נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד סמוכה

הנאשם – נוכח

הסניגור – עו"ד נאג'י עאמר, ס. ציבורית

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' אב תשע"ו, 09/08/2016 במעמד הנוכחים.

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת כניסה לישראל.

2.         הערך המוגן שנפגע מן העבירה, הינו זכותה של המדינה לקבוע מיהו הבא בשעריה. ערך מוגן זה מקבל משנה תוקף כאשר המצב הבטחוני הורע ומבוצעות עבירות כלפי תושבי המדינה על ידי תושבים זרים אשר אינם מורשים להכנס בשעריה.

3.         הפסיקה כבר קבעה מתחם ענישה בעבירה מסוג זה הנע בין מאסר על תנאי למאסר בן 5 חודשים.

4.         השאלה המרכזית העומדת בימים אלה לדיון היא, האם במצב הבטחוני השורר במדינה בתקופה האחרונה, יש בו כדי להצדיק החמרה בענישה. אפנה לעניין זה להוראות סעיף 40ו הקובע כי הרתעת הרבים הוכרה כשיקול כאשר יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של נאשם תביא להרתעת הרבים. אז, רשאי ביהמ"ש להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, בתוך המתחם.

5.         עבירת כניסה לישראל מחייבת תכנון. במקרה זה טוען הנאשם כי נכנס לתחומי המדינה על מנת להביא פרנסה לביתו. למדינה  אין ראיות הסותרות טענה זו. המדינה גם לא הצביעה על נזק ספציפי למעט אובדן השליטה על הנכנסים בשעריה בתקופה בה המצב הבטחוני הוחמר ומדובר בפגיעה ביכולתה של המדינה להגן על אזרחיה.

6.         הנאשם נטל אחריות על מעשיו. הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

7.         באיזון בין כל השיקולים שמניתי לעיל, מוצאת אני כי עניינו של הנאשם מצוי בחלק התחתון של מתחם הענישה. יחד עם זאת, אינני מוצאת כי ניתן להסתפק במאסר על תנאי בלבד אלא בתקופה זו ובכפוף להרתעת הרבים, יש להעביר מסר כי הבא בשעריה של המדינה ללא רשותה, יאסר, גם אם לתקופה מוגבלת.

8.         לאור האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל  לתקופה של  10   ימים החל מיום מעצרו, 08.8.16.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של  30 ימים למשך  שנתיים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה על חוק הכניסה לישראל  ויורשע עליה בדין.

שירות בתי הסוהר יאפשר לנאשם לבצע שיחת טלפון אחת, על חשבון המדינה, על מנת להודיע לקרוביו דבר מאסרו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ה' אב תשע"ו, 09/08/2016במעמד הנוכחים.