1

גזר דין

כללי

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של נשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) ועבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל). הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה כל צד טען על-פי מיטב שיקול דעתו.

2.      על-פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 28.8.2020, נכנס הנאשם, תושב חברון, לישראל שלא כדין ושהה בה בניגוד לחוק ומבלי שהיה בידו אישור שהייה. ביום 28.8.2020, סמוך לשעה 04:20, רכב הנאשם, יחד עם חברו רע'ב מוחמד (להלן - החבר) על אופנועו של החבר ברחובות תל אביב, כשהחבר נוהג באופנוע והנאשם יושב מאחוריו. אותה עת, ובזמן שהוא רכוב על האופנוע, נשא הנאשם אקדח מדגם "בראונינג" בקוטר 9 מ"מ, מספר 243180T, טעון במחסנית תקנית ובה 13 כדורים ועטוף בניילון נצמד (להלן - האקדח), וכן נייר מגולגל ובו 29 כדורים מותאמים לאקדח בקוטר 9 מ"מ, עטופים גם הם בניילון נצמד (להלן - התחמושת). אותה שעה שהו בקרבת מקום בניידת 'סל"ע' שני שוטרים. הנאשם, שהבחין בשוטרים, סימן לחברו להימלט מהשוטרים שדלקו בעקבותיהם. בשלב מסוים, השליך הנאשם את האקדח והתחמושת מעבר לגדר בית ספר ולאחר מכן ירד מהאופנוע ופתח במנוסה רגלית עד שנעצר על ידי השוטרים לאחר מרדף.

על בסיס האמור לעיל, הורשע הנאשם כאמור בעבירות של נשיאת נשק וכניסה לישראל שלא כדין.

טיעוני הצדדים לעונש

3.      התובע, עו"ד מיכאל כהן, טען בפתח דבריו כי הוא ער למתחמים שנקבעו על-ידי אך לאחרונה במספר גזרי דין שעניינם עבירות נשק בכלל ונשיאת אקדח בפרט. ואולם, לשיטתו, עניינו של הנאשם חמור יותר בשל כמות התחמושת הרבה שנשא עמו הנאשם; פוטנציאל הנזק הכרוך בביצוע עבירות נשק; ובעיקר בשל העובדה כי העבירה בוצעה בזמן שהנאשם נכנס לישראל ושהה בה שלא כדין. עוד נטען, כי הגם שהאקדח והתחמושת היו עטופים באופן שעל פניו לא איפשר לעשות בהם שימוש מיידי, הרי שהדבר מעיד על כך שהנאשם התכוון להעבירם מיד ליד ונסיבה זו מהווה לשיטת התביעה נסיבה נוספת לחומרה.

2

בהינתן האמור ושקלול שתי העבירות בגדרי אירוע אחד, נטען כי יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר. באשר לעונש המתאים, ובשים לב לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, סבר התובע כי יש מקום לקבוע את עונשו בתחתית המתחם.

4.      הסנגורית, עו"ד מיכל קורן, חלקה על הנסיבות לחומרה שפורטו על ידי התובע וטענה כי הנאשם נכנס לישראל על מנת לעבוד בשיפוצים על רקע מצוקה כלכלית קשה של משפחתו. על רקע זה, הוצע לו לשמש "שליח" להעברת הנשק ממקום אחד לאחר, תוך פרק זמן קצר ביותר. לטענתה, העובדה כי הנשק והתחמושת היו עטופים בניילון נצמד מלמדת כי הנאשם לא התכוון לעשות בו שימוש או להסתובב איתו בתוך שטחי ישראל, ומכל מקום ברור כי הנשק לא היה שלו. עוד נטען, כי מדינת ישראל עושה שימוש בהליך פלילי בחוק הכניסה לישראל רק נגד תושבי השטחים, וניתן להניח כי אם היה מדובר בנאשם אמריקאי, שהיה מבצע עבירה זהה, לא היו מייחסים לו עבירה לפי חוק זה בכתב האישום. הסנגורית הוסיפה כי במקרים של "כניסה ראשונה", ללא עבר פלילי, נהוג להחזיר את השוהה הבלתי חוקי למחסום ולא לייחס לו עבירה פלילית במסגרת כתב אישום.

הסנגורית סברה כי מתחם העונש ההולם נמוך באופן משמעותי מהמתחם לו עתרה התביעה, וכי יש לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם וזאת נוכח הודאתו, הבעת החרטה, גילו הצעיר (26), היעדר עבר פלילי, נסיבות חיים מורכבות, ושילובו בקבוצה טיפולית בתחום החינוך במסגרת שב"ס.

5.      הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה והבטיח כי לא יבצע עבירות נוספות.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

6.      אך לאחרונה, עמד בית המשפט העליון על הערכים החברתיים הרלוונטיים לעבירות נשק, שהם "שמירה על חיי אדם ועל שלמות גופו, וכן שמירה על סדרי חיים תקינים ושלווים שאינם מופרעים על ידי איש האוחז באקדח, ברובה, או בתת-מקלע" [ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ירין ביטון, פס' 7 לפסק דינו של השו' שטיין (14.2.2021) (להלן - עניין ביטון)]. זאת, מאחר שעבירות אלה מהוות תשתית לביצוע מגוון רחב "של מעשים פליליים חמורים ומסוכנים עד-מאד, אשר נעשים באמצעות כלי ירייה ואשר כוללים איומים, תקיפה, ירי במקום מגורים, גרימת חבלה והמתה" (שם, שם).

7.      בתי המשפט חזרו שוב ושוב על חומרתן של עבירות נשק והסכנה הרבה הטמונה בהן, בשל כך שהן"מקימות פוטנציאל להסלמה עבריינית ויוצרות סיכון ממשי וחמור לשלום הציבור וביטחונו" (ע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל, פס' 5 (21.2.2012)).

3

8.      בענייננו, הנאשם נשא אקדח בקוטר 9 מ"מ, ובתוכו מחסנית תקנית שהכילה 13 כדורים, וכן 29 כדורים נוספים מותאמים לאקדח שנשא, בעודו מורכב על אופנוע בלב העיר תל אביב, כשהוא שוהה בישראל שלא כדין. כשהנאשם הבחין בשוטרים, הוא הורה לאחר להימלט מהמקום, ובשלב מסוים השליך את האקדח והתחמושת לחצר בית ספר ופתח במנוסה רגלית עד שנעצר לאחר מרדף. לאור האמור, ובשים לב לסוג הנשק ולכמות התחמושת שנשא עמו הנאשם, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים עליהם עמדתי לעיל היא משמעותית.

9.      לא נעלמה מעיני העובדה כי האקדח והתחמושת היו עטופים בניילון נצמד, כך שעל פניו, דומה כי הנסיבות אינן מלמדות על רצון או כוונה לשימוש מיידי בנשק. יחד עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מפוטנציאל הנזק הטמון בעבירה, בין אם תכנן הנאשם לעשות שימוש עתידי בנשק ובין אם תכנן או נדרש למסור אותו לגורם עלום אחר.

ראו בהקשר זה ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.1.2014):

"הסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין - גם אם אינו מחזיק בו למטרת ביצוען של עבירות אחרות. עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, באשר המחזיק בו נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד".

על אף האמור, ומבלי לגרוע ממשקלם של הדברים, נתתי דעתי לכך שבפועל לא נעשה שימוש באקדח ולא נגרם נזק ממשי בגין העבירה בה הורשע הנאשם, והנשק נתפס על ידי המשטרה. 

בשנים האחרונות חלה בבית המשפט העליון מגמה של החמרה ברמת הענישה בעבירות נשק, אשר באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין:

"החומרה היתרה הכרוכה בעבירות נשק והסיכון הנשקף מביצוען לציבור, מקבלים משנה תוקף בשים לב להיקפיה של התופעה ואופן התפשטותה. כמענה לכך, מסתמנת בפסיקה מגמה עקבית להחמיר את הענישה בגין עבירות אלו, באופן שיהלום את מידת פגיעתן בערכים המוגנים ויקדם את מיגור התופעה... משכך, חרף עיקרון הענישה האינדיבידואלית והמשקל שיש ליתן לנסיבותיו האישיות של כל נאשם לגופו, בבואו לגזור את דינו של מי שהורשע בביצוע עבירות חמורות אלו, על בית המשפט לתת בכורה לשיקולי ההרתעה והאינטרס הציבורי (ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל, פס' 11 (16.8.2018); וראו גם: ע"פ 7177/20 כנעאן נ' מדינת ישראל, פס' 2 (27.1.2021); ע"פ 5807/20 שיבלי נ' מדינת ישראל, פס' 8(30.12.2020); ע"פ 8017/20 מדינת ישראל נ' גריפאת, פס' 6 (22.12.2020); ע"פ  2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל, פס' 10 (18.7.2019); ע"פ 135/17 מדינת ישראל נ' בסל, פס' 10 (8.3.2017)).

10.  מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים לצורך קביעת מתחם העונש ההולם:

4

א.    ע"פ 7177/20 כנעאן נ' מדינת ישראל (27.1.2021) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שיצא מפתח ביתו של שכנו, הוציא אקדח, הכניס לתוכו מחסנית טעונה, דרך את האקדח וכעבור מספר דקות פרק את האקדח והעביר אותו לנאשם 2 בכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 15 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 24 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.

ב.     ע"פ 2564/19 איברהים אזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.2019) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שקשר קשר עם אחרים וניהל עמם משא ומתן לרכישת אקדח שהיה מצוי ברשותם במטרה לסחור בו. לאחר תיאום, הגיעו המערער ושותפו מלוד לירושלים, שם הועבר לרשותם אקדח גנוב מתוצרת חברת "גלוק", קליבר 9 מ"מ, יחד עם מחסנית תואמת. בסמוך לכך, נכנסו המערער ושותפו לרכב, הסתירו את האקדח מתחת למושב הנוסע שעליו ישב המערער, ועשו את דרכם חזרה מירושלים עד שנעצרו על ידי המשטרה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 16 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.

ג.       ע"פ 4345/18 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (29.11.2018) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאת נשק ונהיגה בקלות ראש בכך שנהג ברכבו בעיר לוד כשהוא נושא בתא הכפפות נשק מאולתר מסוג "קרל גוסטב", טעון במחסנית מלאה בעשרה כדורים תואמים. שני שוטרים אשר הבחינו בנהיגתו המהירה וחסרת הזהירות של המערער, כרזו לו לעצור את רכבו בצד הדרך, ובנסיבות אלה נתפס הנשק הטעון בתא הכפפות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 20 ל- 48 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער20 חודשי מאסר בפועל,לצד עונשים נלווים. במסגרת ערעור שהוגש על חומרת העונש, קבע בית המשפט העליון כך: "איננו סבורים כי יש מקום להתערב במתחם הענישה שקבע בית המשפט קמא, אשר רצפתו (20 חודשי מאסר) תואמת בקירוב את שנפסק על ידי בית משפט זה בעבירות מהסוג בו עסקינן, ביחס לנאשמים המצויים ברף התחתון של המתחם". יחד עם זאת, העונש שהושת על המערער הופחת והועמד על 17 חודשי מאסר בפועל, וזאת לאור סיכויי שיקומו והשתלבותו בהליך טיפולי, ובשים לב לגילו הצעיר ולהעדר כל עבר פלילי.

ד.     ע"פ 4135/16 נאסר נ' מדינת ישראל (22.2.2017) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת נשק, הובלת נשק ונהיגה בזמן פסילה בכך שהחזיק בשדה ליד ביתו אקדח, שתי מחסניות ו- 13 כדורים. בשלב כלשהו, נטל המערער את האקדח ממקום המסתור וחרף היותו פסול מנהיגה, נהג ברכבו כאשר האקדח והתחמושת מוסתרים מתחת למושב הרכב. בית המשפט המחוזי קבע לעבירת נשיאת הנשק מתחם ענישה שנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר בפועל. לעבירת הנהיגה בזמן פסילה נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר על תנאי ועד ל- 10 חודשי מאסר. על המערער הושת עונש כולל של 30 חודשי מאסר בפועל (כן הופעל עונש מאסר על תנאי כך שסך הכל הושת על המערער עונש של 36 חודשי מאסר בפועל). בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש. 

5

ה.    ע"פ 2892/13 עודתאללה נ' מדינת ישראל (29.9.2013) - המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נשיאת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע בכך שנהג ברכב בעיר נצרת, יחד עם אדם נוסף, כשהוא נושא אקדח ובו מחסנית ריקה מכדורים, כשהוא מוסתר תחת שטיחון מתחת לכסא הנהג ברכב. משהבחין המערער במחסום משטרתי, סטה מנתיבו לדרך ללא מוצא ועצר את הרכב. השוטרים הגיעו לרכבו של המערער ומצאו את האקדח. בתום החיפוש, המערער והאדם הנוסף נעצרו והובלו לתחנת המשטרה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 21 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.

ו.       ע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל (21.2.2012) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאת נשק, הובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע בכך שנסע ברכבו, לאחר שהסליק בו אקדח מסוג "סמיטיווטסון", מחסנית טעונה בכדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ וקופסאות עם כדורי אקדח. האקדח והתחמושת נתפסו בחיפוש שגרתי שביצעה המשטרה ברכב. בית המשפט המחוזי השית על המערער 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.

ז.      ת"פ (מרכז) 52416-06-20 מדינת ישראל נ' מתאני (12.1.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שיצא ממתחם ביתו כשהוא מסתיר במכנסיו אקדח גנוב מדגם יריחו שהיה טעון במחסנית וכדורים תואמים, ורכב על אופניו. רכב משטרתי שהגיע ממולו של הנאשם התנגש בו, והנאשם, שנפל מאופניו, החל לרוץ במהירות לכיוון בית עסק הנמצא במקום, והשליך את האקדח. במסגרת הסדר טיעון, גובשה בין הצדדים הסכמה כי התביעה תעתור לעונש של 27 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 15 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. 

ח.    ת"פ (ת"א) 61158-05-20 מדינת ישראל נ' סקא (24.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שקיבל מאחר שהמתין לו ברחוב אקדח, ורץ איתו במורד הרחוב כשהנשק דרוך. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה שנע בין 16 ל- 40 חודשי מאסר. במסגרת הסדר טיעון, צירף הנאשם שני תיקים נוספים בעבירות סמים שהתנהלו בבית משפט השלום, כך שגזרתי עליו עונש כולל בגין שלושת התיקים של 22 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ט.    ת"פ (ת"א) 39500-07-20 מדינת ישראל נ' אסרף (23.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שנסע בעיר חולון כשהוא מורכב על קטנוע ונושא עמו בתוך תיק צד אקדח טעון ב- 11 כדורים ודרוך. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה שנע בין 16 ל- 40 חודשי מאסר, וגזרתי על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

י.       ת"פ 38687-04-20 מדינת ישראל נ' טוביה (10.2.2021) - הנאשם הורשע במקרה זה בעבירה של נשיאת נשק, וזאת לאחר שנשא אקדח וכן מחסנית שהכילה ארבעה כדורים עת היה בתוך רכב נוסע ונמלט מהשוטרים רגלית לאחר שביקשו כי יעצור, שאז גם השליך את הנשק לחצר סמוכה. במקרה זה נקבע על ידי, מתחם הנע בין 16 חודשי מאסר ל-40 חודשי מאסר, והוטל עונש של 30 חודשי מאסר, וזאת גם תוך מתן משקל לעברו הפלילי של הנאשם.

6

יא.ת"פ (מרכז) 41522-05-18 מדינת ישראל נ' אמיר אזברגה (10.8.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שיצא בשעת צהריים מרכבו כשהוא נושא מתחת חולצתו אקדח חצי אוטומטי טעון במחסנית ובה 14 כדורים 9 מ"מ. כשהבחין בשוטרים, נמלט הנאשם מהמקום, השוטרים רדפו אחריו, ובזמן שקפץ על חומה - האקדח נפל מגופו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 16 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים (ובסך הכל 26 חודשים כולל הפעלת מאסר על תנאי). 

יב.  ת"פ (חי') 14115-07-19 מדינת ישראל נ' ג'בארין (28.1.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שנשא על גופו אקדח חצי אוטומטי מסוג ברטה קליבר 7.65 מ"מ ובתוכו מחסנית עם שלושה כדורים. משהבחין הנאשם בניידת משטרה, נמלט מהמקום כשהשוטרים בעקבותיו, עד שנעצר. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. 

11.  מקובלת עלי עמדתם המשותפת של הצדדים לפיה יש לראות בשתי העבירות שביצע הנאשם ככאלה הבאות בגדרו של "אירוע" אחד כהגדרתו בחוק העונשין ובפסיקת בית המשפט העליון, ועל יסוד כלל השיקולים שפורטו, ראיתי לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר.

קביעת העונש המתאים

12.  ניכר, כי הנסיבות הרלוונטיות בעניינו של הנאשם, אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, פועלות במקרה דנא לזכותו, ויש בהן כדי להצדיק את העמדת עונשו בתחתית מתחם העונש ההולם, כפי שטענה אף התביעה באופן הגון.

כך ביחס לעובדה שהנאשם לקחת אחריות על מעשיו, הודה במיוחס לו והביע חרטה;

כך ביחס לעובדה כי מדובר בנאשם נעדר הרשעות קודמות;

וכך ביחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולעובדה כי הוא מנצל את תקופת מעצרו על מנת להשתלב בהליכי שיקום.

13.  על בסיס השיקולים שפורטו לעיל, ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    18 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו (28.8.2020).

ב.     9 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת נשק, או עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע.

ג.       5 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת אלימות נגד הגוף מסוג עוון.

7

ד.     3 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול קצין משטרה ו/או התביעה.

זכות ערעור כחוק.    

ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, במעמד הצדדים.