1

כללי

1.      התביעה מייחסת לנאשמים שתי עבירות: פציעה כשעבריין מזויין, עבירה לפי סעיף 335 (א) (1) לחוק העונשים תשל"ז- 1977 (להלן "החוק"), ופציעה על ידי שניים או יותר, עבירה לפי סעיף 335 (א) (2) לחוק.

2

2.      התביעה טוענת כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום התגורר י א (להלן המתלונן) ברחוב תל גיבורים בתל אביב באותו מתחם מגורים בבעלות המתלונן. בקרוואן התגוררו הנאשמים וכן אחיו הקטין של נאשם 1. הנאשמת הייתה בת זוגו של נאשם 1.

3.      ביום 08.10.16 בשעות הלילה פרץ ויכוח בין המתלונן לנאשמים ולקטין על רקע תשלום שכר הדירה. בשלב זה החל נאשם 1 לקלל את המתלונן. הנאשמת יצאה מהקרוואן והחלה אף היא לקלל את המתלונן ואמרה לו שלא תפנה את הקרוואן.

4.      המאשימה טוענת כי בשלב זה השלושה תקפו את המתלונן, הקטין פצע אותו בראשו בעזרת חפץ חד, הנאשם פצע אותו בידו ובגבו באמצעות חפץ חד ואילו הנאשמת אחזה בו והיכתה בו באמצעות שרשרת ברזל אותה אחזה בידה.

5.      המתלונן נמלט כשהוא זועק לעזרה וזב דם. המתלונן פונה לבית החולים שם הובחן חתך עמוק באורך 6 סנטימטרים בקרקפת, חתך עמוק באמת ימין, המתלונן נזקק לתפרים.

6.      הנאשמים כפרו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. נאשם 1 טען כי בערב שקדם לתקרית המתלונן החל לאיים עליו בכך שיפנה אותו בפיצוצים מהבית, והנאשם המשיך בדרכו לכיוון ביתו כשבעל הבית עומד מאחוריו. בשלב זה בת זוגו יצאה לקראתו והניחה את ידה על גופו ולפתע הנאשם קיבל מהלומה חזקה משרשרת ברזל בחלקו האחורי של צווארו. הנאשם טען כי לא תקף את המתלונן, לגירסתו, הוא שכב על הרצפה ושכנו שאול החל לתקוף אותו עם סכין באופן ברוטאלי. אחיו ובת זוגו שהיו במקום החלו להפריד. בשלב זה בת זוגו הזעיקה את המשטרה. נאשם זה הוסיף לכפירתו כי המתלונן איים עליו מספר פעמים ואמר לו "אם תעשה פאדיחה אני אתן לך אחת ואזרוק אותך לבית עלמין מוסלמי".

7.      בהתייחסותה לכתב האישום טענה נאשמת 2 באמצעות בא כוחה כי אכן היה ויכוח עם המתלונן שהתייחס לתיקונים שלא בוצעו במושכר. נאשמת 2 אישרה כי המתלונן דרש לפנות את המושכר והיא מסרה לו שהשכירות מסתיימת ב-17 לחודש. לגבי התקיפה מסרה הנאשמת כי המתלונן תקף אותה והיא נאלצה להגן על עצמה. הנאשמת טענה כי המתלונן עזב את המקום לא בגלל פציעתו אלא בגלל שהזמינה משטרה.

נקודות המחלוקת:

8.      קיימת מחלוקת לגבי זהותו של מי שהביא את שרשרת הברזל לזירה. הנאשמים טוענים כי המתלונן הגיע לזירה כשהוא אוחז בשרשרת מאחורי גבו. המתלונן ועד התביעה טוענים כי הנאשמת אחזה בשרשרת ותקפה אותם.

9.      קיימת מחלוקת לגבי האופן שבו נחבל נאשם 1 וכן האופן בו נגרמה פציעתו של המתלונן.

10.  קיימת מחלוקת לגבי חלקו של עד התביעה, שאול, באירוע האלים שהתרחש באותו הערב.

3

11.  להשלמת התמונה אציין כי איש מהעדים לא מסר גירסת אמת מלאה וניסה להסתיר חלק מן העובדות. רק לשם דוגמא ניתן להצביע על נסיונו של המתלונן להרחיק עצמו מהעד שאול ונסיונו של שאול לצמצם את קשריו עם המתלונן.

12.  גם הנאשמים מסרו גירסא שהיא רחוקה מין האמת, טענותיהם לגבי נסיבות פציעתו של של המתלונן אינן טענות אמת.

13.  מצב הדברים שציינתי לעיל חייב אותי לברר אלו חלקים בכל גירסא קרובה לאמת וכן לקבוע האם יש באותם חלקים כדי לבסס הרשעה בפלילים.

עובדות מוסכמות:

14.  במוצאי שבת ה-8.10.16 הייתה תקרית אלימה בין המתלונן, הנאשמים ואחיו הקטין של נאשם 1. הרקע לתקרית היה דרישתו של המתלונן שהנאשמים יפנו את הקרוואן שהשכיר להם.

15.  בתום התקרית המתלונן נחבל חבלות ממשיות כמפורט בכתב האישום, ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים(ראה ת/8 ו-ת/9)

16.  נאשם 1 נפגע גם הוא בתקרית: נגרם לו חתך באיזור הפנים, חתכים באיזור כף ידו השמאלי, סימני אדמומיות ופיחות בעורף ובצוואר (ת/11).

17.  השרשרת שנתפסה בידי נאשמת 2 שטענה שהצליחה להוציאה מידי המתלונן וצולמה ע"י רס"ר עורקבי שגיא (ת/11).

18.  המשטרה לא הצליחה לתפוס סרטי אבטחה שתיעדו את האירוע.

מהלך הדיון:

19.  מהעדויות שנשמעו בפני וכן מין החומר שהוגש לעיוני, עולה כי המתח בין הצדדים החל להיווצר ביום שישי שקדם לתקרית. היה ויכוח בין המתלונן לנאשמים לעניין פינוי המושכר, במהלך הויכוח היה שימוש בדברים בוטים ואף באיומים ע"י שני הצדדים.

20.  העד שאול עזריאל הציע לנאשמים להתנצל בפני המתלונן והם דחו את הצעתו בתוקף.

21.  לעניין תחילת התקרית במוצאי שבת, נמסרו גרסאות שונות, לאחר שבחנתי את מגוון הגרסאות שנמסרו לעניין זה, הגעתי לכדי מסקנה כי הגרסא שנמסרה ע"י נאשמת 2 בהודעתה באזהרה ביום 09.10.16 (ת/1) היא הגרסא הנכונה.
"..במוצאי שבת הבן זוג שלי ואח שלו הלכו לקנות סיגריו, י התקשר לטלפון של שלומי, אמר שהוא רוצה לדבר, אמרנו לו בסדר, מיכאל חזר ויצאנו החוצה, י היה עם הידיים אחוריי הגב..."

22.  נאשמת 2 ציינה כי סירבו לדרישתו של המתלונן שיפנו את המושכר. בתגובה לכך המתלונן הוציא שרשרת שהחזיק מאחורי גבו וניסה להכות אותה. נאשם 1 נכנס ביניהם וספג את עיקר המכה.

4

23.  גם בנקודה זו, גרסת נאשמת 2 עדיפה בעיני על פני גירסאות אחרות שנשמעו. המתלונן תחילה הכחיש מכל וכל שראה שרשרת, בהמשך אישר כי היה חפץ שלא ידע להגדיר את טבעו. המתלונן מסר דברים סותרים הן בהודעותיו במשטרה והן בעדותו בפני ורוב דבריו אינם ראויים לאמון.

24.  גם דברי נאשם 1 לעניין מכת השרשרת אינם מדויקים. לנאשמת 2 לא הייתה כל סיבה לשקר בעניין זה, היא הדגישה את התערבותו האמיצה של בן זוגה כדי להגן עליה וכאמור גרסא זו היא לטעמי גרסת אמת.

25.  העד שאול עזריאל ניסה להסתיר את היחסים הידידותיים בינו לבין המתלונן. למעט נקודה זו, התרשמתי כי עד זה מסר גרסא אמינה. העד שהה מחוץ לביתו בשעת האירועים, הגיע לזירה כששמע צעקות וראה את המתלונן זב דם בורח מהמקום. הוא קיבל מכה מהשרשרת שהייתה בידה של נאשמת 2 ונמלט מהמקום כשנאשם 1 רץ אחריו.
אני מאמין לעד כי לא הגיע לזירה עם המתלונן וכי לא החזיק בידו סכין.
יודגש כי בסופו של דבר חוץ מנאשם 1 איש לא ראה סכין בידי העד.

26.  לאחר מכת השרשרת נאשם 1 ואחיו נסוגו לקרוואן, נטלו סכינים יפניים ותקפו את המתלונן. המתלונן שנדקר בראשו ובגו לא הצליח למנוע מהנאשמת 2 להוציא מידו את השרשרת.

27.  הסניגורים טענו כי היה מקום לעשות מאמץ ולפתוס סרטי אבטחה מביתו של שרון הקרוב לזירת האירוע.
שרון טען כי המצלמה שבביתו איננה מחוברת למחשב. שוטר שבדק את המצלמה מצא כי אכן אינה מחוברת. יודגש כי גם השרשרת נבדקה ולא נמצאו טביעות אצבע עליה.

28.  אין ספק שהתנהגותו של המתלונן שהגיב בתקיפה בנשק קר על סירוב הנאשמים לפנות את המושכר היא חמורה ביותר.

29.  אין בהתנהגותו הפסולה של המתלונן כדי להצדיק את התקיפה נגדו שבוצעה מאוחר יותר ע"י נאשם 1.
נאשם 1 ואחיו היו צריכים להתקשר למשטרה כשנסוגו לקרוואן ולא להצטייד בסכינים כדי לתקוף את המתלונן, מעשיהם אינם בגדר הגנה עצמית.
נוכח האמור לעיל הגעתי למסקנה כי התביעה הוכיחה את המעשים המיוחסים לנאשם 1.

30.  הנאשמת נטלה חלק בתקיפה כשהשתלטה על המתלונן והוציאה מידיו את השרשרת ונופפה לעברו באמצעות השרשרת.
נוכח חלקה הפעיל בתקיפה מורשעת גם הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ח, 10 יולי 2018, במעמד הצדדים