1

רקע

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכך שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס ערך מוסף.

על פי עובדות כתב האישום בו הודה הנאשם, בתקופה שבין חודש פברואר 2011 לפברואר 2015, קשרה קבוצת עבריינים לבצע עבירות מס והלבנת הון, שעיקרן הפצת חשבוניות כוזבות לאחרים. לשם קידום התכנית העבריינית גייסו חברי הקבוצה אנשים שהיו נתונים במצוקה כלכלית, על מנת שירשמו כמנהלים או בעלי מניות של חברות שלא היה לפעילותן כל תוכן כלכלי ("חברות קש").

בסמוך לנובמבר 2013 פנה אחד מחברי הקבוצה לנאשם, והציע לו להרשם כבעלים של חברת קש בעבור שכר חודשי של 6,000 ש"ח שישולם לו במזומן, כאשר כל אשר ידרש ממנו זה לחתום על מסמכים ולהציג עצמו כבעל החברה - והנאשם הסכים להצעה.

בהמשך לכך, ביום 21.11.13 נרשם הנאשם כבעליה של חברת "מרואן בניין ופיתוח" (להלן: החברה) וממועד זה ועד יום 22.10.14 פעל יחד עם חברי הקבוצה העבריינית, על מנת להפיץ 100 חשבוניות כוזבות:

הנאשם התלווה לחלק מחברי הקבוצה לאתרי בניה שונים, נפגש עם קבלנים והציג את עצמו כבעל החברה.

הנאשם מילא פרטים בחלק מהחשבוניות הכוזבות, חתם עליהן ומסר אותן לקבלנים, בידיעה כי מדובר בחשבוניות כוזבות שאינן משקפות עסקאות אמת. בחלק מהמקרים הנאשם קיבל מהקבלנים תשלום בהמחאות.

2

הנאשם ידע כי חברי הקבוצה העבריינית מחזיקים ברשותם פנקסי חשבוניות וחותמת של החברה ומשתמשים בהם לצורך הפצת חשבוניות כוזבות, ולא עשה דבר על מנת למנוע זאת.

סך הכל אפשר הנאשם להפיץ חשבוניות בסכום כולל של מעל 12.8 מיליון ש"ח, אשר סכום המס הכלול בהן היה מעל 1.9 מיליון ש"ח, בידיעה כי הקבלנים משתמשים בהן בכזב לצורך הקטנת חבותם במס ערך מוסף ומס הכנסה וכך מתחמקים מתשלום מס אמת.

הודאת הנאשם באה במסגרתו של הסדר טיעון שהוצג ביום 18.10.21, על פיו הוסכם בין הצדדים, כי המאשימה תעתור לעונש עיקרי של עשרה חודשי מאסר והנאשם יטען כפי הבנתו.

ביום 24.1.22 הציגו הצדדים הסכמה נוספת, לפיה ככל שישלם הנאשם על חשבון המחדלים סכום שלגביו היתה מחלוקת (לשיטת המאשימה, מדובר בסכום של 30,000 ש"ח), יעתרו שני הצדדים במשותף להשית על הנאשם תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת מעשיו של הנאשם, הנובעים מפרק הזמן בו בוצעו העבירות, חבירתם של מספר אנשים יחדיו לביצוען, חלקו של הנאשם, הפגיעה בקופה הציבורית לאור סכומי המס הגבוהים שנכללו בחשבוניות הכוזבות ועוד. לאור אלה ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שבין עשרה חודשי מאסר ל- 30 חודשי מאסר, ולאור ההסדר ואי הסרת המחדל, ביקש להשית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ב"כ הנאשם מנגד, טען כי בנסיבות ביצוע העבירות יש להביא בחשבון כי הנאשם היה כלי בידיהם של המעורבים האחרים, אשר באופן זדוני ניצלו את מצוקתו, חוסר הבנתו ותמימותו והוליכו אותו שולל. לדבריו חתימתו של הנאשם זויפה והרווח הכלכלי שהשיג מהמעשים הוא שולי. עוד טען כי מצבו הרפואי של הנאשם קשה, לרבות מצבו הקוגניטיבי, והציג על כך מסמכים. לאור אלה ביקש להקל עם הנאשם ככל שניתן.

מתחם העונש ההולם

הנאשם שימש "איש קש" של קבוצת עבריינים, נרשם כבעליה של חברה והציג עצמו ככזה בפני אחרים, וכך אפשר לקושרים האחרים להפיץ חשבוניות כוזבות רבות, אשר סכום המס הנובע מהן עומד על מעל 1.9 מיליון ש"ח.

שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשם ושותפיו: ערך השוויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הצבורית. לענין הערכים המוגנים, ר' למשל 3641/06, צ'צ'קס נ' מדינת ישראל.

3

"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור."

מלבד חומרת העבירות ופגיעתן בערכים מוגנים, אלו עבירות אשר הפיתוי לבצען גדול וסיכויי התפיסה נמוכים. לפיכך פסיקה עקבית קובעת, כי בעבירות מסים יש להחמיר עם העבריינים. בפסיקה אף ניתן דגש על הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מסים ולשאת בנטל הכללי ועל הפגיעה החברתית והכלכלית הנגרמות כתוצאה מהן. כן נפסק לא אחת, כי לנסיבותיו האישיות של העבריין יש משקל נמוך. ר' למשל רע"פ 7964/13, יוחנן רבינשטיין נ' מדינת ישראל (פסקה 9):

חומרתן של עבירות המס נעוצה בפגיעתן הקשה בערך השוויון, העומד ביסוד חובת תשלום המס. ההתחמקות הבלתי חוקית מתשלום מס אמת, מגדילה את עול המס המוטל על אזרחי המדינה, והיא פוגעת בקופה הציבורית. אין צריך לומר, כי באותה שעה, המתחמק ממס נהנה משירותיה של המדינה, הממומנים מכיסיהם של אזרחים שומרי חוק. חומרה זו היא שהביאה למדיניות ענישה מחמירה הנלווית לעבירות המס, ובמסגרתה יש לבכר את האינטרס הציבורי על פני שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של המבקש ולקשייו הכלכליים. ככלל, הרשעה בעבירות מס תגרור אחריה הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לצד הטלתו של קנס כספי, אשר נועד לפגוע בכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירות.

ר' גם רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013)[פורסם בנבו] :

"בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה- בקופה הציבורית, והעקיפה- בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס [...] לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה, לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן הבכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם [...]. עוד נקבע, כי בגין עבירות אלו, אין להסתפק, ככלל, בהשתת עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שירות, אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפועל, המלווה בקנס כספי".

4

אמנם הנאשם לא היה היוזם ולא המבצע העיקרי, אך הוא מילא תפקיד משמעותי בשרשרת הפצת החשבוניות, שהרי בלעדי "איש קש" שיעמוד בחזית, העבריינים המרכזיים יחששו לפעול, פן יחשפו, יועמדו לדין וישלמו את מחיר מעשיהם. גם אם חומרת מעשיו של הנאשם נופלת מזו של המבצעים העיקריים, אין לראותו כנספח שולי. בוודאי שאין לראותו כמי שפעל בתמימות מבלי שהבין את משמעות מעשיו, כפי שטען בא כוחו. כתב האישום הוא שתוחם את המסגרת העובדתית, ועולה ממנו כי הנאשם מילא ביודעין תפקיד פעיל בהפצת החשבוניות הכוזבות וקיבל שכר בעבור מעשיו. ר' למשל רע"פ 4791/08, נפתלי כהן נ' מדינת ישראל:

אף אם נקבל את טענת המבקש כי היה איש קש עבור אותו רבי אשר ניהל בפועל את החברה, אין זה ברור כלל וכלל כי יש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו. אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ"איש קש", היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תפנה האצבע המאשימה מה לו כי ילין על ש"תוכניתו" התגשמה"

וכן ר' עפ"ג (ת"א) 51807-12-15 יוסי לטין.

בקביעת מתחם העונש אביא בחשבון את היקפן של העבירות, משך הזמן בו פעל הנאשם עם שותפיו, התחכום שבעבירות וחלקו היחסי של הנאשם בביצוען, ובכלל זה העובדה שהרווח הכספי אותו הפיק היה סכום חודשי קבוע, הרחוק מסכומי המס שנכללו בחשבוניות הכוזבות שהופצו..

לאור אלה, מתחם העונש ההולם את העבירות הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין שמונה חודשים ועד שנתיים וכן קנס כספי.

נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה

הנאשם יליד 1959, ללא הרשעות קודמות.

מטיעוני הסניגור ותיעוד רפואי שהוגש עולה, כי הנאשם סובל מבעיות קוגניטיביות וגופניות שונות, אשר לא ארחיב לגביהן על מנת שלא לפגוע בפרטיותו, ואף הוכר על ידי המוסד לבטוח לאומי כסובל מנכות בשיעור של 49%.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס לו, אשר היה בה כדי לחסוך זמן שיפוטי ולבטא את מודעותו לפסול שבמעשים. כמו כן הבאתי בחשבון את מצבו הרפואי המורכב.

לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שלא שילם דבר על חשבון המחדלים ולא מילא את החסר שבקופה הציבורית.

5

לאור אלה, ראיתי להשית על הנאשם עונש בצידו הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו, בו יישא במאסר ממש. אני ער לכך שהמאשימה היתה נכונה להסדר של תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, אך הסדר זה הותנה בתשלום סכום משמעותי, והנאשם לא עמד בו.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים

א.        תשעה חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב למאסר ביום 24.7.22. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו הודעה מתואמת בענין זה תוך עשרה ימים.

ב.         ארבעה חודשי מאסר, בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה, או כל עבירה אחרת שיש בה יסוד של מרמה.

ג.         קנס בסך 10,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הקנס יחולק לעשרה תשלומים. תשלום ראשון עד ליום 1.1.23 והיתר עד הראשון בחודשים שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר: פקס 08-9193314, דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, טלפון : 074-7831077 או 074-7831078.

ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בנוכחות הצדדים.