1

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד מודיש ארדני, שלוחת תביעות ראשל"צ

 

בשם הנאשם: עו"ד ערן ראו, הסנגוריה הציבורית

 

 

 

רקע ועובדות כתב האישום

 

1.         ביום 24.12.2018 הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

2.         כתב האישום המתוקן מחולק למעשה לשני חלקים.

2

בחלק הראשון מתואר כיצד המתלונן, שכנו של הנאשם, פירק חלק ממחסן שעמד במוקד סכסוך בין השניים. בין הנאשם, שצפה במתרחש מחלון ביתו, לבין המתלונן התפתח דין ודברים, בעקבותיו יצא הנאשם לחצר הבית. בשלב זה נטל המתלונן אבן לידיו ובין השניים התפתחה קטטה, במהלכה איים המתלונן על הנאשם שיהרוג אותו. בעודם דוחפים האחד את השני, ועל אף ניסיונות בני משפחה להפריד ביניהם, הכה המתלונן את הנאשם בידו באמצעות האבן. לאחר שבני המשפחה הפרידו בין השניים, עלה הנאשם לביתו, ואילו הנאשם נותר בחצר. בני משפחת הנאשם ניסו להוציא את האבן מידיו של המתלונן, ובתגובה הם זכו לגידופים מצדו. לאחר שגיסו של הנאשם צילם את המתלונן אוחז באבן, התקרב אליו המתלונן כשהוא עדין אוחז באבן, דרש ממנו למחוק את הסרטון, ותקף אותו בכך שאחז בו בצווארו והכה אותו בגופו. בסופו של דבר הרחיקו בני משפחת המתלונן את המתלונן מהמקום, והוא אף השליך את האבן מידיו.

כתוצאה ממעשי המתלונן, נגרם לנאשם שבר בכף היד בבסיס מסרק 1 עם אנגולציה של 23 מעלות והיא הושמה בגבס. נוסף על כך נגרמו לו נפיחות בכף יד ימין עם שפשוף על העור וסימני שפשוף במרפק שמאל.

 

החלק השני של כתב האישום מתייחס למעשיו של הנאשם באירוע, ולפיו, "בהמשך למתואר", נטל הנאשם מביתו סכין מטבח, ורץ לכיוון המתלונן שעשה דרכו בכביש סמוך. לאחר שהמתלונן הסתובב לעבר הנאשם, דקר אותו הנאשם באמצעות הסכין פעמיים - דקירה אחת בצד שמאל של בית החזה, ודקירה שנייה בכתפו השמאלית. בין השניים התפתחה קטטה קצרה נוספת, במהלכה נפלו השניים ארצה והופרדו על ידי בני משפחותיהם.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן פצע דקירה בחזה לטרלי שמאלי תחתון ובכתף שמאל, ללא דמם חיצוני פעיל, והוא נזקק להכנסת נקז חזה בבית השחי השמאלי ולמשככי כאבים.

 

3.         בהתאם להסכמת הצדדים, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לעונש, זאת לאחר שנמסר מפי בא כוחו כי הנאשם היה מצוי בהליך טיפולי מזה כ-7 חודשים. בעניינו של הנאשם התקבלו 3 תסקירים, כאשר באחרון שבהם המליץ שירות המבחן להטיל עליו צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות, לצד צו מבחן למשך שנה.

בהמשך הופנה הנאשם, לבקשתו, לממונה על עבודות השירות, ומחוות הדעת שהתקבלה, נמצא כי הוא כשיר לבצע מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

3

ראיות לעונש, טיעוני הצדדים ודברי הנאשם

 

4.         מטעם המאשימה הוגשה תמונת הסכין בה השתמש הנאשם (ת/1).

 

מטעם ההגנה העידו אמו ואחותו של הנאשם.

 

אמושלהנאשם שיתפה שהיא אם חד הורית ל-6 ילדים. עוד סיפרה שעקב בעיות בריאות שונות היא מתקשה להרים דברים בבית וללכת למרחקים, וכי הנאשם הוא היחיד שמסייע לה. נוסף על כך מסייע הנאשם לאמו גם כלכלית. משנשאלה על ידי ב"כ המאשימה מדוע אינה יכולה לקבל עזרה מילדיה האחרים, השיבה שהם נשואים ולא מתגוררים עמה, למעט בתה בת ה-10 (בנקודה זו אציין שמתסקיר שירות המבחן עולה שגילה של אחותו הצעירה של הנאשם הוא 16).

 

אחותו של הנאשם, אורית, סיפרה שאחיה הוא "לא הטיפוס הקלאסי שדוקר", ושהאירוע התרחש זמן קצר לפני שסיים לימודי מקצוע ולפני שנישא. לדבריה, אחיה פעל כפי שפעל מתוך מצוקה וחוסר אונים. עוד סיפרה שאחיה הוא היחיד שמפרנס את אמו ועוזר לה.

 

5.         בטיעוניה לעונש הפנתה ב"כ המאשימה לנסיבות ביצוע העבירה ולערכים החברתיים בהם פגע הנאשם, תוך מתן דגש לעובדה שאך בדרך נס לא הסתיים האירוע בתוצאות קשות יותר. לאחר שהפנתה לפסיקה, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונשי הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר.

לזכות הנאשם ציינה את הודאתו, את עברו הפלילי הנקי ואת לקיחת האחריות. עוד הפנתה לתסקירי שירות המבחן החיוביים בהם פורט ההליך השיקומי שעבר. חרף האמור, ביקשה ב"כ המאשימה שלא לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום, וטענה שאין מקום לפטור את הנאשם קליל מריצוי עונש מאסר. בשים לב לנקודות הזכות העומדות לנאשם, עתרה למקם את עונשו בשליש התחתון של המתחם ולהשית עליו בנוסף מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

 

4

6.         מנגד, טען ב"כ הנאשם שהנאשם עומד בכל הפרמטרים שנקבעו בפסיקה, שבהתקיימם ניתן לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום. אשר לנסיבות ביצוע העבירה הפנה לכך שמדובר ב"קורבן שגם קירבן", תוך שציין את מעלליו של המתלונן לפני האירוע ובמהלכו. לדבריו, לאחר תיקון כתב האישום, חלקו של הנאשם באירוע היה המשך ישיר למעשיו של המתלונן בחלקו הראשון, שלא הסתיים גם כאשר הנאשם עלה לביתו לצורך הבאת הסכין למקום. מבלי להצדיק את מעשי הנאשם, טען שהנאשם סבר שהוא מגן על עצמו, לאחר שהמתלונן שבר לו את היד והמשיך לאיים על בני משפחתו, שעה שהוא עדין אוחז באבן, באופן בו הנאשם דימה שעדין נשקפת סכנה לבני משפחתו. בנסיבות אלו טען לקרבה לסייג של הגנה עצמית והפנה לענישה מקלה שהושתה בנסיבות דומות. עוד טען שבסופו של יום הפציעה שנגרמה למתלונן איננה עמוקה.

לדבריו, חרף הסביבה הקשה בה גדל הנאשם, הוא מעולם לא הסתבך עם החוק, וכי המעצר היה עבורו אירוע טראומטי.

ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונשי הנע בין מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל, ולסטות ממתחם זה משיקולי שיקום, בשים לב להליך הטיפולי בו השתלב הנאשם, עד כדי אימוץ המלצת שירות המבחן במלואה.

 

7.         הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה על מנת לשתף בתובנות שלו מהאירוע ומההליך הטיפולי שעבר. בתוך כך הסביר הנאשם שהבין שתהא הסיבה לכך אשר תהא, אסור לו להחזיר באותו אופן בו פגעו בו. הנאשם סיפר שעבר טיפול בשליטה בכעסים, וכיום עובד כשליח עקב המצב התעסוקתי שנגזר ממגפת הקורונה. הנאשם הביע "חרטה עמוקה" על מעשיו והבטיח לשמור על עצמו טוב יותר מעתה ואילך.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

8.         קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעיקרון המנחה בענישה, היינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה ההולם, בהתאם לעיקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי המוגן ולמידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

5

9.         במקרה שלפניי, פגע הנאשם בערך המוגן שעניינו שמירה על חיי אדם, שלמות גופו ובטחונו האישי. ואולם, על אף ערכים נעלים אלו, דומה שנסיבות מקרה זה שונות מעט מאירועי אלימות "רגילים" המובאים לא אחת לפתחו של בית המשפט. כזכור, המתלונן היה זה שהחל במעשים האלימים, נטל אבן לידו, ובמהלך קטטה שהחלה ביניהם איים על הנאשם שיהרוג אותו. גם כאשר התערבו בני משפחה בניסיון להפריד ביניהם, המשיך המתלונן והכה את הנאשם באמצעות האבן. לאחר שעלה בידי בני משפחת הנאשם להפריד בין הניצים, והנאשם עזב את המקום, המשיך הנאשם לתקוף את בן משפחתו של הנאשם שצילם את האירוע בכך שהתקרב אליו כשהאבן עדין מוחזקת בידו, אחז את בן המשפחה בצווארו והכה אותו בגופו. כתוצאה מהתנהגות המתלונן בתחילת האירוע, נפגע הנאשם וידו נשברה. הנה כי כן, מדובר במתלונן שנקט באלימות ואף יזם אותה. מעשי המתלונן לא פסקו כאשר הנאשם עלה לביתו, והוא המשיך לתקוף את בן משפחתו של הנאשם, תוך שהוא שב ומשתמש בנשק קר בדמות אבן. בנסיבות אלו, ומבלי שהדבר ישתמע כמתן צידוק למעשי הנאשם, לא ניתן לשלול את טענתו לפיה האירוע האלים טרם הסתיים.

 

ומנגד, גם לאחר ההתחשבות בנסיבות המקלות, חשוב להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שמעשיו של הנאשם הינם מעשים חמורים. מוכן אני לקבל את הטענה שהאירוע בכללותו איננו אירוע מתוכנן. ואולם, עליית הנאשם לביתו לאחר שהותקף, ומקץ זמן קצר חזרתו לזירת האירוע כשהוא מצויד בסכין, מלמדים על כוונתו להשתמש בסכין, בפרט כאשר גם על פי דבריו שלו ידע שהאווירה במקום נפיצה.

גם אם בסופו של יום לא נגרמו למתלונן חבלות קשות, הרי שדקירת המתלונן פעם אחת בחזהו ובפעם השנייה בכתפו, תוך שימוש בסכין, יכולות היו לגרום לנזק חמור בהרבה ודומני שאין צורך להכביר על כך מלים.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

 

10. בחינת מדיניות הענישה בתיקים דומים מצביעה על מנעד רחב של עונשים שהוטלו על נאשמים שביצעו מעשים דומים.

 

פסיקה שהוגשה מטעם המאשימה:

 

6

א.        ברע"פ 5655/13 עמרם נ' מדינת ישראל (20.11.2014), אישר בית המשפט העליון עונש מאסר בפועל של 12 חודשים לנאשם שהורשע בעבירה של פציעה כשהעבריין מזויין בנשק קר. באותו מקרה הציע המתלונן לנאשם משקה אלכוהולי ובתגובה חבט הנאשם בראשו באמצעות בקבוק המשקה אשר נשבר כתוצאה מכך, הטיח את הבקבוק השבור בפניו של המתלונן וגרם לו לחתך עמוק של כ-10 ס"מ בפניו, קרוב לאוזנו, אשר הצריך טיפול רפואי בבית חולים. בבית המשפט המחוזי נקבע מתחם עונש הנע בין 9 חודשי מאסר לשנתיים.

            עינינו הרואות שבשונה מהמקרה שלפנינו, באותו אירוע לא קדמה לתקיפה התגרות כלשהי מצד המתלונן.

 

ב.         בע"פ 1472/15 שעשוע נ' מדינת ישראל (17.5.2015), אישר בית המשפט העלין עונש של 10 חודשי מאסר שהושת על נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. באותן נסיבות, במהלך דין ודברים בין הנאשם לבין קטין, גידף הנאשם את הקטין והקטין ירק בפניו. בתגובה סטר הנאשם לקטין, ובהמשך חתך אותו בבטנו באמצעות סכין שחיטה. כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרם למתלונן חתך אורכי בבית החזה התחתון מצד ימין והוא הובהל לבית החולים שם נותר באשפוז במשך יומיים. בבית המשפט המחוזי נקבע מתחם עונשי הנע בין עשרה חודשי מאסר בפועל לשלוש שנות מאסר.

            גם מקרה זה חמור בהרבה מהמקרה שלפנינו, בשים לב ל"קנטור" המינורי מצד הקורבן ולנזק החמור שנגרם לו כתוצאה ממעשי הנאשם.

 

7

ג.         בעפ"ג (מרכז) 11173-04-12 נביאן נ' מדינת ישראל (19.6.12), אושר עונש מאסר של 12 חודשים שהוטל על נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. באותו מקרה הכה הנאשם את חברו מספר פעמים בצווארו בעקבות ויכוח שהתגלע ביניהם. בהמשך שבר החבר בקבוק זכוכית על ראשו של הנאשם, והנאשם הכה אותו באמצעות בקבוק זכוכית בראשו. השניים הובהלו לבית חולים לקבלת טיפול רפואי. שעה שהשניים חזרו מבית החולים בנסיעה משותפת, דקר הנאשם באמצעות חפץ חד את המתלונן בירכו שלוש פעמים, ובעוד המתלונן שרוע על מושב הרכב ומדמם, דקר אותו פעם נוספת בכף רגלו. כתוצאה ממעשי הנאשם נזקק המתלונן לטיפול רפואי ותפרים.

            בשונה מהמקרה שלפנינו, עובדות כתב האישום מלמדות כי אירוע התקיפה המשמעותי יותר היה מנותק בזמן ובמקום מהאירוע הראשון, עובדה המשווה למעשי הנאשם משנה חומרה.

 

ד.         בעפ"ג (מרכז) 941-04-15 נתווט נ' מדינת ישראל (7.6.2015), התקבל ערעור הנאשם על חומרת העונש באופן שעונשו הועמד על 16 חודשי מאסר, לאחר שנקבע מתחם עונשי הנע בין 15 ל- 36 חודשי מאסר. באותו אירוע דקר הנאשם באמצעות סכין את המתלונן שישן במיטתו וגרם לו לפציעות בכתפו השמאלית, בגבו וברגלו אשר הצריכו תפרים.

הנה כי כן, גם מקרה זה אינו עוסק בתקיפה הדדית בין הנאשם לבין המתלונן, או בתקיפה שבוצעה בסמוך לאירוע אלים מקדים מצד המתלונן.

 

ה.        בת"פ (ראשל"צ) 64535-07-19 מדינת ישראל נ' הדד (6.2.2020), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין. באותו מקרה החנה המתלונן את רכבו ואלמוני אמר לו כי כמעט ופגע ברכבו. בהמשך לאמור, איתר הנאשם את המתלונן במסעדה סמוכה למקום, ביקש ממנו שיתלווה אליו, הכה אותו במכת אגרוף בראשו, ובשלב מסוים אף שלף חפץ חד, שטיבו אינו ידוע, ופצע את המתלונן בידו השמאלית. למתלונן נגרם חתך באורך 1-2 ס"מ שהצריך טיפול בדמות הדבקה. בנסיבות אותו מקרה קבעתי מתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. בסופו של יום נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בשים לב להודאתו, גילו הצעיר (22) ועברו הפלילי המינורי.

 

פסיקה שהוגשה מטעם ההגנה:

 

8

ו.         בת"פ (רח') 1229/19 מדינת ישראל נ' סמואל (7.10.2019), הורשע נאשם נעדר עבר פלילי, על יסוד הודאתו, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין, שביטויה במתן מכה באמצעות בקבוק בירה בראשו של המתלונן, לאחר שקיבל מהמתלונן מכת אגרוף. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן פגיעות קשות ביותר בפניו. בשים לב לכך שמדובר היה באירוע של תקיפה הדדית, ולאחר שהודגש כי תגובת הנאשם למעשי המתלונן הייתה לא מידתית ותוצאותיה חמורות, נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ועד מאסר לתקופה של 18 חודשים. בסופו של יום הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית.

בנקודה זו אציין שעיון בפסק הדין שניתן בערעור שהוגש על ידי המדינה (עפ"ג (מרכז) 43534-11-19 מדינת ישראל נ' סמואל (20.10.2019)), מגלה שבערכאת הערעור הגיעו הצדדים להסכמה עונשית לפיה תקופת עבודות השירות תוארך ל - 7 חודשים.

 

ז.         בת"פ (נת') 68058-06-17 מדינת ישראל נ' פלוני (20.6.2018) [לא פורסם], נקבע מתחם עונשי הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות קלות בהרבה מהמקרה שלפנינו, כמו גם בשל העובדה שהנאשם סבל מהפרעה נפשית משמעותית.

גם מהעונש החריג שהוטל על הנאשם בסופו של יום, תוך חריגה מהמתחם שנקבע, לא ניתן ללמוד גזירה שווה לעניינו, בשים לב להליך השיקומי הארוך שעבר הנאשם באותו מקרה.

 

ח.        בת"פ (רח') 25642-09-17 מדינת ישראל נ' אוריון (13.2.2019), הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בעבירות של החזקת סכין, תקיפה הגורמת חבלה ואיומים. בכתב האישום המתוקן מתוארת תקיפה הדדית בין המתלונן ובנו הקטין לבין הנאשם, כאשר בנו של המתלונן הוא שהחל לתקוף ראשון, וכאשר כתוצאה ממעשי המתלונן ובנו, נגרמו לנאשם חבלות חמורות בהרבה מהחבלות שנגרמו למתלונן.

9

לאור נסיבותיו החריגות של המקרה ובשים לב לנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם, הסתיים ההליך בצו מבחן וצו של"צ, תוך הימנעות מהרשעתו.

דומני שאין חולק על כך שהתוצאה העונשית הינה חריגה ומשקפת את נסיבות המקרה הנדון, ומשכך אין ללמוד ממנה גזירה שווה לענייננו.

 

ט.        בת"פ (ק"ג) 7483-07-18 מדינת ישראל נ' פלוני (22.9.2019), מדובר היה באירוע חמור יותר מהמקרה שלפנינו, כאשר בסופו של יום הושת על הנאשם עונש מקל תוך חריגה מהמתחם העונשי מטעמי שיקום. מאחר שבתיק זה הוגש ביום 28.10.19 ערעור (עפ"ג 47828-10-19), שלא הוגש לעיוני על ידי ההגנה, ומאחר שלא עלה בידי לאתרו, לא ניתן ללמוד מגזר הדין דבר לענייננו.

 

י.         בת"פ (אילת) 44441-02-14 מדינת ישראל נ' אברמוביץ' (24.9.2015), הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בעבירה של פציעה. באותו אירוע הגיע המתלונן לשוחח עם מעסיקתו שרצתה לפטרו ועם אדם נוסף, כאשר הנאשם שהה עמם באותה עת. בשלב מסוים התקדם המתלונן במהירות לעבר הנאשם והאדם הנוסף, וניסה להוציא מכיס מכנסיו דבר מה תוך שאמר לנאשם שיחסל אותו. בתגובה, נטל הנאשם מגרפה, הכה באמצעותה את המתלונן פעם אחת בראשו, וכתוצאה מכך גרם למתלונן חתך מרוטש בקרקפת שהצריך תפירה. במקרה זה נקבע מתחם עונשי נמוך הנע בין 3 ל-15 חודשי מאסר, לאחר שנמצא שהנאשם היה קרוב לסייג לאחריות פלילית של הגנה עצמית או למצער "הגנה עצמית מדומה" בשילוב עם טעות במצב דברים. לבסוף נגזר עונשו של הנאשם, תוך סטייה מהמתחם שנקבע מטעמי שיקום, והועמד על מאסר מותנה, צו מבחן, צו של"צ והתחייבות.

בשונה מהמקרה שלפנינו, הרי שבאותו אירוע היה מדובר בתקיפה ספונטנית שבוצעה בקרבה בזמן ובמקום למעשיו של המתלונן, עד כדי הכרה במעשיו ככאלו המצויים בקרבה ממשית לסייג של ההגנה העצמית. דווקא דוגמא זו, שהוצגה מטעם ההגנה, ממחישה בצורה ברורה את המרחק הרב (תרתי משמע) בין מעשי הנאשם לבין טענתו לקרבה לסייג ה"הגנה העצמית".

 

10

11.       לפסיקה שהוגשה מטעם הצדדים ניתן להוסיף אף ת"פ (מח' מרכז) 60475-06-15 מדינת ישראל נ' קניאס (3.11.2016), במסגרתו הורשע הנאשם בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות בהן דקר באמצעות מספריים אדם שבמהלך תגרה גרם לנאשם לשבר זעיר באצבעו וחתך בידו. כתוצאה ממעשי הנאשם אושפז המתלונן במשך 3 ימים לאחר שנוצר אצלו אוויר חופשי בין הריאה לדופן החזה שהצריך הכנסת נקז דחופה וסגירת חתכים באמצעות סיכות. נוכח נסיבות ביצוע העבירה קבעה סגנית הנשיא (כתוארה אז) השופטת ר' לורך מתחם הנע בין 6 ל-30 חודשי מאסר. בשים לב לעברו הפלילי הנקי של הנאשם, הודאתו, תסקיר חיובי והעובדה שהמתלונן לא הועמד לדין, הוטל על הנאשם לרצות 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

12.       בשים לב לכל האמור, מצאתי שהמתחם העונשי שהתבקש על ידי ההגנה, קרי, מתחם שתחתיתו במאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, משקף נכונה את הנסיבות המיוחדות בהן בוצעה העבירה במקרה שלפני, כמו גם את מדיניות הפסיקה. בשים לב לחומרת מעשיו של הנאשם, לנזק שנגרם ולפוטנציאל הנזק, מצאתי לקבוע מתחם עונשי שתחתיתו 7 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ותקרתו 18 חודשי מאסר בפועל.

ויובהר - אין בקביעת מתחם העונש אליו הגעתי כדי להצדיק באופן כלשהו את מעשי הנאשם, ועדין יש לראות בהם משום תגובהלאמידתיתשמוטב היה לנאשם להימנע ממנה. ואולם, מאחר שבמסגרת נסיבות ביצוע העבירה יש לתת משקל, בין היתר, גם לחלקו של המתלונן, לפגיעה שנגרמה לנאשם ולפוטנציאל הפגיעה בקרובי משפחתו של הנאשם, יש לקבוע בעניינו מתחם נמוך מהמתחם העונשי שהיה נקבע בנסיבות "רגילות", לולא היה למתלונן חלק בהסלמת האירוע.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

 

13.       לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס, המשקפת, בין היתר, את לקיחת האחריות על מעשיו. עוד נתתי דעתי לגילו הצעיר (22) ולעברו הפלילי הנקי. מתסקירי שירות המבחן עולה שהנאשם הביע חרטה ובושה על מעשיו.

11

מ-3 תסקירי שירות המבחן עולה שמזה 8 חודשים משולב הנאשם בקבוצה טיפולית בחסות שירות המבחן, משתף פעולה ואף הביע רצון להעמיק בדפוסי התנהגותו. לצד זאת התקבל הרושם שהסכסוך עם שכניו טרם הסתיים, וכי הנאשם מונע מתוך תחושה של חוסר צדק. עוד נמסר שהנאשם מתקדם בקבוצה הטיפולית באופן הדרגתי ומתחיל להסתייע בבחינה עצמית ובבחינת דרכים לשינוי דפוסיו הבעייתיים. הנאשם, מצדו, מסר כי הוא נעזר בכלים שמקבל במסגרת הקבוצה וכי מאז האירוע פועל על פי חוק ונעזר בגורמי האכיפה על מנת לפתור את קשייו עם שכניו בצורה שקולה ונורמטיבית.

עוד עולה מהתסקירים שהנאשם משקיע שעות רבות בעבודתו, מסייע כלכלית לאמו ומנסה לצמצם את חובותיו. בהקשר זה, ועל מנת שיוכל להמשיך ולסייע לאמו במטלות הבית הבסיסיות, ביטא הנאשם חשש מריצוי עונש מאסר או מאסר בעבודות שירות. נוכח חששו זה של הנאשם המליץ, כאמור, שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה שיקומית בדמות צו של"צ וצו מבחן.

מבירור שערך שירות המבחן עם המתלונן עולה שעדין קיים מתח בינו לבין הנאשם, אולם לא מתקיים ביניהם כל קשר.

 

14.       בשים לב לחומרת מעשיו, לנזק שיכול היה להיגרם למתלונן ועל מנת שלא לפגוע ביתר שיקולי הענישה ובאינטרס הציבורי במיגור תופעת האלימות, מצאתי שאין מקום לחרוג במקרה זה מהמתחם העונשי שנקבע ויש להביא לידי ביטוי את נקודות הזכות העומדות לימין הנאשם בגדרי המתחם, באופן שעונשו של הנאשם ימוקם בחלקו התחתון.

במסגרת השיקולים הנוגעים למיקומו של הנאשם בתוך המתחם, נתתי דעתי גם לעונש הקל שהוטל על המתלונן, שכאמור החל באירוע האלים, שכפי שנמסר במהלך הדיון, הסתכם במאסר על תנאי וקנס לאחר שסעיף העבירה בכתב האישום הומר לתקיפה סתם.

לא נעלמו מעיני חששם של הנאשם ושל אמו מהשפעת המאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, על הנאשם ועל אמו. הנאשם הוא הבן התומך באמו מבחינה כלכלית, ואף מסייע לה במטלות הבית השונות. ואולם, לנאשם 5 אחים נוספים, כיום בגילאי 17-36, שיוכלו לסייע לאם במהלך התקופה בה ירצה את עבודות השירות, ומכל מקום חומרת מעשיו מחייבת התחשבות בשיקולי הענישה האחרים והעדפתם על פני טובתו האישית של הנאשם.

 

סוף דבר

 

15.       אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        מאסר למשך 7 חודשים.

12

בהתאם לסעיף 51ב(א) לחוק, אני קובע ש-33 ימים מתוך תקופת המאסר תרוצה בדרך של מאסר בפועל, בניכוי הימים בהם היה הנאשם נתון במעצר (בין התאריכים 6.4.2018 ועד ליום 8.5.2018), והיתרה בדרך של עבודות שירות.

את עבודות השירות ירצה הנאשם בבית הספר לכבאות והצלה בראשון לציון. תחילת מועד ריצוי עבודות השירות ביום 19.8.2020. במועד זה על הנאשם להתייצב לא יאוחר מהשעה 08:00 לצורך קליטה והצבה במשרדי הממונה על עבודות השירות, מפקדת מחוז מרכז (אוטובוסים מתחנה מרכזית רמלה או לוד קו 247).

מובהר לנאשם שככל שלא יעמוד בתנאי המקום או לא ישתף פעולה עם הממונה על עבודות השירות, יכול והדבר יוביל להפסקת עבודות השירות ולריצוי יתרת התקופה בדרך של מאסר בפועל.

למען הסר ספק, הנאשם סיים לרצות את עונש המאסר בפועל, ועתה יהיה עליו לרצות את תקופת המאסר שנותרה בדרך של עבודות שירות, בתנאים שפורטו לעיל.

 

ב.         מאסר למשך 6 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתום תקופה של 3 שנים מהיום על עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ג.         מאסר למשך 3 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתום תקופה של 3 שנים מהיום על עבירת אלימות מסוג עוון.

 

16.       בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ולאחר שלא נמסר שעל המתלונן הוטל לשלם פיצוי לנאשם, מצאתי להימנע מהטלת רכיב עונשי של פיצוי.

 

17.       ניתן צו כללי למוצגים.

 

18.       ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ עד לסיום ריצוי עבודות השירות. הנאשם יפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט עד ליום 15.7.2020 שעה 12:00. לאחר סיום ריצוי עבודות השירות יבוטל הצו שהוצא במסגרת ההליך הנוכחי ודרכונו של הנאשם יושב לידיו ללא צורך בהחלטה נוספת, כפוף לכל מניעה חוקית אחרת.

13

 

19.       המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

 

 

ניתן היום, כ"א תמוז תש"פ, 13 יולי 2020, במעמד הצדדים.