ת"פ 2068/06/19 – מחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש נגד ליאור חתם
בית משפט השלום בחיפה |
|
|
|
ת"פ 2068-06-19 מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' חתם |
1
בפני |
כבוד השופט שלמה בנג'ו
|
|
המאשימה |
מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש על ידי עו"ד הגב' בתיה קוליץ
|
|
נגד
|
||
הנאשם |
ליאור חתם על ידי עוה"ד סמי איליה, ו/או ליאור בנימין
|
|
החלטה בעניין הבקשה לאיסור פרסום וקיום דיונים בדלתיים סגורות |
בהמשך לדיון שהתקיים היום.
לפי הנטען בבקשה, על אף שפומביות הדיון היא עיקרון יסוד, בעלת מעמד חוקתי- אל חוקי, מתבקש בית המשפט להורות על איסור פרסום וקיום הדיונים בדלתיים סגורות.
נטען כי פרסום שמו של הנאשם, בשלב זה, בו עומדת לו חזקת החפות, יכתים את שמו ויתייג אותו כעבריין לעולמים, עוד בטרם מתן הכרעת הדין.
עוד נטען, כי ישנה התעניינות תקשורתית רחבת היקף, בכל אמצעי התקשורת, עוד בטרם הגשת כתב האישום, הן בהליכי החקירה והן בהליכי השימוע, והדבר הסב לנאשם נזק כבד עד כה.
כן נטען, כי קיים סיכון ממשי לשיבוש הליכי משפט, ופגיעה מוחשית בהליך הגנתו של הנאשם, דבר אשר עלול לגרום לזליגת חומרים למתלוננים, אשר עלולים לתאם גרסאות, שעה שהתקשורת עוקבת אחר ניהול הדיונים באופן צמוד ומתמשך, בשל ההד התקשורתי, בנסיבות התהוותו של אירוע זה.
נטען כי בנסיבות אלה, מתקיימת
העילה הקבועה בסעיף
2
בנוסף, נטען כי בשל העובדה כי מדובר בנאשם מהעיר חיפה, בה מתגוררים כל יתר המעורבים בתיק, עלולות להיות לפרסום, השלכות הרות אסון עבורו, ובעיקר עבור בני משפחתו, לרבות ילדיו הקטינים, הלומדים במסגרות חינוכיות שונות.
ב"כ המאשימה מתנגדת לסגירת הדלתיים.
לאחר שבחנתי את טענות הסניגור, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל לקבל את הבקשה.
כפי שצוין בדיון עצמו, על ידי
בית המשפט, וגם על ידי הסניגור, פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במשטרנו, בעלת מעמד
חוקתי, וככלל, כל הדיונים בבתי המשפט אמורים להיערך בפומביות, אלא אם אסר המחוקק
בהוראת חוק על פרסומם (כמו בית משפט לענייני משפחה; בית משפט לנוער; עבירות מין)
או מתקיימים החריגים לכך הקבועים ב
בנדוננו, עם כל ההבנה לטענות שובות הלב של הסניגור המלומד, לא מתקיימת אף עילה מהעילות הקבועות בחוק, לאיסור הפרסום וסגירת הדלתיים.
אין חולק כי לנאשם יש זכות לשמור על שמו הטוב ועל פרטיותו, אך המחוקק קבע את המסגרת הנורמטיבית והעילות בדין, לסגירת הדלתיים, ורק בהן, רשאי בית המשפט להורות על איסור הפרסום. הוראות אלה מאזנות בין זכות הציבור לדעת, לבין זכותו של הנאשם לפרטיות ולהגנה על שמו הטוב.
לא שוכנעתי, ואף לא הובאה
בפני כל ראיה של ממש, כי במקרה דנן, קיים חשש כלשהו, כי עד ימנע ממתן עדות חופשית
נוכח פומביות הדיון, ועל כן לא מתקיימת העילה הקבועה בסעיף
אשר לחשיפה הציבורית, עקב פתיחת הדלתיים, מסתבר, כי העניין הנדון, זכה לסיקור תקשורתי, כך גם לפי גרסת הסניגור עצמו (ראו סעיף ה' לבקשה), כך שהעניין עצמו זכה לפרסום ולהד תקשורתי, עוד טרם הגשת כתב האישום, וטרם המשפט. מכאן שאין בקיומו של המשפט משום חשיפה ראשונה של הנאשם בהיבט התקשורתי מלבד היות המשפט שלב נוסף בתהליך המשפטי.
בנסיבות מצטברות אלה, ומשלא
מתקיימת עילה בהתאם ל
3
הדיונים יתקיימו בדלתיים פתוחות.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ט, 18 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
