1

 

 

 

 

הנאשם 2 (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא כמפורט בכתב האישום המתוקן בת"פ 2416-02-13.

 

הנאשם צרף תיק נוסף - ת"פ 55825-01-12, במסגרתו הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

על פי כתב האישום המתוקן בת"פ 2416-02-13, ביום 18.1.13 הגיע המתלונן לביתו של נאשם 1.

בשלב מאוחר יותר הגיעו אף הנאשם ונאשם 3 לביתו של הנאשם 1.

הנאשמים החלו לשתות וודקה והמתלונן שתה פחית בירה.

2

בהמשך הודיע המתלונן כי הוא עוזב את המקום ובתגובה תקף אותו הנאשם 1 בכך שאחז בחוזקה בחולצתו והפילו ארצה, אחז בצווארו בידיו בתנועת חניקה והיכה אותו.

במהלך האירוע צפו הנאשם ונאשם 3 בנעשה ואפשרו לנאשם 1 להמשיך ולהכות את המתלונן.

כתוצאה ממעשיו של נאשם 1 נגרמו למתלונן סימני חבלה באזור הצוואר.

לאחר האירוע נטל הנאשם 1 את אופניו של המתלונן ועזב את המקום וכך עשו אף הנאשם ונאשם 3.

 

על פי כתב האישום המתוקן בת"פ 55825-01-12, ביום 3.10.11 בשעה 03:00 לערך סרב הנאשם לבקשת שוטרים למסירת פרטיו בהיותו תחת השפעת אלכוהול. הנאשם צעק "על הזין שלי השוטרים", "מניאקים".

כן צעק הנאשם לעבר שוטרת שהיתה במקום "מי את שתשפכי לי את הכוס", ולפקח שיטור משולב צעק "מי אתה, כולה פקח אתה אפילו לא שוטר, אני שם עליכם זין, הייתי עצור כמה פעמים בתחנה, מצדי תעצרו אותי עכשיו, מה תעשו לי, אני לא מפחד אני מכיר את השוטרים".

בהמשך אמר הנאשם לשוטרת "אני לא עוזב אני נשאר פה תעצרי אותי אני שם עלייך זין".

בהמשך כשביקשה השוטרת מהנאשם להזדהות אמר כי הוא בן 18 ואין עליו תעודת זהות וכי קוראים לו שמואל.

בהמשך כשהלכו השוטרים עם הנאשם לניידת, ניסה להימלט עד שהשוטרים ביצעו מעצרו.

הנאשם הפריע לשוטרים לאזקו ובעט עם רגליו לכל עבר, תוך שהוא קורא "אני אזיין אתכם", "אני אנגח בך", "יא בני זונות, כולכם מניאקים".

כשהגיעו השוטרים לתחנה צעק הנאשם לעבר השוטר "אני אהרוג אותך", "אני אזיין אותך".

 

עברו הפלילי של הנאשם

במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, לפיו יש לו הרשעות קודמות בבי"ד צבאי בעבירות העדר מהשרות, בגינן ריצה עונשי מאסר בפועל.

 

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

 

תסקירי שירות מבחן

ביום 29.5.14 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 19, עלה עם משפחתו מרוסיה בגיל 6.

צויין כי הנאשם עובד כיום בהתקנת מזגנים ונמצא בהליכי גיוס מחדש לצה"ל, לאחר שערק מהצבא וריצה עונשי מאסר בשל כך.

הוריו של הנאשם פרודים, אביו חזר לרוסיה והנאשם אינו בקשר עימו.

צוין כי האב נקט באלימות כלפי האם והאחים לאורך השנים.

הנאשם סיים 10 שנות לימוד ללא תעודת בגרות.

3

נמסר כי הנאשם התקשה בהסתגלות למסגרות הלימודים ועבר בין מוסדות שונים, וכן סבל מקשיי הסתגלות בצבא, בגינם ערק וריצה עונשי מאסר, כאמור.

לגבי עבירת הסיוע לתקיפה, התקשה הנאשם לקחת אחריות ומסר כי ניסה להפריד בין הנאשם 1 למתלונן.

באשר לעבירות ההפרעה לשוטר והאיומים, טען הנאשם כי הרקע למעשים היה קונפליקט בין הנאשם לשוטר במהלך בילוי עם חבריו, ובנסיבות אלה הגיב בצורה אימפולסיבית ותוך שהינו תחת השפעת אלכוהול.

הנאשם הביע צער על ביצוע העבירות ולדבריו ההליכים המשפטיים גרמו להתבוננות בתוצאות מעשיו ובמחירים אותם הוא משלם בגין התנהגותו.

אמו של הנאשם תארה את התנהגותו כנורמטיבית וחיובית, ונטתה לצמצם באחריותו למעשים, שתלתה אותם בהשתייכותו החברתית ובהיותו תחת השפעת אלכוהול.

עם זאת הרושם שהתקבל הינו כי אמו פועלת לכוונו במצב הנוכחי ותומכת בהתגייסותו לקבלת עזרה.

 

נמסר כי בהתייחס לקשר של הנאשם עם שירות המבחן נתן הנאשם תחילה הסברים חיצוניים להתנהגותו אך בהמשך שיתף הנאשם פעולה ותאר קשיים עימם מתמודד תוך שציין הצורך בקבלת עזרה והכוונה.

 

ההתרשמות היתה כי הנאשם מתקשה בהסתגלות למסגרות ולגבולות סמכות וכן מתקשה בהתמודדות עם מצבי קונפליקט תוך שליטה על כעסיו, אך יחד עם זאת הינו בעל כוחות ויכולת התבוננות עצמית.

 

לאור זאת, הרושם שהתקבל הינו כי קיים סיכון להישנות עבירות דומות באם לא יפנה הנאשם לקבל טיפול.

נמסר כי הנאשם הביע הסכמה להשתלבות בטיפול במסגרת שה"מ.

 

לאור זאת, ובכדי לבחון אפשרויות שילובו של הנאשם בטיפול כמו גם מצב גיוסו מחדש, נתבקשה דחיה של מספר חודשים לשם הגשת תסקיר משלים.

 

בתסקיר מיום 9.11.14 נמסר כי הנאשם שולב בטיפול במסגרת שה"מ בקבוצה לצעירים עוברי חוק.

נמסר כי הנאשם נעדר כמחצית מהפגישות, ובפגישות בהן השתתף לא שיתף פעולה ואף ענה בתוקפנות.

4

קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מתקשה בלקיחת חלק בטיפול הדורש התמדה ומוטיבציה ואינו בשל לעריכת שינוי בחייו.

קצינת המבחן סברה כי לאור גילו הצעיר של הנאשם יש לתת לו הזמנות נוספת להשתלב בטיפול ולצורך כך נתבקשה דחייה נוספת.

 

ביום 16.3.15 התקבל תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם.

נמסר כי הנאשם החל לשתף פעולה בטיפול, והתמיד בהגעה למפגשים.

בחודש 1/15 הודיע הנאשם כי נעצר על רקע עריקות ומאז הינו עצור בכלא צבאי.

לנוכח מצב זה נתבקשה דחייה נוספת.

 

ביום 17.9.15 התקבל תסקיר מסכם בעניין הנאשם.

נמסר כי הנאשם סיים לרצות את עונש המאסר בגין עריקותו וכי עם שחרורו ממאסר קיבל פטור משירות צבאי על רקע אי התאמה.

הנאשם השתלב חזרה בקבוצה הטיפולית וקצינת המבחן התרשמה מהשינוי בדפוסי חשיבתו, יכולת התבוננות על בחירותיו ולקיחת אחריות.

 

בסיכום, המלצת שירות המבחן היתה להעמדת הנאשם במבחן למשך 6 חודשים לצד הטלת מאסר על תנאי ופיצוי.

 

ההמלצה הסתמכה על תפקודו התעסוקתי התקין של הנאשם במשך תקופה ארוכה, גילו הצעיר והשינוי שעבר בעקבות השתתפותו בהליך הטיפולי והתמדתו בו, זאת בנוסף לניתוק קשריו עם גורמים שוליים.

 

הטיעונים לעונש

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה טענה כי בתיק הוגשו מספר תסקירים מהם עולה כי שירות המבחן ביקש לרתום את הנאשם להליך טיפולי.

נטען כי בתסקיר הראשון נמצא כי קיים הסיכון גבוה להישנות העבירות ללא טיפול, בעוד שבתסקיר השני עדיין היה קושי בשיתוף הפעולה של הנאשם והיה ספק באשר ליכולתו להירתם לטיפול.

נטען כי בתסקיר נוסף ממרץ 2015 היה שינוי ראשוני בהתייחסותו של הנאשם לטיפול, אך טרם גובשה המלצה ואז נעצר הנאשם ע"י הצבא ונדון לשתי תקופות של מאסר בפועל, האחת ל- 140 יום והשניה ל-105 ימים.

 

5

ב"כ המאשימה טענה כי בהתאם לתסקיר האחרון שהוגש, מספטמבר 2015, הנאשם השתלב בקבוצת הטיפול בה החל לפני מעצרו, ושירות המבחן התרשם מהתהליך ומהשינוי שערך הנאשם בדפוסי חשיבתו תוך לקיחת אחריות וניתוק קשרים חברתיים בעייתיים.

 

נטען כי המלצת שירות המבחן הינה לסיום התיק בהעמדה לצו מבחן של 6 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי, בעוד שעמדת המאשימה הינה כי לא ניתן לסיים את שני התיקים בענישה כה מקלה.

נטען כי העבירות נשוא כתבי האישום בוצעו על רקע צריכת אלכוהול ובריונות לשמה.

נטען כי בכתב האישום בעבירת הסיוע לתקיפה הנאשם הודה בכך שצפה בנאשם העיקרי מכה את המתלונן תוך חניקתו בעוד שהנאשם וחברו עומדים מנגד. נטען כי לא ניתן לראות במעשים מעין אלו מעידה חד פעמית.

נטען כי גם בתיק הנוסף מדובר בהתנהגות שאינה בבחינת מעידה חד פעמית.

 

ב"כ המאשימה טענה כי יש להעביר מסר לנאשם שלהתנהגותו הבריונית ישנן תוצאות ממשיות.

 

לאור זאת עתרה ב"כ המאשימה לסיים את התיק בענישה שכוללת הרשעה, עבודות שירות ברף הנמוך, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

 

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם 3 סיים את התיק בהסכמת המאשימה במאסר על תנאי והתחייבות.

 

לאור זאת עתרה ב"כ המאשימה לסיום התיק במאסר על תנאי והתחייבות בתיק הסיוע לתקיפה. כן נטען כי בהתחשב בקיומו של התיק הנוסף שצורף, יש לשקול הוספת רכיב של של"צ.

 

טיעוני הנאשם

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם הורשע בעבירה של סיוע לתקיפה, כאשר מדובר בעבירה ברף הנמוך ביותר, שכן בהתאם לאמור בכתב האישום הנאשם לא שימש בתפקיד פעיל אלא פשוט צפה מהצד.

נטען כי אין כאן עידוד מצידו של הנאשם או השתתפות באלימות עצמה ולא נטען כי הוא איפשר את ביצוע העבירה.

לאור זאת נטען כי מדובר בסיוע ברף הנמוך ביותר שקיים.

לעניין כתב האישום שצורף, נטען כי מדובר בכתב אישום משנת 2011 כאשר גם בו הרקע העובדתי של ההפרעה והאיומים הם ברף הנמוך.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה.

נטען כי שירות המבחן התייחס בתסקירו לשינוי שהתחולל בנאשם, תוך שמצוין כי הנאשם עובד בעבודה יציבה ומתמיד בה וכי הוא משתף בצורה פתוחה בעולמו הפנימי ועורך שינוי בחייו.

ב"כ הנאשם טענה כי יש לסיים את ההליך בעניינו של הנאשם בצו מבחן, תוך ביטול ההרשעה.

6

נטען כי מדובר בבחור צעיר שכל עתידו לפניו, וכי הוא נמצא כעת בתחילת דרכו בחיים.

נטען כי אין לתת לאירועים משנת 2011 ו- 2013 לחסום את עתידו של הנאשם, ובפרט כאשר לנאשם אין עבר פלילי, למעט ההרשעות בגין העדר מהשירות, שאין לראות בהן כהרשעה בעבירה פלילית של ממש.

 

דיון

מתחם הענישה בגין העבירות נשוא כתב האישום המתוקן הינו ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בכך שחלקו של הנאשם, בדומה לנאשם 3, היה פאסיבי לחלוטין, ושלא קדם לתקיפה של הנאשם 1 כל תכנון מוקדם של הנאשמים לפגוע במתלונן.

מתחם הענישה בתיק המצורף הינו ממאסר על תנאי עד מאסר של מספר חודשים בפועל.

 

 

בעת ביצוע העבירות של איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו היה הנאשם קטין בן 17 וחצי, ובעת ביצוע העבירה של סיוע לתקיפה בצוותא בנסיבות מחמירות היה בן 18 וחצי. בשני כתבי האישום, העבירות נעברו על רקע שתיית אלכוהול, בנסיבות חברתיות, ותחת השפעתו.

 

לעניין ההרשעה, אציין כי הנאשם עבר תהליך טיפולי של התבוננות בדפוסי התנהגותו במחירים שהיא גובה, ממנו ומסביבתו, אך חרף תפקודו היציב בעבודתו כמתקין מזגנים בשנים האחרונות, לא הוכח כי זנח את צריכת האלכוהול המופרזת, ונראה כי הסיכון להישנות התנהגות נמהרת ו/או תוקפנית עומד בעינו. לפיכך איני רואה מקום להימנע מהרשעת הנאשם, חרף גילו הצעיר מאד בעת ביצוע העבירות ושיקולי הקולא העומדים לזכותו ובהם נטילת האחריות, הבעת החרטה וההשתתפות בטיפול.

 

עם זאת, לאור שיקולים אלה, אגזור על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם, בצד צו מבחן לצורך השלמת הטיפול, בהתאם להמלצת שה"מ.

 

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת אלימות.

3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת איומים או הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

צו מבחן למשך ששה חודשים.

התחייבות בסך 1,500 ₪ למשך שנתיים שלא יעבור עבירה בה הורשע. לא יחתום על ההתחייבות ייאסר ל-5 ימים.

7

 

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.