1

1.         בפני בקשת הנאשם לביטול רכיב הפיצוי אשר הוטל עליו במסגרת גזר הדין מיום 27/1/14 , אז הוטלו על הנאשם פיצוי למתלונן וחתימה על התחייבות כספית ללא הרשעתו בדין. הנאשם הגיש בתמיכה לבקשתו תצהיר מאת המתלונן ממנו עולה כי המתלונן אינו מעוניין לקבל תשלום הפיצוי.

2.         ב"כ המאשימה מתנגדת לביטול רכיב הפיצוי אשר הוסכם בין הצדדים ואינה מתנגדת להמרתו ברכיב קנס בסכום זהה.

3.         לאחר שעיינתי בגזר הדין , בבקשה , עמדת המתלונן ותגובת המאשימה מצאתי כי אין מקום להיענות לבקשה.

4.         גזר הדין ניתן בתיק זה עוד ביום 27/1/14 ומכאן כי בית המשפט קם מכיסאו בתיק זה זה מכבר ואינו מוסמך לשנות במקרה זה מגזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם.

2

5.         יתרה מכך, גזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם, ללא הרשעתו בדין, ניתן לאחר שבית המשפט אימץ הסדר טיעון אשר נערך בין הצדדים ושעה שהנאשם מיוצג בדיון באמצעות סנגורו.

6.         לא נטען בפני מהי הנסיבה החדשה אשר לא היתה ידועה לנאשם במועד עריכת הסדר הטיעון וגזר הדין בגין יחס המתלונן להטלת הפיצוי לזכותו ונראה כי אך בשל הליכי הגבייה המכבידים על הנאשם כדבריו נזכר בחובתו על פי דין בתשלום הקנס.

7.         מטעמים אלו אף לא מצאתי מקום לאמץ עמדת המאשימה אשר יש בה כדי לסטות מהסדר הטיעון שגובש בין הצדדים בשעתו שלא להרשיע הנאשם (שהרי הטלת קנס כרוכה בהרשעת הנאשם בדין) ואינה מקילה כלל עם הנאשם.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית. עוד אעיר כי בקשות הנוגעות לאופן גביית תשלום הפיצוי יש להגיש בפני המרכז לגביית קנסות המוסמך לדון בבקשות אלו ולו בכלים לעשות כן.

9.         המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.