1

 

 

 

 

 

א. כתב-האישום המתוקן:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן ובו שלושה אישומים, כדלקמן:

 

באישום הראשון, בעבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287 (ב) לחוק הנ"ל והטרדה באמצעות מתקן בזק, לי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב - 1982.

 

בתאריך 29.10.20 הורה קצין המשטרה על שחרור הנאשם ממעצר בתנאים שונים, שאחד מהם איסור יצירת קשר עם גרושתו, המתלוננת.

 

בתאריך 29.10.20 הורה בית-המשפט (ה"ט 63694-10-20), במעמד צד אחד, ובהמשך בתאריך 3.11.20, במעמד שני הצדדים, כי נאסר על הנאשם להתקרב אל דירת המתלוננת.

 

בתאריך 3.11.20 שלח הנאשם אל המתלוננת 17 הודעות קוליות, שתוכנן גידופים וזאת בניגוד להוראות החוקיות דלעיל.

 

בתאריך 4.11.20 שלח הנאשם אל המתלוננת 152 הודעות קוליות ובהן כוונה לתבוע אותה על תשלום מזונות, כמפורט בעובדות, כל זאת בניגוד להוראות החוקיות דלעיל.

2

 

באישום השני, בעבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 (א) לחוק הנ"ל, הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287 (ב) לחוק הנ"ל והטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק הנ"ל.

 

כפי שפורט לעיל, בתאריך 29.10.20 הורה קצין המשטרה על שחרור הנאשם ממעצר בתנאים, שאחד מהם איסור יצירת קשר עם גרושתו.

 

כפי שפורט לעיל, בתאריך 29.10.20 הורה בית-המשפט (ה"ט 63694-10-20), במעמד צד אחד, ובהמשך בתאריך 3.11.20, במעמד שני הצדדים, כי נאסר על הנאשם להתקרב אל דירתה של המתלוננת.

 

בתאריך 1.11.20, בניגוד לאיסור דלעיל, הגיע הנאשם אל דירת המתלוננת, דפק בחוזקה על הדלת, כמפורט בעובדות, ובכך הפר את ההוראה החוקית.

 

באישום השלישי, בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

 

על הרקע המתואר בעובדות, בתאריך 26.10.20, בין השעות 21:46 - 23:48 שלח הנאשם אל גרושתו, המתלוננת, 7 הודעות קוליות, בעלות תוכן מגדף ומאיים, כפי שפורט בעובדות ואדגיש את מילות האיום (מבלי להקל ראש ביתרת ניבולי הפה, בתוכן ובסגנון הדברים).

 

בין השאר אמר לה:

 

"...אמרתי לך תכיני מסמכים מוות שלך אני אחתום...קבר אני אכין לך, ואני אעשה פיפי על הקבר שלך, תכיני כל המסמכים אני על המוות שלך אחתום".

 

"זבל...מוות שלך אני אחתום...את מקומך בגיהינום בעזרת השם...קבר יש לך שתי מטר שמה מקום...מלאך המוות".

 

"תכיני מסמכים מוות שלך, אני חותם תתאבדי...חולת נפש...אין לי מה להפסיד...אני קודם כל יקבור את כולכם לוויה שלכם ישמע ואחר כך אני אמות...את לא תהי מאושרת, את תהי כלבה של הרחוב..."

 

"...אבל אני אזרוק את המילה שלי גבר שיתחתן אתך יישרף...".

 

3

"אני מחר מבטל...מזונות...מלחמה זו מלחמה...מקומך בגיהינום. מחר אני מבטל...היום אני חזק...אני אזיין אתכם...".

 

"...אני אקח עו"ד חייבת אני אעשה אותך קבר אני אחתום לך..."

 

"אני כבר שמואל אחר אני אכזר יהיה עד שאני בחיים עד הרגע האחרון...".

 

ב. מתחם ענישה:

 

הערכים המוגנים אחר עבירות האיומים וההטרדה אותן ביצע הנאשם הם ההגנה על בטחונה, שלומה ושלוות נפשה של המתלוננת, ואילו ביחס להפרת הצווים השיפוטיים ושל קצין המשטרה השמירה על שלטון החוק ועל החלטות הגופים השיפוטיים, אוכפי החוק והסדר במדינה.

 

נוכח עקרון ההלימה, התכלית העומדת אחר עבירות האיומים ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע שמתחם הענישה ביחס לעבירת האיום נע בין חודש מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל, ואילו ביחס לעבירות של הפרת הוראה שיפוטית, צו הקצין וההטרדה,  בין מאסר צופה פני עתיד למספר חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה בעניין זה, בשינויים המחויבים, לפסקי הדין הבאים:

 

רע"פ 2564/11 קטנור נגד מדינת ישראל (4.4.11):

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירת איומים, בשל כך שהוא שלח לזוגתו מספר הודעות SMS ובהן כתב לה דברי איום, בין השאר שירצח אותה והבהיר: "...אלו לא איומים אלא הודעה מפורשת מה יקרה לך מחר", נדון לחודש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

רע"פ 3210/19 פלוני נגד מדינת ישראל 12.5.19):

 

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בשלוש עבירות איומים, עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית ושתי עבירות של הפרת צו בית משפט, במסגרת כתב אישום הכולל ארבעה אישומים, כלפי אמו. בבית-משפט השלום נדון ל - 4 חודשי מאסר בפועל. בבית-המשפט המחוזי זוכה חלקית, מעבירה של הפרת הוראה חוקית ועבירה של הפרת צו בית משפט. נדון ל - 45 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות.

4

 

 

 

 

רע"פ 1293/08 קורניק נגד מדינת ישראל (25/6/08):

 

נאשם בעל עבר פלילי ל- 12 חודשי מאסר בפועל, אך יש לקרוא את הנסיבות המיוחדות שבאותו פסק דין יחד עם פסק דינו של בית-המשפט המחוזי (ע"פ 1225-11-07) שם צוין כי עברו הפלילי של אותו נאשם הוכתם בינתיים בעבירות של אלימות נוספת כלפי אשתו וכיוצא באלה.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 52083-12-10 קפש נגד מדינת ישראל (2/2/11):

 

נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות, בכך שאיים על גרושתו, פנים אל פנים שיגמור את חייה, אמר לה שיבצע את זה (אירוע בודד) בעל עבר פלילי רלוונטי, בין השאר בעבירת איומים כלפי אותה מתלוננת, נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 7032-05-16 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד מושקוביץ (31/5/16):

 

נאשם שהורשע בעבירת איומים אחת כלפי זוגתו, שירצח אותה, נעדר עבר פלילי, היה עצור כחודש, נדון למאסר מותנה ול- 5,000 ש"ח קנס.

 

רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (10.1.19) - עפ"ג (מחוזי מרכז) 44239-10-18 פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (18/12/18):

 

נאשם הורשע בריבוי עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, בית-המשפט המחוזי קבע כי מדובר באיומים בוטים בפגיעה במתלוננת, ברציחתה, בפגיעה ברכושה. עיון בכתב-האישום המתוקן לימדני, כי בשמונה אישומים, ובהם עשרות רבות של מעשי איומים והטרדות, הוגש תסקיר שאינו חיובי, דובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד ביותר, נקבע מתחם שבין חודש עד 15 חודשי מאסר בפועל, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 3255/14 ביטון נגד מדינת ישראל (16/3/15):

 

הנאשם זוכה מעבירת ההצתה ונדון ביחס לעבירת איומים לחודשיים מאסר על תנאי.

 

5

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 40105-03-16, מדינת ישראל נגד אלבליה (8/5/17):

 

שתי עבירות איומים, בעל עבר פלילי, 4 ימי מאסר יחד עם ענישה צופה פני עתיד.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 59211-02-20 צרויה נגד מדינת ישראל (10.8.20):

 

נאשם אשר השמיע איומים חריפים כלפי אמו, גם באוזני שוטרים,  שידקור אותה, שיחתוך לה את הידיים, בעל עבר פלילי, שכולל הרשעה קודמת בתקיפה ואיומים של אמו שירצח אותה, תסקיר שלילי, ללא אופק שיקומי, נדון ל - 3 חודשי מאסר ויום.

 

ע"פ 28636-10-20 (מחוזי מרכז) קוזנצוב נגד מדינת ישראל (10.11.20):

 

נוכח הסכמת המדינה להעמיד את עונשו של הנאשם על תקופת מאסרו הוא שוחרר בו במקום. דובר בנאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, לאחר שהתקשר למוקד 100 של משטרת ישראל והשמיע משפטי איום, כגון שהוא הולך לדקור את זוגתו. לחובתו עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, כולל עבירות איומים, תקיפת בן זוג שבגינן נדון לעונשי מאסר. הוא לא השתלב בהליך שיקומי, למרות שבית המשפט אפשר לו זאת. בבית-משפט השלום הוא נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל. כאמור, בבית-משפט המחוזי הועמד עונשו בהסכמת המאשימה על תקופת מאסרו, שהיה אז מיום 31.5.20 - 10.11.20, כלומר: חמישה חודשים ועשרה ימים.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). שיקולים לחומרה:

 

הנאשם ביצע עבירות חמורות.

 

ראשית, צדקה ב"כ המאשימה כאשר הדגישה את סמיכות הזמנים ביחס להפרת הצו השיפוטי, וצו קצין המשטרה, בחלוף יום-יומיים, מעת הוצאתו של הצו ועד שהנאשם הפר אותו ברגל גסה, באופן המלמד על זלזול בצווים שיפוטיים.

 

שנית, אין להקל ראש בעבירות ההטרדה, בריבוי השיחות 17 + 152 שיחות, ובטיבם של האיומים אשר אותם השמיע הנאשם. האזנתי להקלטת השיחות, כפי שהושמעו בבית-המשפט, ואכן בהחלט ניתן להתרשם מן הטון התקיף, הרציני, המריר והמאיים, מהרמת הקול ומן הכעס הרב שנלווה לדברים.

6

 

מנגד, ומבלי להקל ראש, אין בפניי עבריינות המלמדת על אלימות פיסית - הדברים לא הושמעו פנים מול פנים, לא לווה להם מעשה מאיים, והם נותרו בתחום המלל המאיים בלבד. אין דינו של איום חריף, אשר נלווה לו מעשה כדינו של איום המועבר באמצעים טכנולוגיים, מן המרחק, הגם שאלו כאלו עלולים לטעת פחד וחלחלה באוזני שומעם.

 

שמעתי את עדותן של המתלוננת ושל בתו של הנאשם, סיננתי את העובדות הנוספות מעבר לעובדות כתב-האישום, ולמרות שלא ניתן להניח את כל בעיותיהן על כתפי הנאשם, עדין דליתי מעדותן כאב, עלבון וסבל רבים.

 

(2). שיקולים מקלים:

 

הנאשם נעדר כל עבר פלילי.

 

זהו מעצרו הראשון של הנאשם ואין חולק כי תקופת מעצר היא תקופה נכבדה יותר ביחס למי שאינו רגיל להיכנס אל מאחורי סורג ובריח כדבר שבשגרה, במיוחד יפים הדברים בתקופה זו שבה מגפת הקורונה פוגעת בזכויות שונות של אסירים.

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו, ובכך חסך זמן ציבורי ניכר ואת עדות המתלוננים, על כל המשתמע מכך. בעניין זה, דעתי כדעת ב"כ הנאשם, כי מהלך שכזה מלמד כי הנאשם חפץ להנמיך את גובה הלהבות בבקשו להותיר את העבר מאחור.

 

הבאתי בחשבון את הקשר מילות האיום נוכח חלקת הקבר (במ/1).

 

שקלתי את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאמו הקשישה, הסיעודית, הזקוקה לטיפולו (במ/2) ואת אלו של אשת הנאשם ובנו (במ/3).

 

עוד שקלתי את העובדה, כי מדובר בנאשם, אשר פתח מסכת חיים חדשה בהקימו בית חדש, ואילו הוא והמתלוננת היו בזמן האירועים גרושים, פרודים, פרק זמן ארוך, נכבד, כאשר להבנתי הוויכוח העתידי, היחיד שנותר הינו רכושי, ביחס לדירה קטנה ברמלה.

 

7

לא הוגש תסקיר מאת שירות המבחן, משום שהנאשם בחר שלא להיעזר בו. יתכן, שהנאשם עשה כן מנימוקים מעשיים, יתכן שעשה כן מטעמיו השמורים עמו. ואולם אין להביא נתון זה חשבון בהכרח לחובתו או לזכותו, משום שבהעדרו אין להניח הנחות כאלה או אחרות, כפי שביקשה המאשימה לרמז בטיעוניה, אך מוסכם על הכל שמנגד, אין בפני ראייה בדבר שיקולי שיקום המובילה לסטייה ממתחם הענישה.

 

ד. מסקנה:

 

המאשימה עתרה בטיעוניה להטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל יחד עם ענישה נלווית ואילו הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרו.

 

שקלתי את מכלול השיקולים דלעיל לאורה של הפסיקה המנחה והמחייבת דלעיל ובעיקר שמתי לנגד עיניי את פסקי הדין בעניין פפיאשווילי, קפש, צרויה וקוזנצוב, שאותם יש ליישם בשינויים המחויבים למקרנו.

 

איני סבור, כי יש לגזור את עונשו ברף מחמיר יותר מן הדוגמאות המחייבות והמנחות שהובאו לעיל, כעתירת המאשימה, אלא שיש לגזור את עונשו באופן מדתי, המשיב לנאשם כגמולו על מעשיו, ובאופן שר ירתיע אותו מלשוב ולבצע עבריינות דומה.

 

ה. תוצאה:

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 6 חודשי מאסר לריצוי מיום מעצרו ה - 4.11.20.

 

ב. 6 חודשי מאסר, שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת איומים.

 

ג. 3 חודשי מאסר, שאותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של הפרת צו שיפוטי או הפרת הוראה חוקית או עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

 

 

ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"א, 09 פברואר 2021, במעמד הצדדים.

8