1

כללי

1.      בפניי בקשה לעיון בחומר שנטען לגביו שהוא חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

2.      המבקשים - הנאשמים 1 ו-3 , עתרו לקבל לעיונם את כל החומר הקשור בערעור שהגיש חאלד מוגרבי (להלן: "מוגרבי") על הרשעתו וגזר דינו בת"פ (שלום ירושלים) 17430-07-16, שהאישומים שבו קשורים לתיק דנא.

2

3.      לטענת המבקשים, במסגרת הליכי הערעור, הגיש מוגרבי לבית המשפט, הקלטה של שיחת טלפון שהתקיימה בינו ובין חוקר רשות המיסים. המשיבה העבירה למבקשים את ההקלטה בצירוף תמליל. המבקשים סבורים, כי בהסתמך על תוכן ההקלטה, ובהינתן שמדובר בערעור על הכרעת דין הקשורה קשר הדוק לעניינם, יש לאפשר להם לעיין בכל החומרים הקשורים בערעור. חומר זה כולל לשיטתם את כתב הערעור על נספחיו, כתבי טענות הצדדים ופרוטוקולים והחלטות של בית המשפט.

4.      לטענת המשיבה, לא מדובר בחומר חקירה, אך אם יסבור בית המשפט כי מדובר בחומר חקירה- הרי שיש לקבל את עמדתו של מוגרבי בטרם החלטה בבקשה.

דיון והכרעה

5.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, ולאחר שבמהלך הדיון שהתקיים ביום 07.03.2019 שטחו הצדדים את טענותיהם בהרחבה, באתי לכלל ההחלטה שלהלן:

הרקע הנורמטיבי

6.      זכות העיון של נאשם בחומר החקירה נגזרת מזכות היסוד למשפט הוגן ומטרתה לאפשר לנאשם לנהל את הגנתו לאחר שעיין במלוא חומר החקירה הקיים בעניינו (בש"פ 3823/06 ממן נגד מדינת ישראל (05.06.2006)).

כידוע אין בחוק הגדרה של המונח 'חומר חקירה' אם כי ברי שמדובר בחומר הנוגע לאישום או למהימנותו של עד. בפסיקה נקבע כי אין לפרש את המונח 'חומר חקירה' פירוש דווקני ומצמצם המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס רק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. אלא 'חומר חקירה' במובן ההוראה בדבר זכות העיון כולל גם ראיות השייכות באופן הגיוני "לפריפריה" של האישום.

דברים ברוח זו נאמרו בבג"ץ 233/85 אל-הוזייל נגד משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 129 (1985) כלהלן:

" [...] אין לפרש את המונח 'חומר חקירה' שבסעיף 74 לחוק [..] פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום [...]".

3

עם זאת, הובהר שם כי הפרשנות המרחיבה של המושג 'חומר חקירה' אינה חסרת גבולות ועליה לעמוד במבחן השכל הישר. לפיכך נקבע כי אין לכלול במונח "חומר חקירה" חומר שמידת הרלוונטיות שלו לאישום הפלילי - רחוקה ושולית.

עוד נקבע בהלכה הפסוקה שקו ההגנה יהווה אמת מידה לבחינת רלוונטיות החומר לאישום.

בבש"פ 5766/10 נפע נגד מדינת ישראל ( 02.09.2010) סויגו הדברים ונקבע:

"אין בית המשפט צריך להביא בחשבון אפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין, ואל לו לתת ידו ל'מסע דיג' שאין רואים את תכליתו המעשית".

מן הכלל אל הפרט

לאחר שהצבתי מבחנים אלה לנגד עיני, אלה מסקנותיי:

7.      הבקשה הוגשה על פי סעיף 74 לחסד"פ, דהיינו יש להידרש לשאלה אם מדובר בחומר חקירה אם לאו. לצורך החלטה בבקשה בחנתי את החומר שהועבר לעיוני מטעם המשיבה והקשור בערעורים שהגיש מוגרבי על הרשעתו בת"פ (שלום ירושלים) 17430-07-16.

                                א.        אשר להודעת הערעור, מצאתי שהיא כוללת טענות בנוגע לחזרתו של מוגרבי מהודעתו, וכפועל יוצא מכך התבקש ביטול הכרעת הדין המרשיעה. בנוסף, נטענו טענות בנוגע לבקשה להציג ראיות חדשות (הקלטה ותמליל שכבר הועברו כאמור לעיון המבקשים), וטענות בעניין חומרת העונש.

ברי שהחומר הרלוונטי לשני חלקיה הראשונים של הודעת הערעור הוא חומר חקירה בהיותו נוגע בליבת האישומים והפלוגתאות שבתיק כמו גם במהימנותו של מוגרבי.

4

אשר לחלק שעניינו חומרת העונש - בחלק זה נטענו טענות שחלקן משפטיות, חלקן נוגעות לנסיבות אישיות וחלקן נסובות סביב חלקו היחסי של מוגרבי בביצוע העבירות בהשוואה לחלקם של המבקשים (ראה למשל סעיפים 89-83 להודעת הערעור).

גם בנוגע לחלק זה מצאתי שהוא מהווה חומר חקירה, זולת החלקים הנוגעים לנסיבות אישיות והנספחים המאמתים אותן, כדוגמת מסמכים ואישורים רפואיים של מוגרבי וחומר הנוגע לבתו המנוחה שאותם אין מקום להעביר לעיון המבקשים מפאת צנעת הפרט של מוגרבי ובני משפחתו.

                                 ב.         אשר לפרוטוקול הדיון בערעור ופסק הדין בערעור, מצאתי שקיימים בפרוטוקול חלקים הכוללים טענות שונות המצויות בלב ליבה של המחלוקת בתיק, הרלוונטיות לבירור האשמה ומהוות מיניה וביה חומר חקירה.

מנגד, בהתייחס לנסיבות האישיות, לא מצאתי שקיים בפרוטוקול פירוט כה רב שיש בו כדי להפר את צנעת הפרט של מוגרבי.

יתרה מכך, הליך הערעור לא נשמע בדלתיים סגורות והיה פומבי, ועובדה זו תומכת במתן זכות עיון למבקשים.

פסק הדין רלוונטי לטענות הגנה במישור השוואת הענישה בין מוגרבי לשותפיו לעבירות.

לפיכך, מכל הסיבות שמניתי לעיל, יש להעביר את פרוטוקול הדיון בערעור ואת פסק הדין לעיון המבקשים.

                                  ג.         אשר לבקשות מטעם מוגרבי בנוגע להליך הערעור, תגובות המאשימה ופרוטוקלים שונים - עיון בחומר הרלוונטי מעלה, שמדובר בבקשות שחלקן טכניות במהותן, כגון בקשות להארכת מועד, דחיית מועד דיון, ודחיית תשלום קנס, חומר שלא מצאתי שמהווה 'חומר חקירה' או שיש בו להועיל להגנה בדרך אחרת.

עם זאת, מסמך ג/7 שכותרתו "הודעה על הסדר טיעון", ומסמכים ג/4-ג/6 וכן מסמכים ג/14, ג/15 שעניינם בקשה לעיכוב ביצוע העונש, כוללים טענות המצויות בליבת האישומים, מהווים חומר חקירה ועל כן יש להעמידן לעיון המבקשים. זאת, זולת החלקים שעניינם נסיבותיו האישיות של מוגרבי כגון בסעיף 8 ל-ג/4 וסעיף 8 ל-ג/14 וכן כלל הנספחים המאמתים נסיבות אלה, שלגביהם סברתי שאין מקום להעבירם לעיון המבקשים.

5

                                 ד.         אשר לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 7749/18 מוגרבי נ' מדינת ישראל (29.11.2018), פסק הדין פתוח לעיון הציבור והמשיבים יכולים לעיין בו בנקל באמצעות המאגרים המשפטיים. מכל מקום, עונשו של מוגרבי ונימוקי בית המשפט בעניינו רלוונטיים להגנה במישור של השוואת הענישה בין השותפים השונים לעבירות - איש כפי חלקו ונסיבותיו. לפיכך יש להעביר לעיון ההגנה את פסק הדין.

סוף דבר

המאשימה תעביר לעיון ההגנה את הודעת הערעור בע"פ 31213-07-18, זולת הסעיפים והנספחים שעניינם נסיבותיו האישות של מוגרבי.

המאשימה תעביר לעיון ההגנה את פרוטוקול הדיון בערעור ופסק הדין בערעור.

המאשימה תעביר לעיון ההגנה את מסמך ג/7 שכותרתו הודעה על הסדר טיעון ומסמכים ג/4-ג/6 וכן ג/14, ג/15 שעניינם בקשה לעיכוב ביצוע עונשו של מוגרבי, זולת החלקים שעניינם נסיבות אישיות ונספחים הרלוונטיים לנסיבות אלה.

המאשימה תעביר לעיון ההגנה את פסק הדין ברע"פ 7749/18 חאלד מוגרבי נ' מדינת ישראל (29.11.2018).

החלטתי תיכנס לתוקף בתאריך 04.04.2019 כדי לאפשר למאשימה לשקול הגשת ערר לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תחזיר את החומר למאשימה במעטפה סגורה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ד אדר ב' תשע"ט, 21 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.