ת"פ 21462/05/16 – משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נגד ספיאן אבו מאילה
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 21462-05-16 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אבו מאילה(אסיר)
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
ספיאן אבו מאילה (אסיר)
|
|
2
|
|
הנאשם |
ב"כ המאשימה: עו"ד אורית מנצ'יקובסקי
ב"כ הנאשם: עו"ד רונית אבישר
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
א.
הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, לפי
סעיף
ב.
הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי
סעיף
ג.
הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב,
לפי תקנה
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 7.5.16 הסיע הנאשם 10 שוהים בלתי חוקיים בתחומי מדינת ישראל, כאשר ארבעה מהם שוכבים בתא המטען של הרכב. בהמשך, משהבחין בניידת משטרה אשר כרזה לו, האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו ולבסוף עצר את הרכב בפתאומיות, יצא מהרכב והחל להתרחק מהשוטרים. משביקשו השוטרים לעוצרו, התנגד הנאשם תוך שהוא משתולל והניף ידיו באוויר עד אשר השתמש אחד השוטרים במכשיר טייזר. בהגיעו לתחנת המשטרה איים הנאשם על אחד השוטרים באומרו: "חכה אני אפגוש אותך בחוץ".
3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן, מבלי שהצדדים הסכימו ביניהם על עונש.
3
טיעוני הצדדים
4. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד אורית מנצ'יקובסקי, הנאשם יליד 1990, לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות של הסעת שב"ח וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 7 חודשים וכן פסילה על תנאי. מעשיו של הנאשם מעידים על עזות מצח והעדר מורא, במיוחד כאשר לחובתו כאמור תלוי מאסר על תנאי. הנאשם מסכן בנהיגתו הן את השב"חים והן את המשמשים בדרך ואף את עצמו. לפיכך עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר שלא יפחת מ- 10 חודשים לצד הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, מאסר על תנאי, פסילה וקנס.
5. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אבישר, הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו. הנאשם לא קיבל כסף עבור ההסעה. הוא אף בדק את אחד הנוסעים אשר היה לו אישור שהייה ואולם לא בדק את האחרים. הנאשם אף לא היה הרוח החיה וסיפר בחקירתו על אדם אחר שלא אותר. הנאשם הינו בן למשפחה בת 9 נפשות, אשר מסייע כלכלית לאימו ועתיד היה להינשא בקרוב. הנאשם חסר תמיכה ועל כן גם לא הצליח להציג ערב ולהשתחרר ממעצרו. לפיכך עתרה ב"כ המאשימה להסתפק בעונש המאסר על תנאי שהינו ארוך וכן להימנע מהטלת קנס ובנוסף להסתפק בעונש הפסילה על תנאי.
6. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.
דיון - קביעת מתחם העונש ההולם
7. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
8. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירות הסעת שוהים בלתי חוקיים הינם פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל ובסמכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע. הערך החברתי אשר נפגע בגין עבירת התעבורה הינו בטחון ציבור המשתמשים בכבישי הארץ. הערך החברתי אשר נפגע בגין הפרעה לשוטר הינו פגיעה בסדר הציבורי.
9. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הנאשם הסיע בתוך תחומי מדינת ישראל 10 שוהים בלתי חוקים, כשארבעה מהם בתא המטען של הרכב. בהמשך לא נשמע לכריזת ניידת המשטרה ולאחר מכן כשניסו השוטרים לעוצרו השתולל עד שהם נאלצו להשתמש נגדו במכשיר טייזר.
4
10. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (4.8.13), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון קבע כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. באותו מקרה בשים לב אף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
ב.
ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מדינת ישראל (28.4.13), נדחתה
בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בהסעת 14 שוהים בלתי חוקיים תמורת 10 ₪ כל אחד.
לנאשם עבר פלילי מכביד, אולם לא בעבירות לפי
ג. ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בשני אישומים, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין, ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר שלושה חודשי מאסר על תנאי שעמדו תלויים כנגדו הופעלו בחופף לעונש זה. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
ד. בעפ"ג (מחוזי י-ם) 17752-05-12 מדינת ישראל נ' דבש (20.5.12), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש, בעניינו של נאשם אשר הורשע בשני כתבי אישום, בגין 3 עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות תמורת שכר, (בהזדמנות אחת הסיע 5 שב"חים, בהזדמנות שניה 15 שב"חים ובהזדמנות אחרת הסיע 20 שב"חים) ובעבירות נלוות. בית-משפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ-8 חודשי מאסר בפועל ל-13 חודשים.
ה. בעפ"ג (מח' י-ם) 2593-06-10 מדינת ישראל נ' ג'מיל (17.6.10), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש והוחמר עונשו של נאשם אשר הורשע בהסעת 11 שוהים בלתי חוקים לתוך שטחי מדינת ישראל תמורת כסף. נידון לחמישה וחצי חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
5
ו. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 2721-09-14 מריסי נ' מדינת ישראל (7.12.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של הסעת 11 שב"חים ונידון ל-8 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמידו על 5 חודשי מאסר בפועל לצד העונשים הנלווים שנקבעו.
ז. בת"פ (פ"ת) 41171-07-12 מדינת ישראל נ' חלאק (9.1.14), הורשע הנאשם בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין (20 שב"חים) ועבירות נלוות, הנאשם בן 20 ללא עבר פלילי, הודה ולקח אחריות, שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר, נדון ל - 6 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
ח. בת"פ (רמ') 21753-07-14 מדינת ישראל נ' אבו אסב (21.9.15), הורשע נאשם בשתי עבירות של הסעת שב"חים (בהזדמנות הראשונה הסיעה 6 ובהזדמנות השניה 19 שב"חים) ובעבירות נלוות. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי. נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות.
11.
במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף
12.
בהתאם לתיקון 113 ל
13. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.
גזירת העונש המתאים לנאשם
6
14. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם הינו יליד 1990, אשר מסייע כלכלית לאמו. עונש מאסר בפועל יפגע בנאשם ובמשפחתו ללא ספק. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה. לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירת הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בירי או זריקה. בגין הרשעתו בעבירת ההסעה ריצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של 7 חודשים ופסילה על תנאי למשך 6 חודשים. בנוסף לחובתו של הנאשם 10 הרשעות תעבורתיות.
15. עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירות שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 7 חודשים ולאחר שכבר ריצה מאסר בגין עבירה דומה (אף שם הסיע הנאשם עשרה שוהים בלתי חוקיים) ולא היה בכך כדי להרתיעו מלשוב לסורו.
16. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לצד הפעלת המאסר על תנאי וכן עונשים נלווים. לאור הודאת הנאשם באשמה, גילו הצעיר ויתר נסיבותיו האישיות יש להורות כי מקצת המאסר על תנאי יופעל בחופף.
סוף דבר
17. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 7 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו 7.5.16.
ב. הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים מת"פ (י-ם) 31848-07-14 מדינת ישראל נ' אבו מאילה (28.10.14) חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסה"כ ירצה הנאשם 11 חודשי מאסר שמניינם החל מיום מעצרו.
ג.
6
חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל
עבירה לפי
ד. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירה של הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו.
ה. קנס כספי בסך של 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.5.17. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
ו. 5 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה החל מיום שחרורו מן המאסר.
7
ז. הפעלת פסילה על תנאי בת 6 חודשים מת"פ (י-ם) 31848-07-14 מדינת ישראל נ' אבו מאילה (28.10.14) במצטבר לפסילה שהוטלה בתיק זה. סה"כ 11 חודשי פסילה בפועל החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו. הנאשם יפקיד את רשיונו או הצהרה מתאימה במזכירות בית המשפט.
ח. 6 חודשי פסילה על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי או על עבירת התעבורה שבה הורשע.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, ד' אלול תשע"ו, 07 ספטמבר 2016, בנוכחות הצדדים.