1

בפני בקשה לביטולו של כתב האישום מחמת אי קיומה של חובת היידוע המנויה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב - 1982 (להלן:"החוק").

נוכח הודעת המאשימה מיום 12.1.16 עולה כי חובה זו לא קוימה, ועל כך אין חולק.

המאשימה מציעה כי יתקיים "שימוע מאוחר" אשר בו יוכל ב"כ הנאשם לשטוח את טענותיו. מדובר בהצעה ראויה אלא שהמחוקק סבר אחרת בעת שהחליט כי חובת היידוע (והשימוע המגיע בעקבותיו) תיושם בטרם הוגש כתב אישום, אשר אז ליבה של המאשימה פתוח עוד יותר ונפשה חפצה לאין ערוך לעומת המקרה האחר בו הוגש כבר כתב האישום וה"שימוע המאוחר" נועד לבחון אפשרות לביטולו של "מעשה עשוי".

2

לסיכום ייאמר, כי שימוע טרם הגשת כתב אישום משמעו מניעת פעולה (הגשת כתב אישום) אשר טרם בוצעה, ושימוע מאוחר משמעו ביטולה של פעולה שכבר בוצעה (ביטולו של כתב אישום שהוגש זה מכבר). ברי, כי ה"אנרגיה" המשפטית הנדרשת לביטול פעולה שבוצעה כבר גדולה היא בכמותה ובאיכותה מזו הנדרשת למניעת פעולה שטרם בוצעה.

זהו ההיגיון הניצב בבסיסו של סעיף 60א לחוק, ואשר על כן, יש לבחון את ביטולו של כתב האישום ואת ההשפעות של ביטול זה.

במקרה דנן, מדובר בכתב אישום אשר הוגש במסגרתו של "יום הקראות" ואשר התקיימו בו ארבעה דיונים. הנאשם לא אותר בשלושת הדיונים הראשונים, והתייצב רק באחרון, או אז, עלתה טענתו בעניינו של היידוע החסר.

טרם ניתנה תשובה לאישום וטרם נעשתה בו כל פעולה משפטית משמעותית, ומשכך ביטולו של האישום לא יביא לנזק משפטי (או אחר) משמעותי.

מחד, לא בוצעה חובת היידוע על כל משמעויותיה, ומאידך, ביטולו של כתב האישום לא יביא לכל נזק משמעותי באשר המועד הבא לדיון קבוע ליום 9.6.16, ואשר בתקופה זו תוכל המאשימה לקיים שימוע ולהחליט בעקבותיו האם להגיש שוב את כתב האישום, אם לאו.

נוכח כל אלו, אני מורה על ביטולו של כתב האישום וכפועל יוצא יבוטל אף הדיון הקבוע ליום 9.6.16.

מזכירות - נא להודיע.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ו, 12 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.