1

> 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ניצן דרזנר

ב"כ הנאשם עו"ד קירשנברג ענת

הנאשם הובא

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

כנגד הנאשם שבפניי הוגש בתיק דנן כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

כמו כן תלויים כנגד הנאשם שני כתבי אישום נוספים, האחד ת.פ. 42498-04-15 בו מיוחסת לו עבירה של ניסיון תקיפת אביו וכן ת.פ. 3418-08-15 בעבירות של הסגת גבול, חבלה במזיד ברכב, תקיפה חבלנית ואיומים.

2

יוער כי ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם נמשכים זמן רב, בין היתר נוכח אי התייצבות הנאשם לדיונים. בדיון האחרון הוריתי על מעצר הנאשם מכוח צו הבאה ונוכח מצבו הנפשי מצאתי לקבל בעניינו חוות דעת פסיכיאטרית שתבחן את כשירותו הדיונית ומהותית ביחס לשלושת התיקים התלויים כנגדו.

בעניינו של הנאשם התקבלו שתי חוות דעת פסיכיאטריות לפיהן, הנאשם סובל ממחלת נפש ומצוי מזה מספר שנים במצב פסיכוטי פרנואידי שאינו מטופל. עוד מצוין בחוות הדעת כי המצב הפסיכוטי הממושך הוא ככל הנראה פרי גם של שימוש לרעה בסמים ואלכוהול אלא שבשנים האחרונות הוא בלתי תלוי בשימוש בחומרים אלו.

כמו כן, קובע הפסיכיאטר המחוזי כי הנאשם שרוי במצב פסיכוטי ועל כן אינו כשיר לעמוד לדין היום וכן נוכח מצב פסיכוטי מתמשך לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע כלל המעשים המיוחסים לו בשלושת התיקים. עוד ממליץ הפסיכיאטר המחוזי על אשפוז הנאשם.

ב"כ המאשימה מסכימה למסקנות חוות הדעת וחוות הדעת המשלימה על שני חלקיה, ועותרת להפסקת ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם מכוח סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982.

מנגד עותרת ב"כ הנאשם להורות על זיכוי הנאשם בהתאם להלכת רע"פ 8601/15 איהב אשקר נ. מדינת ישראל (15.5.17). עוד מצהירה ב"כ הנאשם כי עיינה היטב בחומר הראיות בכלל התיקים שביחס לתיק דנא הודה הנאשם במיוחס לו ובאשר לתיקים הנוספים קיימות בחומר הראיות ראיות טובות הכוללות את עדויות המתלוננים וראיות מחזקות ועל כן מבקשת לקבוע כי הנאשם ביצע את מעשי העבירה המיוחסים לו ולהורות על זיכוי הנאשם בשלושת התיקים. עוד מסכימה ב"כ הנאשם, לאחר שיחה עם הנאשם, להמלצת הפסיכיאטר המחוזי לאשפוז הנאשם.

בהתאם להלכת אשקר, עיינתי אף אני בחומר הראיות בתיקים התלויים כנגד הנאשם ומצאתי לקבוע כי ביחס לשלושת התיקים הנאשם ביצע את מעשי העבירות המיוחסים לו. בנסיבות אלו משעמד הנאשם בארבעת התנאים הקבועים בהלכת אשקר, אני מורה על זיכויו מחמת סייג אי השפיות בשלושת התיקים התלויים כנגדו.

3

ביחס לתקופת האשפוז המרבית, מצאתי להורות על אשפוז הנאשם לתקופה שלא תעלה על 7 שנות אשפוז.

יצוין, כי אין המדובר בקביעה ענישתית. בית המשפט אינו נדרש לקבוע תקופת אשפוז, משזו נקבעת על ידי הגורמים המקצועיים לפי צרכים טיפוליים משתנים, אלא לתחום את תקופת האשפוז המרבית, שטרם התיקון לחוק לא הייתה כלל מוגבלת.

כמובן, אין בהחלטה זו כדי לפגוע ולו במעט בשיקול דעתן של הפסיכיאטרית המחוזית או הוועדה הפסיכיאטרית, וככל שישוב הנאשם לאיתנו, יוכל להשתחרר מאשפוזו בכל עת.

אשר על כן במסגרת סמכויותיי ועל פי סעיף 15(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי הנאשם לא היה אחראי למעשיו בזמן ביצוע העבירות ואינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.         הנאשם יזוכה מחמת סייג אי שפיות בשלושת התיקים התלויים כנגדו.

2.         הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז. תקופת האשפוז המרבית לא תעלה על 7 שנים;

3.         הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסנגוריה הציבורית ולתביעה על מועד הבאת הנאשם בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסנגוריה הציבורית.

תשומת הלב מופנית לכך שהנאשם מבקש להיות מיוצג על ידי עו"ד מהסנגוריה הציבורית, בהליכים בפני הוועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

ההחלטה תסרק גם בת.פ. 3418-08-15 ות.פ. 42498-04-15.

בית הנאשם מאחל לנאשם רפואה שלמה.

ניתנה והודעה היום י' סיוון תשע"ז, 04/06/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיורדלסקי