1

1.    לפני בקשה לביטול ההחלטה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. בבקשה נטען כי רק ביום 2.12.2021 התקבל בידי התובעת אישור המסירה של כתב התביעה לידי הנתבע, וכי מחדליה בניהול ההליך אינם נובעים מזלזול בהחלטות בית המשפט, אלא בעובדה כי ניסתה, בתום לב, לאתר את הנתבע לצורך ביצוע מסירה כדין.

2.    למען הקלה על הקורא, אביא להלן את השתלשלות העניינים בהליך, כפי שפורטה גם בפסק הדין.

3.    כתב התביעה בהליך, שעניינו פינוי מושכר, הוגש ביום 9.11.2021.

4.    ביום 10.11.2021, נקבע מועד לדיון בהליך. עוד נקבע, כי על התובעת למסור את כתב התביעה לנתבע במסירה אישית, ולמסור את תצהיר המוסר עד ליום 18.11.2021.

5.    ביום 23.11.2021, משלא הוגש דבר, נקבע, כי התובעת תגיש את אישורי המסירה עד ליום 30.11.2021, וכי ככל שלא תעשה כן, לא יהיה מנוס מדחיית המועד שנקבע לדיון.

6.    ביום 5.12.2021, מששוב לא הוגש דבר, נדחה המועד שנקבע לדיון ונקבע, כי אישורי מסירה יוגשו לא יאוחר מיום 15.12.2021, וכי ככל שגם הפעם לא תבוצע מסירה, לא יהיה מנוס מלהגיע למסקנה כי התובעת איננה מעוניינת עוד בתביעתה, ואורה על מחיקתה מחוסר מעש.

7.    כאמור, ביום 19.12.2021, משלא הוגש אישור המסירה ואף לא כל בקשה אחרת, הוריתי על מחיקת התביעה.

2

8.    כאמור בסעיף 1 לעיל, בבקשה נכתב, כי אישור המסירה ותצהיר המוסר התקבלו בידי התובעת ביום 2.12.2021, אולם פרט לעובדה זו, הבקשה אינה מגלה כל סיבה שבעטיה לא הוגש אישור מסירה זה לבית המשפט. גם לא הוסבר המחדל שבאי הגשת תגובות להחלטות בית המשפט.

9.    מאחר שלא הוגש כל הסבר למחדלי התובעת בניהול ההליך, אזי ברוח ההחלטה שניתנה בע"א 2602/21 יצחק בן חמו נ' ליימן שליסל בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 20.12.2021), ולפיה בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הגישה למחדלים של בעל דין היא פחות ליברלית, איני מוצא מקום לבטל ההחלטה, שבמסגרתה נמחק כתב התביעה. בפרט כך כאשר אין כל מניעה שהתובעת תשוב ותגיש את תביעתה.

10.  כאמור, הבקשה נדחית.

11.  שקלתי אם לחייב את התובעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה, אך בנסיבות החלטתי שלא לעשות זאת.

12.  המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.