1

30 אוקטובר 2015

לפני: כב' השופטת שרון אלקיים

החלטה

1.         לפני בקשת הנאשמות, חברת גן תות בע"מ וגב' מיה לביא פישר, (להלן ביחד - המבקשות), לזימון העדים כמפורט להלן:

א.        המוסד לביטוח לאומי - תעודת עובד ציבור בדבר תביעת המתלוננת, דיאנה שלומוב לדמי אבטלה.

            ב.         גב' בכור אורית בלוויית המסמכים הבאים:

ב.1.     כל מסמכי ההתחשבנות בין "גן ילדים" ל"גן תלתן".

ב.2.     דוחות רישום שעות העבודה, תלושי השכר, טופס 107 שהוצאו על שם המתלוננת בגין החודשים 09/07, 01/08, 02/08.

ב.3.     טופס 101 של המתלוננת.

ב.4.     מסמכים שנחתמו עבור המתלוננת למוסד לביטוח לאומי.

ב.5.     אסמכתאות על ביצוע התשלומים עבור המתלוננת בחודשים 09/07, 01/08, 02/08.

ב.6.     מכתב סיום יחסי עבודה בין המתלוננת ל"גן ילדים".

ג.         מר קובי סוויד, מפקח עבודה אזור תל אביב והמרכז, משרד התמ"ת או מי מטעמו בלוויית תיק המתלוננת הדר שחר, שנסגר בשל התיישנות.

2

2.         רקע עובדתי

א.        ביום 3.6.13 הגישה המאשימה (להלן - המשיבה) כתב אישום בגין פיטורי עובדת בהיריון, ללא קבלת היתר בניגוד לסעיפים 9(א), 14(א)(6) ו- 15(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן - חוק עבודת נשים).

ב.         על פי הנטען בכתב האישום, ביום 10.2.08 פיטרה הנאשמת 2, מנהלת הנאשמת 1, את העובדת דיאנה שולמוב (לעיל ולהלן - המתלוננת), אשר עבדה כסייעת אצל הנאשמת 1, בעת שהייתה בהיריון, ללא קבלת היתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

טענות הצדדים

3.         בטרם נרד לעומקם של דברים, יצוין כי ביחס לעדה המבוקשת, הגב' בכור אורית, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי הצורך לזמנה לעדות.

4.         לטענת המבקשות, מדובר בעדים רלוונטיים להגנתן, שכן המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן למועד סיום העסקתה של המתלוננת, הן לעבודתה בחודשים 09/07, 01/08, 02/08 אצל מעסיק אחר במקום עבודה אחר.

5.         ביחס לתעודת עובד הציבור המבוקשת, נטען כי המשיבה הגישה לבית הדין כראיה שני עמודים בלבד מתביעתה של המתלוננת לקבלת דמי אבטלה בהמשך לתקופת עבודתה מיום 05.08.07 עד ליום 10.02.08, בעוד שעל מנת לבדוק את טענותיה של המתלוננת בדבר זהות מעסיקה ומקום עבודתה בתקופה הרלוונטית על ידי בית הדין, נדרשת הצגת המסמך המלא.

3

6.         ביחס לעד קובי סוויד, מפקח במשרד התמ"ת, נטען כי הודיע למבקשות על סגירת שני תיקים בעניין מתלוננת אחרת, גב' הדר שחר, אשר אחד מהם דומה מאוד בנסיבותיו למקרה דנא ואשר נסגר מחמת התיישנות. היות שהגב' יעל גלילי, אשר העידה במסגרת פרשת התביעה, לא ידעה להשיב לשאלות המשיבות מהו השוני בין התיקים, ומדוע תיק דומה נסגר בעוד שהתיק דנן מתנהל, נדרשת עדותו של המפקח אשר עסק ובחן את התיק, או מי מטעמו. לגישתן של המבקשות, נראה כי האישום שבפני הינו ניסיון לבצע "מקצה שיפורים" של התיק שנסגר בגין התיישנות, באופן המעורר חשד למשוא פנים. עדותו של מר קובי סוויד, או מי מטעמו, תסייע לליבון הסוגיה ומשכך, כמו גם משקולי צדק וירידה לחקר האמת, יש צורך בזימונו לעדות.

7.         לטענת המשיבה, השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים והנדרשת לצורך הוכחת יסודות העבירה לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, הינה רצף עסקתה של המתלוננת אצל הנאשמת 1, החל מיום 05.08.07.

8.         לפיכך, ביחס לתעודת עובד ציבור המבוקשת, סבורה היא כי די אם בתעודה יצוין המועד בו הוגשה התביעה לדמי אבטלה מטעם המתלוננת, תוך ציון הפרטים שהובאו במסגרת פתיחת התביעה, ללא נספחים וללא התייחסות לכלל התקופה. לטענתה, אין רלוונטיות ליתר הנתונים השייכים לכל תקופת אבטלתה של המתלוננת.

9.         ביחס לעדותו של מר קובי סוויד, הביעה המשיבה התנגדות, מן הטעם שהוא אינו מהווה לגישתה עד רלוונטי לעניין, שכן התיק בו עסק אינו נוגע למחלוקת הנדונה כאן ולשאלה המשפטית בה נדרשת הכרעת בית הדין. מדובר במתלוננת אחרת, אשר לא ניתן להשליך מהנעשה בעניינה לענייננו ואין בו כדי לשפוך אור או לתרום לגילוי האמת בהליך דנא.

10.       על פי הנטען, הזמנת עדים שלא לצורך תוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר, כמו גם זמנם של הצדדים, ולא תועיל לבירור השאלה האמיתית שבמחלוקת.

דיון והכרעה

11.       אקדים אחרית לראשית, ואומר כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להתיר זימונם של שלושת העדים כמבוקש.

12.       סעיף 106 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 קובע כדלקמן:

4

"בית המשפט יזמין לבקשת בעל דין כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו."

13.       וכך כותב המלומד יעקב קדמי בספרו ביחס לפרשת ההגנה[1]:

"ההגנה אינה מוגבלת בהשמעת עדים והבאת ראיות ל"חומר חקירה" או לרשימת עדים מוקדמת, דוגמת התביעה, והיא חופשיה להביא כל ראייה "רלבנטית", לאמור: כל ראיה שבכוחה לתרום לפתרון השאלות השנויות במחלוקת, בין במישרין ובין בדרך של כרסום באמינותן של ראיות התביעה."

14.       בענייננו סבורני כי אפשר ויהיה בכל אחת מן העדויות כדי להועיל למבקשות בהגנתן. בשים לב לגישה המרחיבה בדבר זכותו של נאשם להזמין עדי הגנה מטעמו, ולהביא בפני בית הדין את כלל הראיות שיש בידו כדי לסייע לו לכאורה בהגנתו, שוכנעתי כי יש להתיר זימון כמבוקש.

15.       על מנת שלא יצא הנייר חסר, אוסיף כי ביחס לתעודת עובד ציבור, מאחר שהמשיבה בחרה לעשות שימוש בתביעתה של המתלוננת לאבטלה, עליה להמציא את המסמך המלא ולהציג בפני בית הדין תמונה מלאה ככל האפשר, על מנת שהמבקשות יוכלו לעמוד על הגנתן, ככל שקיימת להן כזו, ועל מנת שהאמת תצא לאור.

16.       כמו כן, אציין כי הצדק עם המבקשות בטענתן כי העדה מטעם התביעה, גב' יעל גלילי, לא ידעה להשיב על חלק מן השאלות שנשאלה באופן המקים לגיטימציה לזימון מר קובי סוויד לעדות, כמי שיכול יהיה להשיב על שאלות אחדות בדבר החקירות הנוספות שנערכו ונסגרו בעניינן של המבקשות, שכן ייתכן ויהיה בכך כדי להאיר את המקרה דנא.

17.       אשר על כן, נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת במלואה.

18.       המזכירות תפעל כדלקמן:

א.        תנפיק זימונים מתאימים לעדים המפורטים בסעיפים 1-3 לבקשה מיום 13.10.15.

5

ב.         הזימון לעדה גב' בכור אורית יישלח למשרד בא כוח הנאשמות. הנאשמות יבצעו מסירה אישית של הזימון לעדה.

ג.         הזימון לעד מר קובע סוויד יישלח למשרד ב"כ המאשימה. המאשימה תמציא את הזימון לעד.

ד.         תשלח צו למוסד לביטוח לאומי, כמפורט בסעיף 1 לבקשה.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ו, (30 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.