בית משפט השלום בקריית גת

ת"פ 2373-10-14 מדינת ישראל נ' ק

בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

ו ק

הנאשם

גזר דין

רקע

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתב אישום כדלקמן:

א.     בתיק 61211-01-15 הורשע הנאשםבעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלות של ממש היזק לרכוש במזיד והפרעה לשוטר, עבירות בניגוד לסעיפים 380+ 382(ג), 452 ו- 275 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן - "החוק").

על פי עובדות כתב האישום ביום 12.4.14, עת הנאשם היה שרוי בגילופין ועל רקע חשדו שבת זוגו בוגדת בו עם אחיו, משך הנאשם את המתלוננת ממיטתה בעודה ישנה, והכה אותה בראשה בשתי ידיו. בהמשך תפס את אחיו בשתי ידיים וניסה לדחוף אותו ובהמשך סטר הנאשם למתלוננת בראשה. הנאשמת נכנסה לחדר וסגרה את הדלת בכוח כדי למנוע מהנאשם להכנס. הנאשם שבר את הדלת בכך שפער בה חור, נכנס לחדר והמשיך לתקוף את המתלוננת בכך שהכה אותה. בהמשך הפריע הנאשם לשוטרים במילוי תפקידם בכך שסרב לפתוח להם את דלת הבית ואמר להם "לעוף" משם. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלוננת חבלות בדמות המטומה בעין, כאבים, המטומה בשתי הזרועות, כמו כן נגרם נזק לרכוש בדמות חולצתה של המתלוננת שנקרעה והדלת שנפער בה חור גדול.

ב.     בתיק 2373-10-14 הורשע הנאשם בעבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום ביום 9.8.14 איים הנאשם על בת זוגו בכך שאמר לה שיקח סכין ויפגע בה ובילד.

הסדר טיעון

2.     ביום 21.4.15 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן בתיק 2373-10-14 , יישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. ככל שהתסקיר יהיה חיובי (בפרמטרים של חרטה, הפנמה, קבלת אחריות, שיתוף פעולה לרבות השתתפות בטיפול - אם יומלץ, אי צפי למסוכנות או אלימות עתידית ולא יפתחו תיקים נוספים) ויומלץ על ענישה צופה פני עתיד וצו מבחן, המאשימה תצטרף להמלצות. ככל שהתסקיר יהיה שלילי, הצדדים יטענו פתוח.

3.     ביום 22.12.15 הציגו הצדדים הסדר נוסף לפיו הנאשם יצרף את התיק הנוסף, תיק 61211-01-15, יורשע בכתב אישום מתוקן בו ויישלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר משלים לצורך קבלת התייחסות גם לתיק המצורף ולאפשרות שילובו במסגרת טיפולית לגמילה מסמים. עוד הוסכם כי הצדדים ישובו להידבר לאחר קבלת תסקיר.

תסקירי שירות המבחן

4.     בעניינו של הנאשם התקבלו 5 תסקירים, על פני תקופה של שנה וחצי.

5.     בתסקיר מיום 15.12.15 סקר שירות המבחן את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. שירות המבחן תיאר את תחילת השימוש בסמים שהובילה להתדרדרות, למעורבות בפלילים ובשל כך לאי גיוס לצבא. הנאשם נגמל משימוש בסמים, שמר על נקיון למשך כ-6 שנים עד שבשנים האחרונות חזר להשתמש בסמים ואלכוהול וזאת על רקע הקשיים המשפחתיים, נפרד מאישתו לתקופה של כשנה, חש אובדן שליטה על חייו. בתקופה זו בוצעו העבירות.

לדבריו, בשנה האחרונה גם הוא וגם אישתו נוטלים תחליף סם במרפאה ומצליחים לנהל אורח חיים תקין יחסית ולא להתדרדר חזרה לשימוש מאסיבי יותר. שניהם הפסיקו צריכת אלכוהול לחלוטין. שירות המבחן ציין כי הנאשם לקח אחריות לביצוע העבירה אשר בוצעה תחת השפעת אלכוהול, הביע צער ובושה על התנהגותו וצער על הפגיעה באשתו. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת אשר תיארה שבתחילת הקשר הייתה קרבה והבנה ובהמשך חלה התדרדרות, חזרו לצרוך סמים ואלכוהול, היו ויכוחים וכעס שהובילו לידי פרידה וכיום הם מנסים לשקם את מערכת היחסים למרות שעדיין קיימים משקעים. המתלוננת הביעה רצון להשתלב בטיפול זוגי. לדבריה, לאורך החיים היו שני מקרים בודדים של אלימות אך כשהוא תחת השפעת חומרים הוא נוטה לשימוש באלימות מילולית ועם זאת, היא אינה חשה מאויימת מפניו.

שירות המבחן מצא גורם סיכון להישנות ביצוע העבירות בשל התמכרות פעילה לסמים ולאלכוהול ועם זאת, הכרתו של הנאשם במצב הבעייתי ובמחירים שהוא משלם מלמדת על סיכוי לשיקום. שירות המבחן התרשם כי בעבר הצליח הנאשם להיתרם מקשר טיפולי. שירות המבחן מציין כי הנאשם הביע רצון להשתלב בטיפול זוגי, לדבריו הוא פנה לרווחה ועדיין ממתין לקבלת טיפול. שירות המבחן הציע לנאשם לטפל בבעיית הסמים, הנאשם הביע אמביוולנטיות בשל הקשיים. הנאשם לא הגיע לפגישה שבה היה אמור להודיע לשירות מבחן אם מעוניין להשתלב בהליך גמילה, ולפיכך, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. שירות המבחן העריך כי קיימת נזקקות טיפולית גבוהה אך הביע ספק לגבי הרצון והיכולת של הנאשם להתגייס להליך.

6.     בתסקיר מיום 28.3.16 שירות המבחן ציין כי הנאשם נמצא בטיפול במרפאת "אזמרה" והגיע למסור דגימות שתן. כן עדכן שעדיין ממתין לטיפול זוגי במסגרת הרווחה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם עדיין נוהג באופן פאסיבי והוא בעל מוטיבציה נמוכה לעריכת שינוי ולפיכך, שירות המבחן נמנע פעם נוספת מלהמליץ על הליך טיפולי.

7.     בתסקיר מיום 16.11.16 שירות המבחן ציין כי נפגש עם המתלוננת וקיים שיפור במערכת היחסים וכיום מצליחים בני הזוג לנהל תקשורת יותר מקדמת, שניהם יציבים בנוגע לשימוש בתחליף הסם וכן קיימת יציבות במסגרת המשפחתית, זוגית ותעסוקתית. שירות המבחן בדק את המצב מול גורמי הרווחה, ביחס לטיפול הזוגי אותי ביקש הנאשם לקבל ונמסר לשירות המבחן כי ההליך רק בראשיתו. לפיכך, שירות המבחן המליץ על דחיית הדיון כדי לבחון את הדברים.

8.     בתסקיר מיום 23.2.17 ציין שירות המבחן כי הנאשם מגיע באופן קבוע למרפאת "אזמרה" לצורך קבלת תחליף סם, מסירת בדיקות שתן ושיחות מעקביות. הנאשם הציג מסמך ממעסיקו לפיו הוא מועסק אצלו תקופה העולה ע לשנה ועובד באופן משביע רצון. שירות המבחן יצר קשר עם מרכז "אמונה" בנתיבות שם הזוג עוברים בני הזוג טיפול זוגי אלא שהפגישות לא נערכות באופן סדיר, לטענת הנאשם על רקע מצבה הרפואי של חמותו. הנאשם ציין כי אינו מעוניין להפסיק את השימוש בתחליף הסם ועל כן הוחלט כי הנאשם לא יטופל בעניין זה במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות. שירות המבחן התרשם כי היותו של הנאשם מטופל במרפאת "אזמרה" ושיתוף הפעולה לצד קבלת תחליף סם מהווה עבורו גורם מאזן ומאפשר לו להמשיך בתפקוד יציב במישורי חייו השונים. שירות המבחן התרשם כי חל שיפור במישור הזוגי. לאור האמור, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן לשנה.

9.     בתסקיר מיום 16.5.17 עדכן שירות המבחן כי התקבל דיווח ממסגרת הטיפול במרכז אמונה, לפיו מתחילת אוגוסט 2016 ועד היום נערכו 10 פגישות. שירות המבחן חזר על ההמלצה להעמיד את הנאשם במבחן. כמו כן, המליץ להטיל עליו צו של"צ בהיקף 200 שעות וזאת לצד מאסר מותנה.

טיעוני הצדדים לעונש

10.ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם. הפנתה לחומרת האישומים, הגישה תמונות של החבלות. ב"כ המאשימה הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן, להתמכרות לאלכוהול וסמים, לחוסר שיתוף הפעולה וסירוב הנאשם להיגמל מתחליפי סם. המאשימה התנגדה להמלצתו העונשית של שירות המבחן. לדבריה, אין די בהליך הטיפולי שעבר הנאשם כאשר במרבית התקופה לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ולא גילה מוטיבציה לערוך שינוי משמעותי בחייו. לדבריה, מתחם העונש ההולם נע ממאסר קצר ועד 18 חודשי מאסר. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה, הפנתה לערכים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם ועתרה למאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

11.ב"כ הנאשם הגישה לביהמ"ש אישור בדבר טיפול במרפאת אזמרה (נ/1), אישור רנטגן (נ/2) המלמד על גידול בשורש כף היד, זכאות לקצבת הבטחת הכנסה (נ/3), מכתב המלצה ממעביד (נ/4)

לדבריה, הנאשם עבר הליך שיקומי מהותי ב-3 שנים שחלפו, חל שיפור שמתבטא בתסקירי שירות המבחן. בני הזוג הלכו לטיפול, הם עדיין נמצאים בטיפול במרכז אמונה. לדבריה, שירות המבחן התרשם מהמאמצים שעשה הנאשם להשתלב בטיפול באופן פרטי, גם הטיפול במרפאת אזמרה הוא באופן פרטי וגם הטיפולים הזוגיים באופן פרטי על אף שמדובר במשפחה קשת יום. לדבריה, עונש מאסר ייגדע את הצמיחה בה נמצא הנאשם היום, הוא יחטא למטרה ויפגע באינטרס הציבורי.

הנאשם עובד בעבודה מסודרת בשיפוצים. לדבריה, בני הזוג מתמודדים עם צרכים רבים, פרנסה, טיפול בילדים, סיוע לחמות החולה. לשיטתה, מהתסקיר השלישי ניכרת התפתחות המלמדת על ההליך המשמעותי שעבר הנאשם. ב"כ הנאשם הציגה פסיקה התומכת בטיעוניה ועל כן עתרה לאמץ את המלצת התסקיר. לדבריה, לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

12.הנאשם אף הוא ביקש לשאת דברים. לדבריו, הבין את הטעות שעשה, היה ב"שוק" ממעשיו. היום הוא במקום אחר, ביחד עם בת זוגו המשיכו הלאה.

דיון

13.הנאשם הורשע בשני כתבי אישום שונים, ממועדים שונים ומכאן יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מהם בנפרד.

מתחם העונש ההולם

14.הנאשם עבר עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלות של ממש, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר ואיומים.

15.הערכים המוגנים בעבירות שביצע הנאשם הם: זכותו של אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל שלמות גופו, ובפרט זכות של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה, הזכות לשלוות נפשו של אדם, הזכות לקניינו של אדם, הגנה על יכולת גורמי אכיפת החוק לבצע תפקידם ושמירה על הסדר הציבורי.

16.בית המשפט העליון הביע דעתו לא אחת בדבר הצורך להילחם בתופעת האלימות על ידי הטלת עונשים מרתיעים וממשיים, כך למשל בע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל :

"רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה".

כך למשל בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל:

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות."

17.בתי המשפט עמדו על החומרה הנובעת מעבירת האיומים בשל המסוכנות הטבועה בה, בהתייחס לאפשרות הוצאת דברי האיום מן הכוח אל הפועל ולהיותם מעשי בריונות לשמה.

עמד על כך כב' הש' גולדברג בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מ"י:

"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין".

יפים לעניין זה גם הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון מפי כב' הש' בייניש ברע"פ 2038/04 לם נ' מ"י, פ"ד ס(4) 96, 105 (2006):

"האיום הוא אפוא ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסויימת מצד המאויים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

18.ביחס לעבירות המבוצעות כלפי שוטרים ראו למשל ע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל:

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק...אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד... מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה".

19.מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני- גבוה, בכל הנוגע לעבירת האלימות. התקיפה מתבטאת בכך שהנאשם תקף את המתלוננת בעודה ישנה והמשיך ורדף אחריה גם לאחר שהסתגרה בחדר. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לה כאבים וחבלות במספר מקומות בגופה.

מידת הפגיעה ברכוש היא ברף נמוך עד בינוני ומתבטאת בקריעת חולצה ושבירת דלת פנימית בתוך בית. מידת הפגיעה בסדר הציבורי היא ברף הנמוך ומתבטאת בסירובו של הנאשם לפתוח את דלת הבית. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת האיומים היא ברף הבינוני - גבוה בשים לב שהאיום היה קונקרטי שהנאשם יקח סכין ויפגע במתלוננת ובילד.

20.באשר לנסיבות ביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שהנאשם ביצע העבירות בהיותו בגילופין, על רקע חשדו שאשתו בוגדת בו, בתקופה בה חלה התדרדרות בחייו ועל רקע משבר ביחסיהם הזוגיים. לא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, לא היה תחכום בביצוען, לא היה שימוש בנשק קר או חם, עם זאת התקיפה נעשתה במידה לא מעטה של אלימות ואף גרמה לחבלות.

21.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד למאסר לתקופה ממושכת. ראו למשל:

·        רע"פ 11/15פלוני נ' מדינת ישראל (20.01.15) תקיפה בת זוג, איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממשית לבת זוג. המבקש איים על המתלוננת שהיתה בהריון מתקדם. באותו מועד סטר לה ובעט בבטנה. כתוצאה מכך נזקקה לטיפול רפואי. ביום אחר, תקף המבקש את המתלוננת בכך שאחז בשערותיה, ניער את ראשה וסטר בפניה. נגרמו למתלוננת נפיחות מתחת לעין שמאל, דם ניגר מאפה ונראה עליו סימן כחול. המבקש לא נטל אחריות למעשיו. נקבע כי מתחם הענישה נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזרו 7 חוד' מאסר בפועל ו-7 חודשי מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחה.

·        רע"פ 8833/15פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.15), תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש תקיפה סתם ואיומים. המבקש תקף את המתלוננת, אשתו בזמן האירועים, בארבע הזדמנויות שונות. המבקש הכה את המתלוננת באמצעות ידיו ורגליו וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות בזרועותיה, פניה וצווארה והיא חשה כאבי ראש עזים. בהזדמנות אחרת, על רקע ויכוח, הכה המבקש את המתלוננת בידיו וברגליו וגרם לה לשפשופים, נפיחות וכאבי ראש. במועד נוסף, הכה את המתלוננת במכת אגרוף בגבה. ובהזדמנות נוספת אחז בצווארה בחוזקה, עד שהתקשתה לנשום, ואיים עליה שיהרוג אותה. בהמשך, שחרר אחיזתו, תפס בשיערה וגררה אל הסלון, שם הכה אותה בראשה באמצעות נעל, בעט בה והכה אותה בידיו. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת שפשופים והמטומות. נקבע שהמתחם נע בין מע"ת ל- 12 חוד' מאסר בפועל. בימ"ש גזר על המבקש 10 חוד' מע"ת והתחייבות. בערעור המדינה על קולת העונש, קבע המחוזי כי המתחם שנקבע הולם בנסיבות העניין אך החמיר עונשו ל- 7 חוד' מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.

·        בש"פ 713/15אבי גור אריה נ' מדינת ישראל (5.2.15), המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי אשתו. המבקש אחז בידה ודחפה לעבר הרצפה עד שנפלה על ברכיה. כתוצאה מכך נגרמו לה, שטף דם, אדמומיות ורגישות בברך שמאל ושטף דם בידה. נגזרו על המבקש 6 חוד' מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורו בבית המחוזי ובעליון נדחו, לרבות בקשתו למשפט חוזר.

·        רע"פ 2602/14טצילו גובנה נ' מדינת ישראל (4.5.14).תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. המבקש חבט בראשה של אשתו באמצעות בקבוק בירה שהיה בידו. כתוצאה מכך ראשה הסתחרר ונגרם לה חתך בקרקפת שדרש תפירה. בימ"ש גזר עליו 27 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו, כך שלא ירצה עונש מאסר בפועל, מע"ת. ערעור המשיבה על קולת העונש התקבל. במחוזי נקבע כי מתחם העונש הראוי נע בין 6 חוד' מאסר ל- 18 חוד' מאסר והחמיר עונשו של המבקש ל- 7 חוד' מאסר בשל נסיבות מיוחדות. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.

·        רע"פ 7575/13קסה אינדלקאו נ' מדינת ישראל (7.11.13), תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש. המבקש תקף את אשתו והכה אותה בפניה באמצעות ידיו. כתוצאה מכך נגרמו לה חבלות של ממש בדמות המטומות מתחת לעיניה. למבקש עבר פלילי באותן העבירות. תסקירי שירות המבחן בעניינו נמצאו שליליים. בימ"ש גזר על המבקש 8 חוד' מאסר בפועל ו- 6 חודשי מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 7720/12פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.12). תקיפת בן משפחה הגורמת חבלה ממשית, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש. עקב מחלוקת שנתגלעה בין המבקש לבת זוג, הוא תפס פניה בידיו, אחז בחוזקה בצווארה ובסנטרה, משכה בשיערה והפילה ארצה. לאחר מכן, הכה המבקש ברכב את אחד מילדיו בפניו ובראשו, וכשלא חדלו לשחק בחגורות הבטיחות, נטל המבקש את אחת מהן והכם בה. המבקש החזיק במשרה בגוף ציבורי ולכן בוטלה הרשעתו והוטל עליו צו מבחן למשך 18 חוד'. המחוזי קיבל ערעור המשיבה והחזיר להמשך דיון בבימ"ש השלום שגזר עליו צו מבחן למשך 18 חוד', מע"ת למשך שנה ושל"צ בהיקף 200 שע'. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.

·        רע"פ 1923/11גזאל חטיב נ' מדינת ישראל (10.03.11) תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית ואיומים. המבקש הכה את המתלוננת באמצעות ידיו בחזה ובראשה, סטר לה ואחז בצווארה. עוד איים על המתלוננת בפגיעה בגופה כשהתקרב אליה בלילה, עת שנכנסה למיטתה, כשהוא אוחז בסכין ואיים שירצח אותה. במועד אחר, הפיל אותה על הרצפה, דרך על ראשה, הכה ושרט אותה בידיו בחזה ובכתפיים, ובאמצעות מטאטא ברגליה, בכך גרם לה חבלות רבות. בימ"ש גזר על המבקש 6 חוד' מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חוד' מע"ת, התחייבות וקנס. התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש במחוזי ועונשו של המבקש הוחמר ל- 12 חוד' מאסר בפועל. יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.

·        רע"פ 8279/08ראמז חיג'אזי נ' מדינת ישראל (05.10.08). תקיפה סתם של בת זוג בנסיבות מחמירות. המבקש תקף את המתלוננת, אשתו, בראשה ופניה בפרק זמן של כ-5 חוד'. כתוצאה מכך ראייתה טושטשה. בימ"ש גזר על הנאשם שנת מאסר בפועל, מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        ת"פ (ק"ג) 16418-02-16 מדינת ישראל נ' חיים ברגיק (23/11/16). תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש. הנאשם הכה באפה, על רקע ויכוח שפרץ בין השניים. כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת חבלה בדמות נפיחות קלה באף ודימום מהאף. על הנאשם נגזרו של"צ, מע"ת והתחייבות.

22.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה איומים מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד שנת מאסר ראו למשל רע"פ 3364/14 מנצור ואח' נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר בפועל); רע"פ 4719/13 צוקרמן נ' מ"י (4 חודשי מאסר, כאשר 3 חודשים מתוכם ירוצו בחופף למאסר על תנאי בן 7 חודשים שהופעל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי); רע"פ 8062/13 מרזק נ' מדינת ישראל (3 ח' ע"ש); רע"פ 9057/12 בלאל מצרי נ' מדינת ישראל (4 ח' מאסר בפועל); ע"פ (מרכז) 30868-08-13 רפאל חג'אג נ' מדינת ישראל (4 ח' ע"ש);ע"פ ( ב"ש) 38759-05-14 זגורי נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר מתוכם 2 ח' במצטבר למאסר שמרצה); עפ"ג (ב"ש) 16642-09-14 יצחק נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר במצטבר למאסר אחר) עפ"ג 45101-06-14 פלוני נ' מ"י (מע"ת ומבחן).

23.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של הפרעה לשוטר מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר קצר. ראו למשל רע"פ 4592/14דיאנה סרגייב רוטמן נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל; ע"פ (י-ם) 8414-09-11 חחיאשוילינ' מדינת ישראל; ת"פ (ת"א) 30713-06-10מדינת ישראל נ' ליאת רפאל; ת"פ (רח') 8504-03-12מדינת ישראל נ' אוחנה.

24.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של היזק במזיד לרכוש מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר קצר ובמקרים רבים אף נמנעו מהרשעה. ראו למשל ת"פ (מחוזי מרכז) 61080-02-16מדינת ישראל נ' נאצר אלעברה. ( 6 חוד' מע"ת והתחייבות); ת"פ (ק"ג) 36854-12-13מדינת ישראל נ' ויקטור חקימוב (4 חוד' מע"ת, התחייבות ופיצוי למתלונן); ת"פ (ק"ג) 15152-12-13 מדינת ישראל נ' ויטלי נז'ינסקי. ( 6 חוד' מע"ת, קנס ופיצוי); ת"פ (ק"ג) 35326-04-15מדינת ישראל נ' מימון הרוש. (התחייבות ללא הרשעה); ת"פ (ק"ג) 7908-10-14מדינת ישראל נ' ישראל קטנוב. ( התחייבות ללא הרשעה).

25.מתחם העונש ההולם לכל אחד מהאירועים כולל חיבור מתחמי הענישה של העבירות השונות המרכיבות את האירוע, אם כי אין מדובר בחיבור אריתמטי.

26.לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו בתיק 61211-01-15, בנסיבות שלפני, נע ממאסר מותנה ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם לעבירה שבוצעה בתיק 2373-10-14 נע ממאסר מותנה ועד ל- 6 חודשי מאסר.

27.במקרה דנן לא קיימים שיקולים המצדיקים סטיה לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

28.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים :

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        עיינתי בהרשעותיו הקודמות של הנאשם. לנאשם 2 רישומים קודמים : רישום מבימ"ש לנוער משנת 2002 ללא הרשעה והרשעה מבימ"ש לנוער משנת 2005 בגין עבירה משנת 2003. הרשעותיו של הנאשם התיישנו ב- 2008 ולפיכך, לא מצאתי ליתן להן כל משקל. יודגש כי אין בעברו של הנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני ההגנה. הנאשם והמתלוננת עברו משברים בחייהם ולאחרונה הצליחו לשקם את היחסים ביניהם ולהביאם למקום יציב. כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, בני הזוג נמצאים בהליך טיפולי זוגי במסגרת "אמונה".

·        לקחתי בחשבון את ניסיונותיו של הנאשם לטפל בהתמכרות לסמים ואלכוהול. כפי שעולה מהמסמך נ/1, הנאשם מטופל במרפאה פסיכיאטרית "אזמרה" החל מ- 2.3.16 במסגרתה מוסר בדיקות לצורך איתור שרידי סם באופן קבוע. הנאשם מטופל בסבוטקס.

·        לקחתי בחשבון אצל מצבו הכלכלי של הנאשם. הנאשם היה נתמך ביטוח לאומי וזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. בשנה האחרונה החל לעבוד במקום עבודה מסודר אשר לפי מעבידו, הוא מתפקד בצורה תקינה, נאמנה וראויה להערכה (נ/4).

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקירי שירות המבחן, מחד את העדר המוטיבציה של הנאשם לעבור הליך גמילה מסודר מסמים כולל מתחליפי סם ומאידך, את מאמציו של הנאשם להיגמל מאלכוהול ולהתייצב על תחליפי סם באופן מפוקח.

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם התייצב במישור הזוגי המשפחתי והתעסוקתי, ופחתה המסוכנות הנשקפת ממנו.

·        לקחתי בחשבון את דברי שירות המבחן כי הנאשם נתרם בעבר מהליך טיפולי וכי גם בזו הפעם מוצע לשלב הנאשם בצו מבחן.

·        לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר, ליתן דגש להיבט השיקומי ולהטיל על הנאשם צו מבחן וצו של"צ לצד מאסר מותנה מרתיע.

·        לקחתי בחשבון את שיקולי ההרתעה בגדרו של המתחם. כאמור, אין בעברו של הנאשם עבירות אלימות.

29.לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי הצדקה בזו הפעם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהעדיף ענישה בעלת אפיק שיקומי תוך איזון במאסר מותנה מרתיע אשר יהיה בו תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד.

30.יצויין כי אף המאשימה, במסגרת ההסדר שהוצג, נכונה היתה להימנע מעתירה למאסר אילו היה הנאשם עומד בכל הקריטריונים שנקבעו בהסדר, והנאשם עמד בחלק לא מבוטל מהקריטריונים שנקבעו.

סוף דבר:

31.לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים למשך 3 שנים מהיום.

ב.         מאסר על תנאי בן 3 חודשים שלא יעבור עבירה של היזק לרכוש במזיד או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו למשך 3 שנים מהיום.

ג.         הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 200 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במתנ"ס נווה אילן באשקלון בתפקיד חצרן בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ. למען הסר ספק, ביהמ"ש מסביר לנאשם כי במידה ולא יבוצע השל"צ, ניתן יהיה לגזור עליו עונש מאסר במקום.

ד.         הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת וימסור דגימות לאיתור שרידי סם.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

למען הסר ספק, ביהמ"ש מסביר לנאשם כי במידה ולא יבוצע צו המבחן , ניתן יהיה לגזור עליו עונש מאסר במקום.

ה.        הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע וזאת למשך 3 שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום, אחרת יאסר למשך 15 יום.

ככל שיש מוצגים יושמדו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ז, 22/06/2017 במעמד הנוכחים.