1

לפניי בקשה לביטול חיוב בהוצאות שנפסק-לחובת הנתבע:

הקדמה: הנתבע נקט בלשון בוטה, שבמובן מסוים עולה כדי ניסיון להלך אימים על בית המשפט. אני מייחס חומרה יתירה להתנהלותו כאמור של הנתבע. את הבקשה עם זאת יש לבחון בהתאם למהותה.

טיעוני המבקש - לאורך בקשותיו השונות - נטענו באופן לא בהיר. עולה מטיעוניו כי את התביעה הוא לא קיבל. את הטיעון הזה אין לקבל. כפי שציינתי בהחלטה קודמת, וכפי העולה מהתיעוד הקיים בתיק - ביום 10.5.2022 צפה הנתבע בכתב התביעה. לסוגיה זו הוא לא התייחס באופן מניח את הדעת. הוא לא הבהיר מה גרם לו להיכנס באופן יזום לתיק ולצפות בתביעה, אלא אם בוצעה זה מכבר מסירה של התביעה אליו. הנתבע אפוא, בכל מקרה, ידע על התביעה עוד קודם למועד מתן פסק הדין (בין מועד הידיעה למועד פסק-הדין טרם חלפו 30 יום), ולפיכך - בהיעדר כל הסבר - הדעת נותנת כי אותה ידיעה באה לו מהמסירה שביצעה על פי הנטען התובעת ביום 12.4.2022, שהרי מסירה אחרת לא בוצעה.

2

תמיכה נוספת לביסוס אותה מסירה ניתן ללמוד מעצם הפינוי של הדירה, בסמוך לאחר מועד פסק-הדין. היינו, עולה כי התביעה שימשה זרז לפינוי המושכר (אין מחלוקת כי תקופת השכירות החוזית הסתיימה ביום 31.3.2022. טענת הנתבע הייתה כי לנוכח הליקויים במושכר הוא יכול היה להוסיף ולהיוותר במושכר תקופה נוספת - טענה שהיא ממילא קשה מבחינה משפטית).

החלטה מיום 16.6.2022 ניתנה על בסיס התיעוד שהיה קיים והטיעונים שנטענו (בהחלטה נפלה עם זאת טעות, שלא היה בה כדי לשנות מהמסקנה (צוין כי אישור המסירה היה חתום. המסירה על פי האישור בוצעה תוך סירוב לחתום)), אלא שבבקשה הנוכחית צורף תיעוד נוסף שמעורר ספק באשר לאותה מסירה מיום 12.4.2022. בהתאם לתיעוד שהוצג (מעקב אחר הטלפון הנייד), עוד קודם לכן נסע הנתבע לבאר שבע.

בהינתן אותו תיעוד חדש, והתמיכה הנוספת לו (דיווח של פקיד מסירה אחר, לא מטעם התובעת, כי ביום 14.4.2022 הנתבע לא נמצא בדירה, אלא עזב אותה (בפועל הוא פינה את המושכר מאוחר יותר, אולם התיעוד מעיד כי באותו היום הוא לא נמצא במושכר)) עלה בידי הנתבע לעורר ספק סביר באשר לתוקף המסירה שעל-פיה ניתן פסק הדין. כאמור, מדובר בספק בלבד - שהרי הסבר באשר לצפייה היזומה בתיק נמנע הנתבע מלמסור. נתתי דעתי לטיעוני התובעת בסעיף 4 לתשובה.

קביעה של דיון לצורך בירור משלים ביחס לראיה החדשה, שעשויה הייתה לחייב גם שמיעה של פקיד המסירה, אינה מידתית. מצאתי מקום, על-יסוד שיקול הדעת המסור לבית המשפט לעיין - במקרים המתאימים - בהחלטותיו, לבטל את חיובי ההוצאות לחובת הנתבע. חיובי ההוצאות מיום 30.5.2022 ומיום 16.6.2022 - מבוטלים.

אשר להוצאות ההליך הנוכחי: אין לפסוק הוצאות לטובת המשיבה, אשר עמדתה ביחס לבקשה זו לא התקבלה (היא ממילא וויתרה על הוצאות). שקלתי האם לפסוק הוצאות לחובת הנתבע לטובת אוצר המדינה, בגין אופן ניסוח הבקשה. לפנים משורת הדין אני נמנע מלעשות כן, אך אני שב ומבהיר כי ניסוח הבקשה הוא מקומם, ואין מקום לניסוח כאמור.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל שני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.