1

לפניי בקשת הנאשם לפסילת מותב זה מהמשך דיון בתיק העיקרי לפי סעיף 77 א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט")

1.   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 3.5.15 בגין עבירות איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2

2.   במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 29.11.16, בשלב העדת השוטר רס"ב גולן מרציאנו (להלן: "השוטר"), העיד השוטר כי: "הגעתי למקום בעקבות קריאה של אדם שדופק בדלת בחוזקה ורוצה להיכנס, כשהגעתי למקום היה שם הבחור, עמד מחוץ לדלת, ביצעתי עליו שם חיפוש לפני שהתחלתי את הטיפול באירוע. לאחר מכן ניגשתי לאשתו לשוחח איתה, והיא טענה שהיא לא רוצה שהוא יהיה שם, היא מפחדת ממנו ומרגישה מאויימת. בעבר הוא תקף אותה והוא ישב בכלא" (הדגשה שלי - ש.ש) (פרוטוקול הדיון מיום 29.11.16 עמ' 22 שורות 16-19 לפרוטוקול).

3.   מיד ובסמוך עתר ב"כ הנאשם לפסילת מותב זה מלדון בתיק, בטענה שבית המשפט נחשף לעברו הפלילי של הנאשם והמאשימה לא עשתה דבר כדי למנוע זאת.

4.   המאשימה התנגדה, לגרסתה העד העיד על דברים שנאמרו לו, בית המשפט לא נחשף לראיות האם יש ממש בטענת המתלוננת אשר דבריה הופנו אל השוטר ובנסיבות אלה אין מקום כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק.

5.   לצדדים ניתנה שהות להגשת אסמכתאות ומשבחרו שלא לעשות כן, מצאתי ליתן החלטתי.

6.   דין הבקשה לפסלות שופט להידחות. הלכה פסוקה היא כי עצם חשיפתו של שופט לחומר הראיות, בדבר עברו הפלילי של הנאשם, אין בה כשלעצמה לפסול אותו מלשבת בדין.

7.   על בית המשפט לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, שאלת הפסלות מוכרעת בהתאם להשפעה שיש לאותה חשיפה על השופט היושב בדין ועל יכולתו לשקול את הטענות והראיות שלפניו מתוך פתיחות מחשבתית (בעניין זה ראו, יגאל מרזל פסלות שופט, 303 (2006)), זאת ועוד, נבחנת האם המסה הקריטית של המידע שנמסר לשופט, יש בו כדי להשפיע על ניהול המשפט באובייקטיביות (ע"פ 10089/05 אביעד נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 27.11.05).

3

"...כידוע, בהתאם לאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. המערער טען כי היחשפותו של המותב לעברו הפלילי יוצרת חשש ממשי למשוא פנים. אמנם, "שאלת פסלות שופט בעקבות היחשפותו לעברו הפלילי של נאשם, במסגרת הליך לגיטימי של הנאשם או התביעה, היא שאלה סבוכה" (ע"פ 5133/02 עכאווי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (3.7.2002) (להלן: עניין עכאווי)). אלא שהכלל הוא כי אין די בעצם החשיפה להרשעות קודמות, כשלעצמה, כדי להביא לפסילת השופט (ע"פ 5959/99 פרושינובסקי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 2 (14.9.1999); עניין עכאווי, פסקה 5; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 303 (2006) (להלן: מרזל)). "שאלת הפסלות תוכרע בהתאם להשפעה שיש לאותה חשיפה על השופט היושב בדין ועל יכולתו לשקול את הטענות והראיות שלפניו מתוך פתיחות מחשבתית" (ע"פ 9142/11 זיתון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (15.12.2011); מרזל, שם)). במקרים מעין אלו מוצדק יהיה לפסול את המותב אם הצטברה מסה משמעותית של מידע לא קביל שיהיה בכוחה להשפיע על יכולתו של השופט לנהל את המשפט באובייקטיביות הנדרשת, או לכל הפחות לעורר חוסר אמון ביכולתו לעשות זאת (ע"פ 10089/05 אביעד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 3 (27.11.2005); עניין עכאווי, פסקה 6))" (ע"פ 8744/16 צנטולי קיטובני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 23.11.16.

8.   בענייננו, אני סבור כי מסה משמעותית כזאת לא הצטברה בענייננו, בפני בית המשפט נשמעה עדות של השוטר שהגיע למקום והעיד על דברי המתלוננת, אין בפני בית המשפט המידע האם דברי המתלוננת נכונים הם ובכלל, מהו עברו הפלילי של הנאשם, ככל שקיים.

9.   עם סיום שמיעת התיק העיקרי, הכרעתי תעשה על יסוד חומר הראיות שיונח בפניי, הא ותו לא.

10.                        לא אחת נקבע כי לא ניתן ליצור סגירה הרמטית של השופט בפני הנעשה סביבו, ומשכך, הרי שלא כל אמירה ו/או מידע המתגלה על הרשעה קודמת, יש בו כדי להביא לפסילת שופט (מ. שמגר, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", גבורות לשמעון אגרנט, 110, 87 (התשמ"ז).

11.                        בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.