ת"פ 22136/10/15 – מדינת ישראל נגד יאסר עיסה
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
|
|
ת"פ 22136-10-15 מדינת ישראל נ' עיסה
תיק חיצוני: 8405/2015 |
1
בפני |
כבוד השופט דרור קלייטמן |
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים |
יאסר עיסה
|
|
|
||
החלטה |
1. בתום פרשת התביעה העלה ב"כ הנאשם, עו"ד פרייג', טענת "אין להשיב לאשמה". לדבריו, בכל מסכת הראיות שהוצגה על ידי המאשימה אין ולו בדל ראיה הקושרת את הנאשם לביצוע המיוחס לו בכתב האישום.
2. הוא מצביע על כך שצו החיפוש אשר הוצא מלכתחילה היה כנגד אחיו של הנאשם והוא זה שהיה עד לביצוע החיפוש. לטענתו, מקום ביצוע החיפוש אינו בבעלות הנאשם והשב"ח נתפס במקום אשר אין לנאשם שליטה עליו ואשר על כן אין כל ראיה הקושרת את הנאשם לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
2
3. מנגד ב"כ המאשימה , עו"ד גורלניק וניסנוב , טענו שיש לדחות את הטענה כי אין להשיב לאשמה וזאת מאחר ואין כל נפקות לשאלה כנגד מי הוצא צו החיפוש. לדבריהן, די בעדויות אשר הוצגו בפני בית משפט על מנת להצביע שהשב"ח נתפס לן במתחם משפחתי אשר מצוי בין היתר ברשותו של הנאשם. הנאשם הוא זה שהחזיק ברשותו מפתחות למחסן המצוי במבנה בו נתפס השב"ח ועל פי הודעתו במשטרה הוא עורך בדיקות במקום כל שעתיים בשל שווי הציוד במקום. הן סבורות כי די בכך על מנת לדחות את הטענה ויש לאפשר למאשימה לחקור את הנאשם במסגרת פרשת ההגנה.
4. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בעדויות העדים ובחומר אשר הוגש במסגרת פרשת התביעה, הגעתי למסקנה כי דין הטענה בדבר "אין להשיב לאשמה" להידחות.
5. ב"כ הנאשם אכן מעלה טענות משמעותיות כנגד הראיות אשר הוצגו על ידי המאשימה, אולם יש לזכור כי נקבע כבר בפסיקה לא אחת כי על מנת לחצות את הרף הנדרש לצורך מעבר לפרשת ההגנה על המאשימה די להציג "ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה " (ע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' בן דוד בן מכלוף טובול, פ"ד לט(3) 596, 606). נקבע אף כי בשלב זה "בית המשפט אינו מתחשב בראיות לטובתו של הנאשם העולות מפרשת התביעה" (ת"פ (נצ')235/97 מדינת ישראל נ' זאהי בן ראסם חשיבון [פורסם באתר "נבו"] 1.4.98). נקבע עוד כי :" המבחן הוא מבחן חיצוני של ראיות התביעה על פניהן בלי ליתן את הדעת לשיקולי מהימנות ומשקל" (בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' מחמוד דחלה, פ"ד נב(1) 625).
6. במהלך פרשת התביעה הוצג בפני בית המשפט כי במתחם משפחתי המצוי בין היתר, לכאורה, ברשותו של הנאשם נתפס שב"ח שלן במקום. כמו כן עלה מן הראיות כי הנאשם הוא זה שבבעלותו מפתח למחסן המצוי באותו מבנה ולדבריו בהודעתו במשטרה הוא עורך במקום בדיקה מידי שעתיים על מנת לשמור על ציוד זה.
7. לנוכח הפסיקה שהוזכרה לעיל הרי שדי בראיות אלו שהוצגו על ידי המאשימה במהלך פרשת התביעה על מנת להוות ראיות לכאורה ברמה הנדרשת על מנת לדחות את הטענה שהועלתה בדבר "אין להשיב לאשמה".
8. אשר על כן טענת ב"כ הנאשם נדחית ונקבע דיון לשמיעת פרשת ההגנה וסיכומים לתאריך 17.1.17 בשעה 9:00.
9. המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ג' טבת תשע"ז, 01 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.