1

 

 

 

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בכתב האישום בעבירת ניסיון הסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 בנסיבות סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

לפי המפורט בכתב האישום, סמוך ליום 12.9.10 בשעה 11:00 נהג הנאשם באוטובוס על כביש 5 מכיוון מזרח למערב והגיע אל מחסום "מגן 5" התוחם את שטחי הגדה משטחי מדינת ישראל, כשהוא מסיע 56 תושבי הרשות הפלסטינית, מהם 52 ללא אשרת שהיה/ כניסה/עבודה בישראל (כמפורט בכתב האישום).

בנסיבות אלה, נעצר הנאשם ע"י החיילים במחסום, כשבכוונתו היה להסיע את הנוסעים לאזור ואדי ערה בתחומי ישראל.

 

2.         מתסקיר שירות המבחן בעניינו מיום 29.11.15 עולה כי הנאשם בן 64 תושב כפר מוקיבלה, בעל 8 שנות לימוד יודע קרוא וכתוב באופן חלקי. אינו עובד משנת 2010 עקב מעורבותו באירוע נשוא כתב האישום והחרמת האוטובוס הפרטי שלו שהיווה מקור פרנסתו היחיד, ומאז נתמך כלכלית ע"י ילדיו.

2

לדבריו סובל ממגוון בעיות רפואיות , ובכלל זה -סכרת, לחץ דם גבוה, ולקות ראיה (לא הוצגו מסמכים רפואיים).

            נשוי לבת דודו ואב ל-7 ילדים בטווח גילאים 25-42 שנים, וחמישה מהם נשואים ומנהלים משקי בית עצמאיים. תאר מערכת יחסים קרובה עם אשתו והציג עצמו כמי שלאורך השנים תפקד במשפחתו כבעל אוהב ואב מסור.

            לנאשם אין הרשעות קודמות.

בהתייחסותו לעבירה דנן- מאשר כי נהג באוטובוס שהיו בו 56 תושבי הרשות, כאשר ל54 מהם אין אישורי כניסה לישראל, עם זאת שלל כי ידע מראש שמדובר בתושבי הרשות אלא חשב שמדובר באזרחים ישראלים.

לדבריו במקרה זה נפל קורבן למרמה של אדם אחר, כאשר במסגרת עבודתו כנהג אוטובוס פרטי התקשר אליו אדם שהציג עצמו בפניו כמארגן טיולים והזמין נסיעה לקבוצת מטיילים אזרחי ישראל, אותם התבקש לאסוף ממחסום "מגן 5" ולהסיעם לאזור ואדי ערה.

בהגיעם למקום, עשה ברור עם חלק מהנוסעים והבין שמדובר באזרחי ישראל.

 

מהאבחון עולה כי הנאשם הינו אדם מתפקד, בעל עולם ערכים נורמטיבי, שביצוע העבירה אינו מאפיין את מהלך חייו.

הציג תפיסה עצמית נורמטיבית, הכוללת קבלה והיענות לנורמות הקבועות בחוק, והדגיש כי לאורך שנות עבודתו כנהג אוטובוס התנהל ע"פ חוק ללא חריגות.

פתיחת ההליך המשפטי נגדו והעמדתו לדין היו טראומטיות וקשות עבורו.

הנאשם לא ביטא מצוקה פנימית ממצבו כיום, למעט בהתנהלותו של ההליך המשפטי והאיום שחווה בגינו. חווה עצמו כמי שהפיק לקחים מהאירוע ועל כן לא בא השירות בהמלצה בעלת אופי טיפולי בעניינו.

השירות מעריך כי יש מקום לענישה הרתעתית של עבודות שירות בעניינו, שתציב גבולות ברורים של מותר ואסור, וזאת נוכח אופי העבירה וחומרתה, לצד מאסר מותנה, שיהווה עבורו עונש מרתיע, ויפחית את הסיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד.

 

3.         מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 28.1.16 עולה כי הנאשם הביע הסכמתו לביצוע עבודות, והומלץ על שיבוצו במרכז קהילתי בית שאן החל מיום 16.8.16.

בבדיקה רפואית שנערכה לו עלה כי יכול לעבוד בעבודות במגבלות של הרמת משאות כבדים, בעיית קואורדינציה, מאמץ פיזי מוגבל, סכרת, ללא הליכה ו/או עמידה ממושכים וללא עבודה בגובה.

הנאשם בן 65 נשוי ואב לשבעה ילדים, מתאר רצף תעסוקתי עד לפני 5 שנים - מאז אינו עובד. שולל שימוש בסמים ואלכוהול.

 

3

4.         ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו לעונש כי הנאשם יליד 1951, ללא הרשעות קודמות. הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בכך שהסיע 52 נוסעים, שלא הצטיידו כנדרש בהיתר מתאים לצורך כניסתם לישראל.

 

מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה- נע מ- 12 חודשים ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

מדבר בפגיעה קשה בריבונות מדינת ישראל בכל הנוגע לשליטה בכניסה בשעריה ולדאוג לסינון מתאים ביחס לנכנסים מתוך רצון ברור לשמור על שלומם של אזרחי מדינת ישראל.

חוסר היכולת לשלוט במעברים מקים פוטנציאל סיכון לפיו אין לדעת מהי תכלית הכניסה, בין אם היא כלכלית או לשלום הציבור ובטחונו.

הניסיון מלמד שהסינון וההקפדה על כניסה ויציאה יש בה למזער, לצמצם ו/או למגר תופעה של פשיעה ועבריינית בתוך המדינה.

 

נסיבת העבירה שעניינה כמות הנוסעים, משמשת לו לחומרא.

 

בפני השירות לא הוצגו אסמכתאות לעניין מצב רפואי, ואלה טענות בעלמא.

 

בתסקיר שולל הנאשם את היסוד הנפשי בעניינו וידיעתו כי המדובר בשב"חים.

בהמלצת השירות לענישה בדרך של עבודות שירות יש סטייה של ממש ממדיניות הענישה הנוהגת.

בשקילת חלוף הזמן - יש להעניק משקל מתאים בהתחשב במאפייני התיק וניהול ההליך והשתלשלות ההליך.

בת"פ 31410-01-15 -נאשם הסיע 15 שב"חים, נקבע מתחם עונש הולם של 4-15 חודשי מאסר ונקבעו 4.5 חודשי מאסר, קנס 5000 ₪, פסילה וכו'.

בת"פ 48129-05-14 - הסעה של 13 שב"חים והסעה בשכר. המתחם נקבע 5-20 חודשים ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות לרבות ענישה נילווית.

בת"פ 39234-04-12 - הסעה של נוסעת אחת ועבירת העסקה, ללא עבר פלילי, ונגזרו 6 חודשי עבודות שירות.

ת"פ 40824-12-12 - הוסעו 11 נוסעים, כאשר 7 מהם ישובים על רצפת הרכב, מתחם עונש הולם 8-24 חודשים, בית המשפט גזר 8 חודשי מאסר חרף היות הנאשם נעדר עבר פלילי עם תסקיר חיובי ונושא ב- 100% שיעורי נכות. בימ"ש מחוזי הפחית עונש ל-6 חודשי מאסר בפועל.

4

בת"פ 4895-03-13 - הסעה בשכר, מתחם עונש הולם של מס' חודשי מאסר בודדים עד 18 חודשי מאסר ונגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, שם הייתה הסעה בשכר.

 

הואיל והנאשם ללא עבר פלילי ונוכח חלוף הזמן יש להשית עונשו ברף התחתון של המתחם, שלא בעבודות שירות, לצד מע"ת, קנס כספי משמעותי, התחייבות, פסילה בפועל ועל תנאי.

 

ב"כ הנאשם טען לעונש כי אין למצות את הדין עם הנאשם.

הנאשם הודה מיד בחקירתו בהסעת כל הנוסעים באוטובוס כאשר הוצג בפניו מצג שקרי שמדובר בסטודנטים תושבי ישראל, שהנאשם בא לאסוף אותם לבקשתו של אמין זועבי.

כל הנוסעים ללא יוצא מן הכלל הציגו עצמם כאזרחים ישראלים, ולפני הגעתם לאוטובוס אמין זועבי הוא שגבה את הכסף מכל אחד מהנוסעים, סך שבין 280-300 ₪ עבור כל אחד.

עדויות השב"חים הוגשו בהסכמה לפיהן נהג של פולקסוואגן הירוקה אסף אותם, ליווה אותם ולקח את הכסף, ועל כן לא בכדי נקבע בהכרעת הדין שהיה מחדל באי העמדתו של אמין זועבי לדין.

בתקופה בה היה הנאשם עצור במהלך ימי חקירה ועד שהוגש כתב אישום ניתן היה להביא את זועבי, שזהותו ידועה והוא תושב ישראלי, ולעמתו עם תושבי השטחים.

הנאשם נפל קורבן, ולכן בתסקיר מתייחס לכך ונתפס בטעות כמי שלא לוקח אחריות.

 

אין מנוס מניהול התיק בנסיבות אלה על מנת להוכיח אכיפה בררנית ומחדלי החקירה היכולים לבסס טענה של הגנה מן הצדק, שמהווים שיקול להקלה בעונשו.

 

הנאשם נעצר ב- 12.9.10 ושוחרר ב - 20.9.10 למעצר בית מלא עד יום 28.3.11.

בשלב מאוחר יותר הוקל למעצר בית חלקי משבע בערב עד שבע בבוקר, למשך 5 חודשים שבוטל ביום 25.8.11, כשאין מחלוקת שהוא לא הפר תנאי שחרורו בכלל, אך במועד זה- פסל בימ"ש את הרישיון שלו לנהוג באוטובוס עד תום ההליכים.

האוטובוס הוחזק 30 חודשים תחת כיפת השמיים בגשם ובחום עד שצבעו דהה. הנאשם נאלץ למכור אותו אז ב- 30,000 ₪ באישור בית המשפט, כשערכו של האוטובוס בעת תפיסתו היה קרוב ל- 200,000 ₪, הוא היה זרוק ללא צבע וגלגלים בתחנת המשטרה.

 

מאז האירוע ועד היום הנאשם חי מהבטחת הכנסה, וכן ישנם מסמכים רפואיים שמעידים על מצבו הרפואי.

מדובר בנאשם בן 64, ללא עבר פלילי או מב"דים נוספים, כששירות המבחן התרשם כי הינו מתפקד ובעל עולם ערכים נורמטיבי, והעבירה לא מאפיינת את התנהגותו.

כן הומלץ על עבודות שירות.

5

הנסיעה דנן הייתה כולה בתחומי האזור, והנאשם הגיע עם כל הנוסעים של האוטובוס למחסום לצורך בדיקה.

לאור האמור והמכה הכלכלית שהסב לו התיק, מתבקש בימ"ש שלא להשית עליו קנס.

למן העבירה חלפו 5.5 שנים והנאשם עמד בתנאי השחרור במלואם ולא הפר אותם.

ככל שיושתו עליו עבודות שירות, מתבקש בימ"ש שזו תהיה תקופה מינימלית.

 

הנאשם הוסיף כי ביתו נהרס, מצבו הכלכלי קשה, ואין לו ולמשפחתו מה לאכול. אמין זועבי שיקר לו וברח, לאחר שהרס אותו. התיק נמשך כבר 6 שנים.

 

5.         הכרעה

עבירת על חוק הכניסה לישראל הינן חמורות, כשהסעת שב"חים, לצד הלנה והעסקה, הינן בבחינת העבירות החמורות יותר בחוק זה, בשל היותם של אלה- "חוטאים ומחטיאים" אחרים (רע"פ 3173/09 פראג'ין נגד מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 5.5.2009), פסקה י"א).

 

עבירה זו מהווה פגיעה בערכים מוגנים - שעניינם הגנה על ריבונותה של המדינה לפקח על הנכנסים והיוצאים בגבולותיה, וכן שמירה על שלום הציבור מפני סיכונים הנלווים לא אחת לעבירות השב"ח, דוגמת סיכון ביטחוני וסיכון פלילי.

 

מנסיבות הקשורות לביצוע העבירה עולה כי הנאשם הסיע 52 שב"חים, ונעצר בבדיקה במחסום, כאשר מדובר בנסיעה שהוזמנה ע"י אחר (שלא הועמד לדין) כביכול ליום טיול של קבוצת סטודנטים ישראליים.

 

הגם שלא נגרם נזק הלכה למעשה, הרי שהנזק שעלול היה להיגרם הינו גדול, נוכח המצב הביטחוני הנפיץ במחזותינו, והיותן של עבירות שב"ח מלוות חדשות בקרים בפעילות ביטחונית עוינת או פלילית (סעיף 40ט(א)(3) לחוק).

 

מתחם העונש ההולם בעבירה בה הורשע הנאשם נע בין חודשיים לתשעה חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות אלה, כאשר מדובר באירוע חד פעמי, ומאידך בהסעה של 52 שב"חים, הרי שמעשיו מצויים ברף הבינוני של המתחם.

 

6

עם זאת מנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, עולה כי זו בוצעה לפי כחמש וחצי שנים, חלוף זמן ניכר (סעיף 40יא(11)לחוק) במהלכו נגרמו לנאשם ובני משפחתו נזקים לא מבוטלים.

כך, הנאשם היה עצור במשך כשבוע, לאחריו שוחרר בתנאים מגבילים ושהה במעצר בית מלא במשך כחצי שנה, וכחצי שנה נוספת שהה במעצר בית חלקי, וכן נפסל רישיונו.

למן ביצוע העבירה- הנאשם מובטל, לא עבד כלל, חי מגמלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, האוטובוס שבבעלותו- נתפס והוחרם, ולבסוף אף נמכר במחיר הפסד (סעיף 40יא(2) ו-(3) לחוק).

 

ממסמכים רפואיים שהוגשו בעניינו, עולה כי הנאשם סובל מסכרת, ואף בפני השירות טען כי סובל מלחץ דם גובה ומלקות ראיה, הגם שהדבר לא גובה במסמכים מתאימים.

 

הגם שניהל הנאשם את ההליך עד תום, אין בכך כדי לשמש לו לחומרא (סעיף 40יא(6) לחוק). יתרה מכך, במהלך שמיעת ההוכחות עלו ראיות לאכיפה בררנית מובהקת בכל הנוגע לאי הגשת כתב אישום בעניינו של אמין זועבי, שהזמין את הנסיעה מהנאשם, טענה שהעלה הנאשם בהזדמנות הראשונה עם חקירתו במשטרה.

לעניין זה, אף קבעתי במפורש בהכרעת דינו של הנאשם כדלקמן-

"ברי כי לאמין זועבי מעורבות ישירה בהסדרת הסעתם של הנוסעים ע"י הנאשם, שאף שילמו לו, כמוסכם על התביעה 280-300 ₪ כל אחד תמורת הסעתם...גרסתו של אמין זועבי בעדותו - פתלתלה, מתחמקת, רוויית סתירות ותמיהות...בשל מעורבות זו - ברי כי מחדלי המשטרה כמפורט בסיכומי ב"כ הנאשם..בכל הנוגע לאי חקירתו כדבעי של חלקו של אמין זועבי בהסעת השב"חים ואף אי העמדתו לדין עולים כדי ביסוס טענה בדבר אכיפה בררנית והגנה מן הצדק - אך לא ברמה העולה כדי זיכוי של הנאשם בדין, אלא כשיקול להקלה בעונשו."

(עמ' 23-24 פסקה 5 להכרעת הדין)

 

לאור האמור, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירה ונסיבותיה, מצאתי כי יש להקל בעונשו של הנאשם בהעדר עבר פלילי, כמו גם בשל טענת הגנה מן הצדק בעניינו, הזמן הרב שחלף למן העבירה, מצבו הכלכלי הקשה, ונסיבותיו האישיות, ולהשית עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה.

 

יש לציין כי לאור חומרת העבירה ונסיבותיה אין מנוס מהטלת עונש מאסר, אולם לאור האמור, מצאתי כי בנסיבות אלה יש להמיר זאת לריצוי בדרך של עבודת שירות, לתקופה קצרה, לצד מע"ת והטלת קנס סמלי בלבד.

7

אין מקום להטיל על הנאשם פסילה בפועל - בשל התקופה הממושכת בה נפסל רישיונו עד עתה.

 

6.         לפיכך- הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        4 חודשי מאסר - שיומרו וירוצו בעבודות שירות עפ"י קביעת הממונה מיום 16.8.16.

בשל עיכוב ביצוע המאסר (בעבודות שירות) - ועל מנת להבטיח את התייצבות הנאשם לריצוין והשלמתן, יוותרו כל ההפקדות שהופקדו בתיק כערבויות לכך, וכן תעוכב יציאתו מהארץ.

ב.         מע"ת בן 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום - שלא יעבור על חוק הכניסה לישראל.

ג.         פסילה על תנאי בת 6 חודשים מלקבל/להחזיק רישיון נהיגה אם יעבור במשך שנתיים מהיום על חוק הכניסה לישראל.

ד.         תיחתם התחייבות ע"ס 10,000 ₪ להימנע במשך שנה מעבירה על חוק הכניסה לישראל. לא תיחתם - ייאסר הנאשם למשך 60 יום.

 

7.         זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

8.         עותק יישלח לממונה על עבודות השירות.

 

 

ניתן היום, כ"ג אדר א' תשע"ו, 03 מרץ 2016, במעמד הנוכחים.