם נסיבות האלימות היו חמורות יותר וכן ב ת.פ. 53226-06-22.

11.         מנעד הענישה בעבירות אלימות הנו רחב ומשתנה בכל מקרה על פי נסיבותיו. עבירת האיומים ועבירת תקיפה אינה עומדת בחלל ריק ונמדדת בפני עצמה וכן לאור הנסיבות בהן היא מבוצעת. יש ובית המשפט מוצא, כי בנסיבות מקלות יותר ניתן להורות על מתחם עונש הולם שתחילתו במאסר על תנאי אך בוודאי כי אין לגזור מכך גזירה שווה לכלל עבירות האלימות אשר הנן בנסיבות שונות, ברף חומרה שונה, בהתחשב בהיקף האלימות ובעוצמתה, ההשפלה, הכאב וסבל, הטלת האימה והנזקים שנגרמו או עשויים היו להיגרם.

12.         לאור כל האמור לעיל יש לקבוע לעניות דעתי מתחם ענישה מתחיל ב-8 חודשי מאסר בפועל ועד ל-18 חודשי מאסר בפעול, לצד ענישה נלווית.

מקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה

13.         הנאשם כבן 45, אב ל-4 ילדים קטינים, נעדר עבר פלילי, הודה בהזמנות הראשונה לאחר תיקון כתב האישום.

14.         נערך תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

מן התסקיר עולה כי הנאשם היה דמות מרכזית בגידול ילדיו. הנאשם התייחס לדינמיקה הזוגית. שירות המבחן וגורמי הטיפול בקהילה התרשמו כי עולה צורך ניכר לטיפול במשפחה, אולם בני הזוג מסרבים לקבל זאת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם "מחזיק בדפוסי שליטה וכוח באופן קיצוני..." וכן שירות המבחן התרשם מדפוסים אלימים בהם הוא מחזיק. שירות המבחן התרשם מרמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה כלפי המתלוננת וכי קיים סיכון להישנות התנהגות אלימה כלפי ילדיו.

יחד עם זאת שירות המבחן ציין כי הנאשם נמצא בראשיתה של התבוננות עצמית ובעל מוטיבציה ראשונית להמשיך ולבחון את מאפייני התנהגותו.

שירות המבחן מסיים תסקירו בהמלצה לטיפול ב"בית נעם" מסגרת לטיפול באלימות במשפחה של גברים, ולא לטיפול בקהילה. לפיכך ממליץ שירות המבחן על דחיה של הדיון על מנת לבחון התאמתו למקום.

15.         על אף המלצתו של שירות המבחן למסלול שיקומי, בחר הנאשם לטעון לעונש בדיון האחרון. הוסבר לו על ידי בית המשפט משמעות בחירתו. הוא שקל זאת עם באת כוחו ואף ביקש לדבר עם אשתו, המתלוננת. לאחר מכן חזר בו וביקש ללכת למסלול השיקומי. אולם, משהובהר כי לא מדובר בשחרור מידי, שב וחזר בו וביקש כי באת כוחו תטען לעונש באותו מעמד.

16.         במסגרת הראיות לעונש, ההגנה העידה את המתלוננת. המתלוננת, אשתו של הנאשם ביקשה כי בית המשפט יסייע לה ולילדים ויאפשר לנאשם לחזור לביתם. לדבריה הילדים מתגעגעים. היא רוצה שלום בית ומתרשמת כי הנאשם עבר שינוי. היא יודעת זאת משיחותיהם ומביקור סגור שהיה לה אצלו. היא יודעת שזה משהו שלא יקרה שוב. יחד עם זאת הבהירה כי אם חו"ח יקרה היא יודעת לפנות למשטרה ולרווחה.

17.         הנאשם בדבריו לבית המשפט דיבר באופן מליצי מאוד, ביקש להודות לחבריו ובני משפתחו אשר לא עזבו אותו מחשכי בית האסורים. הודה לאשתו שאינה מפספסת אף ביקור. פנה אליה עד כמה הוא מתגעגע אליה ואל הילדים. הוא ציין כי הוא נלחם עם פושעים על מנת לדבר איתה כל דקה. לבית המשפט הוא פנה באופן אישי וביקש לראות את טובתם, מעבר לדפים הכתובים. לדבריו עד למעצרו לא הכיר את החוק.

18.         שמעתי בקשב רב את דברי המתלוננת ואת דברי הנאשם והם חזקו באופן משמעותי מאוד את התרשמותי מתסקירו המעמיק של שירות המבחן ומן ההמלצה שבו. צר לי כי הנאשם בחר שלא להיענות לה.

19.         אכן, כתב אישום הוא דפים כתובים, כדברי הנאשם, דפים שהנאשם מבקש כי בית המשפט יראה מעבר אליהם. דפים כתובים אלו מספרים סיפור חיים, במיוחד כאשר מסתכלים "מעבר אליהם". סיפור של אלימות. סיפור של ילדים הגדלים בבית בו האב משפיל את האם. סיפור של בית בו יש פחד מאלימות ואיומים באלימות.

20.         הנאשם מציין כי הוא מצוי בין פושעים. אכן, הנאשם לא רצח ולא ביצע עבירות קשות מסוג זה. אולם, על הנאשם להבין כי אלימות בדרגה שביצע כלפי האישה ובמיוחד כלפי הבן הקטן הינה פשע. עבירות פגיעה באשתו ובילדיו אינה פחותת ערך מפגיעה באנשים אחרים. כל עוד לא יפנים זאת, לא יבין כי הוא נענש על מעשים שהוא עשה כפי שאדם מבוגר נענש. הוצעה לנאשם יד מושתת לשיקום והוא השיבה ריקם. הלוואי והנאשם ישכיל לנצל את תקופת מאסרו על מנת להשתתף בכל תכנית שיקומית שתוצע לו בכלא, כפי שהחל בכך.

21.         יש לקבוע את מקומו של הנאשם בחלק הנמוך של מתחם הענישה אך לא בתחתיתו.

22.         לפיכך, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן:

א.       מאסר לתקופה של 9 חודשים החל מיום מעצרו 01.08.22.

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת אלימות במשפחה לרבות איומים, ויורשע עליה בדין.

ג.       מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת תקיפת קטין, ויורשע עליה בדין.

הטלפון התפוס בתיק יושב לנאשם או למי מטעמו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשפ"ג, 17 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.