ת"פ 2183/11/14 – מדינת ישראל נגד ג'ודת זהרן
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 2183-11-14 מדינת ישראל נ' זהרן
|
|
1
בפני |
כבוד השופט אביטל חן
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
ג'ודת זהרן
|
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
2
הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת סכין, בכך שביום 4/7/14 בשעה 3:00 לערך החזיק בכיס מכנסיו ברשות הרבים, סכין מתקבעת שאורך להבה 8 ס"מ. משהבחין הנאשם בשוטר השליך את הסכין ארצה. בהמשך טען הנאשם כי החזיקה להגנה עצמית.
תסקיר שירות המבחן
הנאשם רווק, בן 21 שנה, בן שני במשפחה המונה זוג הורים ו-4 ילדים.
מהאמור בתסקיר עולה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, עובד לפרנסתו באופן יציב, נושא באחריות על פרנסת משפחתו ומביע שאיפות לקיים אורח חיים נורמטיבי .
לצד זאת, מתקשה הנאשם להסביר את נסיבות ביצוע העבירה וממעיט מחומרתה, כאשר גילו הצעיר וחוסר בשלות מונעים ממנו לבחון התנהלותו בעבירה ובחייו באופן כללי.
הצעת שירות המבחן לנאשם להשתלב בטיפול נדחתה על ידו, ולפיכך, נעדר שירות המבחן המלצה טיפולית בעניינו וממליץ על השתת צו של"צ בהיקף של 180 שעות ומאסר מותנה.
טיעוני הצדדים לעונש
בישיבה שהתקיימה ביום 19/4/15 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו יעתרו להשתת מאסר מותנה ושל"צ, בכפוף לתסקיר חיובי.
התביעה טוענת כי נוכח האמור בתסקיר, ולפיו הנאשם אינו מפנים את חומרת העבירה ושולל צורך בטיפול, הרי שהנאשם לא עמד בתנאי ההסדר.
לטענת התביעה, מתחם הענישה בעבירה של החזקת סכין בימים אלו, בהם מבוצעים פיגועי דקירה מדי יום, נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין מאסר בפועל ממש.
מנגד, טוען הסנגור כי התביעה חוזרת בה מהסדר הטיעון לא בשל אופי התסקיר, אלא על רקע מדיניות התביעה להחמרה בענישה בעבירות סכין בתקופה הנוכחית.
3
הסנגור מציין את גילו הצעיר של הנאשם, העובדה שהינו מקיים אורח חיים תקין, ללא עבר פלילי, כגורמים להקל עם הנאשם.
דיון וגזירת דין
הערך המוגן בעבירה של החזקת סכין הינה הגנה על גופו, שלומו ובטחונו של הפרט מפני תופעת הסכינאות (רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל), ולמנוע מראש סיכונים העלולים להתרחש עקב שימוש אלים בסכין או באגרופן.
בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה מינורית. הנאשם לא עשה שימוש בסכין ולא נגרם נזק מהחזקתו.
בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים שונים, החל ממאסר מותנה ועד למאסרים ממושכים בפועל בהתאם לנסיבות השונות ומידת הסיכון שנגרם. לעניין זה אפנה לרע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל; רע"פ 9400/08 מועתז מוחמד מועטי נ' מדינת ישראל; רע"פ 10033/08 שירזי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מחוזי מרכז) 9095-02-11 מסארוה בן מוחמד נ' מדינת ישראל ; עפ"ג (מחוזי מרכז) 32376-09-12 שביטה בן פחר נ' מדינת ישראל; רע"פ 4200/12 אבו זניד נ' מדינת ישראל; ע"פ 8267-08-11 (מחוזי חיפה) סאלח סואעד נ' מדינת ישראל; ע"פ 3727-08-12 (מחוזי חיפה) בנימין איפראימוב נ' מדינת ישראל.
נוכח מידת הפגיעה בערך המוגן, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בודדים.
העונש המתאים לנאשם
הנאשם כיום בן 21 שנה, הודה בביצוע העבירה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הפעם הראשונה בה הינו עומד לדין פלילי. הנאשם מגיע מרקע משפחתי תקין וערכי, מתפקד באופן חיובי ונטל אחריות על פרנסת אחיו והוריו, לאחר שנמנע
4
מאבי המשפחה לעבוד, בשל תאונת עבודה אותה עבר לפני כ- 5 שנים.
התסקיר בעניינו של הנאשם חיובי בבסיסו למרות סירובו של הנאשם לעבור טיפול ,למרות אי ההפנמה המלאה הכרוכה בעבירת החזקת הסכין. הנאשם מתפקד וערכיו הבסיסיים נורמטיביים ונטולי עבריינות. ובנסיבות העניין אקבע, לא בלי קושי ,כי הנאשם עמד בהסדר אשר גובש בין הצדדים .בשל הערות שירות המבחן והעדר ההפנמה המוחלטת ראיתי להשית על הנאשם של"צ בהיקף נרחב מהמוצע ע"י השירות.
בנסיבות הענין, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
1. הנאשם יבצע של"צ בהיקף 250 שעות כפי שיותווה על ידי שירות המבחן.
השל"צ יסתיים בתוך 12 חודשים.
2. 60 יום מאסר וזאת על תנאי למשך תקופה בת 36 חודשים מהיום, אם יעבור הנאשם משך תקופה זו עבירה של החזקת סכין, ואו עבירת אלימות נגד הגוף.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, 10 ינואר 2016, בנוכחות הצדדים.
