1

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.         הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן, בהתאם להסדר טיעון מיום 10.3.21, המייחס לו, בשני אישומים, שתי עבירות של סיוע לגניבת בנסיבות מיוחדות (גניבת מקנה וכלי עבודה) לפי סעיפים 384א(א)(2) ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, שתי עבירות של הסתייעות ברכב לעבור עבירה, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 וסעיף 31 לחוק העונשין, עבירה של איסור התעללות בבעלי חיים, לפי סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד- 1944 וסעיף 31 לחוק, ועבירה של מתן היתר לנהיגה למי שאין לו רישיון לסוג הרכב, לפי סעיף 10ב לפקודת התעבורה.

 

2.         בהתאם לכתב האישום המתוקן, הנאשם ומר עומראן זובידאת הנם אחים. בתאריך 13.9.20, רכש הנאשם יחד עם עומראן רכב ללא לוחית זיהוי.

 

            לפי האישום הראשון, בתאריך 14.9.20, סמוך לחצות, גנבו שלושת הקטינים - ס.מ., מ.א. ו-ע.ת. כבשים מהרפת של המתלונן, מר נימר בראזי, הסמוכה לכפר שעב. הקטינים הובילו את הכבשים לבית הנאשם, ובתוך כך נהג הקטין ס.מ., אשר מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ברכב אותו קיבל מהנאשם. סך הכל גנבו הקטינים 21 כבשים בשווי של כ-40,000 ₪, כאשר בכל פעם הובילו כ-7- 8 כבשים ברכב לבית הנאשם, והנאשם סייע להם לפרוק את הכבשים בכל הובלה, קיבל את הכבשים והכניס אותן לדיר שבניהולו של אחיו עומראן.

2

            לפי האישום השני, בתאריך 15.9.20, סמוך לשעה 23:50, גנבו הקטינים ס.מ., מ.א. ו-ע.ת. כבשים מחוות הוואדי, בבעלות המתלונן מוחמד רחאל, והובילו אותן לבית הנאשם. לצורך הובלת הכבשים, נהג ס.מ. ברכב אותו קיבל מהנאשם. סך הכל גנבו הקטינים 34 כבשים מחוות הוודאי, בשווי של כ-60,000 ₪, כאשר בכל פעם הובילו כ-7- 8 כבשים על הרכב, אל בית הנאשם, והנאשם סייע להם לפרוק את הכבשים בכל הובלה, והכניס אותן לדיר שבניהולו של אחי הנאשם עומראן.

 

3.         ביום 25.4.21 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, וכתב האישום תוקן לנוסח שפורט לעיל. הנאשם הודה, הורשע בעבירות המיוחסות לו , והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן. הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חפשי.

 

תסקיר שירות המבחן

 

4.         שירות המבחן הסיק כי הנאשם יתקשה להפיק תועלת מהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, ונמנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו, תוך ציון כי די במעקב ובטיפול המרפאה הפסיכיאטרית בו הוא מצוי.

            בתסקיר מיום 8.11.21 נמסר כי הנאשם, בן 20, הנו רווק המתגורר עם הוריו בבסמת טבעון, ולא עבד טרם מעורבותו הנוכחית.

            צוין כי הנאשם סובל מליקויי דיבור קשים ומגמגום כבד, ולדבריו הבעיה מקשה עליו ופוגעת בתפקודו במישורי חייו השונים, ובפרט משפיעה על מצבו הרגשי והנפשי. לדבריו, מעצרו החריף את קשייו. הנאשם חווה קשיים מורכבים בתקופת הילדות והבגרות, ובהם קושי להשתלב במסגרת החינוכית ונשירה מוקדמת מהלימודים. לצד זאת, תיאר קשר טוב עם בני משפחתו.

            צוין בתסקיר כי הנאשם מצוי במעקב פסיכיאטרי מחודש דצמבר 2020 ואילך, מאובחן כמתמודד עם דיכאון, הפרעת הסתגלות וחרדות, ונוטל טיפול תרופתי מותאם בקביעות.       

            אין לנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

            הנאשם התקשה ליטול אחריות על חלקו בביצוע העבירות וטען כי שותפיו למעשים הוליכו אותו שולל. הנאשם מסר כי מתחרט, וכי חווה טלטלה עזה בעקבות מעצרו.

            שירות המבחן התרשם כי חוויית המעצר וההליך המשפטי היוו עבור הנאשם גורם מרסן ומרתיע, וכי הנאשם למד את הלקח מהתנהגותו הפסולה. צוין כי הנאשם מצוי בהליך של שיקום חייו באופן שבו עומד במעקב וליווי פסיכיאטרי מזה תקופה, ואינו פנוי לבחון את התנהלותו ממקום ביקורתי, בין היתר לאור משאביו הוורבאליים המצומצמים. שירות המבחן ציין כי יתקשה, בשל כך, להעריך את הסיכון ביחס לעתיד.

3

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

ביום 12.3.20 טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, וב"כ הנאשם טען בע"פ.

טיעוני ב"כ המאשימה

5.         ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם לכלל אירועי כתב האישום, נע בין 18 ל-36 שנות מאסר, וביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר שלא יפחת מ-18 חודשים, בצירוף מאסר על-תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון בפועל ועל-תנאי, וקנס כספי גבוה. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש לו היא טוענת נמוך מן המתחם הראוי שהיא סבורה כי יש לקבוע בנסיבות ביצוע העבירות דנן, וזאת אך בשל קשיים ראייתיים שהתעוררו בתיק זה.

            נטען, כי הנאשם פגע במעשיו בערכים מוגנים של הגנה על רכוש המתלוננים, ביטחונם האישי ושלום הציבור. כן קיימת חשיבות לשמירה על ענף החקלאות, שלמדינה אינטרס כלכלי וביטחוני לשמרו. עוד ציינה ב"כ המאשימה כי המעשים יצרו סיכון לציבור וכן היו כרוכים בהתאכזרות לבעלי חיים. מידת הפגיעה בערכים המוגנים הנה משמעותית, בין היתר לנוכח הנזק הכלכלי המשמעותי שנגרם למתלוננים בעקבות המעשים. מדובר במעשים להם קדם תכנון מוקפד, שכלל רכישת רכב ששימש לגניבה ולהובלת הכבשים, ולהובלתן בדוחק ובצפיפות. בסך הכל נגנבו 21 כבשים מרפת נימר ו-34 כבשים מחוות הוודאי בשווי כולל של 100,000 ₪.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם יליד 2001, ללא עבר פלילי, המצוי בליווי פסיכיאטרי, ושירות המבחן העריך כי יתקשה להפיק תועלת מהליך טיפולי. צוין עוד כי בעניינו של אחי הנאשם ושותפו, עומראן, נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצירוף מאסר על-תנאי, פסילה בפועל ועל-תנאי, פיצוי לכל אחד מן המתלוננים וקנס, אך העבירות שיוחסו לו שם היו פחותות בחומרתן, וחלקו היה קטן באופן משמעותי ושונה מהותית מכפי חלקו של הנאשם, והתמצה בקבלת הכבשים אותן הכניס לדיר.

נמסר כי הקטין ס' נשפט ל-6 חודשי מאסר בפועל, ושני הקטינים הנוספים הופנו להליך טיפולי.

 

טיעוני ב"כ הנאשם

4

6.         ב"כ הנאשם טען כי יש לראות את מכלול הנסיבות בתיק, ואת חלקו הפחות של הנאשם שהיה בן 18 בעת ביצוע העבירות. נטען, כי הקטינים המעורבים במעשים, היו הרוח החיה והדמויות המובילות, והנאשם הוא שנגרר אחריהם לביצוע המעשים. הקטינים הם אלה שביצעו את הגניבה, העמיסו את הכבשים בסבבים על רכב עד לבית הנאשם. גם אחיו של הנאשם המעורב במעשים, והוא אחיו הבוגר, שהעיד במשפטו כי הוא זה שמנהל את ענייני המשפחה ועסקיה, ומשמש כמפרנסה, כך שעל פיו יישק דבר. העבירה החמורה ביותר המיוחסת לנאשם היא עבירת סיוע לגניבה, אף שאחיו היווה הדמות הדומיננטית בפרשה. האח העיד על עצמו כמי שהוא מנהל את הדיר, ורכישת הרכב נעשתה על ידו, כשספק רב אם המשא ומתן לרכישתו נוהל על ידי הנאשם במצבו.

            עוד ציין הסנגור כי הנאשם שהה במעצר מיום 25.9.20 ועד ליום 16.11.20, וממועד זה שהה עד ליום 24.4.21 במעצר בפיקוח אלקטרוני. מאותו מועד שהה במעצר בית מלא בבית הוריו, ותנאי השחרור הוקלו רק לאחר מספר חודשים, תקופה ממושכת ביותר חרף חלקו המזערי בפרשה.

            ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם לו טוענת המאשימה מופרז, ומחמיר יותר מאשר מדיניות הענישה הנוהגת בבתי המשפט, והוא נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות, לעבירת הסיוע.

            ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם חווה את מעצרו באופן טראומטי, למד לקח, והוא מבקש לבנות את עתידו ואת חייו. אין לנאשם כל עבר פלילי, והוא הודה בהזדמנות הראשונה. עוד נטען, כי חלק מהכבשים הושבו לבעליהם, וכן שולם פיצוי מטעם המשפחה למתלוננים. כן יש להתחשב במצבו הנפשי והרפואי המורכב של הנאשם.

 

דברי הנאשם

7.         אביו של הנאשם מסר דברים בשמו, התחייב שהבן לא ישוב על הפשע, וציין כי הוא חולה והנאשם מטפל בו.

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם

 

הערכים המוגנים הנפגעים

 

8.         הערכים החברתיים המוגנים הנפגעים כתוצאה ממעשי הנאשם הם, בראש וראשונה, שמירה על רכוש הציבור ועל בטחונו. איסור על גניבות חקלאיות מגן לא רק על רכוש, כי אם גם על הזכות לפרנסה ולקיום. מדובר במעשים הגורמים לנזקים כלכליים כבדים, לעוגמת נפש ולטרחה רבה לנפגעים. קיים קושי רב באיתור ובתפיסת המבצעים, והמדינה נאלצת להשקיע משאבים באכיפה ובהגנה על קניינם של העוסקים בחקלאות.

 

5

תופעת הפשיעה החקלאית, זכתה, בשל ממדיה, לכינוי "מכת מדינה", ומכאן נגזרה החמרה של המחוקק והן של בתי המשפט ביחסם לפשיעה זו. ההחמרה מתבטאת בענישה מוחשית של עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. נקבע לא אחת כי על בית המשפט להבהיר באמצעות ענישה מחמירה, כי הרווח הקל אותו גורפים עבריינים מעבירות פשיעה חקלאית, יהיה כאין וכאפס לעומת המחיר שישלמו באם יתפסו, וזאת לשם הגנה בפועל על החקלאים ועל הציבור בכללותו. ערך חברתי נוסף אשר נפגע כאן הנו זכויותיהם של בעלי חיים ליחס אנושי רחום ונטול התאכזרות. ערך זה הופר בגניבת המקנה והעמסתו בצפיפות על כלי הרכב.

נסיבות ביצוע העבירות

 

9.         מדובר בשני אירועי גניבת מקנה שהתרחשו בהפרש של יום זה מזה. במובן זה, מתקבלת עמדת ב"כ הצדדים כי יש לקבוע מתחם עונש הולם אחיד.

הגניבה בוצעה באופן יזום ומתוכנן, על-ידי שלושה קטינים, כשהנאשם ואחיו מספקים להם אמצעים ככלי רכב לשם ביצוע הגניבה, העמסת המקנה והובלתו.

חלקו של הנאשם בביצוע המעשים פחות. הנאשם יחד עם אחיו קיבלו את הכבשים בדיר המשפחתי, אך צוין בכתב האישום כי האח הוא שמנהל את הדיר.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם לא היה הרוח החיה והדמות הדומיננטית במעשים, ועובדות כתב האישום המתוקן תומכות בכך.

אמנם, נלוו למעשי הנאשם עבירות נוספות - ובהן, ההתאכזרות לבעלי החיים המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, ומתן רשות לאחד הקטינים לנהוג ברכבו, אף שהלה לא הוציא מעולם רישיון נהיגה. ועדיין, הנאשם נמצא לדידי כמי שחלקו במעשים פחות, משמעותית מכפי חלקו של אחיו המבוגר ממנו משמעותית, או של הקטינים.

הנזק שגרמו המעשים אינו מבוטל, ומסתכם בסכום משוער של כ-100,000 ₪ בגין גניבת 21 כבשים מהמתלונן באישום הראשון וגניבת 34 כבשים מהמתלונן באישום השני.

6

בעבירות רכוש מסוג זה, הפגיעה בערכים המוגנים הנה בעוצמה גבוהה. המעשים נועדו להפקת רווח כספי קל ומהיר, תוך פגיעה ברכושם ובפרנסתם של אזרחים תמימים, המתקיימים למחייתם מענפי חקלאות. אך אין מדובר בפגיעה ברכוש גרידא, שכן עבירות אלה מבוצעות פעמים רבות תוך סיכון היחיד והציבור, הנאבק לשמור על רכושו ומקור פרנסתו, הן גורמות לגדיעת מקור הפרנסה של החקלאי, וכן פוגעות בבעלי החיים עצמם, אשר לעתים מנוידים בתנאים שאינם הולמים ואף מקפחים את חייהם בתוך כך. במקרה דנן, דחסו הקטינים בכל פעם כ-7 -8 כבשים ברכב פרטי, תוך גרימת סבל ועינוי לבעלי החיים. ברי כי עלול היה להיגרם נזק רב בהרבה אילולא נתפסו המעורבים בכף, או אילו חלק מבעלי החיים היו מקפחים חייהם בהובלה הצפופה, כפי שקורה לא פעם במקרים דומים.

נפגעי העבירה, בעל הדיר משעב מר נימר בראזי, ובעל הדיר מזרזיר, מר רחאל, העידו במשפט זה, עוד בטרם הודע הסדר הטיעון. מעדויותיהם עלה כי 21 הכבשים שנגנבו מנימר לא הוחזרו לו, ואילו רחאל הצליח לאתר ולקבל חזרה חלק מ- 34 הכבשים שנגנבו מדיר הכבשים שבבעלותו. בטיעונים לעונש טען ב"כ הנאשם כי חלק מהכבשים הושבו לבעליהן, וכי משפחת הנאשם שילמה פיצוי למתלוננים, אך לא הובא בפניי כל תיעוד לאישוש האמור.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

10.       בחינת מדיניות הענישה בעבירות של גניבה חקלאית, מלמדת כי במרבית המקרים הוטלו עונשי מאסר לתקופות שונות, ואף משמעותיות, בתלוי, בין היתר, בהיקף הגניבה והנזק שנגרם, ויתר נסיבות העבירות והמבצעים.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי-הדין הבאים:

 

א.        רע"פ 323/19 פלוני נ' מדינת ישראל (20.1.19) - נגד המערער, תושב יו"ש, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות הקשורות בגניבת מקנה. בית-המשפט הרשיעו בעבירות המיוחסות לו וגזר עליו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, פיצוי וקנס. ערעורו למחוזי, ובקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון נדחו. בין היתר ציין בית-המשפט העליון בהחלטתו:

"גניבות מרעה מאופיינות בנזקים כלכליים כבדים למגדלי המרעה אשר לעיתים מאבדים בן לילה את כל רכושם ועמל של שנים רבות. נזקים משמעותיים אלו, לצד התחכום והתכנון המקדים לביצוע הגניבות, אשר לעיתים דורש איסוף מודיעין מקדים על ידי העבריינים ואפיון של שגרת פעילותם של מגדלי המרעה דורשים את הוקעתה של תופעה זו מהיסוד.

לא בכדי משקיעות רשויות האכיפה משאבים רבים בצמצום היקף גניבות המרעה - ועל בתי המשפט ליטול חלק ממשי במאמצים לגדיעתן על ידי הכתבת מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה."

 

7

ב.         ת"פ (נצ') 23919-07-19 מדינת ישראל נ' ג'ראדאת (6.4.20) - פסק-דינה של הח"מ, שם נדונו שלושה נאשמים תושבי הרש"פ, אשר קשרו להיכנס לישראל ולגנוב כבשים. השלושה התפרצו למחסן, גנבו כלי עבודה בשווי של כ-20,000 ₪, ואת הכבשים, בשווי של כ-40,000 ₪ גנבו בכך שהעמיסו אותן על שני כלי רכב. כשנעצרו על ידי שוטרים, ניסו שניים מהנאשמים להימלט מהמקום. קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל. על נאשם 1 נגזרו 27 חודשי מאסר בפועל ולאחר הפעלת תנאי 34 חודשי מאסר; על נאשם 2 נגזרו 27 חודשי מאסר בפועל ולאחר הפעלת תנאי 32 חודשי מאסר; על נאשם 3 נגזרו 27 חודשי מאסר בפועל, ולאחר הפעלת תנאי 37 חודשי מאסר, כל אלה - בצירוף מאסרים על-תנאי, קנסות ופיצויים.

 

ג.         ע"פ 40255-04-16 וע"פ 41208-04-16 עלי נ' מדינת ישראל (3.1.17) - המערערים הורשעו בגניבה של 59 כבשים ממשק חקלאי, אשר הובלו על-ידם לשטחי הרשות הפלשתינית ונמכרו שם לאחר, ובכניסה שלא כדין לישראל. מתחם העונש ההולם, אשר נקבע בהתחשב בהיקף הגניבה ובעבודה שהמקנה לא הושב לבעליו, נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים. על המערערים הוטלו 36 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסרים על-תנאי, קנס, פיצוי למתלונן, פסילת רישיון בפועל ועל-תנאי. על נאשם נוסף הוטלו 38 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים דומים, מפאת צירוף תיק נוסף בו היה מעורב. ערעוריהם לבית-המשפט המחוזי נדחו, תוך קביעה כי העונשים שהוטלו אמנם אינם קלים, אך הם מבטאים היטב את חומרת המעשים אותם ביצעו וכי קביעת מתחמי העונש ההולמים בעניינם נעשתה על-פי השיקולים שנקבעו בחוק.

 

ד.         רע"פ 8603/11 מחאמיד נ' מדינת ישראל (11.1.12) - המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גניבת מקנה, הסגת גבול, היזק בזדון ועבירות נוספות, לאחר שהיה שותף לגניבת 36 כבשים ומכירתן. כן יוחסו לו גניבת 20 טלאים מדיר אחר, וקבלת שלושה רכבים גנובים לשימושו. נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה כך שירצה 3 חודשי מאסר במצטבר, והוטלו עוד מאסר על-תנאי, פסילת רישיון, פיצוי למתלוננים וקנס בסך 70,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

8

ה.        ת"פ (נצ') 19666-04-18 מדינת ישראל נ' עואד (22.11.18) - הנאשם הורשע בעבירות של גניבה, גניבה חקלאית, פריצה, קשירת קשר ועבירות נוספות, לפי הודאתו, זאת לאחר שקשר עם אחרים לפרוץ לעסקים ומשקים חקלאיים ולחלק ביניהם את שלל הגניבה. נקבעו מתחמי ענישה הולמים נפרדים, הנעים בין 6 חודשי מאסר ברף התחתון שלהם, ובין 18 חודשים ברף העליון שלהם, לכל אחד מששת אירועי הפריצה והגניבה שבכתב האישום המתוקן, מתוכם ארבעה אירועי גניבות חקלאיות. נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, פסילת רישיון למשך שנתיים, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצויים בסכומים שונים למתלוננים.

 

11.       ב"כ הנאשם הפנה לפסקי-הדין הבאים:

 

א.        ת"פ (נצ') 1135/07 מדינת ישראל נ' הייב (3.1.08) - הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי מכביד, הורשע בעבירות הקשורות בגניבת ארבעה עגלים, כשהגניבה לא צלחה. הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, מאסר מותנה, פסילת רישיון, קנס ופיצוי.

 

            מדובר בפסק-דין שקדם לתיקון 113 לחוק העונשין, ולפיכך אינו כולל התייחסות למתחם העונש ההולם.

 

ב.         ע"פ 933/08 חומיידה נ' מדינת ישראל (15.5.08) - הערעור מתייחס לשותפו של הנאשם מסעיף א' לעיל לביצוע העבירה של גניבת ארבעה עגלים, אשר נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, שנת מאסר על-תנאי, 6 חודשי פסילת רישיון, קנס ופיצוי. הוא הגיש ערעור על חומרת העונש, והמדינה הגישה ערעור על קולתו. ערעור המדינה התקבל ורכיב המאסר הועמד על 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ג.         ת"פ (טב') 58282-05-20 מדינת ישראל נ' מלאלחה (19.9.21) - הנאשם הורשע בשמונה עבירות של גניבת בקר, שמונה עבירות של גניבה בידי עובד, ובעבירות נוספות, לפי הודאתו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 20 ל-48 חודשי מאסר בפועל, והוטלו על הנאשם, בן 58 ללא עבר פלילי, תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים, קנס, פסילת רישיון, פיצויים וצו מבחן.

 

ד.         עפ"ג (חי') 29581-07-20 דהן נ' מדינת ישראל (21.1.21) - המערער הורשע בעבירות של גניבת תוצרת חקלאית (אבוקדו), בשישה מקרים, והוטלו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על-תנאי, והתחייבות. למערער, בעל רקע פסיכיאטרי, לא היה עבר מכביד, ובית-המשפט המחוזי הורה כי עונש המאסר שהוטל עליו ירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

9

ה.        ת"פ (ב"ש) 9768-05-15 מדינת ישראל נ' אלבחאבסה (20.9.15) - בעבירות הקשורות בגניבת ארבע כבשים, נגזרו 4.5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

 

ו.         ת"פ (ק"ש) 21244-06-16 תביעות צפת נ' דרויש (18.7.17) - אף הוא פסק-דין של הח"מ, שם הנאשם הורשע בגניבה חקלאית, לאחר שגנב עם אחר שתי פרות ונתפסו בשעה שנמלטו. קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל. על הנאשם, בן 21 ללא עבר פלילי, נגזרו שני חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

 

12.       במקרה דנן אתן משקל לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, לנסיבות ביצוען, לחלקו של הנאשם בביצוע, שהיה פחות מכפי חלקם של האחרים בפרשה, ולעובדה שבהקשר לגניבה החקלאית עצמה - הורשע בעבירת סיוע בלבד, ולא בביצוע העיקרי. מדובר בצעיר, שהיה בעת ביצוע המעשים על גבול הקטינות, ואשר נראה בשל מגבלותיו והלקות ממה הוא סובל, כי פעל כדמות משנית, ועשה דברם של אחרים. אביא בחשבון את השפעתו של אחיו הבכור והבוגר של הנאשם עליו. נראה כי האח, המבוגר מהנאשם בעשר שנים, ואשר לדיר שבבעלותו הובלו בסופו של דבר הכבשים הגנובות, היה הדומיננטי בפרשה, במיוחד בהשפעתו על הנאשם, אחיו הצעיר והמוגבל, אשר הורשע כמסייע לעבירה העיקרית. נוכח המפורט, ובמיוחד לאור ייחוס סיוע לגניבה לנאשם, והרושם כי ביצע חלק משני בעבירות - אני קובעת כי מתחם העונש נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

13.       עקרון ההלימה ועקרון אחידות העונשים מול מעורבים אחרים שנשפטו - מנחים, לטעמי, במקרה דנן, להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, ולהטיל עונש מאסר המצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם אותו קבעתי, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

14.       מדובר בנאשם צעיר, כיום בן 19, אשר ביצע את העבירות בהיותו בן 18.

            אין לנאשם עבר פלילי.

            הנאשם הודה בעבירות. הודאתו לא ניתנה בהזדמנות הראשונה, ולא חסכה מנפגעי עבירות הרכוש את הכורח להעיד, ואולם ניתן לומר כי הודאתו משקפת נטילת אחריות, ותרמה, חרף השלב בו ניתנה, לחיסכון ניכר בזמן ציבורי.

10

            הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח מיום 25.9.20 עד ליום 16.11.20, אז הועבר למעצר באיזוק אלקטרוני, אשר הומר ביום 24.4.21 למעצר בית מלא בבית הוריו, כאשר תנאי השחרור הוקלו בהמשך.

הנאשם אינו עובד לפרנסתו ונמצא להתרשמותי כמי שתלוי במשפחתו ובכלל זה באחיו, שותפו לביצוע העבירות, שכן צוין כי אביהם חולה ואינו עובד, ואמם אף היא אינה עובדת מחוץ לבית.

 

            קשייו של הנאשם תוארו בתסקיר שהונח בפניי בעניינו. ניתן להתרשם גם במישרין, מקשיים ורבאליים משמעותיים ומגמגום כבד עמם מתמודד הנאשם, אשר בהתאם לתסקיר, הובילו להתמודדות עם בעיות רגשיות ונפשיות. צוין בתסקיר כי הנאשם משולב בטיפול ובליווי פסיכיאטרי, מקבל טיפול תרופתי מותאם ומצוי במעקב.

            לא ניתנה בעניינו של הנאשם המלצה טיפולית-שיקומית, בהעדר התאמה לעבור הליך טיפולי בשירות המבחן, ככל הנראה בשל מגבלת התקשורת החריפה ממנה סובל, אך נמסר כי די לעת הזו בטיפול ובליווי הרפואיים אותם מקבל במסגרת שירותי בריאות הנפש הציבוריים.

            עוד צוין בתסקיר כי הנאשם הורתע באופן ממשי מן ההליך הפלילי ומתקופת מעצרו, וכי חוויית המעצר הממושכת הייתה קשה עבורו, ואף החריפה את קשייו הרגשיים והנפשיים.

 

15.       עיינתי בכתב האישום ובגזר-הדין שניתנו בעניין של אחי הנאשם, עומראן, אותם הגישה ב"כ המאשימה לעיוני. יוחסו לו עבירות של הסתייעות ברכב לעבור עבירה, מתן היתר לנהיגה למי שאין לו רישיון לסוג הרכב, קבלת נכסים בפשע, הובלת בעלי חיים ברכב וסיוע להתעללות בבעלי חיים. בגזר-הדין צוינו, בין היתר, שוויו הגבוה של הרכוש הגנוב אותו קיבל לידיו, והעובדה שהמעשים שימשו חולייה בשרשרת העבריינית. צוין בגזר-הדין כי חלקו של עומראן בעבירות של קבלת הנכסים שהושגו בפשע הוא כמעט מלא ובלעדי, שכן הרכוש הגנוב הובא לדיר שבניהולו, בכלי הרכב שהוא בבעלות משותפת של עומראן והנאשם כאן (מחמוד), ובאשר לעבירות הסיוע להתעללות, והובלת בעלי החיים חלקו של האח עומראן משמעותי, מאחר וסיפק את הרכב לקטין ס' (ת"פ 2083-10-20 מדינת ישראל נ' זובידאת (13.10.21), סעיף 14 לגזר-הדין).

            עוד צוין בגזר-הדין (ס' 15) כי ההגנה טענה שהכבשים הושבו לבעליהן, והטענה לא נסתרה על-ידי התביעה.

11

            בית-המשפט קבע בעניינו של עומראן מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף קנס, פיצוי ופסילת רישיון, והטיל על עומראן, בהתחשב בעברו הפלילי הנקי, גילו ואפשרות פגיעת העונש בו ובמשפחתו, עונש של 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פסילת רישיון בפועל ועל-תנאי, פיצוי בסך 4,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים, וקנס בסך 2,500 ₪.

            ב"כ המאשימה ציינה עוד בטיעונים לעונש כי הקטין ס', מבצען העיקרי של עבירת הגניבה, יחד עם שני קטינים נוספים, נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, ושותפיו נדונו לעונשים שיקומיים-טיפוליים.

 

16.       בהינתן האמור, בפרט באשר לחלקו הפחות באופן משמעותי של הנאשם בפניי ביחס ליתר המעורבים בפרשה, וההתרשמות כי פעל בהנחיית אחיו הבוגר והושפע ממנו, ובהתחשב בעונשים שהוטלו על יתר המעורבים - אני סבורה כי עתירת המאשימה לעונש מופרזת ומחמירה יתר על המידה, ואני מתקשה לקבלה. יש לתת משקל, בנוסף לשיקולי אחידות הענישה שפורטו לעיל, והנסיבות האישיות של הנאשם, את העובדה כי לשירות המבחן אין כל אפיק טיפולי מותאם להציע לצעיר נעדר עבר פלילי שזו הסתבכותו הראשונה, וזאת מפאת מצבו הרפואי. אציין, כי אף אם הייתי נכונה לקבוע לעבירות שיוחסו לנאשם מתחם ענישה הולם מחמיר יותר, מצאתי כי משיקולי צדק השוואתיים, ומנימוקים אישיים של הנאשם, קשה לקבל במקרה זה תוצאה לפיה הנאשם ייאסר לתקופה משמעותית, בעוד העבריינים האחרים בפרשה נשפטו לעונשים קלים מאלה אותם מבקשת המאשימה עבור הנאשם.

 

17.       הנאשם הופנה לקבלת חוות-דעת הממונה על עבודות שירות, אשר מצאה אותו מתאים לריצוי עונש המאסר באופן זה, בכפוף לכך שהנאשם ימשיך ויקבל באופן שוטף טיפול וליווי מגורמי בריאות הנפש.

           

סוף דבר

 

18.       לאור האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    שמונה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.

הנאשם יבצע את עבודות השרות במרכז "שלהבת" בטבעון. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, על-פי טווח השעות המתאפשר בחוק.

לשם תחילת ריצוי עבודות השירות, יתייצב הנאשם ביום 25/5/2022 עד השעה 08:30, במפקדת הממונה על עבודות שירות מחוז צפון, סמוך לביס"ר מגידו.

 

12

הובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו, שימוש בסמים או באלכוהול, היעדרות או התנהגות בלתי תקינה - יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות, וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

ב.     5 חודשי מאסר על-תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום, כל עבירת רכוש מסוג פשע או עוון.

 

ג.       קנס בסך 1,000 ₪. סכום הקנס ישולם מתוך הפקדה במזומן שהופקדה בתיק המעצר המקביל.

 

ד.     פיצויים לכל אחד מנפגעי העבירות - מר רחאל ומר בראזי - בסך 4,000 ₪. סכום הפיצויים ישולם מתוך הפקדה במזומן שהופקדה בתיק המעצר המקביל.

יתרת ההפקדה במזומן, אם נותרה, תוחזר לנאשם באמצעות בא כוחו.

ב"כ המאשימה תעביר בהקדם את פרטי המפוצים למזכירות בית המשפט.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ב, 31 ינואר 2022, במעמד הצדדים.