1

 

 

 

כללי

1. הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע 4 עבירות שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413 ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961, ועבירת נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.

2

 

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כדלקמן:

א. בין החודשים מרץ - יולי 2018 השתמש הנאשם ברכב מסוג שברולט השייך למר עידן בן טל (להלן: "המתלונן 1"), בכך שהעמיס אותו על גרר, ללא רשות בעליו, והעבירו אל עסק שעוסק במחזור מתכות (להלן: "העסק") בכוונה למכור אותו לפי תמחור של 200-400 ₪ לטון ברזל (להלן: "המחיר הקבוע"). משהגיע למקום, שילמו לו אחרים סכום שאינו ידוע במדויק, והנאשם נטש את הרכב במקום.

ב. בחודש יולי 2018 השתמש הנאשם ברכב מסוג יונדאי אקסנט השייך למר משה זהבי (להלן: "המתלונן 2"), בכך שהעמיס אותו על גרר, ללא רשות בעליו, והעבירו אל העסק בכוונה למכור אותו לפי המחיר הקבוע. משהגיע למקום, שילמו לו אחרים סכום שאינו ידוע במדויק, והנאשם נטש את הרכב במקום.

ג. בין החודשים דצמבר 2017 - יולי 2018 השתמש הנאשם ברכב מסוג סוזוקי השייך לגברת תרצה בלוך אסתרזון (להלן: "המתלוננת 3"), בכך שהעמיס אותו על גרר, ללא רשות בעליו, והעבירו אל העסק בכוונה למכור אותו לפי המחיר הקבוע. משהגיע למקום, שילמו לו אחרים סכום שאינו ידוע במדויק, והנאשם נטש את הרכב במקום.

ד. בין החודשים יוני - יולי 2018 השתמש הנאשם ברכב מסוג מזדה השייך לגברת מאי בן גיאט (להלן: "המתלוננת 4"), בכך שהעמיס אותו על גרר, ללא רשות בעליו, והעבירו אל העסק בכוונה למכור אותו לפי המחיר הקבוע. משהגיע למקום, שילמו לו אחרים סכום שאינו ידוע במדויק, והנאשם נטש את הרכב במקום.

ה. בכל המועדים המתוארים לעיל, נהג הנאשם בגרר על אף שרישיון הנהיגה שלו בוטל בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 ועל אף שרישיונו פקע 10 חודשים קודם לכן, וכן נהג בגרר כשהוא ללא ביטוח כדין.

 

2. לבקשת הנאשם צורף תיק נוסף, ת"פ (ראשל"צ) 31323-01-19, בו הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירת קבלת נכס שהושג בפשע, עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין.

 

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 03/01/19, בשעה 19:04 או בסמוך לכך, קיבל הנאשם מאחר רכב מסוג טויוטה, העמיסו על גבי רכב הגרר אשר היה מצוי ברשותו בידיעה שהושג בפשע, ועזב את המקום כשהרכב ברשותו בשעה 19:09 או בסמוך לכך.

 

הסדר הטיעון

3. ביום 24/09/19 הציגו ב"כ הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה בכתבי האישום המתוקנים, יורשע, והצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.

ב"כ המאשימה הבהירה במועד זה כי תעתור לחילוט הרכבים אשר פרטיהם מפורטים בכתב האישום.

3

 

טיעוני הצדדים לעונש

4.ב"כ המאשימה עתרה בתחילה למתחם ענישה נפרד עבור כל אחת מעבירות השבל"ר בהן הורשע הנאשם, אולם לאור העובדה כי בגזר דינו של נאשם אחר בפרשה זו קבע בית משפט זה שיש לקבוע מתחם עונש הולם אחד, בניגוד לעמדת ב"כ המאשימה - תיקנה ב"כ המאשימה את עתירתה וטענה למתחם ענישה כולל הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

בגין עבירת קבלת נכס שהושג בפשע עתרה ב"כ המאשימה למתחם ענישה הנע בין 4-12 חודשי מאסר בפועל.

 

ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, וטענה כי יש להטיל ענישה ברף הבינוני, אשר תכלול מאסר בפועל, מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש מסוג פשע ומסוג עוון, התחייבות, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי, וכן פיצוי לנפגעי העבירה.

 

לעניין רכיב הפסילה טענה ב"כ המאשימה כי הפסילה מתבקשת הן לאור עבירת הנהיגה ללא רישיון, והן מאחר ולצורך ביצוע העבירה נעשה שימוש ברכב, כמפורט בסעיף 43 לפקודת התעבורה.

 

עוד עתרה ב"כ המאשימה לחילוט המשאית והכסף המזומן כמפורט בכתב האישום, וזאת מאחר והמשאית שימשה לביצוע העבירה ומאחר ובכתב האישום מופיע כי הנאשם קיבל תשלום עבור כל אחד מהרכבים אשר נטש במקום.

 

ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לעברו הפלילי של הנאשם אשר כולל אף ריצוי מאסר ממושך בפועל, וטענה כי זה לא הרתיעו מלהמשיך ולהסתבך בפלילים. כמו כן, טענה כי כתב האישום מציב את הנאשם כמבצע העיקרי מאחר והוא זה שאיתר והביא את הרכבים לעסק. לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם טענה ב"כ המאשימה כי מצבו הכלכלי של הנאשם איננו מצדיק ביצוע העבירות, וכי העבירות בוצעו כאשר הנאשם שרוי במצב הרפואי הנתון אף כיום.

 

4

ב"כ המאשימה טענה כי אין ללמוד מהעונש אשר הוטל על הנאשמים האחרים לעניין העונש אשר יש להטיל על נאשם זה, וזאת מאחר ובעניינם של שני נאשמים אחרים בפרשה, גזר הדין אשר כלל אי הרשעה והטלת של"צ, פיצוי, הוצאות משפט, והתחייבות - הוטל על הנאשמים בשל הסדרים אליהם הגיעו הצדדים, וכן כי בעניינו של נאשם אחר הגבילה המאשימה את עצמה לעתירה למאסר לריצוי בעבודות שירות באם התסקיר יהיה חיובי. כמו כן, טענה כי העבירה בה הודו נאשמים 1 ו-4 היא עבירת סיוע לשבל"ר אשר בית משפט זה קבע שבוצעו ביסוד נפשי של עצימת עיניים, כפי שעולה מסעיף 18 לגזר דינו של הנאשם האחר, ומשכך אין להשוות בין עניינם לעניינו של נאשם זה בעת גזירת דינו.

 

עוד הפנתה ב"כ המאשימה לכך שמתחם הענישה אשר קבע בית המשפט בגין עבירת הסיוע לשבל"ר הנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, התבסס על גזרי דין בהם הגיעו הצדדים להסכמות, וכי אין ללמוד ממקרים אלה למקרה כגון זה המונח לפניי היום.

 

5. ב"כ הנאשם עתר להטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד לצד רכיבים כלכליים, וביקש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

ב"כ הנאשם הבהיר כי בשל מצבו הרפואי של הנאשם לא ביקש להפנותו לממונה על עבודות השירות או לשירות המבחן לצורך בחינת אפשרות של הטלת של"צ.

 

בטיעוניו הפנה ב"כ הנאשם לתיקון המשמעותי שנעשה בשני כתבי האישום שהחלו ככתבי אישום בגין אירועי גניבת רכב, ולכך שבעלי הרכבים לא הגישו בגינם תלונות במשטרה, וטען כי מדובר ברכבים אשר ננטשו במשך חודשים רבים במגרשי חניה פתוחים, שחלקם נשאו מדבקות פינוי מטעם העירייה, ששווי כל אחד מהם איננו עולה על 500 ₪ ואשר הוגדרו על ידי בעליהם כ'גרוטאות' וכאלה 'שלא שווים דבר'. ב"כ הנאשם הבהיר כי אין בכך הצדקה לביצוע המעשים - אולם כי יש לשקול זאת בנסיבות ביצוע העבירה.

 

לטענת ב"כ הנאשם, ניתן לכלול גם את התיק המצורף באותו מתחם ענישה כחלק מאירוע אחד מאחר ומדובר בנסיבות דומות של ביצוע העבירה, רק שבמקרה זה לא הספיק הנאשם להעביר את הרכב ליעדו. לדבריו, גם במקרה זה מדובר ברכב אחרי תאונה, שהמחזיק בו מסר כי קנה אותו לפירוק לאחר שעמד מספר חודשים ללא שימוש. במקרה זה, הרכב אף הושב לבעליו כך שלא קיים נזק קונקרטי.

 

ב"כ הנאשם הפנה לכך שביצוע העבירות לא כלל תחכום, וטען כי מצבו הכלכלי של הנאשם לאחר שחרורו מהכלא, אשר השתלב עם התפרקות התא המשפחתי, היווה את הרקע לביצוע העבירות, כחודש וחצי לאחר שחרורו, כשהוא בן 60, מחוסר עבודה, ומרגיש שלא נותרה לו כל בררה.

 

לטענת ב"כ הנאשם, יש להתחשב אף בכך שהנאשם היה הראשון שלקח אחריות והודה בכתב אישום מתוקן במסגרת התיק העיקרי, לחסכון בזמן השיפוטי במסגרת שני התיקים, ובכך שהנאשם היה עצור למשך כחודש בגין האירועים עליהם נותן היום את הדין. כמו כן, טען כי יש לקח בחשבון כי בעניינם של הנאשמים האחרים באותה פרשה הסכימה המאשימה לאי הרשעה.

 

5

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות חייו המורכבות של הנאשם, אשר כוללות כאמור את מצבו הכלכלי הקשה שהוביל למעבר מגורים אצל אחותו, לכך שבעקבות מאסרו פורק התא המשפחתי וגרושתו לקחה את בתו להתגורר מחוץ לגבולות הארץ, וכן למצבו הרפואי המורכב של הנאשם, שהוא חולה לב כפי שמפורט בנ/1, וכן למצבו הנפשי.

 

כמו כן, טען כי יש להתחשב בכך שרכב הגרר נתפס ומשכך לא יכול היה הנאשם להמשיך להתפרנס כנהג גרר. לאחר כ-4 חודשים, משהצליח לרכוש גרר חלופי לאחר תשלום מקדמה בסך 5,000 ₪ וכשעליו לשלם תמורתו עוד 10,000 ₪ - נתפס בגין ביצוע העבירה במסגרת התיק המצורף. לכך הוסיף וטען כי בשל מצבו הכלכלי של הנאשם אף נפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל אשר במסגרתם נלקח ממנו רישיון העבודה כך שלא יכול לעבוד כעת כנהג, ואף בשל מצבו הרפואי - לא יכול לבצע כל עבודה פיזית.

 

לעניין בקשת החילוט ציין ב"כ הנאשם כי ככל הידוע לו, כפי שעולה אף מהיעדר פסיקה תומכת בעתירת המאשימה לעניין זה, לא התקבלה, וככל הנראה לא התבקשה, אף פעם בקשת חילוט בגין ביצוע עבירת שבל"ר.

 

כמו כן, לטענת ב"כ הנאשם, סכום הכסף שנתפס בכיסו של הנאשם מקורו בכספי ביטוח לאומי שקיבל ימים ספורים לפני שנתפס, וזה לא משקף את הסכום שנטען כי קיבל מביצוע העבירות. משכך, עתר אף להימנע מחילוט הכספים.

 

6. אחותו של הנאשם ביקשה במועד זה לנהוג בנאשם לפנים משורת הדין על אף העבירות החמורות אשר ביצע, וזאת בשל מצבו האישי והכלכלי אשר הובילו לכך שעבר להתגורר עמה, לאור העובדה שלא עובד כיום, ולאור מצבי הרפואי המורכב הכולל אי ספיקת לב, תפקוד לבבי של 40%, ופריקת כתף.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

7. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה, בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם שנקבע - פוטנציאל שיקום מיוחד או הגנה על שלום הציבור, ובשלב השלישי, ככל שבית המשפט קבע כי אין מקום לסטות מהמתחם, ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם שנקבע, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

 

6

8. במקרה זה, לאור מבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29/10/14) ובע"פ 2375/15 מדינת ישראל נגד נס (22/02/18), בשים לב לעובדה כי מעשי העבירות בתיק העיקרי בוצעו בתוך פרק זמן של כחודשים, לאותו עסק, ובנסיבות דומות אשר נבעו ממחשבה ותכנון זהים - שוכנעתי כי ניתן לקבוע שקיים קשר הדוק בין האירועים, ומשכך ניתן להתייחס למעשים האמורים כאירוע אחד אשר בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

 

כמו כן, אני מוצאת כי לאור נסיבותיה הדומות של ביצוע עבירת קבלת הנכס שהושג בפשע לנסיבות ביצוע עבירות השבל"ר אשר ביצע הנאשם במסגרת התיק העיקרי, ובשים לב לפער הזמנים הלא ממושך בינה לבין עבירות השבל"ר, ומששוכנעתי כי בבסיסה תכנון ומחשבה זהים - ניתן לקבוע כי אף עבירה זו נכנסת בגדרו של אותו אירוע. משכך, בגין כלל העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין במסגרת גזר דין זה אקבע מתחם עונש הולם אחד.

 

9. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

10. הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מביצוע העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין הוא ההגנה על זכות הקניין של הפרט והגנה על שלומם של משתמשי הדרך.

 

11. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני, וזאת לאור ריבוי הרכבים ולעובדה כי העבירות בוצעו בזמן שלנאשם לא היה רישיון נהיגה בר תוקף וביטוח תקף, ומנגד, בשים לב לשווים של הרכבים ונסיבות נטילתם כמפורט לעיל.

 

12. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.     ברע"פ 11841/04 קרינאווי נגד מדינת ישראל (18/01/05) דחה בית המשפט את בקשתו של הנאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות שבל"ר, הכשלת שוטר, מעשה פזיזות ורשלנות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ונהיגה ללא ביטוח. בית המשפט לתעבורה הטיל על הנאשם, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל והורה על הפעלת מאסר מותנה למשך 12 חודשים אשר היה תלוי ועומד כנגד הנאשם, וזאת במצטבר, וכן פסל רישיונו של הנאשם למשך 12 חודשים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון קבע כי העונש שנגזר על הנאשם איננו חורג ממדיניות הענישה.

7

ב.     ברע"פ 2160/15 עלקם נגד מדינת ישראל (29/03/15) דחה בית המשפט את בקשתו של הנאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת קבלת נכסים שהושגו בפשע. בית משפט השלום הטיל על הנאשם, בין היתר, 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון קבע כי כלל השיקולים הרלוונטיים בעניינו של הנאשם נשקלו על ידי הערכאות קמא.

ג.      בת"פ (ב"ש) 45157-07-14 מדינת ישראל נגד אבו סריחאן ואח' (10/12/14) נאשמים 1, 2 ו-4 הורשעו בהתאם להודאתם בביצוע עבירת שבל"ר, ובהתאם להסדר בין הצדדים הטיל על כל אחד מהם בית המשפט, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ד.      בת"פ (כ"ס) 15402-09-11 מדינת ישראל נגד שאבי (23/12/14) הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירת שבל"ר. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם, במסגרת הסדר, 8 חודשי מאסר מותנה וחתימה על התחייבות.

ה.     בת"פ (עכו) 4342-09-09 מדינת ישראל נגד חריב (13/03/13) הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירת שבל"ר בצוותא חדא. בית המשפט אימץ את ההסדר אליו הגיעו ב"כ הצדדים והטיל על הנאשם, בעל עבר פלילי לא מכביד, 6 חודשי מאסר מותנה ופיצוי בסך 600 ₪.

ו.       ברע"פ 1973/13 חסן נגד מדינת ישראל (24/03/13) הותיר בית המשפט על כנו את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הקל בעונשו של נאשם אשר הורשע בעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה כך שהוטלו עליו 12 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי למשך 4 חודשים, 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ₪.

ז.       בתת"ע (אשד') 4720-07-13 מדינת ישראל נגד סבג (15/03/15), הורשע הנאשם בגין עבירות נהיגה ללא רישיון ולא פוליסת ביטוח והוטלו עליו מאסר מותנה למשך 5 חודשים, פסילה בפועל למשך 6 חודשים, פסילה על תנאי למשך 3 חודשים וקנס בסך 1,500 ₪.

ח.     בתת"ע (נצ') 4860-04-13 מדינת ישראל נגד מסאלחה יוסף (13/01/15) הורשע הנאשם בגין עבירות נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח והוטלו עליו מאסר מותנה למשך 4 חודשים, פסילה בפועל למשך 8 חודשים, פסילה על תנאי למשך 6 חודשים וקנס בסך 1,500 ₪.

ט.     בתתעא 4345-06-12 מדינת ישראל נגד אשורוב (11/10/12) הטיל בית המשפט 8 חודשי פסילה, 6 חודשי מאסר על תנאי, 1500 ש"ח קנס ופסילה מותנית על מי שהודה בנהיגה בהיותו בלתי מורשה, על אף היותו נעדר עבר תעבורתי.

 

14. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לתכנון שקדם לביצוע העבירות, לעובדה כי הנאשם ביצע את העבירות תוך שהוא מסתייע באחרים, לנזק שנגרם לנפגעי העבירות כתוצאה מביצוע העבירות, ולסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות - כפי שעולה מטיעוני ב"כ הנאשם ואחות הנאשם.

 

15. באשר לטענת ב"כ המאשימה לפיה מתחם הענישה אשר קבע בית המשפט בגין עבירת הסיוע לשבל"ר בעניינו של נאשם אחר בפרשה זו התבסס על גזרי דין בהם הגיעו הצדדים להסכמות, וכי בית המשפט שגה בעשותו כן - מוטב למאשימה שלא היתה מעלה טענה זו כלל.

8

למעט ת"פ 22478-03-17 (מחוזי חי') מדינת ישראל נגד ג'ראר (19/07/17), לא הפנתה ב"כ המאשימה לכל פסיקה לביסוס עתירותיה השונות. עוד יצוין כי פסק דין זה איננו רלוונטי לעניין עתירות החילוט אשר העלתה ב"כ המאשימה, אלא לעניין משך המאסר אליו עתרה ב"כ המאשימה.

להבא תתכבד המאשימה ותבסס עתירותיה על פסיקה מחייבת ומנחה טרם העלאת טענות מסוג זה.

עיון בפסק דין זה מעלה כי עניינם של נאשמים 1 ו-4 אינם רלוונטיים לעניינו, וזאת בשים לשוני המהותי בעבירות בהם הודו והורשעו. נאשם 2 הורשע בעבירות ניסיון לשבל"ר, קבלת רכב גנוב ונהיגה ללא רישיון נהיגה, ונאשם 3 הורשע בעבירות ניסיון לשבל"ר וקבלת רכב גנוב. עם זאת, שניהם הורשעו אף בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק. משכך, מצאתי שלא ניתן ללמוד מעניינם של נאשמים אלה למקרה המונח לפניי. לצורך השלמת התמונה בלבד אציין כי על נאשם 2 הטיל בית המשפט, בין היתר, 12 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 3 הטיל, בין היתר, 7 חודשי מאסר בפועל.

 

16. עוד מצאתי לציין כי במקרה המונח לפניי יש ליתן משקל לשיקול אחידות ענישה.

עניינם של האחרים נגמר באי הרשעה, בין אם בהסכמת ב"כ הצדדים בעניינם של חלק מהנאשמים, ובין אם לאו, וזאת לצד הטלת של"צ ורכיבים כלכליים שונים.

על אף השוני בין העבירות עליהם נותן הנאשם את הדין לעבירות עליהן נתנו יתר הנאשמים את הדין, בשים לב לעובדה כי מדובר באותה מסכת עובדתית - לא מצאתי כי קיימת התאמה בין מתחם הענישה אליה עתרה ב"כ המאשימה בעניינו של נאשם זה לעתירתה בעניינם של יתר הנאשמים והענישה אשר הוטלה עליהם בסופו של יום על ידי מותב זה.

 

17. בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 יג) מצאתי כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסרים מותנים ממושכים. הפסילה הנוהגת במקרים דומים נעה בין 6 חודשי פסילה ועד 12 חודשי פסילה, וזאת אף לצד קנסות על סך אלפי שקלים.

 

18. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה או לקולה.

הנאשם לא עבר כל הליך שיקומי, ואף לא נטען לכך. עם זאת, ברי כי החומרים אשר הוצגו לעניין מצבו הרפואי של הנאשם ישקלו במסגרת גזירת עונשו בתוככי מתחם הענישה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

19. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות-

9

א.     הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו - מנ/1 עולה כי מצבו הרפואי של הנאשם, חולה לב בן 60, מורכב ביותר. משכך אף לא עתר בא כוחו להפנייתו לשירות המבחן לצורך בחינת אפשרות של הטלת של"צ וכן לא עתר להפנותו לממונה על עבודות השירות. ברי כי הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח מהווה פגיעה בכל נאשם וקל וחומר בנאשם בגילו ובמצבו של נאשם זה. כמו כן, ב"כ הנאשם פרט לעניין מצבו המשפחתי ומצבו הכלכלי של הנאשם אשר הצריך אף מעבר מגורים לבית אחותו, כפי שזו העידה לפניי, ואין מחלוקת כי הטלת רכיב כלכלי משמעותי תהווה פגיעה משמעותית בו.

ב.      הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם - מאחר ומטיעוני ב"כ הנאשם עולה כי אחות הנאשם סייעה לו כלכלית בתשלום הערבויות - יש להניח כי הטלת רכיב כלכלי נוסף תפגע בה פעם נוספת.

ג.      נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב - הנאשם נטל אחריות והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, ואף היה הראשון מבין הנאשמים שהודה בכתב אישום מתוקן במסגרת תיק זה.מעת ביצוע העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין במסגרת גזר דין זה - לא ביצע הנאשם עבירות נוספות.

ד.      נסיבות חיים שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה - ב"כ הנאשם פרט בטיעוניו את נסיבות חייו של הנאשם אשר הובילו אותו לדבריו לביצוע מעשי העבירות, וזאת כמפורט לעיל.

ה.     עברו הפלילי של הנאשם או העדרו - לנאשם עבר פלילי מכביד הכולל 11 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, עבירות מס, עבירות אלימות ומרמה, אי קיום צו בית משפט, והפרת הוראות חוקיות, אשר בגינן ריצה אף מאסרים בפועל, כאשר מהאחרון מביניהם שוחרר בחודש מאי 2018.

 

20. עוד יש לתת את הדעת במקרה זה לשיקול הרתעת היחיד, וזאת מאחר ואת עבירת קבלת הנכס שהושג בפשע, אשר נסיבותיה דומות כאמור לנסיבות ביצוע העבירות בהן הודה והורשע הנאשם במסגרת התיק העיקרי - ביצע הנאשם בזמן שכתב האישום בתיק העיקרי כבר הוגש כנגדו.

 

21. באיזון בין השיקולים השונים, כאשר מחד גיסא קיימים עברו הפלילי של הנאשם ומעשי העבירה המרובים ונסיבות ביצוען - כמפורט לעיל, ומאידך גיסא מצויות כלל נסיבותיו האישיות, כמפורט לעיל, ובמיוחד מצבו הרפואי המורכב - שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם עונש בתחתית מתחם הענישה, תוך איזון ענישה זו ברכיב כלכלי משמעותי ופסילת רישיון.

 

23. לעניין עתירות החילוט, מאחר וב"כ המאשימה לא ביססה עתירתה על כל פסיקה תומכת המעידה על חילוטים שהטילו בתי המשפט במקרים דומים ו/או בגין עבירות דומות, בשים לב לשוני המהותי בין ערך הרכבים לרווח הכלכלי שהשיג הנאשם כתוצאה מביצוע העבירות, ועל אף שרכבי הגרר אשר מפורטים בכתבי האישום אכן שימשו לביצוע העבירות - שוכנעתי שלא לחלטם, וכן לא לחלט את הכסף המזומן אשר מתפס על הנאשם.

עם זאת, ולאור האמור, מצאתי כי יש להטיל על הנאשם רכיבים כלכליים משמעותיים אשר יאזנו ויהוו גורם מרתיע בעבור הנאשם מביצוע עבירות דומות בעתיד.

 

24. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

10

1. מאסר בפועל למשך 23 יום, בניכוי ימי מעצרו בתיקים המופעים בכותרת הדיון כך שלמעשה, סיים הנאשם לרצות את עונשו.

המאסר יקוזז עם ימי המעצר אשר ריצה הנאשם במסגרת שני התיקים עליהם נותן את הדין כיום.

(במסגרת מ"י 9549-01-19 (ראשל"צ) - מעצר בין הימים 03/01/19-13/01/19.

במסגרת מ"ת 31348-01-19 (ראשל"צ) - מעצר בין הימים 14/01/19-20/01/19.

במסגרת מ"י 32553-07-18 - מעצר בין הימים 12/07/18-16/07/18.

 

2. 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב עבירה לפי סימן ה' ו-ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין.

 

3. הנאשם ישלם פיצוי על סך 1000 ₪ לכל אחד מן המתלוננים בתיקים שבכותרת.

הפיצוי יקוזז מכספים שהופקדו בתיק מ"ת 31348-01-19 וכן מכספים התפוסים כמוצג בתיק העיקרי.

מצ"ב טופס פרטי ניזוקים.

 

4. קנס בסך 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורת הקנס.

הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים תשלום ראשון תוך חודש ימים מהיום.

 

6. שלילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.

בהעדר רישיון להפקדה, מניין הפסילה יחל להימנות מהיום אף ללא צורך בהפקדה.

 

7. 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים באם יעבור שוב עבירה לפי התוספת הראשונה או השניה לפקודת התעבורה ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ו/או עבירת שבל"ר.

 

8. התחייבות על סך 3000 ש"ח להימנע לתקופה של 3 שנים מהיום מביצוע עבירה לפי סימן ה' ו-ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין.

 

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בנוכחות הצדדים.