רקע

1.          הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בעבירות כדלקמן:

א.    סיוע ליבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה") וסעיף 31 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:"החוק").  

ב.    החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפני סעיף 7(א) ו-(ג) רישא בפקודה.

2.          כנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 26.09.21 הזמין הנאשם מהולנד, בדרך שאינה ידועה למאשימה, חבילה המכילה סם מסוכן מסוג MDMA, שהוטמן במשחק לגו, ובו 1005 טבליות במשקל של כ-514 גרם, לכתובת מגוריו. ביום 5.10.21 , לאחר שתיאם תור לאיסוף החבילה, הגיע לאוספה מסניף דואר.

3.           ביום 28.2.22, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

4.          כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם בן 23, בן למשפחה טובה, מתגורר בבית הוריו ברחובות, התחנך במוסדות חרדיים, בגיל 18 נשר ממסגרות החינוך מיוזמתו ויצא לעבוד. הנאשם החל לצרוך לראשונה סמים קלים בגיל 20 ובתדירות שבועית, שלל שימוש בסמים אחרים והציג עמדות לגיטימיות לשימוש בסם. הנאשם טען שמאז מעצרו נמנע לעשות שימוש בסם אך לא הגיע לחלק מבדיקות השתן ועל כן לא ניתן היה לאשש את דבריו.

הנאשם שולב בפיקוח מעצרים אך התקשה להיפתח ולשתף בעולמו הפנימי, התייחסותו הייתה דלה וקונקרטית ועלה קושי להעריך את התקדמותו בטיפול. ביחסו לעבירה הסביר כי השתכר בסכום נמוך וחיפש רווח כספי מהיר וקל באמצעות פנייה לקבוצות ברשת ה"טלגרם", באחת ההודעות הוצע לו לבצע איסוף חבילה מהדואר בשכר גבוה. הנאשם מסר את פרטיו האישיים, בהמשך התחרט על מעורבותו אך כשהגיעה החבילה לארץ החליט לאוספה מתוך מחשבה שלא ייתפס.

לנאשם אין עבר פלילי. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר שאינו בשל, בעל דימוי עצמי נמוך. הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ונכונות לשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול. על אף קשייו להיעזר בהליך טיפולי, המליץ שירות המבחן להעמידו תחת פיקוחם בצד ענישה מוחשית של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

5.          ב"כ המאשימה, עו"ד שילוני, עמדה על חומרת מעשיו, היקף הסם המיובא וטיבו ועל פגיעתו בערך של הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני נזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים. עוד ביקשה לתת ביטוי לערך המוגן של ניהול מאבק עיקש נגד שימוש בסמים קשים וביצוע עבירות בסם ממניע כלכלי. המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 24-44 חודשי מאסר. באשר לנאשם סבורה שהתסקיר אינו מצדיק סטייה מהמתחם לענישה שיקומית ומבקשת למקמו בתחתית המתחם בצד ענישה נלווית, לרבות קנס משמעותי.

6.           סניגוריו, עוה"ד שלף ורבינוביץ', ביקשו לאמץ את המלצת שירות המבחן, סבורים שנסיבות הסיוע קלות ועל כן יש לקבוע מתחם ענישה שמתחיל במאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות. ההגנה לא הקלה ראש במעשה אך הדגישה שהנאשם לא פעל מול סוחר הסם אלא רק מסר את פרטיו לאחר ואסף את החבילה. עוד סבורה שמדובר במעשה הפחות מהברחת סמים מחו"ל. לחילופין עתרו הסניגורים לענישה שיקומית הסוטה ממתחם הענישה, הדגישו את נסיבותיו החיוביות של הנאשם, גילו הצעיר ועברו הנקי, כי הפסיק להשתמש בסמים מיוזמתו ואת רצונו להשתקם.

הצדדים הגישו אסמכתאות פסיקה לתמיכה בטיעוניהם.

7.          עוד שמעתי את אבי הנאשם, אב לששה ילדים, העובד בצוות הנהלה בבית חולים "מעייני ישועה". לדבריו, המשפחה המומה ומזועזעת ממעשי בנם, הסתבכותו גרמה להם לערוך חשבון נפש ולהקדיש את זמנם לשיקומו. עוד סיפר שמאז ששוחרר ממעצר הנאשם לא יוצא מהבית למעט לעבודה בפיקוחו.

הנאשם עצמו סיפר שהמעמד קשה לו והתייסר על הנזק שגרם למשפחתו. עוד שיתף כי תקופת המעצר קשתה עליו, מבין את חומרת מעשיו והשאיפה שלו היא לחזור לנהל חיים נורמטיביים.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

8.                     מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה ממשית בערכים מוגנים של הגנה על שלום הציבור מפני הנזקים הנלווים לשימוש בסמים מסוכנים. עוד יש לתת ביטוי לערך המוגן של ניהול מלחמה עיקשת נגד השימוש בסמים, ולנזק שנגרם עקב כך לכל שכבות החברה (ע"פ 1901/19 שמעון אסולין נ' מדינת ישראל), נזקי הסמים כוללים נזקים ישירים למכורים לסמים, אשר פעמים רבות נופלים כנטל על החברה, ונזקים עקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות על ידי המכורים לסמים כדי לממן את רכישתם.

בכל הנוגע לשיקולים המרכזיים שיש לשקול בעבירות של ייבוא סמים לישראל, יפים דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 6548/17 לבדב נ' מדינת ישראל (30.1.18):

"כמובן, יש מקום לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער לקולא, אך הדגש בגזירת העונש בנסיבות העניין יושם על המעשה. עבירות הסמים הפכו לפגע ופשו בכל פינה בחברה, תוך חציית קבוצות באוכלוסייה. המחיר כבד לכולם. בית המשפט חייב לתרום את חלקו למיגור תופעה זו. בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של עבריין סמים, עליו לתת את הדעת לפרטי העבירה, לרבות סוג הסם, כמות הסם ותפקיד הנאשם המסוים כחוליה בשרשרת הפצת הסם".

9.          עוד חזר בית המשפט העליון והדגיש את חומרת מעשיהם של כלל המעורבים בשרשרת הפצת הסם, לרבות אלו המייבאים סמים עבור אחרים. במקרים אלו, כפי שעולה במקרה שבפנינו, מייבא הסם, הפועל על דרך הכלל ממניע כלכלי, שמסר את פרטיו לצורך ייבוא הסם ואסף את חבילת הסם לא עומד בראש שרשרת הפצת הסם, יכול אף שלא יזם את המעשה ולא אמור היה לזכות בנתח גדול מפירות מכירת הסם אך מהווה חולייה משמעותית בלעדיה איין בייבוא הסמים לארץ.

10.        במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכמות הסם שנתפס וטיבו- במקרה שבפנינו מדובר בייבוא של מאות טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA, שנחשב סם קשה ונצרך בעיקר ע"י צעירים ומתבגרים, כזכור, פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שמחזיק 3 יחידות שם סם זה עושה זאת שלא לצריכתו העצמית ; לפוטנציאל הנזק שהיה צפוי במידה שהסם לא היה נתפס אלא מופץ בקרב ציבור צרכני הסמים ולרקע לביצוע המעשים, שנבע, ובכך הודה הנאשם בתסקירו, מרצון להרוויח כסף קל. בניגוד למקרים אחרים שבהם נאשמים שלוו כספים מגורמים שוליים נענים להצעתם, לעיתים בלית ברירה, לגדל או לשמש בלדרים לייבוא סם כדי לפרוע את חובם, הנאשם הוא שיזם את הפנייה לקבוצות משתמשים בסם והציע לבצע עבורם שליחויות.

            לא מצאתי ליתן משקל רב לטענת ההגנה, כי חומרת מעשיו של הנאשם פחותה מזו של הבלדר שטס לחו"ל וחוזר עם מזוודה המכילה סמים. אכן התעוזה שבמעשי הבלדרים המבריחים סמים מחו"ל רבה יותר אך גם הסיכון שייתפסו. מעשיו של הנאשם קלים לביצוע והסיכון שגלום בהם נמוך יותר, לא בכדי הסביר הנאשם בתסקירו, כי בחר לאחר התלבטות, לאסוף את חבילת הסם, בעיקר משסבר שלא ייתפס. כך או אחרת, התוצאה של ייבוא סם לארץ באמצעות הדואר או בדרך הברחתו במזוודה, זהה- כניסת סמים קשים בכמויות גדולות במטרה להפיצם בין ציבור המשתמשים ואף מדיניות הענישה מחמירה, בין אם מדובר בבלדר או במי שמייבא סמים באמצעות הדואר.

11.       סעיף 13 לפקודה מגדיר את העבירה של ייבוא או ייצוא סמים כדלקמן:

"לא ייצא אדם סם מסוכן , לא ייבא אותו, לא יקל על יצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה שום עסקה אחרת בסם ולא יספקנו בין בתמורה ובין שלא בתמורה , אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

הנאשם הורשע בעבירה של סיוע לייבוא סם אך חלקו אינו קל ומצומצם ונושק לחלקו של המבצע בצוותא שתפקידו מתמצה במעשה שיש בו כדי להקל על ייבוא הסם. הנאשם הסכים למסור את פרטיו לצורך משלוח חבילת הסם ובהמשך אסף את חבילת הסם, ובכך שימש כחולייה המקשרת בין משלח הסם לסוחר שלידיו אמור להגיע. חלקו היחסי נופל משמעותית מחלקו של הסוחר בסם אך אין מדובר בחלק שולי ובוודאי שהיה בו כדי להקל על ייבוא הסם. לפיכך אני קובעת שפגיעתו בערכים המוגנים היא ברף נמוך-בינוני.

12.       מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ייבוא סם מצווה על החמרה כלפי כלל המעורבים בשרשרת הפצת הסם, לרבות אלו שלא עמדו בראשה:

"מן המפורסמות הוא שמערכת הפצת הסמים נסמכת ונשענת על שירותיהם של אנשים רבים הממלאים לפעמים תפקידים של שליח או של בלדר. ברור שללא עזרתם של אלה לא הייתה המערכת הזאת מסוגלת לגרום את הנזק שהיא גורמת... נקבע כי בסוג זה של עבירות יש להעניש בצורה ראויה גם שליחים ובלדרים שכן מערכת הפצת הסמים נסמכת ונשענת במידה רבה על שירותיהם של בעלי תפקידים קטנים כאלה" ע"פ 3820/09 מדינת ישראל נ' חיים אוחיון [פסקה 16 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר] (6.9.2009)

13.        עיון בפסיקה מעלה כי במקרים שנסיבותיהם דומות הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל במנעד רחב. בהקשר זה יצויין, כי בחלק מהמקרים ייחסו לנאשמים שחלקם בביצוע העבירה היה דומה לזה של הנאשם שבפניי עבירה של ביצוע בצוותא:

א.      ע"פ 4838/20 אברמסון ואח' נ' מדינת ישראל (15.8.2021)- במקרה זה נדחו ערעוריהם של שניים, נאשמת שהורשעה בייבוא סם, איסוף שלוש חבילות המכילות סם מסוג MDMA מהדואר ונדונה למאסר בן 24 חודשים והמסייע לה, בכך שאפשר להחזיק את הסמים בדירתו, ונדון ל-9 חודשי עבודות שירות. באשר למסייע נקבע, כי חלקו נופל בצורה משמעותית מחלקה של המערערת. "ברם, הוא סייע להחזיק סמים בכמות גדולה... חלקו היחסי דורש עונש הולם, ונראה כי הקלה נוספת לא תשיג יעד זה";

ב.      ע"פ 2518/16 יצחקי נ' מדינת ישראל (25.12.2016)- התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של ייבוא סם וקשירת קשר. אחר ארגן משלוח של חבילה המכילה 710 גר' סם קוקאין מברזיל לסניף דואר בארץ. תפקידו של הנאשם היה לאסוף את החבילה מסניף הדואר. נקבע מתחם שנע בין 3.5-5.5 שנות מאסר, הנאשם נדון למאסר בן 42 חודשים. עונשו הוקל במסגרת הערעור בהתחשב בחלקו היחסי, העדר עבר פלילי ופוטנציאל שיקומי גבוה ל-30 חודשים;   

ג.      רע"פ 3569/20 אלטארוס נ' מדינת ישראל (7.6.2020)- במקרה זה נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אזרח פיליפיני שעבד בשגרירות בארץ, שנשלחה אליו חבילה שהכילה 50 גר' סם מסוג מתאמפטמין, נקבע מתחם ענישה שנע בין 18-36 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 22 חודשים, ערעורו נדחה; 

ד.      ע"פ 4659/12 סירפונג  נ' מדינת ישראל (22.10.2012)- נדחה ערעור של נאשם, אזרח תאילנד שעבד בארץ שקשר קשר עם אחר לייבא סם מתאפתאמין בכך שמסר לו את פרטי הדואר שלו לצורך משלוח החבילה. הנאשם, ללא עבר, נדון למאסר בן 18 חודשים;

ה.     בע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.2021), הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר וייבוא סם, בכך שקשר קשר עם קרוב משפחתו לייבא סם מסוג מתאפתמין בתוך פסלונים שנשלחו ממקסיקו ובאמצעות משלוח דואר. הנאשם העביר את פרטיו למשלח בחו"ל, החבילה שמוענה לכתובתו נתפסה ע"י המכס. הנאשם, ללא עבר פלילי ובעל סיכויי שיקום נדון למאסר בן 16 חודשים תוך חריגה ממתחם עונש שנקבע הנע בין 21-48 חודשי מאסר. ערעור שהגיש הנאשם, נדחה. בית המשפט העליון קבע כי נוכח החומרה הרבה הנלווית לעבירות הסמים ראוי לנקוט כלפיהן במדיניות ענישה מחמירה, טענתו כי חלקו בעבירה שהתמצה במסירת פרטיו קטן משל שותפו, נדחתה;

ו.       ע"פ 2518/16 יניב יצחקי נ' מדינת ישראל (25.12.2016)-הנאשם ואחר הורשעו בקשר קשר לייבוא סם קוקאין מברזיל ובייבואו באמצעות הדואר, תפקידו של הנאשם היה לאסוף את החבילה מהדואר. על הנאשם הושתו 42 חודשי מאסר, על שותפו שעמד מאחורי המעשה נגזרו 4 שנות מאסר. בית המשפט העליון מצא לקבל את ערעורו, נקבע כי אין להשוות בין מעמדו למעמד שותפו ונוכח תסקיר חיובי ועברו הנקי הופחת עונשו ל-30 חודשי מאסר;

ז.      ת"פ (מח'-ב"ש) 5775-02-18 מדינת ישראל נ' תורג'מן (1.11.2018)- הנאשם הורשע בסיוע לייבוא סם מסוג MDMA בכך שהזמין בשם בדוי את החבילה המכילה את הסם וביקש מאחר, נהג מונית, לאסוף את החבילה ולהביאה לחנותו באמצעות יפוי כח מזוייף. נקבע מתחם ענישה שנע בין 2.5-5 שנות מאסר, על הנאשם נגזר עונש מאסר בן 3 שנים. לשלמות התמונה יצויין, כי על נהג המונית שהורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נגזרו 15 חודשי מאסר (ת"פ (מח-ב"ש) 5680-02-18 מדינת ישראל נ' מועזיז, 26.11.2018). ערעור שהגיש הנאשם, ע"פ 8915/18 (24.9.2019) התקבל. בית המשפט העליון (מפי כב' השופט סולברג) מצא כי חרף חלקו הקטן בשרשרת הפצת הסם, "אין בכך כדי לפטור את הבלדרים ומובילי הסם מענישה נוקשה המשקפת את חומרת מעשיהם- על כל נזקיהם הפוטנציאליים" (שם, פסקה 12). בצד זאת, על בסיס כברת דרך טיפולית שעבר הנאשם ונסיבותיו הייחודיות, מצא להקל בעונשו תוך התחשבות בשיקולי שיקום ולהעמידו על 10 חודשי מאסר. עוד נקבע, שיש לדחות את הטענה כי הטלת עונש מאסר ממש מחמירה ביחס למדיניות הענישה הנוהגת ולא ניתן להסתפק בעונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

ח.     בת"פ (מח-מרכז לוד) 376-10-16 מדינת ישראל נ' אזרן (1.12.2018) - הורשעה נאשמת, בנסיבות קלות מאלו שבפנינו, בכך שתאמה עם אחיה כי חבילת סם קוקאין תשלח לביתה. החבילה נשלחה על שמה ולכתובתה. הנאשמת נדונה למאסר בן 22 חודשים (נקבע מתחם שנע בין 22-48 חודשי מאסר), אחיה נדון למאסר בן 40 חודשים;

ט.     ת"פ (מח'-מרכז לוד) 6788-06-16 מדינת ישראל נ' בן עטיה (14.6.2018)- מקרה דומה נוסף של נאשמת שהורשעה בייבוא סם באמצעות שליחת חבילת סם קוקאין במשקל 2.5 ק"ג לכתובתה. הנאשם אספה, בהנחיית אחר, את החבילה, לא יזמה את המעשה. נקבע מתחם שנע בין 18-48 חודשי מאסר, על הנאשמת, הוטל עונש שיקומי של עבודות שירות;

י.      ת"פ (מח-מרכז-לוד) 28005-09-17 מדינת ישראל נ' גושקביץ (26.4.2018) הורשעו נאשמים בייבוא סם ע"י כך שהבריחו כל אחד מהולנד לארץ מארז בקבוקי יין שהכיל 2,125 גר' סם MDMA נוזלי, מתחם העונש לנאשם 1 שהיה דומיננטי יותר נקבע בין 36-60 חודשי מאסר ולנאשם הנוסף נקבע מתחם שנע בין 24-48 חודשים. נאשם 1 נדון למאסר בן 42 חודשים ונאשם 2 למאסר בן 30 חודשים. הנאשמים נעדרי עבר פלילי;

יא.    ת"פ (מח-מרכז לוד) 34974-04-15 מדינת ישראל נ' אברג'יל (31.5.2016)- הנאשם הורשע בייבוא סם במזוודה מסוג MDMA במשקל 1,787 גר' , נדון למאסר בן 40 חודשים;

יב.    ת"פ (מח-מרכז לוד)55366-02-17 מדינת ישראל נ' ציון (29.11.2018)- הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בייבוא סם מסוג MDMA במשקל של כ-3 ק"ג. בית המשפט (כב' השופט קובו) קבע כי חלקו היחסי לא היה גדול, שאינו חלק מהמעגל הפנימי ותפקידו היה להקל על ייבוא הסמים. בית המשפט מצא להתחשב בחלקו היחסי ולקבוע מתחם שאינו זהה לזה של המבצע העיקרי אך גבוה ממתחם של מסייע. בהתאם לכך נקבע מתחם שנע בין 20-50 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר;

יג.     ת"פ (מח-ת"א) 31971-05-13 מדינת ישראל נ' שויחט (8.1.2014)- הנאשם הורשע בייבוא ארצה של שני בקבוקים המכילים סם MDMA במשקל כולל של כ-1,500 מ"ל. הנאשם צעיר, תסקירו חיובי הנושא המלצה טיפולית, פעל עקב חובות אליהם נקלע. נקבע מתחם ענישה שנע בין 24-36 חודשי מאסר, נדון ל-25 חודשים.

14.       עיינתי באסופת הפסיקה שהגישה ההגנה, לחלקה התייחסתי לעיל, רב המקרים עוסקים בנאשמים בעבירות של ייבוא סם, חלקם בכמויות גדולות משמעותית מהמקרה שבפנינו שנדונו לעונשים מתונים, לרב במצבים שבהם הם נתמכו בשיקולי שיקום משמעותיים. כך, בין היתר, בת"פ (מח-מרכז לוד) 17157-12-17 מדינת ישראל נ' אורן ואח' נדונו שלושה נאשמים בעבירות של ייבוא סם מסוג MDMA במשקל רב. לנאשם המרכזי נקבע מתחם שנע בין 4.5-7 שנות מאסר, בית המשפט (כב' השופטת מרשק-מרום) מצאה לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום וגזרה עליו 42 חודשי מאסר. נאשם 2 ונאשמת 3 הבלדרים הורשעו בעבירות של סיוע לייבוא סם. נקבע בעניינם מתחם שנע בין 15-30 חודשי מאסר, והם נדונו (נאשמת 3-בהסכמת המאשימה) לעונשים מתונים תוך חריגה ממתחם הענישה של 9 חודשי עבודות שירות; ת"פ (מח-ת"א) 15457-09-18 מדינת ישראל נ' קונובלוב, הורשע הנאשם בייבוא סמים מסוגים שונים, לרבות בולי LSD, נקבע מתחם ענישה שנע בין 20-48 חודשי מאסר, הנאשם נדון לעונש שיקומי של 9 חודשי עבודות שירות. מקרים נוספים שבהם הסתפקו בתי המשפט, לעיתים בהסכמת המאשימה, בענישה שיקומית בדרך של עבודות שירות: ת"פ (מח-מרכז) 58591-08-18 מדינת נ' מלול ואח', נאשם שהורשע בהחזקת 1 ליטר קוקאין נוזלי, נקבע מתחם ענישה הנע בין 3-6 שנים, נגזר עונש שיקומי של עבודות שירות; ת"פ (מח-ת"א) 24514-09-15 מדינת ישראל נ' פורת ואח', הנאשם הורשע בהחזקת כ-1000 טבליות MDMA, בעל עבר פלילי, נקבע מתחם שנע בין 18-36 חודשי מאסר, נגזר עליו עונש בחריגה לשיקום של עבודות שירות; ת"פ (מח-מרכז לוד) 11608-07-16 מדינת ישראל נ' היימפלד- בלדר שהורשע בסיוע לייבוא סם MDMA בכמות גדולה מאד, נקבע מתחם ענישה שנע בין 24-42 חודשי מאסר, בית המשפט (כב' השופטת ברק-נבו) מצאה כי הנאשם עבר הליך שיקום משמעותי ויוצא דופן המצדיק חריגה מהמתחם והסתפקה ב-6 חודשי עבודות שירות.

15.       לפיכך, בהתאם לתיקון 113 לחוק, תוך שנתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירה, פגיעתה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת ובשים לב לכך שהנאשם הורשע כמסייע לייבוא סם, אני קובעת מתחם עונש הולם שנע בין 16-36 חודשי מאסר. טענת ההגנה, כי ניתן לקבוע מתחם ענישה ברף תחתון של מאסר לתקופה הניתנת לריצוי בעבודות שירות אינה מתיישבת עם מדיניות הענישה הנוהגת, מגמת ההחמרה בענישת מעורבים בעבירות סם חמורות ונסיבות המעשה בהן הורשע הנאשם.    

חריגה מהמתחם משיקולי שיקום

16.         לחילופין עותרת ההגנה לחריגה ממתחם הענישה ולאימוץ המלצת שירות המבחן להסתפק בענישה של עבודות שירות. כידוע, בית המשפט רשאי לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. בית המשפט העליון נדרש בהרחבה לשאלה באילו מקרים יש לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום בע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל  (18.4.2018). כך קבעה כב' השופטת דפנה ברק ארז בדעת הרוב:

"באילו נסיבות יכיר בית המשפט בקיומו של סיכוי של ממש לשיקום באופן שיצדיק חריגה ממתחם העונש? עד כה לא ניתנה בפסיקה תשובה מחייבת וכוללת לשאלה זו, ומטבע הדברים יש להתחשב בכל מקרה על נסיבותיו... במקרים קודמים שבהם נדרש בית המשפט להעריך את סיכויי השיקום במסגרת סעיף 40ד לחוק העונשין הובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים המרכזיים הבאים: המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה... "

17.        לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם והמלצות התסקיר מצאתי כי עניינו אינו נופל בגדר מקרי השיקום ואין בנתוניו כדי לשמש בסיס לחריגה ממתחם העונש ההולם. הנאשם אמנם צעיר, בן למשפחה טובה, ללא עבר פלילי, שהאירוע חריג ויחיד בנוף חייו, נטל אחריות על מעשיו והסבירם ברצון להרוויח כסף קל כדי להגדיל את הכנסותיו. אלא ששיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן היה חלקי, חרף העובדה שהיה מטופל זמן ממושך, עוד בשלב המעצר, התקשה להפתח ולשתף את גורמי הטיפול באופן שלא אפשר להעריך את התקדמותו בהליך הטיפולי. עוד הגיע רק לחלק מבדיקות השתן, למעשה, הפנייתו לממונה על עבודות שירות, עליה הוריתי בהמשך לבקשת ההגנה, נעשתה גם כדי לקבל תמונה מלאה יותר ביחס להרגלי שימושו בסם. המלצת שירות המבחן להעמידו בפיקוח ולהסתפק בעבודות שירות אינה מבוססת על הליך טיפולי שעבר, זה אף מודה כי הנאשם התקשה להעזר בהם ולא נתרם מההליך שעבר, אלא מכח היותו בחור צעיר, ללא עבר פלילי שאינו מאופיין בדפוסים עברייניים. אף בתקופת הפיקוח לא בא שירות המבחן בהמלצה לשלבו בקבוצות טיפוליות אלא בתכנית "יתד" שנועדה לספק לו כלים ומעטפת סיוע להשתלבות חברתית ותעסוקתית. המלצת שירות המבחן כשמה כן היא, המלצה בלבד שאינה מחייבת את בית המשפט, פרופיל הנאשם שבפניי, דומה לזה של בלדרים ושליחים רבים אחרים, בחורים צעירים, שאינם עבריינים ומבצעים את העבירה מתוך מניע כלכלי, ולא על רקע התמכרות לסם. הנאשם, ששירת במועד ביצוע העבירות בשירות לאומי ולא הסתפק בשכר הנמוך שקיבל, יזם פנייה לגורמים שוליים כדי להגדיל את הכנסותיו, הנאשם יכול היה לפנות למשפחתו, אביו, איש מרשים הנושא תפקיד ניהולי בכיר, הודה בדבריו לבית המשפט, שמעשי בנו הביאוהו לחשבון נפש וטלטלו את כל משפחתו, יכול היה למצוא עבודה נוספת, אך בחר בפתרון פסול וניסה למצוא קיצור דרך לגריפת רווחים קלים.

18.       בנסיבות אלו, תוך מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים ועל בסיס הכלל שנקבע בפסיקה לפיו "...נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה" (ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (24.7.2011), פסקה 24), אין בידי לקבל את עתירת ההגנה והמלצת שירות המבחן. עם זאת, נסיבותיו החיוביות של הנאשם ישמשו טעמים טובים למקמו בחלק התחתון של מתחם הענישה.

19.       לפיכך, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל בן 17 חודשים בניכוי ימי מעצרו 5.10.21-5.12.21

ב.      מאסר על תנאי בן 10 חודשים לבל יבצע הנאשם עבירת סם מסוג פשע במשך שנתיים מיום שחרורו.

ג.       קנס בסך 8,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. שישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.5.23. ניתן לקזז הפקדות או להשיבם למפקיד עם תחילת ריצוי מאסרו.

ד.      הנאשם יתייצב לריצוי מאסר ביום 26.3.23 עד השעה 10:00 בבית מעצר "הדרים"

עותק יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ג, 23 ינואר 2023, במעמד הצדדים.