ת"פ 2036/05/21 – אשר אלמליח נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בקריות |
|
|
|
ת"פ 2036-05-21 מדינת ישראל נ' אלמלח
תיק חיצוני: 810890/2020 |
בפני |
|
|
מבקש |
אשר אלמליח |
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
לפניי בקשה לפטור מתשלום תוספת פיגור שנוספה לסכום הקנס שהוטל על המבקש בחודש יולי 2022 במסגרת גזר הדין בהליך שכאן.
ביום 19.7.22 הורשע הנאשם בעבירות של גידול סמים מסוכנים. במסגרת גזר הדין הושת על הנאשם בין היתר עונש של קנס כספי בסכום של 2,000 ₪ לתשלום בארבעה תשלומים החל מיום 5.11.22.
כעת מונחת לפני בקשה לפטור את הנאשם מתשלום תוספת הפיגורי והריבית וכן לפרוס מחדש את סכום הקנס שנפסק לנאשם.
המאשימה מתנגדת לבקשה.
סעיף 67(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) קובע כי "קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור". סעיף 69(א) לחוק קובע כי "בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה...". באשר לפריסת או דחיית תשלום פיצוי או קנס, הרי שהסמכות להחליט עליהן מסורה למנהל המרכז לגביית קנסות על פי סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות.
באשר לשיקולים שעל בית המשפט לשקול כשהוא נדרש לבקשה לפטור מתוספת פיגורים הרי הרי שסעיף 69 (א) לחוק העונשין קובע שפטור מתשלום תוספת פיגורים יינתן אם "היו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע". לעניין זה אפנה למשל ע"פ 3933/19 פלוני נ' מדינת ישראל, ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל.
בענייננו לא הוגשו מסמכים אודות היות המבקש בהליך של חדלות פירעון וכן לא הוגש כל מסמך ביחס למצבו הכלכלי הקשה העכשווי. בית המשפט שקל את מלוא השיקולים והנתונים של הנאשם במסגרת גזר הדין ואף התחשב במצבו בפסיקת גובה הקנס ופריסת התשלומים לפיכך לא מצאתי כל טעם מיוחד ואציין למעלה מן הצורך שגם בעת הטיעונים לעונש לא הוגש כל מסמך בעניין מצבו הכלכלי של הנאשם והטיעונים נטענו ללא כל אסמכתא.
בנסיבות העניין אני דוחה את הבקשה. יחד עם זאת המבקש יכול לפנות למרכז לגביית קנסות על מנת להשמיע טענותיו בצירוף מסמכים רלוונטיים לצורך עריכת הסדר תשלומים.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.
ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ג, 13 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
