1

בקשה לעיון בתיק בית המשפט, על ידי צד ג'.

רקע

1.         המשיב 1 הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות תקיפה סתם ושיבוש הליכי משפט, לפי סעיפים 379 ו- 244 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

            כתב האישום עוסק, בתמצית, בתקיפתו של המבקש על ידי המשיב 1, בעת שהמשיב 1 היה שוטר בתפקיד, וכן שיבוש הליכי משפט בכך שהנחה את שותפתו למשמרת לכתוב דו"ח פעולה כוזב לגבי הרקע לתקיפה.

2.         בדיון שנערך ביום 23.1.18, התייצב באולם ב"כ המבקש וביקש לקבל לידיו עותק מפרוטוקול הדיון. באותו מעמד, טען כי הוא מייצג את המתלונן בתיק הפלילי, על מנת לבחון הגשת תביעה אזרחית כנגד המשיב 1 על יסוד ההליך הפלילי. לאור התנגדותו של ב"כ המשיב בדיון, התבקש ב"כ המבקש להגיש בקשה מסודרת.

2

בבקשה שהוגשה בכתב, עתר ב"כ המבקש לאפשר לו לעיין בתיק בית המשפט, ולחילופין - ככל שבית המשפט לא יעתר לבקשה - לקבל לידיו עותק מהפרוטוקול מיום 23.1.18. לטענתו, עקרון פומביות הדיון הוא עקרון על במשפט הישראלי, עקרון בעל משמעות יתרה כאשר מדובר בשוטר שהורשע בעבירות תקיפה ושיבוש הליכי משפט. עוד הדגיש, כי מדובר במבקש שהוא המתלונן בתיק הפלילי.

3.         ב"כ המשיב 1, טען כי יש לדחות את הבקשה, אשר אינה נשענת על כל בסיס משפטי. בהמשך, טען טענות שונות לגבי קשר שיצר ב"כ המבקש עם המשיב 1 באמצעות רשת חברתית במרשתת, בטרם קיבל לידיו יפוי כח מהמבקש, וכן כי ב"כ המשיב 1 פנה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ביחס להתנהלות זו. בנוסף, טען כי למתלונן לא קמה זכות לקבל פרוטוקול של הדיונים, בשעה שהתיק הפלילי טרם הסתיים, במיוחד כשברצונו לעשות בהם שימוש לא הולם על מנת להשחיר את פני המשיב 1 בתקשורת ולמול בית המשפט.

4.         המשיבה 2 הביעה הסכמתה להעברת פרוטוקול הדיון מיום 23.1.18 וכן מהכרעת הדין בלבד, אך לא נימקה את התנגדותה לעיון בכל תיק בית המשפט.

דיון והכרעה

5.         סוגית העיון בתיק בית משפט על ידי צד ג', מוסדרת בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003 (להלן: "תקנות העיון").

הבקשה שלפני, לא הוגשה על גבי הטופס הקבוע בתקנות, ואולם תוכן הבקשה פירט את כל הדרוש, כמפורט בתקנות. לפיכך, יש לבחון בקשה זו בהתאם (ראו בחינת בקשה דומה בהתאם לתקנות העיון, לאור מילוי הפרטים הנדרשים מבחינה מהותית, במסגרת בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, (2004)).

6.         זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, הקבוע בסעיף 68 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984. לצד עיקרון זה, קיימים אינטרסים שונים וזכויות, כגון הזכות לפרטיות, העלולים להיפגע כתוצאה ממתן זכות עיון לצד ג'. תקנה 4 בתקנות העיון, התייחסה לאיזון הנדרש, תוך ציון הסוגיות הדורשות את תשומת לב בית המשפט. יחד עם זאת, כב' בית המשפט העליון התייחס לעקרון העומד בבסיס בקשות אלה, ומנחה את דרך בחינתן מנקודת מוצא של מתן אפשרות עיון:

3

"באופןעקרוניישלאפשרעיוןבתיקיבית^-המשפטאףלמישאינוצדלהליך.זונקודתהמוצא, והיאמצאהאתביטויההלכהלמעשה בתקנה 4(א) לתקנות,שלפיהניתןלבקשאתהעיוןאלאאםהעיוןאסור.בצדקצייןכבודהשופט מ'חשיןכי "...לעולםתיטההכףאלעברפומביותהדיון" (ראו: ע"א 5185/93 היועץהמשפטילממשלהנ'מרום...)בכךהוגשםמעמדההחוקתיהחשובשלהזכותלפומביות"

(ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, פסקה 8 (2005) (להלן: "ענין פז-גז").

יש לבחון את הבקשה בהתאם לעקרון זה ולפי המתווה שנקבע בענין פז-גז.

7.         במקרה הנדון, לא קיים כל איסור בדין על העיון. מדובר בהליך המתנהל בדלתיים פתוחות, ללא כל מניעה לפרסם חלקים ממנו. בנוסף, כאשר מדובר במתלונן בתיק פלילי, המבקש לבחון אפשרות הגשת תביעה אזרחית כנגד נאשם, בהתבסס על אותן נסיבות, האינטרס שבעיון הוא מובן ומוצדק (ראו סעיף 77 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984, לגבי הגשת תביעה נגררת, וכן סעיפים 42א' עד 42ה' לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971).

            בהתבסס על נקודת המוצא, לפיה יש לאפשר את העיון, לא מצאתי כי המשיבים הרימו את הנטל הרובץ עליהם על מנת למנוע זאת (ראו ענין פז-גז, פסקה 10). טיעוניו השונים של ב"כ המשיב 1, בדבר התנהלות ב"כ המבקש, אין מקומם במסגרת בחינת זכות העיון. בנוסף, לא ראיתי כיצד יש במתן זכות העיון בתיק בית המשפט, כדי להשפיע על דעתו של מותב זה. טיעונים אלה אינם מקימים פגיעה העומדת למול זכות העיון, בנסיבות המקרה.

            תגובתה של המשיבה 2, כאמור לעיל, כלל לא נומקה.

לפיכך, לאחר שבחנתי את הבקשה ונימוקיה, בהתאם להלכה בסוגיה הנדונה, אני מתיר לב"כ המבקש לעיין ולצלם את כל פרוטוקול ההליך הפלילי המבוקש, וכן את כתב האישום.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.