לפני בקשה להורות לנתבעים לתקן מחדלים בכתב ההגנה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה וכן בכתבי הטענות החלטתי שיש להיעתר לבקשה.

אכן עולה מעיון בתצהיר הנתבעים כי מדובר בתצהיר שאינו מפרט מהן העובדות בתביעה הידועות מידיעה אישית ומהן העובדות הידועות ממקור אחר בהתאם לנדרש בטופס 5 לתקנות שעל פיו נערך התצהיר.

הגשת תצהיר ללא פירוט תקשה על ביצוע החקירה.

כיוון שכך מורה לנתבעים להמציא תצהיר מפורט וזאת עד ליום 12/2/23.

כמו כן יש לצרף ייפוי כח מטעם נתבע 2.

אשר למספור הנספחים לכתב ההגנה, יצוין כי טענת התובעים אינה ברורה שכן הנספחים ממוספרים באופן ברור.

לא נעלמו מעיני טענות הנתבעים ביחס לתקנה 49, אולם נראה כי בהליך תביעה לפינוי מושכר שבו נערכת ישיבה אחת בלבד ולא נערכת ישיבת קדם משפט, הרי שאין תחולה לתקנה זו בהליך מסוג זה.

משהתקבלה הבקשה ובהתחשב בכך שהנתבעים הגישו תצהיר בניגוד לתקנות תוך שהם עומדים בתגובתם על כך שנהגו כדין, יש מקום לחייבם בהוצאות.

יחד עם זאת בהתחשב בהצעה שניתנת ע"י ביהמ"ש לסילוק ההליך בהסכמה, לא ייפסקו ההוצאות בשלב זה, אלא בשלב מאוחר יותר.

במקביל להחלטה דנן ולאחר עיון בכתבי הטענות ועל מנת להימנע מחיוב בהוצאות מוצע לצדדים להגיע להסדר פינוי ללא צורך בהכרעה שיפוטית וזאת בהתחשב בכך שהסכמי השכירות הסתיימו והצדדים האריכו את תוקפם בעל פה ובהתאם להוראות סעיף 19 לחוק השכירות, תשל"א-1971 הרי שבהעדר הסכמה על מועד סיום תקופת השכירות ניתן לסיימה בהודעה שניתנת זמן סביר מראש.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ג, 08 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.