ת"פ 20714/12/20 – מדינת ישראל ע"י ואח'… נגד גאד אללה גאד אללה,אחמד הודהד,נורסין קבלני בניה ואינסטלציה בע"מ,מצפן (1993) ניהו ואח'…
ת"פ 20714-12-20 מדינת ישראל נ' גאד אלה ואח'
|
|
1
כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ
|
||
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י עו"ד עמוס הכהן |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.גאד אללה גאד אללה 2.אחמד הודהד 3.נורסין קבלני בניה ואינסטלציה בע"מ 4.מצפן (1993) ניהול והשקעות בע"מ 5.ג.א.ד. עבודות כלליות וגמר (ב.נ.י.א) בע"מ 6.אל.די.אל. מסחר בע"מ עניינם של מס' 1, 3, 4 ו- 5 מתנהל בהליך אחר. מס' 2 ו- 6 ע"י עוה"ד רונן מנשה וקובי רון |
|
|
|
הנאשמים |
גזר דין - נאשמים מס' 2 ו- 6 |
רקע
נאשמת מס' 6 (להלן: חברת אל די אל) נרשמה כעוסק בשנת 2015, ונאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) היה מנהלה הפעיל ובעל המניות בה משנת 2017.
כמו כן הנאשם היה מנהלה של חברת דרכים שלישיות בע"מ (להלן: חברת דרכים) החל משנת 2014.
על פי עובדות האישום הרביעי, בחודשים מרץ-אפריל בשנת 2017, ניכה הנאשם תשומות מס של חברת אל די אל, בסכום כולל של 264,000 ש"ח, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות של שתי חברות אחרות, אשר לא ביצע עימן כל עסקה, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס.
בשל כך הורשעו הנאשם והחברה בעבירות של ניכוי תשומות ללא מסמך כדין.
על פי עובדות האישום התשיעי, בחודשים מרץ-אפריל 2017, הוציא הנאשם יחד עם אחר חשבוניות מס של חברת אל די אל לחברה אחרת, עימה לא ביצעו כל עסקה, על מנת לאפשר לאותה חברה להתחמק מתשלום מס. החשבוניות היו בסכום כולל של מעל 1.2 מיליון ש"ח וסכום המס הגלום בהן הוא כ- 180,000 ש"ח. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של ביצוע פעולה במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס.
2
על פי עובדות האישום האחד עשר, בתקופה שבין החודשים אוגוסט 2015 למרץ 2016 הוציא הנאשם יחד עם אחר 15 חשבוניות מס של חברת דרכים שלישיות לחברה אחרת, עימה לא ביצע כל עסקה. המעורב הנוסף ביצע עם החברה האחרת עסקאות וסיפק לה את החשבוניות אותן קיבל מהנאשם, על מנת להתחמק מתשלום מס. החשבוניות היו בסכום כולל של מעל 1.8 מיליון ש"ח וסכום המס הגלום בהן הוא כ- 315,000 ש"ח. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של ביצוע פעולה במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס.
להשלמת התמונה אוסיף, כי נגד המעורב הנוסף באישומים התשיעי והאחד עשר הוגש כתב אישום בהליך נפרד, והוא הודה והורשע אך דינו טרם נגזר.
עניינם של נאשם מס' 1 והחברות שבשליטתו, אשר אינם קשורים לעבירות בהן הורשע הנאשם, ממשיך להתברר לפני מותב אחר בהליך נפרד).
הודאת הנאשם באה במסגרתו של הסדר טיעון, על פי הוסכם בין הצדדים כי כתב האישום יתוקן והנאשם יודה ויורשע. לעניין העונש הוסכם, כי ככל שהנאשם ישלם סכום של 75,000 ש"ח, המאשימה תעתור להשית עליו עונש עיקרי של שנה מאסר בפועל וכן מאסר מותנה וקנס, וככל שלא ישלם את הסכום האמור, המאשימה תטען כפי הבנתה. אין מחלוקת כי הנאשם אכן שילם את הסכום המסוכם קודם לטיעונים לעונש.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה טען כי מאחר והנאשם שילם את הסכום שהוסכם במסגרת ההסדר הטיעון, המאשימה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר וקנס לשיקול דעת בית המשפט. ביחס לנאשמת מס' 6 ביקש להטיל התחייבות. בטיעונו הדגיש, כי המאשימה הביאה בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם בעת שהגיעה עמו להסדר.
ב"כ הנאשם טען כי חלקו של הנאשם בכתב האישום הוא מצומצם ותיאר בהקשר זה את חלקם של מעורבים נוספים. לשיטתו, מתחם העונש ההולם הוא בין ששה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. ב"כ הנאשם תיאר את נסיבות חייו ובכלל זה כי אין לחובתו הרשעות קודמות. עוד הוסיף כי הנאשם חסך זמן שיפוטי, קיבל אחריות על מעשיו ומשתף פעולה עם הרשויות והפנה לחלוף הזמן מאז המעשים, ולכך שנגד מעורבים אחרים לא הוגש כתב אישום או שהוגש וטרם הסתיים. לאור אלה, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות. ביחס לגובה הקנס ביקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.
הנאשם ביקש שייגזר עליו עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות מאחר ומאסר ממש יפגע בו ובמשפחתו.
מתחם העונש ההולם
3
על פי האישום הרביעי, הנאשם ניכה, "יחד עם אחרים", תשומות מס בסכום כולל של 264,00 ש"ח באמצעות חשבוניות כוזבות. על פי האישום התשיעי, הנאשם סיפק לחברה אחרת חשבוניות כוזבות אשר סכום המס הגלום בהן היה כ- 180,000 ש"ח, על מנת לאפשר לאותה חברה להתחמק מתשלום מס. על פי האישום האחד עשר, הנאשם אפשר לאדם אחר לספק חשבוניות כוזבות בסכום כולל של כ- 315,000 ש"ח. סך הכל הנאשם התחמק מתשלום מסים בעצמו ואפשר לאחרים להתחמק מתשלום מסים, בסכום כולל של מעל 750,000 ש"ח.
שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשם ושותפיו, ערך השוויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הצבורית.
לענין הערכים המוגנים, ר' למשל 3641/06, צ'צ'קס נ' מדינת ישראל.
"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור."
מלבד חומרת העבירות ופגיעתן בערכים מוגנים, אלו עבירות אשר הפיתוי לבצען גדול וסיכויי התפיסה נמוכים. לפיכך פסיקה עקבית קובעת, כי בעבירות מסים יש להחמיר עם העבריינים. בפסיקה אף ניתן דגש על הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מסים ולשאת בנטל הכללי ועל הפגיעה החברתית והכלכלית הנגרמות כתוצאה מהן. כן נפסק לא אחת, כי לנסיבותיו האישיות של העבריין יש משקל נמוך. ר' למשל רע"פ 7964/13, יוחנן רבינשטיין נ' מדינת ישראל (פסקה 9):
חומרתן של עבירות המס נעוצה בפגיעתן הקשה בערך השוויון, העומד ביסוד חובת תשלום המס. ההתחמקות הבלתי חוקית מתשלום מס אמת, מגדילה את עול המס המוטל על אזרחי המדינה, והיא פוגעת בקופה הציבורית. אין צריך לומר, כי באותה שעה, המתחמק ממס נהנה משירותיה של המדינה, הממומנים מכיסיהם של אזרחים שומרי חוק. חומרה זו היא שהביאה למדיניות ענישה מחמירה הנלווית לעבירות המס, ובמסגרתה יש לבכר את האינטרס הציבורי על פני שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של המבקש ולקשייו הכלכליים. ככלל, הרשעה בעבירות מס תגרור אחריה הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לצד הטלתו של קנס כספי, אשר נועד לפגוע בכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירות.
ר' גם רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013)[פורסם בנבו] :
4
"בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה- בקופה הציבורית, והעקיפה- בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס [...]לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה, לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן הבכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם [...]. עוד נקבע, כי בגין עבירות אלו, אין להסתפק, ככלל, בהשתת עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שירות, אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפועל, המלווה בקנס כספי".
אמנם מכתב האישום עולה כי יחד עם הנאשם פעלו אחרים, אך לצד זאת עולה ממנו כי הוא מילא תפקיד משמעותי בשרשרת השימוש בחשבוניות כוזבות והפצתן. כתב האישום הוא שתוחם את המסגרת העובדתית, ועולה ממנו כי הנאשם היה בעליהן של שתי החברות הנזכרות באישום ומנהלן. וגם אם אניח לטובתו שהיו אחרים שעמדו בצללים בעוד הוא נותר בחזית, אין הדבר מהווה נקודת זכות רבת משקל. ר' למשל רע"פ 4791/08, נפתלי כהן נ' מדינת ישראל:
אף אם נקבל את טענת המבקש כי היה איש קש עבור אותו רבי אשר ניהל בפועל את החברה, אין זה ברור כלל וכלל כי יש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו. אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ"איש קש", היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תפנה האצבע המאשימה מה לו כי ילין על ש"תוכניתו" התגשמה"
וכן ר' עפ"ג (ת"א) 51807-12-15 יוסי לטין.
עוד אציין, כי לא ראיתי משמעות רבה לכך שהתיק נגד חברה אשר הנאשם הורשע בכך שסיפק לה חשבוניות כוזבות הסתיים בכופר. אין לפני נתונים ביחס למצב הראייתי שהיה ביחס לאותה חברה, ואין לפני בסיס להניח שהמאשימה פעלה באופן לא ענייני או בררני.
בקביעת מתחם העונש אביא בחשבון את היקפן הכספי של העבירות, משך הזמן בו פעל הנאשם עם שותפיו, התחכום שבעבירות וחלקו היחסי של הנאשם בביצוען. לאור אלה, מתחם העונש ההולם את העבירות הוא מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח, לתקופה שבין תשעה חודשים ועד שנתיים וכן קנס כספי.
נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה
הנאשם יליד 1991, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים והוא ואשתו מצפים לילד רביעי. אין לחובתו הרשעות קודמות.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם גדל ברקע נורמטיבי. עוד עולה, כי הנאשם קיבל אחריות למעשיו והסבירם במצוקה כספית בה היה נתון לצד מודעות חלקית להיקף העבירות שלביצוען נקלע. להערכת שירות המבחן הנאשם מודע לפסול שבמעשיו ולכך שעליו לשאת בעונש בשל כך, ועל כן שילם סכום משמעותי.
5
המלצת שירות המבחן היא להשית על הנאשם עונש מאסר בו יישא בעבודות שירות.
דיון והכרעה
מרבית שיקולי הענישה פועלים לזכות הנאשם: מדובר באדם שאין לחובתו מעורבות קודמת בפלילים, אשר קיבל אחריות למעשיו, מודע לפסול שבהם ואף שילם סכום משמעותי כחלק מהסדר הטיעון.
לצד זאת אציין, כי הסכום אותו שילם הנאשם הוא כ- 10% מסכומי המס שהנאשם והמעורבים האחרים השתמטו מתשלומם. אמנם ניתן להניח שהנאשם לא שלשל לכיסו את מלוא הסכום, אך הקופה הציבורית נותרה חסרה סכום משמעותי ביותר.
לאור אלה, ראיתי להשית על הנאשם עונש בצידו הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו, בו יישא במאסר ממש. נתתי דעתי לעתירת הסניגור להמנע מהשתת מאסר ממש, אך עונש זה חורג מהמתמחם ולא ראיתי לכך הצדקה בנסיבות המקרה שלפני.
לפיכך גוזר על נאשם מס' 2 את העונשים הבאים
א. אחד עשר חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב למאסר ביום 11.9.22 מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו הודעה מתואמת בענין זה.
ב. ארבעה חודשי מאסר, בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה, או כל עבירה אחרת שיש בה יסוד של מרמה.
ג. קנס בסך 15,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הקנס יחולק לעשרה תשלומים. תשלום ראשון עד ליום 1.9.23 והיתר עד הראשון בחודשים שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.
כמו כן מטיל על נאשמת מס' 6, חברת אל די אל, התחייבות בסך 2,000 ש"ח שלא לעבור כל עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה תוך שלוש שנים מהיום. נאשם מס' 2 יחתום על ההתחייבות עד יום 1.8.22.
הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר: פקס 08-9193314, דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, טלפון : 074-7831077 או 074-7831078.
ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב ביום 11.9.22 עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
6
ניתן היום, י"ח תמוז תשפ"ב, 17 יולי 2022, בנוכחות הצדדים.
