1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נעמי מששה, עו"ד טלי קרת ומתמחה הגב' שרון הורביץ

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד חליל טוויל

1.             הנאשם, ה ח יליד 1976, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, שלא במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של ריבוי נישואין, לפי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "החוק").

2.             לפי עובדות כתב האישום, ביום 5.2.1999 נשא הנאשם לאישה את גב' סוהיר חג יחיא, וביום 4.10.2009, בעודו נשוי לאשתו הראשונה, נשא לאישה את גב' ד מ.

2

3.             התקבל אודות הנאשם תסקיר שנערך על ידי שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשם נשוי בשנית ולו 6 ילדים משתי מערכות נישואיו. בשלב מסוים עזב הנאשם את הבית בו התגורר עם אשתו הראשונה, אך המשיך לפרנס את המשפחה. הנאשם התחתן עם אשתו השניה בשנת 2009. האישה הראשונה בקשה להתגרש מהנאשם והשניים התגרשו בשנת 2011. הנאשם הסביר כי נישואיו השניים בעת שעדיין היה נשוי לאישה הראשונה חוקיים לפי השריעה המוסלמית. אשתו הראשונה של הנאשם התקשתה לקבל את הקשר הזוגי השני. שתי הנשים ידעו האחת על השניה והדבר עורר מתחים. הנאשם לא נקט בעמדה ברורה והחלטית בעניין זה ובשנת 2013 הגיעה האישה השניה לבית האישה הראשונה ותקפה אותה. שירות המבחן התרשם מאדם חלש ופסיבי שלא היה ער לסיכונים הכרוכים בהתנהגותו ולדינמיקה המשפחתית הבעייתית. עם זה, מדובר בנאשם מתפקד ומעת שהתגרש מאשתו הראשונה חלה רגיעה ביחסים הזוגיים והסיכון במצבו צומצם. נוכח האמור, ומשום שהנאשם מפרנס שתי משפחות, המליץ שירות המבחן במקרה זה להימנע מלגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, והכין עבורו תוכנית של"צ בהיקף 150 שעות.

4.             לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות, שאינן ממין העניין (בעבירות של העסקת תושב זר).

5.             שלב הטיעון לעונש התארך בשל אי בהירות שהתעוררה בנוגע למועד הגירושין של הנאשם מאשתו הראשונה. אי בהירות זו לא נפתרה עד אשר זימנתי לעדות את מזכיר בית הדין השרעי בטייבה - שם התנהלו כל ההליכים המשפחתיים בין הנאשם לאשתו הראשונה.

מעדותו של העד עלה כי בבית הדין השרעי בטייבה נפתחו ששה הליכים בין הנאשם לאשתו הראשונה, כולם ביוזמת האישה. בחלק מהתיקים התקיימה בוררות (בוררות בדין השרעי היא שלב טבעי שמתרחש לרוב לאחר שהשופט לא מצליח לפשר בין בני הזוג. כל צד ממנה בורר מטעמו והבוררים מעבירים תסקיר לשופט). עוד עלה מהעדות כי הנאשם התגרש מאשתו הראשונה ביום 17.9.2014, ואולם עוד בשנת 2011 הגישה האישה בקשה ראשונה למזונות, והיא מקבלת מזונות מהנאשם מיום 12.4.2012.

3

6.             ב"כ המאשימה, עו"ד טלי קרת, טענה כי העבירה של ריבוי נישואין פוגעת בלב לבו של כבוד האדם ובמעמדה של האישה. הנאשם המשיך בחייו בעוד אשתו נותרה עגונה. הנאשם לא אמר אמת לשירות המבחן בנוגע למועד גירושיו. המלצת התסקיר אינה תואמת את רמת הענישה הנוהגת של מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות. כותבת התסקיר לא שוחחה עם האישה הראשונה ובכך יש טעם לפגם.

7.             ב"כ הנאשם, עו"ד חליל טוויל, ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן. לדברי הסנגור, אין מקום להפר את האיזון שנוצר בין הנאשם למשפחתו הראשונה ואין לפגוע ביכולתו של הנאשם לפרנס את שתי משפחותיו. הנאשם עזב את אשתו הראשונה משום שהסתכסך עמה ולא על מנת לפגוע בה.

הנאשם בדברו האחרון לעונש אמר שהוא מצטער שלפי "החוק שלכם" זה אסור. הוא ביקש את רחמי בית המשפט והסביר שאם יבצע עבודות שירות לא יוכל להמשיך בעבודתו הנוכחית.

דיון

8.             העבירה של ריבוי נישואין משקפת את עמדתה של החברה הישראלית כלפי מוסד הנישואין במדינה. כפי שקבע בית המשפט העליון לפני למעלה משלושים שנה - "מוסד הנישואין המונוגומיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו, ובתור שכזה הוא מוגן בסנקציות של החוק הפלילי..." [ע"פ 392/80 מדינת ישראל נ' הלוי, פ"ד לה(2) 698, 700 (1981)]. יש לקבל את עמדת המאשימה כי האיסור הפלילי בדבר ריבוי נישואין מטרתו הגנה על כבוד האדם, ואוסיף כי לטעמי גם על סדרי החברה.

9.             עיון בפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים, מלמד כי העונשים שהוטלו בגין עבירה זו בשנים האחרונות אכן כוללים כטענת המדינה, במרבית המקרים, עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח או כאלה שרוצו בעבודות שירות [ראו, למשל, ע"פ (מחוזי י-ם) 1351/10 מדינת ישראל נ' שוויקי (10.11.2013); ע"פ (מחוזי נצרת) 1174/05 דבס נ' מדינת ישראל (15.11.2005); ע"פ (מחוזי נצרת) 1153-06 נובאני נ' מדינת ישראל (20.6.2006); ת"פ (שלום י-ם) 1399/06 מדינת ישראל נ' בידון (27.12.2007); ת"פ (שלום פ"ת) 31077-05-10 מדינת ישראל נ' דאוד (15.11.2011); ת"פ (חדרה) 8405-02-09 (10.3.2010); ת"פ (כ"ס) 1701/04 מדינת ישראל נ' סלאמה (2005).

4

יחד עם זה, ניתן להצביע על מדיניות ענישה אחרת שננקטה במקרים אחרים. כך, בת"פ (כ"ס) 2751/00 מדינת ישראל נ' קשקוש (2001) גזר בית המשפט על נאשם שהורשע בריבוי נישואין מאסר על-תנאי בלבד, נוכח העובדה כי חלפו שש שנים מעת ביצוע העבירה והנאשם לא התנער מאחריותו כלפי אשתו הראשונה; בת"פ (עכו) 7460-07-08 מדינת ישראל נ' חוג'יראת (15.7.2009) אימץ בית המשפט הסדר טיעון וגזר על נאשם שהורשע בריבוי נישואין עונש של מאסר על-תנאי וקנס; גם בת"פ (שלום ת"א) 7041/00 מדינת ישראל נ' כספי (2002) גזר בית המשפט על מי שהורשע על ידו בעבירת ריבוי נישואין עונש של מאסר על-תנאי וקנס.

המותבים שמצאו לנכון להקל עם מורשעים בעבירה של ריבוי נישואין ציינו כי התופעה של ריבוי נישואין בחברה הישראלית היום אינה עוד תופעה רחבה ואין זה מוצדק להרתיע את הרבים באמצעות ענישה מחמירה בגין עבירה זו. עמדה זו נראית לי מאוד, ואין זה סביר בעיניי כי בעבירה של ריבוי נישואין ייגזרו עונשי מאסר בפועל כעונשי חובה.

10.         למיטב ידיעתי עליי לקבוע בעניין שלפניי בפעם הראשונה מתחם עונש הולם לעבירה של ריבוי נישואין.

בשים לב לעקרון היסוד בענישה, הלוא הוא עקרון ההלימה, לערכים המוגנים העומדים ביסוד העבירה, לנסיבות המקרה שלפניי (לרבות העובדה כי הנאשם נפרד מאשתו הראשונה עוד בשנת 2011 - שנתיים ויותר טרם הגשת כתב האישום - ומאז משלם לה מזונות), ולרמת הענישה הנוהגת, שכאמור הינה מגוונת יותר מאשר טענה המאשימה, הריני קובע מתחם עונש הולם שנע בין עונש של מאסר על-תנאי, קנס או של"צ לבין עונש של מאסר בפועל בן מספר חודשים (מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות).

11.         במקרה הנוכחי מן הראוי לגזור את העונש בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.

הנאשם שלפניי הודה בהזדמנות הראשונה וחסך בזמן שיפוטי. העבירה בה עסקינן בוצעה בשנת 2009 ובינתיים הנאשם התגרש מאשתו הראשונה. כתב האישום הוגש רק בשנת 2013. הנאשם המשיך לפרנס את אשתו הראשונה גם לאחר נישואיו לשנייה, וממשיך לפרנס אותה ואת ילדיהם המשותפים גם כיום. אין לחובתו של הנאשם הרשעות בעבירות דומות. אם ייגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל - לא יוכל להמשיך לפרנס את משפחתו הישנה ואת משפחתו החדשה גם יחד.

12.         שקלתי את מלוא השיקולים לקולה ולחומרה ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר על-תנאי בן 6 חודשים, והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים לא יעבור עבירה בה הורשע.

5

ב.         קנס בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם בחמישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 1.5.2016.

ג.         של"צ בהיקף 150 שעות כפי התוכנית שגיבש שירות המבחן. הזהרתי את הנאשם כי אם לא יעמוד בתוכנית השל"צ ניתן יהיה לגזור את עונשו מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, במעמד הנוכחים.