ת"פ 22849/04/20 – מדינת ישראל נגד קורן אביטון
1
בפני |
כבוד השופט אייל כהן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
קורן אביטון |
|
|
|
ב"כ המאשימה עו"ד גב' בן חיים
ב"כ הנאשם עו"ד מר אלפסי
גזר דין |
עניינו של גזר הדין בעונש הראוי לנאשם בגין השמעת דברי איומים כלפי שוטר ופקח עירוני.
כתב האישום וקורות ההליך
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במ/1, במסגרת הסדר. במסגרת ההסדר סוכם כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר, אשר ככל וילָמד על נטילת אחריות, העדר פתיחת תיקים נוספים וטיפול ככל שיידרש, הצדדים יעתרו במשותף להשתת מאסר מותנה, קנס ופיצוי. ככל ולא, יטענו באופן פתוח.
על פי כתב האישום בו הודה, ביום 16.11.18, בשעה 2:22 לערך, הגיעו שוטרים ופקח לבניין ברח' שבזי 14 ברמלה, לצורך טיפול באירוע. הנאשם אותר במקום ע"י השוטר נזרי והפקח זכריה (להלן: "השוטר" ו- "הפקח", בהתאמה) ושמע מפי השוטר כי הוא מקבל דו"ח.
בתגובה פנה הנאשם לפקח ואמר לו: "עוף מפה, למה אני אתפוס אותך ברחוב אשבור לך את הראש". מייד ובסמוך הודיע השוטר לנאשם כי הוא מעוכב בגין איומים על פקח. בתגובה לכך השיב הנאשם לשוטר: "אני לא בא לאף מקום, קיבלתי דו"ח, אני נשאר פה ושובר לכם את הניידות". בהמשך, בעת שהייתו בניידת המשטרה אמר הנאשם לשוטר: "אל תדאג אני זוכר את השם שלך, אני עוד אפגוש אותך", וחזר על אמירה זו מספר פעמים.
2
בהתאם הורשע הנאשם בעבירת איומים מכוח סע' 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ובשימוש באיומים כדי למנוע מעצר- עבירה לפי סע' 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח משולב), תשכ"ט- 1969.
[במאמר מוסגר יצוין כי כתב האישום המתוקן נוסח אגב מחיקת חלקים מזה המקורי, באופן שאינו מיטבי: המאשימה נמנעה מלבאר בנוסח המתוקן מהי הסיבה בעטייה התבקש מתן הדו"ח ונמנעה בשגגה מלמחוק בסע' 7 לכתב האישום את ציון העובדה לפיה הנאשם איים על שוטר בשם טלאור- נתון ממנו אתעלם כחסר נפקות, בהינתן כי דינו היה להימחק].
2. מתסקיר שמיום 16.1.22 עלה בין היתר כי הנאשם נשוי ואב לפעוט, העובד בשיפוצים. לחובתו 3 הרשעות קודמות (להלן). התסקיר פירט את נסיבות חיי הנאשם כמו גם כי החל בגיל 13 להתרועע עם חברה שולית. באשר לעובדות האישום בו הודה, התקשה הנאשם לקחת אחריות והציג עמדה קורבנית. הנאשם הביע נכונות מילולית להשתלב בטיפול קבוצתי. השירות התרשם כי רמת הסיכון לאלימות עתידית הנשקפת מן הנאשם נמוכה וכך גם תוצאתה. בהתאם המליץ על השתלבות בטיפול ודחיית דיון לשם המשך מעקב.
3. הדיון נדחה בהתאם, ושב ונדחה לבקשת שירות המבחן. בתסקיר מיום 28.8.22 צוין כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית אך החסיר למעלה ממחצית מן המפגשים. לאחר שהביע כוונה להשתלב הגיע רק למפגש אחד מבין ארבעה שהתקיימו לאחר השיחה עימו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו פנוי להתחייב להליך טיפולי. בהתאם נמנע מהמלצה טיפולית וציין כי אין הוא רואה יעילות בהמשך מעורבותו. עם זאת ציין בסיפא התסקיר כי הוא ממליץ כי בית המשפט יתחשב לקולה בגילו הצעיר של הנאשם ועובדת היותו אב צעיר.
4. בישיבת יום 6.9.22 ציינה המאשימה כי היא לא תתנגד לשליחת הנאשם לממונה על עבודות השירות, תוך שמירה על זכותה לטעון למאסר ממשי. ב"כ הנאשם מנגד ציין כי ראוי להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה, קנס ופיצוי לכל היותר. בנסיבות אלה מצאתי להורות על קבלת חוות דעת הממונה, תוך שהובהר לנאשם כי אין בכך כדי ללמד דבר באשר לתוצאתו הסופית של ההליך.
5. לאחר עיכוב, התקבלה ביום 24.11.22 חוות דעת הממונה על עבודות השירות, בה צוין כי הנאשם נמצא כשיר לעבודות ללא מגבלה.
טיעוני הצדדים לעונש
3
6. ביום 13.12.22 טענו הצדדים לעונש. המאשימה הפניתה לעברו הפלילי של הנאשם (מרשם- ת/1), האוחז 3 הרשעות קודמות בגין תקיפה סתם- בן זוג; החזקת סכין ומקבץ עבירות שעניינן פריצות לכלי רכב, חבלה בכלי רכב וגניבה מרכב, מושא הרשעתו הראשונה, מבית המשפט לנוער. כעולה מגזר הדין מושא הרשעתו האחרונה (הוגש ע"י המאשימה), ביוני 2019 תקף הנאשם את בת זוגו בכך שתפס בשערות ראשה והטיח את ראשה במכסה מנוע של מכונית.
המאשימה ציינה כי מדובר בעבר מכביד באופן יחסי לגילו הצעיר של הנאשם; כי האיומים מושא האישום באים בגדר פגיעה "שאינה זניחה" בערכים המוגנים וכי יש להגן על אנשי מרות ועובדי הציבור מפניהם.
המאשימה עתרה למתחם המתחיל במספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל, והפניתה לפסיקה המלמדת לשיטתה, כי הרף העליון לו טענה יכול אף להיות גבוה יותר. עוד ציינה כי הנאשם נמנע מלמצות הליך שיקומי וכי הרשעתו האחרונה אף היא מתחום האלימות. לאור האמור עתרה להשתת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מע"ת, קנס ופיצוי.
7. ב"כ הנאשם, מנגד, ציין כי עסקינן באיומי- סרק המצויים במדרג נמוך של חומרה, בהעדר רקע של סכסוך קודם ובהעדר היתכנות סבירה למימושו. מתחם העונש ראוי ויחל במאסר מותנה. מרבית עבירותיו הקודמות של הנאשם מבית המשפט לנוער ולא נפתחו תיקים נוספים. הפן השיקומי לא צלח רק בשל העדר פניותו לטיפול, בשל היותו אב צעיר. עוד ציין הסניגור את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; כי הוא מעולם לא ריצה עבודות שירות וכי ריצוי מאסר כאמור יפגע ביכולתו להתפרנס כשרברב. משכך עתירתו היא להסתפק בענישה שעיקרה מאסר מותנה.
דיון וגזירת הדין
8. מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך המוגן בעבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
9. בנסיבות, עסקינן באירוע אחד, מושא שתי עבירות. הצדדים נמנעו כליל מלהתייחס בטיעוניהם לעבירה "שימוש באיומים למנוע מעצר", משל עבירה זו נבלעה כולה בעבירת האיומים, מושא טיעוניהם. בד בבד, בשים לב לטיבה של הודיית הנאשם, ברי כי הוא נמנע מלטעון לחפיפה ביסודות העבירות הנ"ל. לאור עמדות הצדדים יושם להלן הדגש על עבירת האיומים, ולעובדה לפיה אלה נעברו כדי למנוע מעצר, כאל נסיבה לחומרה בקביעת המתחם.
10. הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מביצוע עבירת האיומים הוא ההגנה על גופם ושלוות נפשם של השוטר והפקח, בעת מילוי תפקידם כעובדי ציבור.
הערך המוגן בעבירה הנוספת בה הורשע הנאשם, הוא הצורך לאפשר לאנשי המרות לבצע את תפקידם בלא הפרעה.
4
מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת האיומים מלמדת ככלל על מנעד ענישה רחב, הנע בין מאסר מותנה למאסר ממשי. להלן, באופן בלתי ממצה, מספר דוגמאות:
א. באופן בלתי ממצה אציין כי מאסרים בפועל בני מספר חודשים הושתו בנסיבות בהן הושמעו איומים כלפי מורה כי ייזרק רימון לביתו (רע"פ 3364/14 מנצור נ' מדינת ישראל, מיום 9.6.14); כלפי שוטר וראש עיר (רע"פ 4209/11 שטרית נ' מדינת ישראל, מיום 5.6.11; רע"פ 9057/12 מצרי נ' מדינת ישראל, מיום 4.3.13); כלפי שופטים (רע"פ 1825/11 פינקו נ' מדינת ישראל, מיום 9.3.11) וכלפי בת זוג לשעבר (רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל, מיום 25.6.08). במקרה אחרון זה נדון הנאשם- בעל עבר פלילי- לאחר שמיעת ראיות, בין היתר, לשנת מאסר בפועל.
ב. לא אחת הושתו מאסרים לריצוי בדרך של עבודות שירות. כך למשל - ברע"פ 8062/12 ברזק נ' מדינת ישראל (מיום 9.2.14) אושר עונש מאסר בן 3 חודשים, לריצוי בעבודות שירות, בעניינו של מי שהורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים והעלבת עובד ציבור, אך זוכה מתקיפת שוטר;
בע"פ 32320-09-12 (מחוזי מרכז) אספורמס נ' מדינת ישראל (מיום 25.12.12) התקבל ערעור המערער בהסכמת המשיבה. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. המערער נדון למאסר בפועל בן 5 חודשים, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת בסך 8,000 ₪. בהסכמת המדינה הומר עונש המאסר במאסר לריצוי בעבודות שירות. יתר חלקי גזר הדין נותרו על כנם;
בעפ"ג (מרכז) 18436-03-22 אקאל נ' מדינת ישראל (מיום 20.6.2022) אושר עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים בגין איומים כלפי בת זוג.
ג. במקרים אחרים הושתה ענישה צופה פני עתיד, בשים לב להעדר עבר פלילי ונסיבות מקילות של העושה והמעשה. ראו למשל: ע"פ (מחוזי מרכז) 7032-05-16 מדינת ישראל נ' מוסקוביץ (מיום 31.5.16); ת"פ (שלום רמלה) 2727-06-15 מדינת ישראל נ' כהן (24.2.16).
11. נסיבות ביצוע העבירות - העבירות בוצעו כאמור כלפי אנשי מרות, אגב מילוי תפקידם, כלפי כל אחד מהם בנפרד, כדי למנוע מעצר ותוך הישנות דברי האיום. בד בבד, עסקינן בעבירות שנעברו בהבל פה בסיטואציה בודדת אשר נמשכה דקות ספורות.
12. בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד למאסר בן 7 חודשים, לריצוי בפועל.
5
13. באשר לקביעת העונש המתאים בגדרי המתחם - כאן רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
לחומרה שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל גם הרשעה בעבירת אלימות. המדובר בעבירה שאינה מינורית ואשר בוצעה לאחר ביצוע העבירות מושא ההליך דנן. אכן, כטענת המאשימה, עברו הפלילי של הנאשם מכביד באופן יחסי, בשים לב לגילו הצעיר.בנוסף, הנאשם לא השכיל למצות הליך שיקומי.
לקולה שקלתי את הודיית הנאשם במיוחס לו, חרטתו והחיסכון בזמן השיפוטי בשל כך; גילו הצעיר והיותו אב לפעוט; נסיבות חייו כעולה מן התסקירים; העובדה כי שתי הרשעותיו הראשונות הן מושא עבירות שביצע כקטין; חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה והשפעת העונש על מצבו הכלכלי של הנאשם ומשפחתו.
14. בהינתן השיקולים הנ"ל, מצאתי כי מחד לא ניתן להסתפק ברף התחתון של המתחם ומנגד, מצאתי שלא להחמיר עימו במשך תקופת המאסר. בכך יבוא האינטרס הציבורי על סיפוקו בד בבד עם העברת מסר לנאשם ולציבור גם יחד, ולפיו השמעת איומים כלפי אנשי מרות בעת מילוי תפקידם ובעטיו, ייענו בענישה מוחשית.
ויודגש: בשים לב למצבו הכלכלי- משפחתי, אלמלא הפגיעה ביכולת הנאשם להתפרנס כתוצאה מריצוי מאסר, הייתי מטיל עליו עונש מאסר ארוך יותר מזה המושת כאמור להלן.
מאותם טעמים, לא מצאתי להשית עליו קנס או פיצוי.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר בפועל בן חודשיים. המאסר ירוצה בעבודות שירות, בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה מיום 6.12.22, או בכל מקום עליו יורה הממונה. הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביחידת ברקאי- רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה, ביום 29.1.23 בשעה 8:30.
2. 4 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.
זכות ערעור כחוק, תוך 45 ימים, לבית המשפט המחוזי- מרכז.
ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ג, 10 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
