1

השתלשלות ההליך:

1.      בפני בקשת התביעה לקבוע כי הנאשם הוא "סוחר סמים" ולחלט סך של 34,700 ₪ שנתפס בדירתו, לפי סעיפים 36א(א) ו-36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [להלן - הפקודה].

2.      ביום 28.2.17 הודה הנאשם בכתב האישום והורשע בעבירות הבאות:

                    א.        החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) רישא לפקודה;

                     ב.         הספקת סם מסוכן, לפי סעיף 13 בצירוף סעיף 19א' לפקודה;

3.      בקשת התביעה נכללה בכתב האישום. הצדדים הסכימו כי עניין ההכרזה והחילוט יוכרע לאחר הטיעונים לעונש, ואלו נשמעו ביום 5.12.17.

מעשי הנאשם:

1.      ביום 17.9.15, בחיפוש בדירת הנאשם, נתפסו סמים מסוכנים כמפורט להלן:

                    א.        חשיש במשקל 29.8932 גרם נטו, במעטפה בתוך שקית שהוסלקה בתוך ספה בסלון;

                     ב.         חשיש במשקל 2.44 גרם נטו, על השיש במטבח;

                      ג.         קנבוס במשקל 55.52 גרם נטו, בתוך ארון במטבח;

2

                     ד.         שתי פטריות הזיה (ובהן פסילוצין), במשקל כולל של 0.8419 גרם נטו, על השיש במטבח;

2.      עוד נתפסו בדירה משקל אלקטרוני, 6,700 ₪ במזומן על השיש במטבח, ו-28,000 ₪ שהוסלקו בחלל נסתר מתחת לשיש במטבח.

3.      באותו יום ובאותה דירה, זמן-מה קודם לחיפוש, סיפק הנאשם לידידתו 0.8 גרם נטו קנביס.

דיון ומסקנות:

1.      בסעיף 1 לפקודה מוגדרת "עסקת סמים" כעבירה לפי הפקודה שעונשה מאסר עשרים שנה ויותר. כל עבירה שעבר הנאשם בענייננו היא "עסקת סמים", לפי העונש המקסימלי הקבוע בצידה, שהוא עשרים שנות מאסר.

2.      הנסיבות של החזקת הסמים מלמדות כדבעי שהסם הוחזק לשם הפצתו, כך שהנאשם אמור היה להפיק רווח מכך:

                    א.        כמות הקנביס שנתפס, מפוזר ומוסלק במקומות שונים בדירת הנאשם;

                     ב.         מציאותו של משקל אלקטרוני, כשהנאשם לא סיפק כל הסבר ממשי לכך [הודעתו תע/2, שורה 90 ואילך, גרסה שקרית בעליל];

                      ג.         מציאותם של סכומי כסף נכבדים, מוסלקים בדירה, כשהסברי הנאשם מעורפלים: אמנם הוצג מסמך המעיד על נטילת הלוואה של 100,000 ₪ כחודשיים לפני החיפוש בדירתו של הנאשם [נע/1], אך הנאשם התקשה להסביר - ובוודאי שלא יכול היה להראות - מה בדיוק נעשה בכסף, ומה הקשר בין ההלוואה לסכומים שנתפסו בדירתו. עוד יש להוסיף, שהעסק שנרשם על-שם הנאשם, תופעל למעשה על-ידי אביו, והנאשם לא ידע פרטים בסיסיים על ניהולו [הודעתו תע/3, שורה 116 ואילך; הודעת ב.ר. תע/4, שורה 77 ואילך]. מכל מקום, גם לדברי הנאשם, כספי ההלוואה עורבבו עם כספים שחסך [שם];

                     ד.         הנאשם נהג להתקשר לחבריו שיבואו לקנות ממנו סמים והתפרנס ממכירתם, כפי שמסרה ב.ר. [תע/4], שגם ידעה לציין את שם הספק ושמות של שני קונים;

3.      אני דוחה אפוא כליל את גרסת הנאשם, וקובע כי הנאשם הפיק רווח מעבירת סמים ואמור היה להפיק רווח מהחזקת הסמים שנתפסו.

4.      אני קובע כי הנאשם הוא סוחר סמים, כמשמעותו בסעיף 36א(ב) לפקודה, ומורה על חילוט הכסף כמבוקש לזכות קרן הסמים.

3

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, במעמד הצדדים.