1

 

 

1.         הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן (א/2) במסגרת של הסדר טיעון, בביצוע העבירות, כדלקמן: באישום הראשון- מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז -1977; באישום השני- עבירה של הסתה לטרור, עבירה לפי סעיף 24(ב)(1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו- 2016 (להלן: החוק) ועבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירה לפי סעיף 24 (א)(1) לחוק (ארבע עבירות). במסגרת הסדר הטיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש (א/1) סוכם בין הצדדים כי ההגנה תוכל לטעון במסגרת הטיעונים לעונש על בסיס גרסת הנאשם בחקירה, את הטענות הבאות, וכי המאשימה לא תביא ראיות לסתור טענות אלה:

 

א.    הנאשם יצר את הקשר עם "אסד" כי רצה להמשיך ולקבל פרסומים חדשותיים מהקבוצה, על מנת לפרסם בדף הפייסבוק שלו לפני אחרים. ההגנה מבהירה כי בטענה זו אין כדי לבסס הסבר סביר לנאשם למגע עם "אסד" ו/או לבסס קיומו של סעיף 114(ד) לחוק העונשין, השולל את קיומה של העבירה של מגע עם סוכן חוץ.

 

ב.      הערצתו של הנאשם לנסראללה נבעה מהיותו מנהיג כריזמטי, ותמיכתו בארגון הטרטר נבעה, בין היתר, מלחימתו נגד דאע"ש וג'בהאת אל נוסרה. ההגנה מבהירה כי בטענה זו אין כדי לשלול את יסודות העבירות שיוחסו לנאשם באישום השני לכתב האישום המתוקן בשנית, קרי- פרסום פרסומים המגלים הזדהות עם ארגון הטרור "חזבאללה", לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה ואהדה, הצגה או פרסום של סמל, בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור, ופרסום קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור.

 

כתב האישום המתוקן

 

2.         האישום הראשון:

2

ארגון החיזבאללה הינו ארגון טרור בהתאם להכרזת הממשלה מיום 22/6/89. מתאריך 1/11/16 מוכרז החיזבאללה כארגון טרור גם מכוח חוק המאבק בטרור. חסן נסראללה הוא איש דת שיעי, העומד בראש החיזבאללה כמזכ"ל הארגון. "אלמנאר", היא רשת תקשורת המשויכת לחיזבאללה, והוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת ביום 10/1/08, בהתאם להכרזת שר הביטחון, ואף מוכרזת מיום 1/11/16 כארגון טרור מכוח החוק. החל מחודש מאי 2018 או במועד סמוך לכך היה הנאשם חבר בקבוצת הוואטצאפ "שבכת אלע'אלבון" (רשת המנצחים) (להלן: הקבוצה). בקבוצה היו חברים 51 אנשים ממדינות שונות, והיא נוהלה על יד אדם שכינה עצמו "אסד". במסגרת הקבוצה פורסמו תכנים בשבח ארגון חיזבאללה, חלקם מטעם רשת אלמנאר, הן על ידי חברי הקבוצה והן על ידי אסד.

 

            במהלך התקופה, החזיק הנאשם שני חשבונות ברשת החברתית פייסבוק תחת השם חסן חסין מצרי ותחת השם Ali Sarchaan (להלן יחד: חשבונות הפייסבוק). עוד במהלך התקופה, צרך הנאשם תכנים של אלמנאר שפורסמו בקבוצה, ואת חלקם העתיק ושיתף בחשבונות הפייסבוק שלו. בימים שקדמו ל- 12/8/18 במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, הפסיק הנאשם לקבל הודעות בקבוצה מסיבה שאינה ידועה, ובעקבות כך ניסה ליצור קשר טלפוני באמצעות הוואטצאפ עם חברים שונים בקבוצה. בהמשך לאמור, בתאריך 12/8/18, יצר עם הנאשם קשר, באמצעות הוואטסאפ, אדם אשר הציג עצמו בפני הנאשם כ"אסד", והשניים התכתבו ביניהם. בתחילת ההתכתבות הציג עצמו הנאשם כמי שמתגורר בצפון פלסטין הכבושה, ליד עכו, ואסד הציג עצמו כמנהל הקבוצה. במסגרת ההתכתבות עדכן הנאשם את אסד כי הוא מפרסם את הידיעות המתפרסמות בקבוצה, במלואן, בחשבונות הפייסבוק שלו על בסיס יומי.

 

            בתאריך 14/8/18 בשעות הערב המאוחרות יצר אסד קשר עם הנאשם פעם נוספת והשניים התכתבו ביניהם. הנאשם המשיך להתכתב עם אסד, אף שהיה לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא משתייך ל"אלמנאר", קשור בה או פועל בשליחותה. במסגרת התכתבות זו הודיע אסד לנאשם כי הוא צריך ממנו שירות דחוף מאד ובמהירות. הנאשם השיב לו "מה שתבקש". אסד ביקש מהנאשם לכתוב ברכה על דף, בה ייכתב: "ברכה לאדון חסן נסראלה. מעבר לקווי האויב. 14 באוגוסט 2018. אתכם הניצחון "❤️. אסד ביקש מהנאשם לצלם את הדף עם הברכה, כשהוא בעכו וברקע תוצג הוכחה לכך שהתמונה צולמה בעכו (להלן: המשימה). הנאשם השיב לאסד כי יבצע את מה שביקש, ובאותו מעמד רשם על גבי הדף: "אלף ברכות לאדון ההתנגדות, מאדמות הגליל העומד איתן ואל כל לוחם התנגדות חופשי מכובד" (להלן: "הברכה"), צילם את הברכה והעבירה באמצעות הווטאסאפ לאסד. בתגובה לכך, ביקש אסד מהנאשם שיצלם את הברכה באופן שבו ניתן יהיה לראות שהצילום בוצע בעכו, והנאשם השיב לו כי הוא מכפר באזור עכו וכי עכשיו לילה.

           

3

בהמשך לאמור, ביקש אסד מהנאשם לבצע את המשימה למחרת היום. בתגובה, הבטיח לו הנאשם שתוך יומיים ישלח לו את תמונתו ממסגד אלג'זאר שבעכו. אסד הנחה את הנאשם שיכתוב את הברכה על דף גדול יותר והנאשם השיב בתגובה כי יפעל לשירותו אם רק יבקש ממנו. אסד הסביר לנאשם כי הכיתוב על הברכה צריך להיות ברור, וביקש מהנאשם להצטלם כשהוא מחזיק את הברכה במקומות שונים בישראל. הנאשם השיב לאסד "אינשאללה" והציע לקיים עמו, למחרת היום, שיחת וידאו. אסד אמר לנאשם כי אינו מעוניין בכך כי אם רק בתמונות בהן הנאשם מצולם, כאמור, עם הברכה. אסד הדגיש בפני הנאשם את דחיפות ביצוע המשימה, וציין שהדבר נחוץ ל"הסברה המלחמתית". בהמשך לכך, שלח הנאשם לאסד תמונות נוף של נחף וסיים את ההתכתבות באיחולי ערב טוב לאסד. הנאשם לא השלים את ביצוע המשימה ועד למועד מעצרו, המשיך להיות חבר בקבוצה. במעשיו קיים הנאשם ביודעין מגע עם אסד כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא חבר בארגון מחבלים ופועל בשליחותו, זאת ללא הסבר סביר.

 

3.         האישום השני:

החל משנת 2017 ועד למועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לפני מעצרו של הנאשם, החזיק הלה בחשבון פייסבוק תחת השם Ali Sarchaan . כלל פרסומי הנאשם בפייסבוק היו פתוחים בפני 3,500 חבריו שהיו חשופים לתכנים שפרסם, וכן היו פתוחים לכל מי שנכנס לחשבון הפייסבוק שהיה חשוף לעיני כל. הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק תמונות וכיתובים שזכו לחשיפה, ואשר היוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים, בהבעת תמיכה באופן סמלי וגלוי, באמצעות סימני חיבוב, וכן באופן מילולי באמצעות תגובה. הנאשם, כמנהל יוצר של חשבון הפייסבוק שלט בכלל התכנים שפורסמו בחשבון זה. הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק דברי שבח, תמיכה ואהדה לארגון חיזבאללה, לרבות בהצגת ופרסום סמל וסיסמה, בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור, וכן פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, הכל כפי שיפורט להלן:

 

א.    בתאריך 14/11/18 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק תמונה בה נראים חיילי צה"ל בסמוך לגדר המערכת כשראשיהם מסומנים בעיגול אדום, ובתמונה כתוב "הפכו אותם למוץ אכול". מעל התמונה הוסיף ופרסם הנאשם כיתוב: "הפכו אותם למוץ אכול". פרסום זה זכה ל-8 סימני חיבוב.

 

ב.      בתאריך 30/6/18 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק תמונה של כתבה מאתר החדשות הלבנוני אלמנאר שכותרתה "ברכות תימניות ופלסטיניות לנאום של סיד נסראללה". בכתבה מופיעה תמונתו של נסראללה. מעל התמונה הוסיף ופרסם הנאשם רשומה ובה כתב: "ברכות תימניות ופלסטיניות לנאום של סיד נסראללה". פרסום זה זכה ל-9 סימני חיבוב, תגובה אחת ושיתוף אחד.

4

 

ג.       בתאריך 29/6/18 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק תמונה של נסראללה, ועל גבי התמונה נכתב "מבטיך, מילותיך, וקריאותיך של 'אללה אכבר' מפחידים אותם יא אבו האדי". מעל התמונה הוסיף ופרסם רשומה ובה כתוב: " אל תשכחו את הפגישה שלכם עם הסיד באלמנאר בשעה חמש וחצי". פרסום זה זכה ל-50 סימני חיבוב, 11 תגובות ושיתוף אחד.

 

ד.      בתאריך 19/1/18 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק תמונה של נסראללה, ובתמונה כתוב: "אף אחד לא יאתגר אותנו. המילה שלנו היא מילה, אם אנחנו מבטיחים, אנחנו נקיים". מעל התמונה הוסיף ופרסם הנאשם רשומה ובה כתוב: "סיד ההתנגדות. על ישראל להתייחס ברצינות לאזהרות של מדינת לבנון. לא. התנגדות עומדת מאחורי המדינה וצבא לבנון בכל כוחה תדבוק בחובתה באופן מלא ומהרגע הראשון". פרסום זה זכה ל- 57 סימני חיבוב ו-29 תגובות.

 

ה.     בתאריך 12/12/17 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק תמונה המורכבת משלוש: תמונתו של נסראללה, תמונתו של נשיא סוריה, על רקע מסגד אלאקצא, בה נרשם "פלסטיני והמפקד שלי הוא בשאר חאפט' אלאסד. ירושלים היא בירת פלסטין", וכן תמונה בה נראית יד המורה עם אצבעה למעלה, מתחתיה נכתב "אנחנו עוד נביס אתכם". מעל התמונות הוסיף הנאשם ופרסם רשומה ובה כתב: "סיד ההתנגדות, מפקד של הניצחון הערבי הראשון מאז עין ג'אלות מכריז מאלצ'אחיה אלג'נוביה של בירות: "לירושלים צועדים מיליוני שהידים'. שליבו של כל בן חורין מכובד יהיה שמח ושתבער אש שתאכל את הלבבות של הסוכנים הבוגדים שהיו מרוצים מביזיון ומהשפלה שישמור אותך האל אבו האדי". פרסום זה זכה ל- 53 סימני חיבוב ו- 32 תגובות.

 

במעשיו המתוארים לעיל, בס"ק א' הנ"ל פרסם הנאשם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור ובסעיפים קטנים ב' עד ה', פרסם הנאשם פרסומים המגלים הזדהות עם ארגון טרור לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הצגה או פרסום של סמל, בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון טרור.

 

טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

 

4.         ב"כ המאשימה הגיש את טיעוני המאשימה לעונש בכתב (ט/1א') לצד טבלת פסיקה (ט/2 א') ואסופת פסיקה (ט/3) להמחשת מדיניות הענישה לה עותרת המאשימה.

 

5

5.         במסגרת טיעוניו הכתובים טען ב"כ המאשימה כי הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו. נטען כי עבירות אלו הן עבירות חמורות אשר פוטנציאל הפגיעה שלהן בביטחונה של המדינה הוא רב. הודגש כי עצם היותו של הנאשם אזרח ישראלי מעצימה את חומרת המעשה ואת הפוטנציאל הטמון בפגיעה, כאשר זו פגיעה מבית. עוד נטען כי על אף שהקשר עם "אסד" הנזכר בכתב האישום דעך לאחר זמן לא רב עדיין פוטנציאל הנזק הוא גדול מאוד ומעשיו של הנאשם מהווים חלק בלתי נפרד מן הטרור הפוקד את מדינת ישראל ומעמיד את אזרחיה בסכנה ממשית המאיימת על חייהם. המאשימה שבה והדגישה את הצורך בענישה מחמירה במקרים אלו, אף אם העבירות עצמן נעשו באמצעות המרחב הווירטואלי בלבד, תוך שהדגישה כי בשל הסכנה המוחשית לביטחון המדינה, קבע המחוקק עונש חמור ביותר לצד העבירה של מגע עם סוכן חוץ- עונש של 15 שנות מאסר בפועל, כאשר בתיק זה הורשע הנאשם גם בביצוע עבירות נוספות, בגין פעילות נוספת שביצע, אשר גם בה יש לסכן את ביטחון המדינה ואזרחיה באופן מהותי ומשמעותי.

 

6.         לגבי האישום השני, נטען ע"י המאשימה כי עבירות אלו פוגעות באופן מובהק בערכי השמירה על שלום הציבור וביטחונו, ואף בעבירות אלו טמון פוטנציאל ממשי לסיכון כלל אזרחי המדינה. הוטעם כי לא דובר רק בהזדהות עם ארגוני טרור אלא גם בדברי הסתה לטרור ובדברי תמיכה, הלכה למעשה, בזמן של מציאות ביטחונית מתוחה. המאשימה סבורה, כי יש לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים ביחס לשני האישומים השונים נוכח העובדה שמדובר בשני אירועים שבוצעו בזמנים שונים. עוד לדבריה, עבירת המגע עם סוכן חוץ אינה קשורה במהותה ובנסיבותיה לעבירות מושא האישום השני, ולפיכך לא ניתן לראות את העבירות מושא האישום הראשון והשני כ"אירוע אחד".

 

7.         ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות ביצוע העבירה העולות מכתב האישום המתוקן תוך שטען כי אלו נמצאות ברף חומרה שלא ניתן לבטלו בנימוקים שונים לעניין הנסיבות שהובילו ליצירת הקשר בין הנאשם ל"אסד". הודגש כי בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, אין לייחס משקל ל"מבחן התוצאה", ואין נפקא מינה אם האזרח שבמגע עם סוכן החוץ החל, בעקבות אותו מגע, במימוש פעילויות אקטיביות אם לאו. נוכח האמור לעיל, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, סבורה המאשימה כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה של מגע עם סוכן חוץ, נע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

6

8.         נטען עוד כי נסיבות ביצוע העבירה מושא האישום השני הן ברף גבוה של חומרה. הוטעם כי מדובר במספר פרסומים, לאורך תקופה, כאשר הנאשם שב ומשתמש ברשת החברתית ככלי לתמיכה בארגון הטרור והסתה לטרור. הנאשם ידע כי הוא מפיץ את הפרסומים בקרב חבריו ועוקביו וחשבונו אף היה פתוח לכל החפץ לצפות בפרסומים ולהעבירם הלאה. לשיטת המאשימה, אין להקל ראש בפוטנציאל הנזק המצוי בעצם פרסום תכנים הקוראים תיגר על מדינת ישראל. נוכח כל האמור לעיל, עותרת המאשימה באישום השני למתחם עונש הולם הנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

9.         אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, צוין כי הנאשם יליד 1954, ללא הרשעות קודמות ונטל אחריות על ביצוע העבירות . בסיכומו של דבר, בהינתן סוג העבירות וחומרתן, כמו גם מתן הדעת לשיקול הרתעת הרבים והיחיד בעבירות מסוג זה, מבקשת המאשימה להשית על הנאשם עונש ברף התחתון של כל אחד מהמתחמים המוצעים על- ידה, ולא לחרוג מהם משיקולים אחרים.

 

10.       לסיכום מבקשת המאשימה לקבוע, כאמור מתחם עונש הולם נפרד לכל אישום, ולהשית על הנאשם עונש ברף התחתון של כל מתחם במצטבר האחד לשני, זאת לצד עונש של מאסר מותנה וקנס כספי.

 

11.       בפתח טיעוניה לעונש ביקשה הסנגורית שלא להקיש לתיק זה מהפסיקה אשר הגיש ב"כ המאשימה, שכן לדבריה אין הנדון דומה לראייה, הן מבחינת העושה והן מבחינת המעשה. בנקודה זו הדגישה הסנגורית, כי לפנינו אדם כבן 67 אשר ילדיו קנו עבורו טלפון חכם וחיברו אותו לרשתות החברתיות. נטען כי הנאשם חפץ, במסגרת החוג החברתי שלו, לקבל בקבוצת הוואטסאפ פרסומים חדשותיים על מנת לפרסמם לפני אחרים בדף הפייסבוק שלו. הסנגורית הוסיפה וטענה, כי בניגוד למקרים אחרים בהם קיים מניע אידאולוגי, הרי שאין הוא קיים בענייננו שכן התייחסותו של הנאשם היא למאבק הקיים בעולם הערבי. הסנגורית שבה וטענה כי יש לגזור את הדין בהתאם למיהות העושה ולא למהות המעשה. לטענתה, אין מקום לייחס למעשיו של הנאשם משמעות של אירוע לאומני בעל השפעה מסוכנת.

 

12.       הסנגורית ביקשה לראות בשני האישומים מושא כתב האישום המתוקן כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם או לחילופין לקבוע שני מתחמי ענישה ולגזור עונש כולל אחד, שכן לגישתה מדובר באירועים בעלי זיקה משותפת.

 

7

13.       אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי הנאשם בן 67, מצבו הבריאותי לקוי ועברו הפלילי נקי ללא רבב. הנאשם שוחרר ממעצר בחודש ינואר 2019 ומאז הוא מקפיד על תנאי מעצר הבית ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים. עוד הוסיפה וציינה הסניגורית כי כיום הנאשם מבין כי טעה ומתחרט על מעשיו. בסיכומו של דבר ובהינתן חלק מהפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ המאשימה, ביקשה הסנגורית לקבוע מתחם עונש הולם שתחילתו במספר חודשי מאסר בודדים ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל ולהשית על הנאשם עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. תוך כך הוסיפה וציינה הסניגורית כי אין מדובר במנהיג חברתי בעל השפעה, אלא באדם פשוט מן השורה אשר שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להצמיח יותר נזק מתועלת.

 

14.       ולהלן דברי הנאשם בדיון לפניי, כלשונם:

 

"אני בזמן החקירה הבעתי צער וחרטה על כל הפרסומים שפרסמתי. והיום אני חוזר על זה. אני הצטערתי על זה והבעתי חרטה כבר בחקירה. גם היום בפני בית המשפט אני מביע חרטה ומצטער. אני בן 68, אני חולה, יש לי דלקת פרקים ובעיות בירך, אני בקושי מתהלך אני לא יוצא מהבית בכלל, רק לקופ"ח או לבית חולים. הבן שלי גר במרחק של 200 מטר ממני. אני לא הולך לבן שלי כדי להגיע למעצר הלילי בשעה 21:00. אני סופר שעות. אני 24,672 שעות במעצר בית חוץ מימי המעצר. אני מבקש להתייחס למצב שלי".

 

דיון והכרעה

 

15.       על בית המשפט בשלב הראשון של יישום תיקון 113 לחוק העונשין, לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים, ואז לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד תוך קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר) או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 י"ג (ב) לחוק העונשין) (ראה ע"פ 8641-12 מוחמד סעד נ' מ"י (5/8/13)). בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (להלן: עניין ג'אבר) קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד (ראו בעניין זה פסקה 5 לחוות דעתה של כב' השופטת ברק ארז בעניין ג'אבר ופסקה 2 לחוות דעתו של כב' השופט פוגלמן).

 

8

17.       בתיק זה אני בדעה כי כל אחד מהאישומים בכתב האישום המתוקן מגלם בחובו מסכת עבריינית נפרדת, כפי שנטען ע"י בא כוח המאשימה ובצדק. עסקינן בשני אירועים הכוללים עבירות שונות כשכל אירוע מהווה מסכת עבריינית נפרדת. ודוק, העבירה מושא האישום הראשון- עבירה של מגע עם סוכן חוץ, אינה קשורה במהותה ובמאפייניה לעבירות מושא האישום השני שעניינן עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. על פי מבחן ה"קשר ההדוק" שהותווה, מפי כב' השופטת ברק ארז, בהלכת ג'אבר, הרי ששני האישומים מושא כתב האישום המתוקן אינם מכילים את אותה "תכנית עבריינית" ואין קשר הדוק ביניהם באופן המצדיק את הגדרתם כ"אירוע אחד", שהרי עניינו של האישום הראשון הוא המגע שקיים הנאשם עם אסד תוך שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אסד הוא חבר בארגון מחבלים ובשליחותו, ואילו עניינו של האישום השני הוא אחר- הפרסומים שפרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו שכללו עבירת הסתה אחת וארבע עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. עם זאת מן הראוי, לדידי, להשית על הנאשם עונש כולל בגין שני האישומים, וזאת נוכח העובדה שקיימת השקה ביניהם הן לעניין תקופת ביצוע המעשים, והן בכך שנושא הטרור שזור בשניהם (באחד עסקינן ביצירת מגע עם מי שלגביו היה יסוד סביר לחשוד שהוא חבר בארגון טרור ובשני עסקינן בהסתה לטרור ובגילוי הזדהות עם ארגון טרור).

 

18.       הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות ע"י הנאשם הם ביטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו כשעסקינן בפוטנציאל משמעותי של פגיעה בערכים אלו. לא אחת נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי לעתים "אויב מבית" הוא האויב המסוכן ביותר;אויב מבית, אזרח מאזרחי המדינה, המתהלך בקרבנו וזומם מזימות לפגוע בביטחוננו, אותו קשה לאתר ולמגר. מכאן נובע הצורך בענישה מחמירה של מי שהורשע בביצוע עבירות מסוג זה, וזאת על מנת להרתיעו ובעיקר להרתיע אחרים מלבגוד בחובת הנאמנות שלהם למדינה ולחצות את הקווים. בענייננו יפים דבריו הבאים של בית המשפט העליון כפי שנאמרו בע"פ 3417/10 מדינת ישראל נ' פלוני (31/01/11): "... חומרתם של המעשים שביצע המערער רבה גם אם המידע שעלה בידו להעביר לא היה איכותי ונזקו לא רב. העיקר הוא בכך שהמערער, כמי שחי בישראל ולו תעודת זהות ישראלית, יצר את הקשר עם האתר מיזמתו ואף נטל חלק אקטיבי בהעמקתו. אכן, חומרה יתרה נודעת לעובדה שאדם האוחז בתעודת זהות ישראלית חובר אל אויביה וחורשי רעתה בימים בהם מנהלות רשויות המדינה מאבק מתמיד, סיזיפי, בניסיונות השונים של גורמי הטרור לפגוע בישראל ... הסיוע לגורמי הטרור, יש להטעים, אינו מתמצה אך בפעילות שניתן להגדירה ב"מעגל הראשון" של הטרור ועניינה בנטילת חלק בביצוע פיגועים ממש. המאבק שמנהלת ישראל מול ארגונים אלה הוא קשה ועיקש, פעולותיהם של ארגוני הטרור נגד המדינה שונות ומגוונות ולא את כולן ניתן לקשור לפעולה קונקרטית נגד בטחון המדינה, אך המגמה אחת היא בין אם מדובר בבקשה לצלם בסיסי צבא, לתרגם ידיעות או להעביר מידע. במצב דברים זה איני סבורה אפוא כי ניתן לראות את מי שבחרו לסייע לארגונים אלה בדרכים אחרות כמי שפגיעתם במדינה ובביטחונה אינה משמעותית".

 

9

19.       ומן הכלל אל הפרט: אין להקל ראש במעשיו של הנאשם אשר חבר לקבוצה בווטסאפ שתכניה נועדו לתמוך בחיזבאללה, ארגון טרור ששם לו למטרה, בין היתר, לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל. הנאשם אף צרך, כאמור, תכנים פוגעניים של רשת אלמנאר, המשויכת לחיזבאללה, ואת חלקם אף העתיק ושיתף בחשבונות הפייסבוק שלו. לאחר שחדל לקבל הודעות מהקבוצה, ניסה הנאשם, מיוזמתו, ליצור בווטסאפ קשר טלפוני עם חברים בקבוצה, ואז פנה אליו אסד, מנהל הקבוצה, ובפניו הציג הנאשם עצמו כמי שמתגורר בצפון פלסטין הכבושה, ליד עכו, ואף עדכן אותו כי הוא מפרסם את מלוא הידיעות המתפרסמות בקבוצה בחשבונות הפייסבוק שלו. בהמשך, אף נענה הנאשם לבקשת אסד וכתב, כאמור, את דברי הברכה והחיזוק לנסראללה, העומד בראש ארגון הטרור הנ"ל. הנאשם, במסגרת יצירת הקשר עם אסד, פעל כאמור מתוך רצון של ממש לסייע למאמץ התקשורתי, התעמולתי והמלחמתי של החיזבאללה נגד ישראל, לרבות בדרך של שליחת הברכה לנסראללה לווטסאפ של אסד אם כי לא השלים את מלוא משימתו שכן לא שלח שוב לאסד את הברכה על רקע צילום בעיר עכו או במקומות נוספים בישראל. מעבר לכך, השתמש הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו פעם אחת לצורך פרסום קריאה ישירה של הסתה לבצע מעשה טרור וארבע פעמים נוספות לצורך הפצת פרסומים הכוללים גילויי הזדהות ותמיכה עם ארגון טרור, פרסומים הקוראים תיגר על מדינת ישראל וביטחון חייליה ואזרחיה. כאן ראוי להדגיש כי פרסומיו הנ"ל של הנאשם היו פתוחים לצפייה ע"י 3,500 חבריו בחשבון הפייסבוק, ומעבר לכך היו הפרסומים חשופים בפני כל מי שנכנס לחשבון הפייסבוק של הנאשם. עובדה זו ממחישה את עוצמת הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה ושלום תושביה, הטמון במעשיו הנפשעים של הנאשם. פרסומי הנאשם זכו ללא מעט סימני חיבוב ותגובות, דבר שהעצים את כוחם של התכנים הקשים שעלו מפרסומי הנאשם, פרסומים שהיוו כר פורה לליבוי השנאה כלפי מדינת ישראל ופגיעה בביטחונה.

 

20.       אין בכך שהעבירות בוצעו ע"י הנאשם בעולם הווירטואלי כדי לגמד מחומרתן מה גם שפרסומי הסתה לטרור וגילויי הזדהות ותמיכה בארגון טרור מופצים ברשת החברתית בפני קהל נרחב, דבר המגביר את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה ותושביה. לעניין חומרת העבירות הביטחוניות המבוצעות באינטרנט, יפה כוחם של דבריו הבאים של בית המשפט העליון בע"פ 2791/13 פלוני נ' מדינת ישראל (03/02/14): "יש להכיר בכך שכיום עבירות מסוג זה נעשות גם תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, ובראשם האינטרנט (ראו למשל: ע"פ 4682/11 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], (9.1.2012)). לא ניתן להתייחס לעבירות אלה תוך הקלת ראש רק בשל כך שנעברו בעולם הוירטואלי לכאורה. עבירות בעולם הוירטואלי עלולות להתממש לכלל עבירות ופגיעות בנפש בעולם האמיתי. בכל אופן, אנו סבורים כי במקרה זה אין לייחס משמעות מיוחדת לערוץ שבו התקיימה התקשורת. מה לנו אם הקשר התקיים באמצעות רשת חברתית, דואר אלקטרוני או טלפון. לא מתכונת הפעולה - וירטואלית או לא - היא הקובעת, אלא אופיים של המעשים לגופם. בהקשר זה, כשמהות העבירה היא יצירת תקשורת עם גורמים עוינים, המדיום איננו מעלה ואיננו מוריד. יצירת הקשר עם אותו סוכן חוץ המשויך לארגון טרור, להטפה לג'יהאד ותכנון של הקמת חולייה צבאית אשר תפעל ברצועת עזה אשר תשים לה למטרה לפגוע בחיילי צה"ל ולבצע פגועים צבאיים פוגעת בביטחונה של מדינת ישראל, בערכים של קדושת החיים של אזרחי מידת ישראל וחייליה וחותרת תחת ריבונותו ושלימותה של מדינת ישראל".

 

21.       במסגרת סקירת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות לאלו שבפנינו, תובא הפסיקה הבאה:

10

 

·        בע"פ 6356/16 אימאן כנג'ו נ' מדינת ישראל (11/12/2016) בית המשפט העליון דחה את הערעור על עונשה של המערערת, 22 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וניסיון ליציאה שלא כדין לפי החוק למניעת הסתננות. מדובר במערערת אשר יצרה קשר באמצעות הפייסבוק עם אדם התומך בארגון דאע"ש וביקשה סיוע לצאת לסוריה ולחיות שם במסגרת הארגון ולפעול למענו. לצורך מימון הנסיעה פנתה לאביה אשר יצא יחד עמה לתורכיה במטרה להגיע לסוריה כאשר בשלב מסוים האב חזר אל הארץ והמערערת נתפסה בדרכה לעבור את הגבול.

 

·        ת"פ (מרכז) 26752-08-15 מדינת ישראל נ' חמיס סלאמה [ (15/5/16) - בית המשפט הטיל על הנאשם 18 חודש מאסר בפועל לאחר שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון ליציאה שלא כדין וניסיון למגע עם סוכן חוץ. הנאשם יצר קשר באמצעות הרשת החברתית עם אדם בשם חג'י אשר טען, כי הינו פעיל בארגון דעא"ש בסוריה והחליט לצאת מישראל לסוריה כדי לחבור לכוחות דעא"ש. הנאשם יצא מישראל לאיסטנבול ומשם בהנחיית חג'י, לאדנה. סופו של דבר נתפס על ידי שלטונות טורקיה וגורש לישראל. הוטלו על אותו נאשם 18 חודשי מאסר בפועל.

 

·        בתפ"ח (ב"ש) 16972-02-16‏‏ מדינת ישראל נ' מוחמד אלאעסם (14/9/17) הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מגע עם סוכן חוץ. הנאשם יצר קשר באמצעות האינטרנט עם תושב טוניס בשם אבו סעיד המשתייך לזרם הסלפייה ג'האדייה. אבו סעיד אמר לנאשם כי הוא מעוניין לבוא לישראל ולהיפגש איתו כדי שיוכל להטיף לג'יהאד נגד יהודים בישראל והנאשם הסכים. בהמשך, השניים החליטו להקים חוליה צבאית שתפעל ברצועת עזה ומטרתה לבצע פיגועים ולהילחם בצה"ל, והם שוחחו על כך. תכניתם לא יצאה לפועל לאחר שהנאשם מחק את ההתכתבויות עם אבו סעיד מאחר והבין שטעה ומאחר וחשש שהוא תחת מעקב של הרשויות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 ל 36 חודשי מאסר, והנאשם נדון ל 24 חודשי מאסר בפועל (צעיר כבן 24, נעדר עבר פלילי שהודה במסגרת הסדר טיעון).  

 

11

·        ת"פ (שלום י-ם) 54733-05-17 מדינת ישראל נ' אוסמה דאוד ( 24/09/17)- הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן. מדובר בהרשעה ב-3 עבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וב-8 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור. מכתב האישום עולה, כי בין התאריכים 9.10.2016 עד ל-21.4.2017 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו פרסומים שיש בהם משום הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, כאשר הכוונה לארגון החמא"ס ולזרוע הצבאית שלו, גדודי עז אל-דין אל-קסאם. בחשבונו של הנאשם היו 695 חברים.  כך למשל, שיבח את יוזם חטיפתו של החייל גלעד שליט; שיבח את המחבל "המהנדס" יחיא עיאש ביום השנה למותו; שיבח את המחבל פאדי קונבר, באותו יום בו זה ביצע פיגוע רצחני בירושלים נגד חיילים בארמון הנציב; ציין לשבח את המחבלת שנהרגה בפיגוע האוטובוס בכביש החוף ביום השנה ה-39 להתרחשותו; בירך מחבל שביצע פיגוע דריסה ביום ביצוע הפיגוע בצומת עפרה ועוד. הנאשם הנ"ל נעדר עבר פלילי, היה כבן 27, נשוי ואב לפעוט. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 20-5 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל.

·        ת"פ (שלום י-ם) 63468-12-16 מדינת ישראל נ' עאמר זידאני (20/04/17) - הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, ב-3 עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי לפי סעיף 4(ב) לפקודת מניעת טרור תש"ח - 1948 בזיקה לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור תשע"ו - 2016, 9 עבירות של הסתה לאלימות או טרור לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, 5 עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ו),(ח) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 בזיקה לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור תשע"ו - 2016 ועבירה אחת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור על פי המפורט בכתב האישום, בין יום 2.3.2015 ליום 4.12.2016 פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו 16 פרסומים הכוללים קריאות למעשי אלימות וטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון ודברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשים כאמור וכלפי עושיהם וכן דברי שבח אהדה ותמיכה בארגון טרוריסטי, החזית העממית ובהתאחדות בלתי מותרת, גדודי אלאקצה. נקבע מתחם עונש ההולם הנע בין 7 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל והושת על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 9 חודשים וכן הופעל עונש של מאסר מותנה כך שסה"כ הוטל על הנאשם עונש של 12.5 חודשי מאסר בפועל.

 

12

·        ת"פ (שלום י-ם) 62214-02-16 מדינת ישראל נ' מוחמד געבה (27/10/16)- הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן ב- 12 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור, עבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וב- 15 עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 4(ב) בצירוף סעיף 4(ז) לפקודה למניעת טרור, תש"ח- 1948 (להלן: "הפקודה למניעת טרור"). הנאשם החזיק חשבון ברשת החברתיתפייסבוק תחת השם "אל- אקצא שלי החופשית" בערבית. פרסומי הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו, הוזנו באופן ישיר ועקבי בחשבונותיהם המקבילים של חבריו והעוקבים אחר פרסומיו, וכן היו פתוחים ונגישים באינטרנט לעיני כל. הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק שלו, באופן שיטתי, בהזדמנויות רבות מאוד ובתפוצה נרחבת מאוד קריאות לנקיטה במעשי אלימות וטרור כנגד אזרחים וכוחות הביטחון, דברי שבח, אהדה, עידוד תמיכה והזדהות כלפי המעשים כאמור ועושיהם וכן הביע תמיכה והזדהות עם ארגוני טרור שונים, מנהגיהם וסמליהם, וכן הביע תמיכה והזדהות כלפי מחבלים ומבצעי פיגועים. פרסומים אלה של הנאשם זכו לחשיפה רבה והיוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים באופן סמלי וגלוי באמצעות סימני חיבוב וכן באופן מילולי, גלוי באמצעות תגובה וכן פרסומיו זכו לשיתוף בחשבונותיהם של משתמשים אחריםובכך נחשפו אנשים נוספים לתכנים שפרסם הנאשם בעמוד הפייסבוק שלו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 24-8 חודשי מאסר ועל הנאשם הושת עונש של 15 חודשי מאסר בפועל.

 

22.       לאחר שסקרתי את הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם וכן סקרתי את נסיבות ביצוען ואת מדיניות הענישה הנהוגה הגעתי לכלל מסקנה, כדלקמן: מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון נע בין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ומתחם העונש ההולם בגין האישום השני נע בין עונש של 5 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל.

 

23.   במסגרת סקירת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות אציין לזכות הנאשם את עברו הנקי ללא רבב לצד היותו אדם מבוגר בן 67. לכך אוסיף לקולה את הודייתו של הנאשם בעובדות כתב האישום מיד לאחר תיקונו אף כי הדבר בא לאחר שלב פרשת התביעה. עוד יש ליתן את הדעת לטובת הנאשם לכך שהקפיד לשמור כדבעי על תנאי שחרורו ולכך שלא נפתחו נגדו תיקים חדשים, וכל זאת במשך תקופה משמעותית של כשלוש שנים מאז שחרורו ממעצר.

 

24.       בסיכומו של דבר ולאחר שנתתי דעתי לטעמים לקולה הנ"ל, אני דנה את הנאשם כדלקמן:              

 

·        למאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים, בניכוי ימי מעצרו (מיום 10/12/18 עד ליום 27/1/19).

 

·        מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו - 2016.

 

·        מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו - 2016.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ז' שבט, תשפ"ב, 9 ינואר 2022, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד אדם סרי, ב"כ הנאשם, עו"ד ראניה סרוג'י והנאשם בעצמו.