1

כתבי האישום

הנאשם ביצע "צירוף תיקים" לפניי במסגרת 3 תיקים.

ת"פ 24348-01-19 (להלן - התיק הראשון) - מעובדות כתב האישום המקורי עולה, כי ביום 7.8.2018 החזיק הנאשם בתוך רכב כ-21.35 גרם נטו של קנביס לצריכתו העצמית. לכן נקבעה אשמתו בעבירה זו, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

2

תת"ע (נוער בית שמש) 43460-04-18 (להלן - התיק השני) - מועבדות כתב האישום המתוקן עולה, כי בליל ה-25.2.2018 נטל הנאשם את מפתחות הרכב של אביו, ונהג ברכב ללא רשות אביו כשהוא נוסע מחוץ לבית שמש לצור הדסה וחזרה. הוא נתפס שעה שנהג ברכב. בשל כך הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא), לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת רכב מנועי ושימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 36ב לפקודת התעבורה.

ת"פ (נוער חדרה) 50515-12-17 (להלן - התיק השלישי) - מכתב האישום עולה, כי בעת שהגיע הנאשם לכניסה לתחנת רכבת, נמצא בתיקו אגרופן. לכן הורשע בעבירה של החזקת אגרופן, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מהלך הדיון

בתחילה, התנהלו התיקים השני והשלישי בבית המשפט לנוער. בסופו של דבר, לבקשת הנאשם צורפו התיקים לתיק שלפניי, שבו הנאשם נשפט כבגיר.

תסקירי שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם בחודש יוני 2020 עולה, כי כיום הוא כבן 20, הבכור מבין שבעה אחים ואחיות, רווק ולומד בישיבה בירושלים. המשפחה מנהלת אורח חיים חרדי. הוא למד במסגרות לאורך השנים ובשנות העשרה המאוחרות שלו חל רפיון בקיום אורח החיים הדתי, והוא התחבר לחברה שולית. אז נחשף לסמים והדבר גרם למתיחות בינו לבין הוריו. הוא עבר להתגורר בבית סבתו ממנו סולק כעבור זמן, בשל צריכת הסמים. בשנתיים האחרונות חדל להשתמש בסמים ביוזמתו, התחזק באורחות חייו הדתיים ושיפר את הקשר עם משפחתו. הנאשם מסר בדיקות שתן לשירות המבחן שכולן נמצאו נקיות. לנאשם אין הרשעות קודמות. שירות המבחן התרשם מנטילת אחריות אמיתית לעבירות אותן ביצע הנאשם. הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית, ושירות המבחן סבר, כי אכן אינו זקוק לכך. שירות המבחן העריך, כי הנאשם חווה בצורה נכונה את ההליך הפלילי, כהליך מרתיע, ועל-רקע זה שבו חייו למסלול יציב ומבטיח יותר. השירות עמד על כך שבשל גילו הצעיר של הנאשם, טרם השלים את תהליכי עיצוב וגיבוש אישיותו. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם 200 שעות של"ץ, וכן צו מבחן שיכלול מתן הוראה לביצוע בדיקות שתן באופן תדיר, והתחייבות.

3

בעקבות בקשת הסניגורית, כי שירות המבחן יבחן את שאלת ביטול ההרשעה, נשלח הנאשם לשירות המבחן לבחינת שאלה זו. בתסקיר שהוגש באוגוסט 2020 ציין שירות המבחן כי התלבט ביחס להמלצתו. מחד מדובר בריבוי עבירות, חלקן אינן פשוטות. מאידך, מדובר באדם צעיר בתחילת דרכו כשלהרשעה עלולה להיות פגיעה על עתידו המקצועי. לכן, בסופו של דבר, המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, וענישה נלווית, תוך הפניה לחומרת העבירות, החזרה על ביצוען וזאת על אף גילו הצעיר. המאשימה סברה כי הנאשם לא נעתר להמלצת שירות המבחן לטיפול ויש לזקוף זאת לחובתו.

מאידך, הסניגורית סברה, כי יש לתת משקל לנטילת האחריות, לנסיבות האישיות ולגילו הצעיר מאוד. כיום הנאשם התקרב לחיי הדת וחייו בסימן התייצבות ושיפור מתמיד. הסניגורית עתרה לסיים את התהליך תוך ביטול ההרשעה ואימוץ המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - אשר לתיק הראשון (סמים), פגע הנאשם בערך בריאות הציבור ושלומו. אין מדובר בכמות גדולה של קנביס, ולכן מידת הפגיעה בערך המוגן נמוכה. אשר לתיק השני (שבל"ר), הנאשם סיכן את שלומו ואת שלום ציבור משתמשי הדרך בעצם הנהיגה הלא מורשית ולכן מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית. אשר לתיק השלישי (אגרופן), מדובר בפגיעה בשלום הציבור ובסדר הציבורי, במידה נמוכה.

4

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם:

אשר לתיק הראשון - מדובר בעבירה מתכוננת כאשר הנסיבה לחומרה היא המצאות הסמים ברכב; הנאשם ביצע את העבירה כשהוא כבר בגיר, והיה צריך להימנע מן המעשה; הנזק הוא בעיקר לנאשם עצמו ופחות לציבור.

אשר לתיק השני - מדובר בעבירה של ניצול הזדמנות המשקפת חוסר שיקול דעת האופייני לנער מתבגר שלא שקל את מכלול ההשלכות של מעשיו. עם זאת צריך היה הנאשם להימנע מן המעשה; בפועל לא נגרם נזק, אך פוטנציאל הנזק מנהיגה בלתי מורשית שכזו עלול להיות משמעותי בהיבט של פגיעה בשלום הציבור.

אשר לתיק השלישי - מדובר בעבירה שנעשתה עם מודעות מופחתת למשמעות החזקת האגרופן, בהיות הנאשם עדיין נער בעת ביצוע העבירה; בפועל לא נגרם נזק אם כי הנזק ממכת אגרופן יכול להיות ניכר.

מדיניות הענישה הנוהגת -

אשר לתיק הראשון - בעפ"ג (ב"ש) 47987-06-13 מולטיסנטי נ' מ"י (מיום 16.10.2013) ביטל בית המשפט המחוזי עונש של מאסר בעבודות שירות והמירו לשל"ץ בהיקף 250 שעות, ושם דובר בגידול עציץ קנביס במשקל כ-20 גרם, בין היתר בשל תסקירים חיוביים שהוגשו.

אשר לתיק השני - התיקון שבוצע לכתב האישום מתייחס לעבירת שבל"ר לפי פקודת התעבורה, הקובעת פסילת מינימום של 3 שנים, ללא רכיב של מאסר, לעומת העבירה המקורית לפי חוק העונשין, שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר. יש להוסיף לכך את העבירה של נהיגה ללא רישיון. במקרה חמור בהרבה, אושר מתחם ענישה שבין מאסר על-תנאי ועד 12 חודשי מאסר - רע"פ 2910/20 הייב נ' מ"י (מיום 7.5.2020). באותו מקרה נגזר מאסר בפועל תוך הפעלת מאסר מותנה, וזאת למשך 12 חודשים כאשר דובר באדם מועד, ולכן ההפנייה נוגעת רק לאישור מתחם הענישה.

5

אשר לתיק השלישי - בהחזקת אגרופן (להבדיל מהחזקת סכין) ניתן למצוא תיקים המסתיימים בשל"ץ ואף ללא הרשעה. ר' בהקשר זה: רע"פ 1949/15 תקרורי נ' מ"י (מיום 2.4.2015) שם נותרה הרשעה על כנה, הוטל של"ץ בהיקף 180 שעות ומאסר מותנה. ברע"פ 3446/10 עבד אלחלים נ' מ"י (מיום 6.4.2011) הסתיים תיק באי-הרשעה, הטלת של"ץ בהיקף 200 שעות, צו מבחן והתחייבות.

מתחם הענישה - לפיכך, בכל אחד מהתיקים להלן מתחמי הענישה:

בתיק הראשון - מאסר על-תנאי ושל"ץ ועד 6 חודשי מאסר.

בתיק השני - מאסר על-תנאי ושל"ץ וכן פסילת מינימום של 3 שנים, ועד 8 חודשי מאסר.

בתיק השלישי - מאסר על-תנאי ושל"ץ ועד 6 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם צעיר מאוד בתחילת חייו הבוגרים, ללא עבר פלילי. הוא נטל אחריות מלאה למעשים ללא הסדר לעונש, תוך שהוא מוותר על זכותו להישפט כקטין, דבר המוכיח את עומק נטילת האחריות והסיכון שנטל בכך. הנאשם התמודד בכוחות עצמו עם קשיים לא פשוטים, חדל להשתמש בסמים מיוזמתו ושומר על ניקיון תקופה ארוכה, תוך שחזר למסלול חיים יציב וערכי.

6

אי הרשעה - בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. מצד אחד, כל אחת מהעבירות יכולה להצדיק בנסיבותיה את סיום התיק ללא הרשעה. עוד לקולא יצוין, כי הנאשם ביצע חלק מהמעשים בהיותו קטין שעה שהדין שונה ביחס להרשעתם של קטינים. הנאשם ויתר על זכות זו במודע והדבר מעיד על נטילת האחריות. מצד שני, מדובר ברצף של מעשים שבגינם הוגשו כתבי אישום שונים, ומכאן החומרא. יחד עם זאת, לנוכח גילו של הנאשם וביצוע חלק מהמעשים כשהיה קטין, מצאתי שיש מקום להימנע מהרשעתו, בין היתר כביטוי לכברת הדרך שעשה.

המיקום במתחם - במכלול השיקולים יש למקם את הנאשם בתחתית המתחמים שקבעתי. שיקול מרכזי שיש לציין, הוא העובדה שבשני תיקים יכול היה הנאשם להישפט כנער, אך ויתר על זכותו זו, ויש לזקוף זאת לזכותו. כמו כן, שירות המבחן המליץ המלצה חיובית המוצדקת בנסיבות העניין.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     350 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 2.8.2020 על-פי התוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו. השירות יגיש תוכניתו בתוך 30 יום מהיום. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות הרשעה והטלת מאסר בפועל;

ב.      פסילה בפועל מלהחזיר רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מהיום. הנאשם יפקיד את הרישיון כעת במזכירות בית המשפט. לא יפקיד את הרישיון, יהא פסול בפועל מבלי שתקופה שקבעתי תחל להימנות;

ג.       פסילה למשך חודשים וזאת על-תנאי, לבל יבצע הנאשם את עבירות התעבורה בהן הודה וכן עבירות סמים במשך שנתיים מהיום;

ד.      צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, לרבות מתן בדיקות שתן על-פי דרישתו, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר.

ה.      התחייבות בסך 2,000 ₪ שלא לעבור את העבירות בהן הודה במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירות בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

יש להשמיד את הסמים.

7

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ז אלול תש"פ, 06 ספטמבר 2020, במעמד הצדדים.