1.                  הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום מתוקן (במ/2), שגובש במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.                  כתב-האישום המתוקן כולל שני אישומים, ולפיו בתקופה הרלבנטית - בין השנים 2011 - 2017, כיהן הנאשם בתפקידים בכירים בעיריית תל-אביב, לרבות כמשנה לראש העירייה, חבר ועדת ההנהלה, חבר הוועדה המקומית לתכנון ובניה וממלא מקום יו"ר הוועדה וכן חבר ועדת המשנה לתכנון ובניה. בנוסף, לאורך כל תקופת כהונתו, כיהן כיו"ר תנועת הליכוד וכן חבר מרכז הליכוד. עוד כנתוני רקע הודה הנאשם בכך, שבינו לבין נאשם 1 היו יחסים קרובים ותקשורת שוטפת על רקע פעילותם המשותפת בתנועת הליכוד וכן נוכח תפקידיהם המקבילים בשלטון המקומי - ובהמשך, גם במהלך כהונתו של נאשם 1 כח"כ ויו"ר הקואליציה.

על-פי המפורט באישום הראשון, במהלך התקופה הרלבנטית, הנאשם 1 ביקש מהנאשם כחבר מועצת העיר תל אביב וחבר הוועדות לתכנון ובניה, לסייע ל-ד.ג., יזם נדל"ן (ע.ת.79), בעניינים תכנוניים שונים מול עיריית תל אביב וועדות התכנון השונות וכן מול גורמים מקצועיים שונים בעירייה. הנאשם פעל לסייע לד.ג. בעניינים השונים בעודו מצוי בניגוד עניינים חמור על רקע פעילותו המשותפת עם נאשם 1 בתנועת הליכוד והאינטרסים הפוליטיים שעמדו לנגד עיניו, נוכח תפקידיהם המקבילים בשלטון המקומי, ובהמשך גם במהלך כהונתו של נאשם 1 כח"כ וכיו"ר הקואליציה וחבר תנועת הליכוד. במסגרת תפקידו והשפעתו בעיריית תל אביב נענה הנאשם לבקשות נאשם 1 ול-ד.ג., ועמד איתם בקשר בעניין פניותיהם השונות, ובין היתר בפרשות שיפורטו להלן.

בשנת 2009, רכשה קבוצת רכישה זכויות בבניין מסחרי ברחוב גרשון ש"צ בתל-אביב, שלגביו ניתן היתר לשינוי ייעוד ממסחר למגורים (להלן: "פרויקט גרשון ש"ץ"), כשד.ג. היה שותף בקבוצת הרכישה ופעל לקידום הפרויקט מול גורמים רלבנטיים בעיריית תל-אביב. בעקבות פניית הנאשם 1 אליו, במהלך שנת 2011 פעל הנאשם לקידום החלטת הוועדה המקומית לשם אישור הגדלת מספר יחידות הדיור בפרויקט גרשון ש"ץ מ-10 יחידות דיור ל-14 יחידות דיור. לצורך כך, הגיש הנאשם, כחבר הוועדה ובאופן חריג, ערר על החלטת ועדת המשנה לתכנון ובניה אשר דחתה בתחילה את הבקשה. בסופו של יום הוועדה המקומית אישרה את הבקשה כאשר הנאשם תמך בה והצביע בעדה.

בשנים 2015 עד 2017 המשיך הנאשם לפעול לקידום פרויקט גרשון ש"ץ לבקשת נאשם 1 ו-ד.ג. בכך, שפעל להביא לשינוי החלטת הוועדה המקומית לפיה סורבה בקשת קבוצת הרכישה לבטל דרישה למתקן חניה ייחודי שנדרש בהיתרי הבניה נוכח המבנה הייחודי של הבניין. לאחר שסורבה הבקשה נפגש הנאשם כחבר מועצה ובאופן חריג עם גורמים מקצועיים באגף הרישוי והפיקוח על-מנת לקדם את ביטול הדרישה להקמת מתקן החנייה. בהמשך, הוא פעל להביא את הבקשה הנוספת שהגישה קבוצת הרכישה בעניין זה לדיון בוועדה באופן מהיר ביותר, וכן ביקש מיו"ר הוועדה לקיים סיור בשטח באופן שאף הוא חריג בנסיבות העניין. לבסוף הצביע הנאשם בעד ביטול המתקן והבקשה אושרה.

עוד בהמשך לכך, הנאשם התבקש על ידי נאשם 1 לסייע בפתרון בעיה נוספת שהתעוררה בנוגע לטופס האכלוס, גם זאת בקשר עם מתקן החניה.

בשנת 2010, רכשה קבוצת רכישה שהורכבה מיזמים שונים - וביניהם גם ד.ג., זכויות בבניין דירות ברחוב אלוף בצלות בתל-אביב, אשר נהרס לצורך הקמת בנין חדש הכולל 19 יחידות דיור וחנות מסחרית (להלן: "פרויקט אלוף בצלות"). גם בפרויקט זה התעוררה בעיה בקשר לחניון התת קרקעי, הנאשם סייע בפתרון אותה בעיה, בעיקר באמצעות זירוז הליך שינוי היתר הבניה בפרויקט, ולבסוף אכן התקבל היתר בניה במסגרת המסלול המהיר, שאישר את שינוי החניון בהתאם לבקשת קבוצת הרכישה.

פרויקט רחב היקף ומשמעותי, אשר ד.ג. היה מעורב בו כיזם, הוא פרויקט בניית מעונות סטודנטים בתל-אביב (להלן: "פרויקט מעונות הסטודנטים"). נאשם 1 פנה לנאשם ושיתף אותו בבקשת ד.ג. לסייע ליזמים בקידום הפרויקט, לרבות פתרון בעיות בכל הקשור לקביעת נקודת ייחוס של הפרויקט אשר בלעדיה היה קושי לפעול להגשת היתרים. הנאשם פעל לסייע גם במציאת פתרון לבעיה זו בין השנים 2015 עד 2017, בין היתר באמצעות קידום בקשה של היזמים להקלות תכנוניות אשר הייתה כרוכה במתן פרשנות לתב"ע שחלה על המתחם מול יועמ"שית הוועדה המקומית וגורמי מקצוע בכירים בעירייה.

על-פי המפורט באישום השני, בחודש נובמבר 2017 הנאשם ביקש כספים משלושה יזמי נדל"ן שונים - ד.ג., חיים רביבו (נאשם 16, אשר דינו כבר נגזר) וראובן לובלין, והוא סייע להם בקידום הליכים שונים מול גורמי מקצוע בעירייה ובוועדות התכנון המקומיות לקידום הפרויקטים השונים בהם היו מעורבים כמפורט בכתב האישום המתוקן.

הנאשם הפנה גורמים אלו לנאשם 15 (שגם בעניינו כבר ניתן גזר-דין), והוא אסף בתיאום עמו כספים בסכום של 30,000 ₪. נאשם 15 הפקיד את אותם כספים בחשבון בנק שנושא את השם "תל אביב שלנו צדק עירוני". הכספים שנלקחו בנובמבר 2017 והופקדו בחשבון נועדו לשימוש למימון אירועים ופעילויות שונות שמטרתן היתה, בין היתר, טיפוח תדמיתו של הנאשם וקידום מעמדו לקראת הבחירות שעתידות היו להתקיים באוקטובר 2018.

3.                  במסגרת הסדר הטיעון, עתרו באי-כוח הצדדים במשותף, להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל לנשיאה מאחורי סורג ובריח, קנס בסך 35,000 ₪ ומאסר על תנאי. כן הוסכם, כי ייקבע שבעבירה בה הורשע הנאשם יש משום קלון, וכי מיד לאחר גזר-הדין יתפטר מכל תפקידיו הציבוריים.

4.                  אומר כבר, כי הסדר הטיעון הוא סביר, ובכוונתי לכבדו.

5.                  הנאשם הודה והורשע בביצוע עבירה של הפרת אמונים, הטומנת בחובה פגיעה בשלושה ערכים מוגנים: פגיעה באמון הציבור בעובדי הציבור, פגיעה בטוהר המידות של עובדי הציבור, ופגיעה בתקינות פעולת המינהל.

            בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נגד שמעון שבס, פ"ד נט(4) 385 [2004], קבע כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט ברק כי שלושת הערכים הם תנאים בסיסיים לקיומו של שלטון ומינהל ציבורי תקין, וליכולתה של החברה הדמוקרטית לתפקד ולהתקיים, והזכיר את קביעותיו מפרשה אחרת - בג"צ 7074/93 סיוסא נגד היועמ"ש, פ"ד מח(2) 749 (1994):

"איסור זה נועד להבטיח התנהגות ראויה של עובדי הציבור... הוא מכוון לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית... נטילת שוחד, הפרת אמונים ועבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין, אשר יסוד של שחיתות (במובן הרחב) טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל. הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתיפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית..." (בפסקה 43).

6.                  הנאשם פגע באופן מוחשי בערכים מוגנים אלו, לאור ניצול תפקידיו המשמעותיים ומעמדו הרם בעירייה, משך זמן ביצוע העבירות וריבוי המעשים - בין השאר, תוך התערבות בהליכי תכנון הנוגעים לפרויקטים משמעותיים. הצדק עם ב"כ המאשימה, כי בעבירות מן הסוג הנדון, על נקודת המוצא להיות מאסר מאחורי סורג ובריח (ראו: רע"פ 3292/15 לחיאני נגד מדינת ישראל (17.11.2015), בפסקה לז' לפסק-דינו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז), השופט רובינשטיין), ובשנים האחרונות יוצא מפסיקת בית-המשפט העליון מסר ברור של החמרה בכל הנוגע לעבירות שחיתות, לרבות מי שהורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

7.                  לצד האמור, שוכנעתי שנשקלו מלוא השיקולים הרלבנטיים לקציבת תקופת עונש המאסר אותו ראוי שיישא הנאשם.

8.                  הנאשם הודה בכתב-אישום מתוקן, שהוא מורכב ורחב היקף, בשלב מוקדם של ההליך, ועוד לפני שהחלה שמיעת פרשת התביעה. ראוי לציין, שגם בהליכים המקדמיים נהגו הנאשם ובאי-כוחו במקצועיות ובענייניות. להודאה זו יש ליתן משקל משמעותי על רקע החיסכון בזמנם של העדים ובזמן שיפוטי. יוזכר בהקשר זה, שהסדר הטיעון עם הנאשם הביא לכך, שלא יהיה צורך בהבאת ראיות בפרשת "צדק עירוני", המהווה את האישום העשירי בכתב-האישום המקורי, באופן אשר מייתר העדת עשרות עדים (וזאת גם בשל הסדרי הטיעון הנוספים בפרשה עם נאשמים 15 ו - 16).

9.                  ב"כ הצדדים טענו, כי המשא-ומתן ביניהם היה ממושך, ובמסגרת זו עלו גם שיקולים שקשורים לעוצמת הראיות בעניינו של הנאשם, שהוא אדם ללא עבר פלילי.

10.              מעבר לאמור, התרשמתי גם מקיומה של חרטה ממשית מצדו של הנאשם. חרטה זו באה לידי ביטוי מעשי גם בהסכמה להטלת קלון, באופן שמביא לכך שהנאשם מתפטר מתפקידיו הציבוריים השונים, בהם כיהן גם במהלך ביצוע העבירות.

11.              ב"כ הנאשם הדגיש, כי לזכותו של הנאשם יש לציין פעילות ציבורית משמעותית בזירה הפוליטית הארצית והמוניציפאלית, ומדובר באדם שהקדיש את חייו לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות וקידם והוביל פרויקטים רבים למען רווחת תושבי העיר תל-אביב.

12.              בנוסף לכל אלו, הנאשם ובאי-כוחו הציגו צבר של נסיבות אישיות ומשפחתיות, גם באמצעות ראיות (נ/1 - נ/11), מהם עולה תמונה של משפחה המתמודדת עם בעיות שונות, לרבות בריאותיות, וכן של נאשם המתמודד בעצמו עם קשיים, אך מהווה גורם תומך משמעותי ומרכזי לכל בני משפחתו.

13.              לאחר ששקלתי את כל הטענות, הכרעתי היא, כי הסדר הטיעון מבטא איזון נכון בין הצורך ליתן מענה לאינטרס הציבורי המחייב השתת עונש מוחשי על הנאשם ועובדי ציבור כמותו, לבין נתוניו האינדיבידואליים של הנאשם, לרבות לקיחת האחריות בשלב מוקדם בהליך ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות.

14.             לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים, בהתאם להסדר הטיעון:

            8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על-פי רישום שב"ס;

            8 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות לפי סימן ד' לפרק ט' לחוק העונשין;

            קנס על סך 35,000 ₪ או 2 חודשי מאסר תמורתו, אשר ישולם, בהתאם להסדר הטיעון, ב - 7 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים של 5000 ₪ כל אחד, החל מיום 1.2.23 ובכל 1 לחודש לאחריו. בהעדר תשלום במועד, תעמוד יתרת סכום הקנס לתשלום מיידי.

            בהתאם להסדר הטיעון, אני קובעת, כי הנאשם הורשע בעבירה שיש עימה קלון, והוסכם שעליו להתפטר מכל תפקידיו הציבוריים.

בהתאם להסדר הטיעון, ובשל נסיבות משפחתיות שפורטו, אני מאשרת כי הנאשם יתייצב לנשיאת מאסרו בבית סוהר הדרים, או על פי החלטת שב"ס, ביום 1.5.23 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות/דרכון וגזר-דין זה.

על ב"כ הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם: מרים חייאיב רכזת מיון מוקדם - 074-7831077, מירב אבוחצירה רשמת מאסרים נדחים - 074-7831078, וכן להתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.

מורה על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ.

אני מורה על שחרור הכספים המפורטים בנספח רכוש לכתב-האישום המקורי (30000 ₪ מתוך קרן השתלמות) והעברתם לנאשם.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ג, 19 דצמבר 2022, במעמד הנאשם וב"כ הצדדים.