בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

ירדנה ארביב

הנאשמת

גזר דין

כתב האישום

1.                   הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973.

על פי עובדות כתב האישום ביום 11.2.14, החזיקה הנאשמת בדירה בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.029 ג' וזאת לצריכתה העצמית וללא היתר או רישיון כדין.

הסדר הטיעון

2.                   ביום 15.11.15 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשמת תודה בכתב האישום, תורשע ותישלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינה. במידה והתסקיר יהיה חיובי בפרמטרים של הפנמה, לקיחת אחריות, לא יפתחו תיקים נוספים, תעבור טיפול ככל שיהיה צורך, תהיה המלצה להארכת המאסר המותנה, הצדדים יעתרו לכך במשותף, המאשימה תעתור לרכיבים נוספים כמפורט בפרוטוקול. עוד הוסכם כי אם התסקיר יהיה שלילי, הטיעונים יהיו פתוחים. הוסכם כי הצדדים ישובו לדבר לאחר קבלת תסקיר.

3.                    

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

4.                   בתסקיר מיום 9.5.16 שירות המבחן סקר באריכות את הרקע האישי והמשפחתי המורכב של הנאשמת ואת ההיסטוריה העבריינית. מרבית שנותיה ניהלה הנאשמת מערכת חיים עבריינית, ואף ריצתה מאסר. עם זאת התרשם כי הנאשמת משקיעה מאמצים בגידול נכדתה ובטיפול בבנה החולה, ומביעה מחוייבות לנהל אורח חיים תקין.

ביחס לעבירה הנוכחית ציין שירות המבחן כי הנאשמת טענה שהיתה בדירת ביתה, הסם שייך לבן הזוג של הבת, אך הנאשמת חששה שביתה תיעצר ולפיכך נטלה על עצמה את האחריות. כיום מבינה שלא היתה צריכה לפעול כך. שירות המבחן מציין כי התייחסות דומה היתה גם באירוע הקודם שם טענה הנאשמת שהסמים שייכים לבנה והודתה מתוך רצון להגן עליו. שירות המבחן התרשם מדפוס חוזר של טשטוש שמקשה בהבנת מעורבותה של הנאשמת בעבירה, לא מצא פתח להתערבות טיפולית או שיקומית ולא היה בידו להמליץ על הארכת המאסר המותנה. שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית ומציבת גבול בדמות מאסר בעבודות שירות.

5.                   בתסקיר מיום 8.8.16 ציין שירות המבחן כי נפגש עם הנאשמת פעם נוספת, מסרה דגימת שתן שנמצאה נקיים מסם. גם בפגישה זו הנאשמת לא זיהתה כל קושי שמצריך התערבות טיפולית, ועל כן שירות המבחן שב וציין כי בהעדר פתח להתערבות טיפולית, אין בידו להמליץ על הארכת המאסר המותנה. על מנת שלא לפגוע בתפקודה המשפחתי כיום שירות המבחן המליץ להסתפק בתקופת התנאי אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

6.                   ביום 28.2.17 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשמת מתאימה לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

ראיות הצדדים לעונש

7.                   המאשימה הגישה את גיליון הרשעותיה של הנאשמת (ת/1), את ההתחייבות עליה חתמה הנאשמת (ת/2) ואת המאסר המותנה שתלוי ועומד נגד הנאשמת בתיק 59712-07-12 (ת/3).

מהמסמכים עולה כי לנאשמת 9 הרשעות קודמות, רובן בעבירות דומות. אחרונה משנת 2011, בגינה תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה למשך 3 חודשים, התחייבות בת הפעלה בסך 2500 ₪ ופסילה מותנית בת הפעלה למשך 6 חודשים.

8.                   ההגנה הגישה מכתב ומייל שכתבה הקרימינולוגית אתי רחמים בעניינה של הנאשמת (נ/1, נ/5) וכן דוח סוציאלי בעניינה של הנאשמת שנכתב על ידי עובדת סוציאלית מעיריית אשקלון (נ/2).

9.                   במכתבה מציינת הגב' רחמים כי להתרשמותה אין מדובר בנאשמת בעלת אישיות עבריינית, אנטי סוציאלית ופוגענית, אלא במקרה רווחה/טיפולי הנשען על מצוקות מרובות. הנאשמת משמשת בית אומנה לנכדתה, מסייעת לבנה ובתה החולים, ומאסר, ולו בדרך של עבודות שירות עלול לגרום לנזק משמעותי לבני משפחתה התלויים בה.

הגב' רחמים הציעה כי יעשה מאמץ להעניק לנאשמת תמיכה מקצועית מתאימה וכן טיפול פסיכותרפי או פסיכולוגי פרטני, וכן ליווי קהילת של סייע/ת, להערכתה יהיה בכך שלב ראשוני שיחדד תובנות ויכווין לטיפול מעמיק בעתיד גם בבעיית הסמים.

10.               בדוח הסוציאלי (נ/2), מפורט הרקע המשפחתי, והתמיכה והסיוע שמקבלת הנאשמת מרשויות הרווחה בעיר.

11.               ההגנה הגישה לבית המשפט נייר עמדה של מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ביחס למדיניות האכיפה הנוהגת בנושא סם הקנביס (נ/3) וכן דוח מסכם של הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנביס, במשרד לביטחון פנים (נ/4).

מהמסמכים עולה כי ככלל מאסרים בפועל בשל שימוש עצמי בסמים הם מועטים מאוד, המסמכים סוקרים את החסרונות באכיפה פלילית של עבירות סמים לצריכה עצמית, את העלויות הכלכליות, את זילות ההליך הפלילי וחוסר האפקטיביות, את שאלת השוויון, השפעות התיוג ועוד. המסמכים מלמדים כי נבחנת אפשרות לשנות את המדיניות הקיימת למדיניות של ענישה מנהלית לצד הפניה לתהליך שיקום ומניעה.

טיעוני הצדדים לעונש:

12.               ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן בעבירות הסמים, לטענתה מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר. לטענתה יש לגזור את עונשה של הנאשמת ברף העליון של המתחם, זאת לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, בשל העדר לקיחת אחריות, שלילת נזקקות טיפולית ומאסר מותנה שלא הרתיע, כל זאת לצד עונשים נלווים.

13.               ב"כ הנאשמת הפנה לנסיבות חייה הקשות של הנאשמת, לדבריו הנאשמת אינה צורכת סמים ואין הצדקה להשית עליה עונש מאסר. ב"כ הנאשמת הפנה לפסיקה התומכת בטיעוניו המלמדת על מקרים בהם הוארכו מאסרים מותנים אף בהעדר המלצה של שירות המבחן.

14.               הנאשמת ביקשה לומר דברים. לדבריה היא לא תוכל להיות מחוץ לבית כדי לבצע עבודות שירות, כי מטפלת בבן חולה CFובבת שסובלת ממאניה-דיפרסיה, ומשמשת כמשפחת אומנה לנכדתה. לדבריה אינה משתמשת בסמים ומוכנה לבצע בדיקות לאיתור שרידי סם או כל בדיקה שתידרש. לדבריה היא לוקחת אחריות ומצטערת על מה שעשתה.

דיון

מתחם העונש ההולם

15.               הערך החברתי אשר נפגע הוא הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים קרי פגיעה בשלומו ובריאותו הפיזי והנפשי של הציבור, ומניעת התדרדרות לעולם עבירות הרכוש והאלימות לצורך השגת הסמים.

ראו דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

"אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

16.               מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, בשים לב לסוג הסם (חשיש) ולכמותו (1.029 גרם) ולכך שנועד לצריכה עצמית.

17.               באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שנסיבות ביצוע העבירה אינן ברורות בשים לב שבפני שירות המבחן ציינה הנאשמת כי לקחה אחריות על ביצוע העבירה על מנת להגן על בתה, כשלטענתה הסמים נמצאו בדירת בתה ושייכים לבן זוגה של הבת.

18.               בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (מבחינת כמות וסוג הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר קצרות שיכול וירוצו בעבודות שירות. במקרים רבים אף נמנעו מהרשעה.

ראו למשל:    

•          רע"פ 6138/09 איליה פרדזב נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ונדון ל-8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

•          ת"פ (מחוזי-פ"ת) 32746-11-09 מדינת ישראל נ' ביטון ואח'. נאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע בהחזקת קנבוס במשקל כ-18 גרם, נדון למאסר החופף את תקופת מעצרו למשך חודשיים ושבוע, וענישה נלווית. עונש דומה הוטל במסגרת אותו תיק על נאשם אחר, בעל עבר פלילי ישן.

•          ת"פ (י-ם) 16926-04-16 מדינת ישראל נ' יואל כף הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית במשקל של 20.109 גר'. נגזרו עליו 3 חוד' מע"ת וקנס.

•          ת"פ (באר שבע) 32753-12-13 מדינת ישראל נ' בן אבו. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג הרואין במשקל 0.1984 גר'. נגזרו עליו במסגרת הסדר התחייבות, והארכת מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו.

•          ת"פ (באר שבע) 6920-11-13 מדינת ישראל נ' חזיזה. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל של 20.1931 גר'. נידון במסגרת הסדר למבחן והארכת 2 מאסרים מותנים, התחייבות וקנס.

•          ת"פ (רחובות) 30653-04-12 מדינת ישראל נ' הרמס. הנאשם הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל 8.4 גר'. הוטל עליו של"צ, צו מבחן, הארכת מאסר על תנאי ופסילה בפועל.

•          תפ (עכו) 4864-05-11 מדינת ישראל נ' נסר גבריס. הנאשם הורשע בהחזקת 3.99 גרם חשיש לצריכה עצמית. נדון למע"ת. וענישה נלווית.

•          ת"פ (בית שמש) 50810-12-10 מדינת ישראל נ' גבריאל בראונשטיין . נאשם בעל עבר פלילי הורשע בהחזקת 0.3 גרם חשיש. בית המשפט הפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק אחר, וגזר בנוסף מאסר מותנה.

•          ת"פ (עכו) 53325-11-10 מדינת ישראל נ' יאסין. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 27.29 גר' לצריכתו העצמית. הוטל עליו של"צ.

למקרים דומים בהם הוארכו מאסרים מותנים, בניגוד להמלצת שירות המבחן, ראו למשל:

•          תפ (י-ם) 33344-12-12 מדינת ישראל נ' נאסים סלאיימה. הנאשם הורשע בהחזקת 0.18 גרם חשיש לצריכה עצמית. למרות המלצת שירות המבחן להפעיל המאסר המותנה בן חודשיים בעבודות שירות בשים לב שהנאשם אינו מכיר בקיומה של בעיה, בית המשפט האריך התנאי לאור העובדה כי מאז ביצוע העבירה לא נפתחו תיקים נוספים, לאור העובדה שבדיקות שתן שמסר הנאשם יצאו תקינות ובשים לב שהנאשם נישא ונולד לו ילד

•          ת"פ (רמלה) 53481-06-12 מדינת ישראל נ' מאיר ברייט. הנאשם הורשע בהחזקת 2.7 גרם חשיש. למרות שבבדיקות שנערכו לנאשם נמצאו שרידי סם, למרות שמאז ביצוע העבירה נפתחו לנאשם תיקים נוספים ולמרות ששירות המבחן לא המליץ על הארכת המאסרים המותנים ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו, בית המשפט האריך שני מאסרים מותנים בני 6 ו- 7 חודשים, זאת בשל העובדה שהחזיק סם "קל" בכמות קטנה, בשל העובדה שהעונש המקובל אינו מגיע לרף העונש אשר יושת אם יופעל התנאי, בשל חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, בשל נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, בשל ניסיונותיו לשקם את עצמו ובשל החשש שהפעלת התנאי תוביל להתדרדרות ותאיין סיכויי שיקום.

•          ת"פ (ת"א) 2830-09 מדינת ישראל נ' שלמה הלוי. נאשם הורשע ב- 3 אישומים של החזקת סמים לצריכה עצמית. בשל נסיבות אישיות וחלוף הזמן, ולמרות העדר המלצת שירות המבחן, ולמרות שהנאשם לא נגמל משימוש בסמים, בית המשפט האריך מאסר מותנה למשך 3 חודשים שהיה בר הפעלה.

•          ת"פ (חדרה) 1794-07 מדינת ישראל נ' עאלנאסר גבארין. הנאשם הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית. בית המשפט האריך מאסר מותנה בן 12 חודשים, לאור חלוף הזמן ולאור משך התנאי שבנסיבות התיק יהיה בלתי מידתי ובלתי צודק להפעילו.

•          ת"פ (ראשל"צ) 4890/07 מדינת ישראל נ' אחוון מסעוד. הנאשם הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג אופיום במשקל 24.054 גר לצריכתו העצמית. בית המשפט האריך מאסר מותנה בן 9 חודשים, למרות שהנאשם סירב לעבור הליך טיפולי, ולמרות המסוכנות הנשקפת ממנו, זאת בשל העובדה שלא ריצה מאסר בעברו, ולאור טענתו (שלא נבדקה) כי נגמל באופן עצמאי ומזה מספר חודשים נקי מסם.

19.               לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות שלפני נע ממאסר מותנה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

גזירת עונשה של הנאשמת:

20.               בבואי לגזור את עונשה של הנאשמת, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        את העובדה כי הנאשמת בחרה לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה, על אף שכאמור בשיחתה עם שירות המבחן מסרה כי הסמים אינם שלה אלא לקחה אחריות על מנת לגונן על בתה.

·        את הרשעותיה הקודמות, לרבות בגין עבירות דומות, ואת המאסר המותנה שתלוי ועומד נגדה שלא היה בו כדי להרתיעה מלשוב ולבצע העבירה.

·        את פגיעת העונש בנאשמת ובמשפחתה. הנאשמת ילידת 1965, סובלת משלל מחלות, אם ל -4 , מטפלת בבת חולה במאניה דיפרסיה ובבן קטין חולה CF . משמשת כמשפחת אמנה לנכדתה אשר הוצאה מבית הוריה. נסיבותיה האישיות הקשות והמורכבות של הנאשמת פורטו באריכות בתסקירי שירות המבחן ובמסמכים שהגישה ההגנה.

·        את העובדה כי חלפו למעלה מ- 3 שנים ממועד ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים חדשים.

·        את העובדה כי חלפו למעלה מ- 6 שנים ממועד ביצוע העבירה בגינה הוטל המאסר המותנה שהינו בר הפעלה בתיק זה.

·        את דברי הנאשמת כי מזה 12 שנה אינה משתמשת בסמים.

·        את העובדה כי בדיקות שתן שנערכו לנאשמת בשירות המבחן ואצל הממונה על עבודות השירות יצאו נקיות משרידי סם.

·        את הערכתה המקצועית של הגב' רחמים כי הנאשמת אינה בעלת אישיות עבריינית אנטי סוציאלית פוגענית, אלא התנהלותה נובעת בשל נזקקות על רקע ריבוי מצוקות וכלים דלים להתמודדות עם סיטואציות מורכבות.

·        את התרשמות שירות המבחן כי הנאשמת משקיעה מאמצים בניהול אורח חיים תקין וכי מגלה אחריות מסירות ומחוייבות בטיפול בנכדתה.

·        את הערכת שירות המבחן כי אין פתח להתערבות טיפולית ולפיכך נמנע מהמלצה על הארכת המאסר המותנה, ומנגד את התרשמות הגב' רחמים כי הנאשמת הביעה רצון כן וצורך להשתלב בתהליך טיפול פרטני, בעיקר לצורך התמודדות עם קשיי היום יום התמודדות במצבי משבר ודחק, הצבת גבולות ותמיכה רגשית לעניין ההתמודדות עם מצבה המשפחתי היחודי.

21.               לאחר שערכתי איזון בין כל השיקולים לעיל, הן שיקולים לקולא והן שיקולים לחומרא, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת בזו הפעם, הצדקה להורות על הארכת המאסר המותנה.

22.               על פי מצוות סעיף 56(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, הארכת תקופת תנאי אפשרית "מטעמים שיירשמו... אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

ברע"פ 7391/08 מחאג'נה נ' מדינת ישראל נקבע:

"שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה מתמקד במצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה כי כך יהיה..."

23.               בנסיבות תיק זה, ומאחר שהתרשמתי כי הנאשמת שומרת על ניקיון מסמים, עושה מאמצים לנהל אורח חיים נורמטיבי, מגלה אחריות בטיפול בבני משפחתה, התרשמתי כי יש בסיס איתן לציפיה שחזרה לדרך הישר. לפיכך, לאור נסיבותיה החריגות ועומס המטלות המשפחתיות המונח על כתפיה, לא מצאתי כי יהיה זה צודק בנסיבות העניין להורות על הפעלת המאסר המותנה.

24.               המאסר המותנה יוארך ויהפוך להיות חב הפעלה. גורלה של הנאשמת יופקד בידיה.

סוף דבר

24.       אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.           אני מורה על חידוש המאסר המותנה בן 3 חודשים כפי שהוטל על הנאשמת בתיק 59712-07-12 בבית משפט השלום בקריית גת ביום 15.9.13 וזאת למשך שנתיים מהיום.

ב.           הנאשמת תשלם את ההתחייבות בסך 2500 ₪ עליה חתמה בתיק 59712-07-12 בבית משפט השלום בקריית גת ביום 15.9.13. ההתחייבות תשולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 28.6.17.

          ג.                        פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.

                        הפסילה בפועל תחל היום.

          בשל היות הנאשמת בלתי מורשית לנהיגה, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מהיום ללא צורך בהפקדת רישיון.

          מורה על הפעלת פסילה מותנית למשך 6 חודשים כפי שהוטלה על הנאשמת בתיק 59712-07-12 בבית משפט השלום בקריית גת ביום 15.9.13 וזאת לריצוי באופן מצטבר לפסילה שהוטל בתיק זה.

                        למען הסר ספק - על הנאשמת לרצות 30 חודשי פסילה שמניינם מהיום.

ד.           פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא תעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

ה.           הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 2500 ₪ להימנע מביצוע עבירה על פקודת הסמים המסוכנים וזאת למשך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא תחתום הנאשמת כאמור, תאסר למשך 20 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי

המוצגים - סמים - יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"ז, 06/04/2017 במעמד הנוכחים.