1

רקע

1.      בהכרעת דין מיום 11.4.22 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירת תקיפת שוטר (ריבוי עבירות) ובעבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (ריבוי עבירות), עבירות לפי סעיפים 273 ו-275 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") בהתאמה.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.6.20 בשעה 18:00 לערך התקבלה קריאה במחלקת הפיקוח העירוני של עיריית ראשל"צ אודות אדם, הנתון תחת השפעת אלכוהול ומתפרע בחוף הים. בעקבות הקריאה הגיעו לחוף הים השוטרים יגאל קלינצקי וטל בכר (להלן: "יגאל" ו"טל" בהתאמה) וכן פקחית עיריית ראשל"צ. משניגשו השוטרים לנאשם שריח אלכוהול נדף מפיו וניסו לפנותו מהחוף לבקשת אחיו, השליך הנאשם נעל לכיוון ראשו של השוטר טל וקילל אותו: "לך תזדיין".

3.      לאחר מכן, ניגש הנאשם לשוטר טל כשהוא מנופף באגרופיו וקילל אותו: "אני יזיין אותך". משהודיעו השוטרים לנאשם בשלב זה, כי הוא עצור, התנגד הנאשם למעצר, בעט בשוטרים ושרט את השוטר טל בידו הימנית. עם הגעת כוח משטרתי נוסף למקום, נשכב הנאשם על הקרקע וסירב להתלוות לשוטרים. הנאשם הורם מהקרקע, נופף בגפיו, בעט לכל עבר ופגע בפניו של השוטר יגאל. בהמשך קילל את הסובבים ואמר לשוטר טל: "אני יסגור איתך חשבון, אתה יודע מי אני יזיין אותך". ניסיונותיהם החוזרים של השוטרים להרגיע את הנאשם עלו בתוהו.

4.      עם הגעת ניידת משטרה ובמהלך נסיעתו לתחנת המשטרה, המשיך הנאשם לקלל ובעט בדלתות הניידת. בהגיעו לתחנת המשטרה וכניסתו לתא שהיה, המשיך הנאשם להשתולל ולקלל את סובביו. בפרט פנה לשוטר אימניו פטנה (להלן: "אימניו") וגידף אותו, כאשר בשלב מסוים, כאשר אימניו עמד צמוד לדלת תא השהיה, תפס הנאשם את סורג הדלת במטרה לסוגרה ואימניו הדף את הנאשם לפנים התא.

2

5.      אין הסכמה עונשית בין הצדדים.

טענות הצדדים לעונש

6.      ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בכללם פגיעה בסדר הציבורי ובשלטון החוק ושמירה על שלמות גופם של השוטרים.

7.      ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים. הודגש כי הנאשם תקף שני שוטרים, קילל והפריע לכל סובביו באופן מתמשך, זאת על אף ניסיונות השוטרים להרגיעו. עוד נטען כי היות הנאשם תחת השפעת אלכוהול אינה מהווה נסיבה מקלה.

8.      ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה, הנע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל.

9.      בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי יש לשקול לחומרה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל 13 הרשעות קודמות, בין היתר בגין עבירות דומות, בגינן ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח. מנגד, נטען כי יש לשקול לקולא את הודאתו המהירה וחיסכון בזמן שיפוטי.

10.  לבסוף, עתרה ב"כ המאשימה למקם את עונשו של הנאשם בשליש העליון של המתחם, לצד מאסר על תנאי ופיצוי לשוטרים.

11.  ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות ביצוע העבירה. הודגש כי הנאשם לא תכנן לתקוף את השוטרים, והאירוע התפתח והסלים, מאחר והנאשם היה תחת השפעת אלכוהול. נטען כי משביקשו השוטרים לעצרו, הניף הנאשם את ידיו ורגליו לכל עבר ואגב כך פגע בפניו של אחד השוטרים, ואף הוא עצמו נחבל כתוצאה מהאירוע ונזקק לטיפול רפואי (נ/1).

12.  בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי במהלך ריצוי מאסרו בגין הרשעתו משנת 2020, עבר הנאשם טיפול ושיקום במסגרת פרויקט "ראשית"(נ/2) ומאז שחרורו השתלב בעבודה כמחסנאי ברשת "הום סנטר" (נ/3).

13.  ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם ענישה, הנע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל, הניתנים לריצוי בעבודות שירות וביקש להסתפק ברף התחתון של מאסר על תנאי ולחלופין פרק זמן קצר של עבודות שירות, על מנת שלא יקטע רצף העבודה של הנאשם.

14.  הנאשם הביע חרטה על המקרה, ציין כי עבר תהליך שיקום במסגרת מאסרו ועם שחרורו השתלב בעבודה מסודרת בה הוא מגלה אחריות, החל בשיחות טיפוליות פרטניות, הפך לסב ומעוניין להתקרב לילדיו ולהתחיל בדרך חדשה.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

3

15.  עקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

16.  במקרה דנן, פגע הנאשם בערכים חברתיים שנועדו להגן על שלטון החוק, תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק והסדר הציבורי. לצד זאת, נפגעו ערכי ההגנה על שלמות גופם וכבודם של שוטרים המבצעים תפקידם כדין.

17.  בע"פ 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל (30.12.2013), עמד בית המשפט על חומרת עבירות תקיפת שוטרים ועל הצורך להיאבק בעבירות אלה באמצעות ענישה הולמת:

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. 'מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות' (עניין מוסא, שם). אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם)".

18.  בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף הבינוני, וזאת בשים לב למהות התקיפה ואופייה, לנזק שנגרם לשוטרים ולנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם כתוצאה מהתנהגותו של הנאשם. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי להתנהלותו של הנאשם ולכך שמרגע פגישתו בשוטרים ועד לרגע הגעתו לתחנת המשטרה וכניסתו לתא השהיה, הוא לא חדל להשתולל, לקלל את השוטרים ולנהוג באלימות. במעשיו סיכן הנאשם את סובביו ואת עצמו ואף פגע בשני השוטרים שבאו עימו במגע. הנאשם לא רק שסירב להישמע להוראות השוטרים, אלא אף פעל כלפיהם באופן פיזי ואלים וקילל בגסות רוח (השליך נעל לכיוון ראשו של השוטר טל ושרט אותו בידו הימנית, בעט ונופף בגפיו, פגע בפניו של השוטר יגאל והמשיך לבעוט לכל עבר), זאת על מנת להרחיקם ולמנוע מעצרו, משמע למנוע ולהקשות עליהם לבצע את תפקידם כחוק.

19.  מבלי להקל ראש בחומרת המעשים שבוצעו, נתתי דעתי אף לכך שלעבירות לא נלווה תכנון מוקדם ושהיה זה גם הנאשם שנחבל במהלך האירוע.

20.  מעבר לכך, איני סבור שיש בהיותו של הנאשם תחת השפעת אלכוהול בעת אירוע, כדי לשמש נסיבה לקולא. סעיף 34ט(א) לחוק העונשין, שעניינו שכרות, המהווה סייג לאחריות פלילית, קובע ש"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות, שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו". (ההדגשה אינה במקור - א.נ). בענייננו, אין תחולה לסייג השכרות, אך ראיתי לנכון להדגיש, שעובדת היותו של הנאשם תחת השפעת אלכוהול בשעת ביצוע מעשי העבירה, אינה מהווה נסיבה לקולא, ואין בה כדי להמעיט מחומרת מעשיו של הנאשם, שהרי הנאשם בחר מרצונו להיות תחת השפעת אלכוהול, ולכן, עליו גם לשאת בתוצאות הנובעות מהתנהגותו זו [השווה עם: עפ"ג 4669-01-21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (פורסם בנבו 7.2.21)].

4

מדיניות הענישה

21.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א.    ברע"פ 6544/08 ברדוגו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.7.08), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר, בכך שהתפרע בתחנת משטרה, צעק, העליב וגידף מספר שוטרים שנכחו במקום. הנאשם סירב לעזוב את התחנה ואחד השוטרים הודיע לו, שאם לא יעזוב את השטח, יאלץ לעכב אותו.בתגובה לכך, התקרב הנאשם לכיוון השוטר, נופף בידיו ותוך כדי נפנוף בידיו הכניס את אצבעו לעינו של השוטר. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. הנאשם ערער על חומרת העונש והמדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם, קיבל את ערעור המדינה והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל.בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ב.      ברע"פ 2065/14 אבו מדיגם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.6.2014), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בכך שבעת שהגיע כוח משטרתי לביתו, על מנת לבצע חיפוש, תקף במהלכו את אחד השוטרים ודחף אותו בחזהו. שוטר אחר שהיה במקום עזר לשוטר הראשון להשתלט על הנאשם, אשר בעט בארבעה שוטרים שהיו במקום. הנאשם נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי של 6 חודשים במצטבר, כך שסה"כ נגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור של הנאשם לבתי המשפט המחוזי והעליון נדחו.

ג.       ברע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.6.2007), נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, בכך שסרב לפנות את רכבו, סירב להזדהות, ובהמשך כאשר נאמר לו, שהוא מעוכב ונדרש להתלוות לשוטרים, תקף שניים מהם, בעט ופגע באחד מהם בבטנו, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי, אשר נחבל בידיו חבלות של ממש. על הנאשם הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה לצדהפעלת עונש מאסר מותנה.

ד.      ברע"פ 8748/10 נמירי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.12.2010), נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים, בכך שסירב להזדהות לפני שוטר, גידף ואיים על השוטרים שעצרו את רכבו, תקף שוטר על ידי פתיחת דלת רכבו בעוצמה על רגלו של האחד והטיח אגרופים באחר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

5

ה.     ברע"פ 8172/10 גזאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.11.10), הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם ואחר דחפו את השוטר והביאו לנפילתו ובהמשך, הנאשם חסם את השוטר בגופו. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי ולצד זאת הטיל מאסר על תנאי וקנס בסכום של 1,500 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם לרשות ערעור.

ו.       בעפ"ג (מח' מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל (16.2.14), נדחה ערעורו של נאשם,אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר. הנאשם הגיע למקום עם רכבו, וכאשר נעצר לבדיקה שגרתית, התנגד להוראות השוטר ונגח במצחו. הנאשם נדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

ז.       בעפ"ג (י-ם) 24716-02-14 עמר מחיסן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.3.2014), נדחה ערעור מטעם נאשמים, שהורשעו על פי הודאתם בעבירות של תקיפת שוטר ותקיפת עובד ציבור, על רקע סירוב עובדי בית חולים להכניסם לחדר טראומה. נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר קצר בפועל הניתן במקרים מתאימים לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הטיל על הנאשמים 7 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית והפעלת מאסר על תנאי.

ח.     בת"א (רמ') 52562-03-18 פרקליטות מחוז מרכז נ' אורלי קדוש (פורסם בנבו, 24.1.21), הורשעה הנאשמת בעבירות תקיפת שוטר ואיומים כלפי שוטר. בעת ששוטרים ניסו להפריד בין הנאשמת ואחותה שהתקוטטו בשטח ציבורי, הנאשמת השתוללה, בעטה בשני השוטרים, פגעה בפניו של שוטר אחד ובאיבר מינו של שוטר נוסף וקיללה אותם בדרך לתחנת המשטרה. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשים מאסר בפועל. נוכח העדר עבר פלילי, נסיבות אישיות ושיקולי שיקום הושתו על הנאשמת חודשיים מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית.

ט.    בת"פ (פ"ת) 173-07-13 מדינת ישראל נ' עיסא (26.5.14), הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בביצוע עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו ואיומים. הנאשם תקף את השוטרים ואיים עליהם, בעת ששהה בהיכל בית משפט השלום בפתח תקווה, משום שאלו באו לעכבו לחקירה אולם הוא סרב להתלוות אליהם. הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

22.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין  (סעיף 40יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לנאשם, נע בין מאסר קצר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

23.  במקרה דנן לא קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא. איזון השיקולים השונים, ונסיבות מעשיו של הנאשם מצדיקים הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי לצד רכיבי ענישה נלווים. 

העונש ההולם

24.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40 י"א לחוק העונשין.

6

25.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם הודה, הביע חרטה, קיבל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי. כמו כן, נתתי דעתי לנסיבות האישיות של הנאשם.

26.  מנגד, כנסיבות לחומרה, נתתי דעתי לעברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל, בין היתר, עבירות דומות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (מהשנים 2017, 2013 ו-2010), עבירת תקיפת שוטר (משנת 2009), עבירות אלימות נוספות (תקיפה הגורמת חבלה של ממש משנת 2017, התנהגות פרועה במקום ציבורי משנת 2009 ותקיפת עובד ציבור משנת 2000) וריבוי עבירות איומים (עבירות מהשנים 2020, 2018, 2017 ועבירות איומים משנים קודמות). עונשי מאסר מאחורי סוגר ובריח, שהוטלו על הנאשם בגין חלק מהרשעותיו לא הרתיעו אותו לבצע את העבירות שביצע. נהפוך הוא, מדובר בנאשם שמסלים התנהגותו פורעת החוק ולא נרתע מלתקוף שוטרים במהלך תפקידם. התנהגות זו, הקשורה, כך נראה, קשר ישיר לשתיית אלכוהול, ראויה לא רק לגינוי, אלא אף לענישה מחמירה ומרתיעה ובחלק העליון של המתחם. אמנם אין מדובר בתקיפה פיזית ברף נורמטיבי גבוה או בחבלת משמעותית, אך למעשיו של הנאשם נוסף אף מימד של פגיעה בכבודם של השוטרים, השלכת נעל לעבר ראשו של שוטר היא מעשה בזוי, הראוי לגינוי ולענישה הולמת.

סוף דבר

27.  אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    10 חודשי מאסר בפועל.

ב.      מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירות אלימות כלפי שוטרים, או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג.       מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירות הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, או כל עבירת אלימות מסוג עוון.

ד.      פיצוי למתלוננים, עד תביעה מס' 1 ו-2, בסך 1,500 ₪ לכל מתלונן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר לחשבון הבנק של המתלוננת, בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום על ידי המאשימה. הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.8.22 ובכל 1 לחודש עוקב. היה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי והסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום.

הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

ה.     מובהר בזאת כי כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לתשלום הפיצוי והיתרה לתשלום הקנס.

ו.       נוכח תקופת המאסר שנקבעה אמנע מהטלת קנס כספי.

7

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

 ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"ב, 29 יוני 2022, בהעדר הצדדים.