1

בעניין: טענות מקדמיות מטעם ההגנה

לאחר שעיינתי בטיעוני הסנגור ובתגובת המאשימה מיום 13.11.16, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן, בשלב זה, לדחייה.

לעניין הטענה לפיה אין האמירה הנזכרת בסעיף 4 לעובדות כתב האישום עולה כדי איום ומשכך, הרי שיש לקבוע כי כתב האישום אינו מגלה עבירה הרי, שדין טענה זו להידחות.

ראשית יצוין, כי המדובר בטענה הצריכה ראיה ובכל אופן, מן המפורסמות הוא כי בחינת השאלה האם אמירה מסוימת עולה כדי איום אם לאו, מצריכה שמיעת ראיות לצורך בחינת מכלול הנסיבות בהן נאמרה האמירה כפי שנקבע לא אחת בפסיקה.

2

שנית, לא מצאתי ממש אף בטענת הסנגור לפיה אין העובדות המפורטות בסעיף 5 לעובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה. אף לעניין זה אעיר, כי יש לבחון תחילה את התשתית הראייתית העומדת בבסיס אישום זה וטרם הגיעה העת לכך.

שלישית, לא מצאתי לקבל אף את טענת הסנגור לעניין מחיקת העובדות וסעיף האישום אשר עניינן נהיגה ללא רישיון נהיגה.

לא נטען על-ידי הסנגור בשום שלב כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בעבירה זו, אלא נטען כי המקום הנכון לבחינת עבירות אלה הינו בית המשפט לתעבורה.

ודוק, אף טענתו של הסנגור לעניין זה לפיה אין המדובר בעבירה עיקרית אלא נפרדת הינה טענה המצריכה הוכחה ראייתית וכאמור, טרם הוחל בשמיעת הראיות בתיק זה.

לפיכך, מצאתי לדחות את מכלול טענותיו של הסנגור כפי שאלה באו לידי ביטוי במסגרת טיעוניו במהלך הדיון אשר התקיים בתיק זה ביום 10.11.16.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשע"ז, 15 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.