1

 

 

 

 

פתח דבר

1.        לפניי "בקשה מקדמית" לביטול כתב האישום, שהגישה ב"כ הנאשם, עו"ד אינגה אייזנברג, בתאריך 4.5.21 (להלן: "הבקשה לביטול כתב האישום"); זאת, "בגין פגיעתו בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, ובניגוד לדין". הבקשה לביטול כתב האישום הוגשה, אפוא, בעיקר מכוח ההגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

2.        כמו כן, לפניי בקשה של המאשימה לתיקון כתב האישום, שהוגשה עוד ביום 13.10.20 (להלן: "הבקשה לתיקון כתב האישום") - על ידי תיקון הסכומים אשר באישום הראשון, כפי שיצוין להלן, וכן על ידי הוספת שני עדי תביעה: לשם אקריש (להלן: "אקריש") ורו"ח מוטי שושני (להלן: "רו"ח שושני").

3.        אקדים ואציין כבר עתה כי לאחר שבחנתי את טענותיה, המפורטות בהרחבה יתרה, של ב"כ הנאשם, ולאחר שעיינתי בתגובת המאשימה לבקשה - החלטתי לדחות את הבקשה לביטול כתב האישום.

כמו כן, אקדים ואציין כי החלטתי לקבל באופן חלקי ובעיקרה את הבקשה לתיקון כתב האישום, כפוף לאמור להלן, וזאת בשים לב לכך שטרם החלה שמיעת הראיות ובהעדר תגובה במועד לבקשה מצד ההגנה, למרות אורכות אחדות שניתנו להגנה להגיב על הבקשה, אשר חלפו זה מכבר.

2

להלן אנמק החלטה זו, על שני חלקיה, ואוסיף הערות אחדות, בעיקר לגבי המשך ההליך.

רקע כללי

4.        כתב האישום הוגש עוד ביום 12.6.19.

בתמצית אציין כי בכתב האישום מיוחסות לנאשם העבירות הבאות:

באישום הראשון מיוחסת לנאשם עבירה של שימוש בערמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; וזאת, בעיקר בגין כך שהסתיר מרשויות המס את כל פעילותו בעסק למסחר במטבעות וריטואליים, שבמסגרתו הפיק בין השנים 2019-2018 הכנסה נוספת בסכום כולל של 2,696,525 ₪.

באישום השני מיוחסת לנאשם עבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; וזאת, בגין ביצוע פעולות ברכוש בשווי של כ-900,000 ₪, ביודעו שמדובר ב"רכוש אסור" ושהפעולות נעשות במטרה להסתיר ולהסוות את בעלי הזכויות בו, את מיקומו ואת תנועותיו.

5.        את הנאשם ייצג בשעתו תחילה עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין.

6.        ביום 24.10.19 הגיש בא כוחו דאז של הנאשם, עו"ד פינקלשטיין, טענות מקדמיות (להלן: "הטענות המקדמיות").

7.        ביום 30.10.19 הוגש מענה בכתב לכתב האישום על ידי בא כוחו דאז של הנאשם.

8.        כמו כן, באותו יום, 30.10.20, התקיים דיון ראשון בטענות המקדמיות.

9.        ביום 31.10.19 הגיש בא כוחו דאז של הנאשם עדכון המענה בכתב לכתב האישום, תוך הודעה על עדי ההגנה שבכוונת ההגנה לזמן, לרבות תומר רביד, אקריש ורו"ח שושני.

10.    ביום 2.12.19 הוגשה התנגדות המאשימה להכללתם של שלושה עדים כעדי הגנה: תומר רביד, עו"ד דין כוכבי ורו"ח מוטי שושני.

11.    ביום 9.12.19 הוגשה תגובת ההגנה להתנגדות המאשימה להכללת עדים כעדי הגנה.

3

12.    בתגובת המאשימה מיום 22.12.19 לתגובת ההגנה צוין, בין היתר, כי באשר לרו"ח מוטי שושני, ככל שההגנה כבר נפגשה עמו, המאשימה לא תתנגד שיעיד כעד הגנה ובלבד שאם לא יעיד כעד הגנה תוכל התביעה לזמנו ולחקרו בחקירה נגדית לאחר סיום פרשת ההגנה.

13.    ביום 26.7.20 ביקש הסניגור דאז עו"ד פינקלשטיין להשתחרר מהייצוג והנאשם ביקש לייצג עצמו.

14.    ביום 4.8.20 נדחתה בקשת הנאשם לייצג עצמו והסניגוריה הציבורית מונתה לייצגו.

15.    בתחילת חודש ספטמבר 2020 מונתה עו"ד עדן פוליטקין על ידי הסניגוריה הציבורית לייצג את הנאשם.

כאמור, ביום 13.10.20 הגישה המאשימה את הבקשה לתיקון כתב האישום - הוספת שני עדי תביעה (אקריש ורו"ח שושני) וכן תיקון הסכומים שבאישום הראשון וזאת באופן הבא: באשר לשנת 2018 - להוסיף סכום של 178,632 ₪, כך שההשמטה הכוללת המיוחסת לנאשם בשנה זו היא בסך 2,507,485 ₪; ובאשר לשנת 2019 - להוסיף סכום של 20,284 ₪, כך שההשמטה הכוללת המיוחסת לנאשם בשנה זו היא בסך 387,955 ₪; ומכאן שסכום ההשמטה הכולל שייוחס לנאשם יהא אפוא 2,895,440 ₪ (במקום סכום כולל של 2,696,525 ₪, שיוחס כאמור לנאשם בכתב האישום המקורי).

16.    באותו יום, 13.10.20, התבקשה תגובת ב"כ הנאשם לבקשה לתיקון כתב האישום, תחילה עד ליום 18.10.20. אלא שב"כ הנאשם דאז, עו"ד פוליטקין, שכאמור מונתה לייצג את הנאשם רק בתחילת ספט' 2020, ביקשה לדחות את מועד מתן תגובתה לבקשה לתיקון כתב האישום, ולבקשתה ניתנה לה מעת לעת ארכה להגשת תגובתה.

17.    ביום 17.12.20, בעקבות בקשה נוספת של ההגנה לדחיית מועדים, ניתנה להגנה ארכה עד 11.1.21 להגשת תגובתה על הבקשה לתיקון כתב האישום והתייחסותה לטענות המקדמיות שהוגשו על ידי בא כוחו דאז של הנאשם.

18.    ביום 11.1.21 הצטרפה עו"ד אינגה אייזנברג לייצוג מטעם ה-סנ"צ, נוסף על עו"ד פוליטקין.

19.    ביום 11.3.21 נערך דיון במעמד הצדדים, שבו נקבע כי עד ליום 25.4.21 על ההגנה להגיב לבקשה לתיקון כתב האישום ולהגיש התייחסותה לטענות המקדמיות שהוגשו בשעתו על ידי עו"ד פינקלשטיין וכן כי המאשימה תגיב על כך תוך שבוע ימים, ונקבע דיון המשך ליום 13.5.21.

4

20.    ביום 24.3.21 התקבלה באופן חלקי עוד בקשה של ההגנה לדחיית מועדים ונקבע כי תגובת ההגנה לבקשה לתיקון כתב האישום והתייחסותה לטענות המקדמיות תוגשנה עד 29.4.21 (במקום עד 25.4.21).

21.    ביום 29.4.21 הגישה עו"ד אינגה אייזנברג "בקשה להסדרת הייצוג", ובה ביקשה שבית המשפט יורה שהיא תייצג לבדה את הנאשם, חלף מינויה על ידי ה-סנ"צ.

באותו יום בית המשפט ביקש לקבל תגובות לבקשה - של עו"ד פוליטקין, של הסנ"צ ושל המאשימה - עד ליום 5.5.21.

ביום 5.5.21 התקבלה ה"בקשה להסדרת הייצוג" וזאת לאחר שהמאשימה והסניגוריה הציבורית לא התנגדו לבקשה, הגם שהסניגור הציבורי המחוזי ציין בתגובתו כי עו"ד אינגה אייזנברג הפרה את הכללים הפנימיים הרלוונטיים של הסניגוריה הציבורית.

22.    ביום 2.5.21 נדחתה עוד בקשה של באת כוח הנאשם, עו"ד אייזנברג, לדחיית המועדים שנקבעו, וההגנה התבקשה להגיש תגובתה לבקשה לתיקון כתב האישום והתייחסותה לטענות המקדמיות (שהגיש בשעתו עו"ד פינקלשטיין) ללא דיחוי נוסף.

23.    ביום 3.5.21 ניתנה החלטה שבה צוין כי לפנים משורת הדין ניתנת להגנה ארכה קצרה נוספת להגשת תגובתה לבקשה לתיקון כתב האישום והתייחסותה לטענות המקדמיות (שהגיש בשעתו עו"ד פינקלשטיין), וזאת עד ליום 4.5.21, תוך שהובהר כי גם ללא תגובת ההגנה תינתן החלטה בבקשה לתיקון כתב האישום ועלולה להינתן החלטה גם בטענות המקדמיות שהועלו בשעתן.

עיקרי טענות הצדדים

24.    בבקשה לביטול כתב האישום צוין על ידי ב"כ הנאשם, בין היתר ובעיקר, כי:

"בקשה זו מוגשת לאחר שהתחוור לח"מ כי הצהרות המאשימה בהקשר עם חומר הראיות, הן בפני בית המשפט הנכבד והן בפני ההגנה אינן אמת, וכי חומר חקירה בהיקף של כ-250,000 מגה (שווה ערך לכ-100 קלסרים) לא הועבר...

5

2. ביום 13.10.2020 הוגשה בקשה על ידי המאשימה לתיקון כתב אישום בהתאם לסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי. יודגש כי מדובר בתיקונים מהותיים, כך למשל תוספת הכנסה בסעיף אישום ראשון של כמעט 200,000 ₪. בנוסף, נתבקש בית המשפט הנכבד לאשר תיקון כתב אישום בהוספת שני עדי תביעה. לאורך כל הדרך מצהירה המאשימה כי כל חומרי החקירה הועברו לידי הסנגוריה, לפני חודשים רבים...

לסיכום עד כה: המאשימה בהתנהלותה מול המבקש הצהירה לכל הפחות 3 פעמים כי כלל חומר החקירה הועבר ובפועל החומר לא הועבר והיא נאלצה לחזור בה מהצהרותיה...

14. במשך תקופה ארוכה, ולטענת המבקש, בניגוד לדין ותוך כדי גרימת עינוי דין למבקש, התנהלו בין המבקש והמאשימה הליכים רבים, בעיקר לאור טענת המבקש בגין אי המצאת חומר חקירה מהותי על ידי המאשימה, העולה עד כדי פגיעה מהותית בזכויות המבקש...

לגופה של הבקשה:

15. לאור התנהלות המאשימה, ולאור העובדה כי התווסף חומר רב לדיסק החדש שהועתק (כאמור, הערכה כי החומר החסר שווה ערך לכ-100 קלסרים) באמצע חודש אפריל, החל המבקש בבדיקה עצמאית בניסיון להשוות בין החומר החדש לישן על מנת לעמוד על טיבו של החומר הנוסף...

18. לאור ההתנהלות של המאשימה וההצהרות הלא נכונות, לשון המעטה, הן בפני המבקש והן בפני בית המשפט הנכבד, נפגעו זכויותיו של המבקש להליך הוגן וצודק, לבטח שמדובר בהליך פלילי.

19. לאחר שנתבקשה המאשימה לספק הסברים כיצד נוספו כ-250,000 מגה נוספים של מידע, וזאת בניגוד להצהרותיה כי כל החומר הועבר מלכתחילה, נאלץ ב"כ המאשימה להודות כי הוסיף חומרים שבעיניו 'מיותרים לחלוטין' וסתם יעמיסו על ההגנה. מבדיקה שטחית של החומרים שנוספו נמצאו חומרים מליבת חומר החקירה. כך, למשל, נמצא מיצוי הטלפון של רן בוגנים בתיקייה חדשה לגמרי 'טלפונים' שנוספה רק ביום 4.4.2021: ...

20. מיותר לציין כי התיקייה הנ"ל לא נמצאת במדיה המקורית שהועברה למבקש בגינה הוצהר מספר פעמים כי כל החומר הועבר. רן בוגנים הינו עד התביעה היחידי לאישום הלבנת ההון, יתכן שהמאשימה רואה במיצוי הטלפון שלו חומרים 'מיותרים לחלוטין' ומשכך בחרה שלא להעביר אותם.

21. באותו האופן לא העבירה המאשימה בהעתקה המקורית תיקיות הקשורות בעניינו של מר לשם אקריש אותו היא מבקשת להוסיף כעד תביעה. יתכן שגם כאן המאשימה רואה בתיקיות הקשורות באדם אותו היא מבקשת להוסיף כעד תביעה, כחומרי חקירה 'מיותרים לחלוטין' שאין צורך להעביר להגנה. להלן צילום של התיקיות...

6

23. על חובת המאשימה לספק כל ראיה שעשויה לספק תמיכה מהותית לגרסת החפות עמד כבוד השופט א' שטיין בפרשת יניב זגורי (ר' בש"פ 1378/20 יניב זגורי ואח' נ' מדינת ישראל ...

כעת לאחר שהמבקש איבד אמונו בהצהרות המאשימה, לא ברור כיצד ידע האם לא חסרים חומרים מהותיים נוספים מחומר החקירה והחשובים כל כך להגנתו. כיצד ניתן לנהל הליך פלילי צודק, הוגן, ראוי ללא ידיעה ברורה ומובהקת כי כל חומרי החקירה נמצאים בידי המבקש?

25. על משמעות הדברים החמורים עמד כבוד שופט דוד רוזן בת"פ (ת"א) 40279/08 מדינת ישראל - פרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה נ' אליק לדר, עת קיבל את בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום שהוגש נגדם על בסיס טענת 'הגנה מן הצדק', בין היתר בשל מחדל המאשימה (שם) להעמיד לרשות ההגנה את מלוא חומר הראיות...

26. על כן, ולאור המקובץ, פונה בזאת המבקש לבית המשפט הנכבד, על מנת שיורה על ביטול כתב האישום כנגד המבקש, וזאת בשל פגיעתו החמורה בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.

27. לחלופין, ככל שיחליט בית המשפט הנכבד שלא לבטל את כתב האישום אז יבקש המבקש מבית המשפט הנכבד שהות לצורך הלימוד של כ-100 קלסרים חדשים, ולסרוק את חומר הראיות במסרקות ברזל על מנת לעמוד על טיבו של החומר הנוסף אשר הועבר כעת לרשות הגנה.

28. לצורך הפשטות, מדובר בחיפוש בין דפים של 100 קלסרים חדשים, שמעורבבים, ברמת הדף בתוך 800 קלסרים ישנים...

29. לחילופי חילופין, פונה המבקש בבקשה לבית המשפט הנכבד להורות למאשימה באמצעות מומחי מחשב מטעמה, שיגישו למבקש באופן מסודר ובדיסק נפרד את החומר שהתווסף על מנת שהמבקש יוכל ללמוד אותו באופן פרטני, וכן לאפשר למבקש פרק זמן של 3 חודשים לעיין בחומר וזאת החל מיום העברתו לידי המבקש ובאי כוחו.

30. ככל שיחליט בית המשפט הנכבד שלא לבטל את כתב האישום, יעמוד המבקש על זכותו להגיש בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ וטענות מקדמיות נוספות, וזאת לאחר סיום הארכה ללימוד החומרים המבוקשת (3 חודשים ככל שיועבר הדיסק כאמור בסעיף 30 לעיל, או 6 חודשים שידרשו ככל שהדיסק לא יועבר).

31. הח"מ מתחייבת להתייחס בצורה מקצועית לבקשה לשינוי כתב האישום כמו גם ליתר הטענות המקדמיות ככל שכתב האישום לא יבוטל על אף בקשה זו, אך מבקשת שלא ייכפה עליה לעשות זאת בטרם יועבר מלוא חומר החקירה צורה מסודרת, ותינתן לה שהות ללמוד את החומר, שכן להבנתה, התייחסות לסוגיות כבדות משקל אלו לפני קבלת מלוא חומרי החקירה ולימודים אינם עולים בקנה אחד עם אחריותה המקצועית..."

7

(כל ההדגשות בציטוטים דלעיל - הן במקור).

25.    מנגד, בתגובה לבקשה לביטול כתב האישום ציין ב"כ המאשימה, בין היתר ובעיקר, כי:

"1. בקשת ההגנה לביטול כתב האישום מבוססת, רובה ככולה, על טענה לפיה לא הועבר לידיה כלל חומר החקירה.

2. חומר החקירה הועבר לידי ההגנה כבר בחודש אוקטובר 2020, לפני כחצי שנה, החומר הועבר באופן נגיש כך שהוא סרוק ומלווה ברשימת חומר חקירה ובה קישור לכל מסמך ומסמך.

3. מספר בודד של דיסקים הועבר במהלך חודש דצמבר 2020, אך תמלוליהם [כך במקור] הועברו כבר במהלך חודש אוקטובר 2020.

4. נכון להיום, 6.5.2021, טרם הוגשה ולו בקשה אחת לבית המשפט לקבלת חומרי חקירה בטענה שישנם חומרים שאינם נמצאים בידי הנאשם. ויובהר, כבכל תיק חקירה, ככל וקיימים מסמכים המצויים ברשימת החומר ואינם בידי הנאשם הרי שביכולתו לפנות למאשימה או לבית המשפט ולקבלם, בכפוף לתעודת החיסיון. מאידך גיסא, ככל והנאשם סבור כי ישנם חומרים נוספים הרלוונטיים לתיק, בניגוד לעמדת המאשימה, הרי שקמה לו זכותו לפנות לבית המשפט.

5. ... אי הגשת הבקשה מעידה כאלף עדים כי כלל החומר הועבר אף לשיטתה של ההגנה.

6. כתב האישום בתיק הוגש לפני כשנתיים ימים וטרם התקיים דיון מהותי בתיק. ההגנה אינה עומדת במועדים אשר קצב לה בית המשפט הנכבד ופועלת לדחות את התקדמות התיק וברור האמת, ונראה כי זו גם מטרתה של בקשה זו. נוכח האמור, מתבקש בית המשפט לדחות את הבקשה".

נימוקי ההחלטה

26.    באשר לבקשה המקדמית לביטול כתב האישום ולטענה של הגנה מן הצדק בעניין אי העברת כל חומר החקירה להגנה עם הגשת כתב האישום אלא באיחור רב לאחר הגשתו, יש להבחין בין מקרה שבו הועבר חומר חקירה מהותי להגנה בשלב מאוחר במהלך שמיעת הראיות, כמו ב-ת"פ (מחוזי ת"א) 40279/08 מדינת ישראל נ' לדר (22.8.2010) (להלן: "עניין הדסק הרוסי"), שעליו (בין היתר) נסמכה ב"כ הנאשם בבקשה לביטול כתב האישום, ובין מקרה שבו האיחור בהעברת חלק מחומר החקירה קדם לתחילת שמיעת הראיות, כמו במקרה דנן.

8

זאת ועוד, אף בעניין הדסק הרוסי, שעליו כאמור נסמכה ב"כ הנאשם בבקשה לביטול כתב האישום, בית המשפט המחוזי לא החליט על ביטול כתב האישום סמוך לאחר העלאת הטענות המקדמיות, כפי שביקשה עתה ב"כ הנאשם, אלא רק במסגרת הכרעת הדין, לאחר שנשמעו בפניו מלוא הראיות במשפט ההוכחות ולאחר שהטענות המקדמיות עובו במסגרת הסיכומים של הצדדים שלפני מתן הכרעת הדין.

על כן, במקרה שלפנינו אין להקיש מפסק הדין בעניין הדסק הרוסי ואין מקום לקבל את טענת ההגנה לביטול כתב האישום בגין הגנה מן הצדק בעקבות האיחור הניכר בהעברת חלק מחומר החקירה להגנה. זאת, שכן במקרה דנן, כידוע, טרם החל שלב שמיעת הראיות, ומכאן שלא ניתן לומר כי נגרם עיוות דין לנאשם או כי נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן; ואין במקרה זה בטענות לאיחור בהעברת חלק מחומר החקירה לאחר הגשת כתב האישום, בטרם תחילת ההוכחות, כדי להקים הגנה מן הצדק וכדי להצדיק ביטול כתב האישום.

27.    אמנם, ככלל, כפי שנקבע ב-ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005) (להלן: "עניין בורוביץ") ובמיוחד ב-רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי (31.10.2018) (להלן: "עניין ורדי") - ניתן לקבל טענת הגנה מן הצדק לא רק במקרים של התנהגות שערורייתית מצד המאשימה, כפי שנקבע בזמנו ב-ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221 (1996), ולא רק במקרים של התנהגות זדונית נפסדת מצד המאשימה, אלא גם במקרים של רשלנות או של טעות מצד המאשימה אשר בעקבותיה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", כמצוין בסעיף 149(10) לחסד"פ.

עם זאת, בפסיקה, לרבות בעניין בורוביץ ובעניין ורדי, הוטעם כי החלטה על ביטול כתב אישום בגין טענת הגנה מן הצדק כשאין מדובר בהתנהגות זדונית או שערורייתית של המאשימה, אלא בהתנהגות רשלנית או שגויה מצדה - שמורה למקרים מיוחדים, ראויים ו"נדירים" בלבד.

כמו כן, בפסק-הדין בעניין בורוביץ הדגיש בית המשפט כי ביטולו של הליך פלילי מטﬠמי הגנה מן הצדק מהווה "מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר".

באותו עניין הטעים בית המשפט כי ההכרﬠה אם במקרה נתון קיימת הצדקה לקבלת הטﬠנה של הגנה מן הצדק, מחייבת בחינה בת שלושה שלבים:

9

ראשית, זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בﬠניינו של הנאשם וﬠמידה ﬠל ﬠוצמתם;

שנית, ﬠריכת איזון בין האינטרסים הרלוונטיים השונים, בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של המקרה;

ושלישית, אם מתברר כי במקרה הקונקרטי הייתה פגיﬠה חריפה בתחושת הצדק וההגינות - בחינת האמצﬠי המידתי המתאים לריפוי הפגמים או לתיקון הפגיﬠה. זאת, לאו דווקא ﬠל ידי ביטול כתב האישום כולו, כי אם, למשל, ﬠל ידי ביטול חלק מהאישומים, או ﬠל ידי התחשבות בפגמים בקביﬠת ﬠונשו של הנאשם.

28.    למעשה, במקרה דנן, לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הנאשם ואת תוכן תגובת ב"כ המאשימה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את בקשת ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום - לא רק מטעמים של הגנה מן הצדק, על פי סעיף 149(10) לחסד"פ, כי אם גם מכוח העילות המינהליות;שהרי, כידוע, הערכאה הדיונית הפלילית מוסמכת לבחון את חוקיות ההליך הפלילי ואת חוקיות פעולותיהן של רשויות האכיפה בעת העמדת נאשם לדין פלילי ובמהלך כל ניהול המשפט הפלילי, לרבות בחינת פגמים מהותיים או חמורים בהתנהלות גורמי האכיפה בהגשת כתב האישום ובהליך הפלילי מראשיתו [ראו, למשל: בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל משרד המסחר והתעשייה, בפסקאות 5-4 לפסק-דינו של כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (6.2.2006);; ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ, בפסקאות 31-30 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן(10.9.2013); בג"ץ 2303/15 חנקשייב (זיו חן) נ' פרקליט המדינה, בפסקה 8 לפסק-דינה של כב' השופטת ע' ברון(7.4.2015)].

זאת, באשר אין ניתן לומר כי בגין העברת חלק מחומר החקירה להגנה באיחור ניכר (לאחר הגשת כתב האישום), הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי דנן עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, או כי מדובר בהתנהגות זדונית או שערורייתית של המאשימה, ואף לא במקרה חריג ומיוחד של התנהגות רשלנית, שגויה או פגומה באופן חמור מצד המאשימה; ואין לומר כי יש במקרה דנן נסיבות המעידות על כך שמדובר בהפרה חמורה של חובת הגינותה של המאשימה, או כי נפל פגם מהותי או חמור בפעולות רשויות האכיפה בהגשת כתב האישום או בהליך הפלילי, או כי נגרם עיוות דין לנאשם או כי נפגעה זכותו להליך הוגן - המצדיקים את הסעד המרבי והקיצוני המבוקש, של ביטול כתב האישום, בטרם החל שלב ההוכחות במשפט.

10

29.    אוסיף עוד כי, כידוע, לכל נאשם עומדת הזכות לבקש להעמיד לעיונו חומר חקירה שלא קיבל, לפי סעיף 74 (א)-(ב) לחסד"פ; ואף להגיש לבית המשפט שלערעור ערר על כל החלטה בעניין זה שניתנה על ידי הערכאה הדיונית, וזאת לפי סעיף 74(ה) לחסד"פ.

30.    אשר לבקשה לתיקון כתב האישום, כמצוין לעיל הבקשה הוגשה כבר ביום 13.10.20, דהיינו לפני חודשים רבים, וניתנו להגנה אורכות אחדות וממושכות להגיב על הבקשה; ואף הובהר להגנה לאחרונה, בהחלטתי מיום 3.5.21 (שבה ניתנה להגנה, לפנים משורת הדין, ארכה נוספת ואחרונה להגיב על הבקשה עד ליום 4.5.21), שאם לא תוגש תגובה לבקשה עד ליום 4.5.21, תינתן החלטה בבקשה גם ללא תגובה; ובכל זאת, חרף כל האמור, לא הוגשה כל תגובה לבקשה.

לגופה של הבקשה לתיקון כתב האישום, יש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי ובעיקרה, דהיינו ככל שהדבר נוגע לתיקון הסכומים הנקובים באישום הראשון, וזאת בשים לב לכך שטרם החלה שמיעת הראיות בתיק. לעומת זאת, בעניין הוספת שמותיהם של אקריש ושל רו"ח שושני לרשימת עדי התביעה, הבקשה נדחית, מאחר ששניהם נכללו ברשימת עדי ההגנה שהסניגור דאז של הנאשם מסר לבית המשפט לפני הגשת הבקשה לתיקון כתב האישום, אך זאת כפוף לכך שאם בסופו של דבר ההגנה לא תזמנם (או לא תזמן אחד מהם) לעדות מטעם ההגנה, תהא התביעה רשאית לזמנם כעדי הזמה, בתום פרשת ההגנה, ולחקור אותם חקירה נגדית.

31.    אשר לבקשות החלופיות שבבקשה לביטול כתב האישום, גם הן נדחות בעיקרן, כפוף לאמור להלן.

עם זאת, וחרף ההתמשכות היתרה של ההליכים המקדמיים בתיק דנן, לפנים משורת הדין ניתנת לב"כ הנאשם ארכה נוספת להגיש תוך חודש מהיום, דהיינו עד ליום 6.6.21, כל בקשה לקבלת חומר חקירה ספציפי לשופט תורן, ולהגיש למותב זה כן כל טענה מקדמית נוספת והתייחסותה לטענות המקדמיות שהועלו על ידי בא-כוחו דאז של הנאשם; ומובהר בזה כי במקרה של איחור בהגשת בקשה לקבלת חומר חקירה או בהעלאת טענה מקדמית נוספת או במתן ההתייחסות לטענות המקדמיות שכבר הוגשו - לא יהא מקום לדחות את מועדי ההוכחות שייקבעו.

11

32.  עוד מובהר בזה כי אם תוגש על ידי ב"כ הנאשם בקשה לקבלת חומר חקירה או אם תועלה טענה מקדמית נוספת וכשתוגש ההתייחסות לטענות המקדמיות שכבר הועלו, כאמור תוך חודש מהיום - על המאשימה להגיב על כך (למותב המתאים) תוך שבוע ימים מיום ההגשה.

33.  מענה מעודכן ומפורט בכתב לכתב האישום המתוקן יוגש עד ליום 14.9.21.

34.  שמיעת הראיות תהיה במועדים שיחולו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2021 - שייקבעו בדיון הקרוב הקבוע ליום 13.5.21.

סוף דבר

35.    סוף דבר, אין לקבל את הבקשה לביטול כתב האישום נגד הנאשם.

כמו כן, הבקשה לתיקון כתב האישום מתקבלת בזה באופן חלקי ובעיקרה, כפוף לאמור לעיל.

36.    מובהר בזה כי אין שינוי במועד הדיון הקבוע ליום 13.5.21 בשעה 09:30.

כמו כן, כאמור, במועד זה ייקבעו מועדי הוכחות, שיחולו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2021.

37.    משנדחתה הבקשה לביטול כתב האישום ומשהוחלט על תיקון כתב האישום, כמצוין לעיל, על המאשימה להגיש עד ליום 11.5.21 כתב אישום מתוקן שבו רק יתוקנו כמבוקש הסכומים שבאישום הראשון; וכאמור, על ההגנה יהיה להגיש מענה מפורט בכתב לכתב האישום המתוקן עד ליום 14.9.21.

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

 

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.