1

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, בהתאם לסעיף 368ו(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.      בהתאם למתואר בכתב האישום המתוקן, בתאריך 7.11.19 בסביבות השעה 07:12, נסע המתלונן יליד שנת 1942, כשהוא נוהג ברכבו ברח' וולפסון בפתח תקווה (להלן: "המקום"). באותן נסיבות נסע הנאשם במקום כשהוא נוהג ברכבו מסוג פיאט (להלן: "הרכב") ונעמד בצדו השמאלי כשהרכב מפריע לנתיב הנסיעה ומקשה על המתלונן לפנות שמאלה בצומת. אז צעק המתלונן לנאשם על כך שאינו מאפשר לו לפנות שמאלה ואף קילל אותו. בתגובה צעק הנאשם על המתלונן, ירד מרכבו ובעט במראה השמאלית של רכבו של המתלונן. מיד ובסמוך ניגש הנאשם אל חלון הנהג הפתוח ברכבו של המתלונן, שלח דרכו את אגרופו והכה את המתלונן בפניו שתי מכות אגרוף. מהדף המכות עפו משקפי השמש של המתלונן מפניו ונשברו, למתלונן נגרמו חבלה קהה בעין ימין, המטומה פרי אורביטלית, פצע מדמם בעפעף ימין ותפיחות שטחית בלחי ימין. בעקבות זאת הובהל המתלונן לבית החולים באמצות אמבולנס. הנאשם נכנס לרכבו ונמלט מהמקום.

2

תסקיר שירות המבחן

3.      בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

4.      בתסקיר מתאר שירות המבחן כי מדובר בנאשם בן 50, יליד רוסיה, בן יחיד להוריו אשר עלה לארץ בגיל 28 עם אמו. עוסק מזה 15 שנים כעצמאי בתחום ההובלות. לחובתו של הנאשם קיימות 3 הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות אלימות, בגינן נידון בין היתר למאסר בפועל.

5.      שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לגלות אמפתיה כלפי המתלונן, צמצם מחומרת העבירה ותוצאותיה. ההתרשמות היא כי הוא מתקשה לווסת רגשותיו ותגובותיו ונוטה להגיב באופן תוקפני. מאידך הנאשם שלל נזקקות טיפולית. בהתאם לכך העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות אלימות הינו ברמה הבינונית כאשר העבירות מוערכות גם הן בחומרה ברמה הבינונית. לנוכח העובדה שהנאשם אינו מבטא הבנה באשר למורכבות מצבו, תוך שלילת בעייתיות בתחום האלימות וצרכיו הטיפוליים, שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית.

ראיות לעונש

6.      טרם טיעוני הצדדים לעונש העידה אמו של הנאשם, הגב' אסיה אלייב, אשר ביקשה סליחה על מעשי בנה, תיארה את מצבה הבריאותי והכלכלי הבעייתי ואת העובדה שבנה הוא קרוב משפחתה היחיד והוא מסייע לה בחייה. ביקשה כי בית המשפט יתחשב במצבה בגזירת עונשו של הנאשם.

טיעוני הצדדים

3

7.      ב"כ המאשימה, עו"דאוס נאסר, הצביע על הערכים המוגנים שנפגעו וטען כי רמת הפגיעה היא בעוצמה גבוהה. הדגיש כי מדובר בוויכוח סתמי על דרך וכי הנפגע הינו אדם מבוגר אשר נגרמו לו חבלות. עתר לכך שייקבע מתחם הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. הפנה לפסיקה ענפה. ציין כי בתסקיר אין המלצה טיפולית וישנה הערכה לסיכון בינוני להישנות עבירות. הפנה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל 3 הרשעות כאשר האחרונה בהם משנת 2020. בהתאם לכך ביקש למקמו בשליש האמצעי של המתחם, כמו כן עתר כי ייגזרו על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

8.      ב"כ הנאשם, עו"דדימיטרי ברנשטיין, טען כי הפסיקה שהוצגה על ידי ב"כ המאשימה אינה תואמת את המתחם אליו עתרה המאשימה. הצביע על כך שמדובר באירוע אשר לא כלל תכנון מוקדם. הנאשם לא בחר את הקורבן אלא להיפך, האירוע החל בהתגרות של המתלונן שקילל את הנאשם בקללות עם נופך גזעני. ציין כי הנאשם לקח אחריות וחסך זמן שיפוטי. לטענתו, עצם לקיחת האחריות על האירוע בפני שירות המבחן יש בה על מנת להביא להקלה בעונשו של הנאשם. ביקש כי בית המשפט יתחשב בכך שהנאשם היה עצור כחודש וחצי ומצוי באיזוק אלקטרוני במשך כחצי שנה , ושנה נוספת בתנאים מגבילים.

9.      ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות חייו של הנאשם שעלה לארץ בגיל 28, התקשה בלימוד השפה העברית ובהשתלבות בחברה הישראלית. התא המשפחתי שלו כולל אותו ואת אמו. סיים לימודי רפואת שינים ואמו הייתה רופאת שיניים, אך שניהם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה הישראלי במקצועם. הפנה לפסיקה ענפה וביקש כי ייקבע מתחם הנע בין חודש בודד של עבודות שירות ועד ל-9 חודשי עבודות שירות. ביקש להפנות לכך שמאז האירוע לא נפתחו לנאשם תיקי מב"ד חדשים. כי מבחינת עברו הפלילי עבירת האלימות האחרונה שהורשע בה היא משנת 2011. בהתאם לכך עתר כי הנאשם ימוקם בתחתית המתחם.

10.  הנאשם בדברו האחרון, הביע צער על מעשיו, ציין כי האמירות שנאמרו כלפיו היו קשות ונוקבות. אמר כי הוא מוכן לשאת בעונש על מעשיו וכי הוא מתחרט עליהם.

דיון והכרעה

11.  הערך המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה על ידי הנאשם הוא ההגנה על שלומם וביטחונם של עוברי הדרך ובייחוד אנשים מבוגרים.

12.  בע"פ 7961/07 מדינת ישראל נ' שכטר (19.3.08) קבע בית-המשפט העליון  (בהקשר לעבירה של שוד קשישים, החמורה משמעותית מהעבירה שכאן, ואולם הדברים נכונים גם לעניינו):

4

"הענישה במקרים מעין זה ראוי לה שתשקף הגנה על כבודם, גופם וקניינם של קשישים, תבטא את הצורך בהקניית בטחון אישי גם למי שבערוב ימיהם אינם נהנים עוד מחוסן גופני מלא ולא תהפכם הפקר למעשי בריונות."

13.  בכלל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, שקלתי לחומרא את העובדה כי מדובר באירוע שיסודו בוויכוח על דרך, תופעה מכוערת שהפכה ליומיומית בארצנו ובשל כך מחובתו של בית המשפט לתרום את חלקו במאבק בתופעה אלימה זו. אכן קדמה לכך התגרות מילולית מצד המתלונן, אך אין בכך ולו מקצת הצדקה להתנהגותו של הנאשם, וודאי כאשר נפגע העבירה הינו אדם יליד 1942. התחשבתי אף בכך שלמתלונן נגרמו חבלות והוא פונה לבית החולים. לאירוע מעין זה כשהנפגע הוא אדם מבוגר ישנו אף פוטנציאל נזק גדול יותר.

14.  בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להצביע על מקרים דומים, כמפורט להלן:

א.      עפ"ג (מרכז) 6458-05-14 אלכסיי נוחימוביץ נ' מדינת ישראל (3.8.14). הנאשם הורשע בעבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד. הנאשם היכה את המתלונן מכת אגרוף בפניו וגרם לו חבלות של ממש בדמות חתך עמוק בלחי הפנימית, נפיחות ושריטה באמת יד שמאל. כמו כן, נגרם נזק לשיניו התותבות של המתלונן. הנאשם נעדר עבר פלילי. בבית משפט השלום נקבע מתחם הנע בין של"צ ל-12 חודשי מאסר בפועל. נגזרו עליו 4 חוד' מאסר בפועל שירוצו בע"ש, 6 חוד' מע"ת ופיצוי למתלונן. בהמלצת בית המשפט המחוזי הערעור נמחק.

5

ב.      ת"פ (שלום נצ') 32675-09-19 מדינת ישראל נ' נואייל אלחנדרו אקינו (נבו 20.05.2021)‏‏ : הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש -לפי סעיף 368ו(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977. בהתאם לכתב האישום המתוקן, מספר ימים עובר ליום האירוע, אירעה תאונה בין רכביהם של הנאשם והמתלונן, יליד 1937, במהלכה נגרמו נזקים לרכבים. הצדדים נפגשו באקראי והחלו להתווכח לגבי תשלום נזקי התאונה. הנאשם תקף את המתלונן בכך שאחז בחולצתו, הצמידו לקיר ונגח בראשו. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלונן פצע באף וסימן אדום במצח. תסקירים חיובים לרבות המלצה לביטול הרשעה. בגיר צעיר. ללא עבר פלילי. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר בודדים עד ל-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע, נידון ל-350 שעות של"צ.

ג.           רע"פ 2678/20 רחמים נ' מדינת ישראל (27.4.20) - המבקש הורשע בתקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, לאחר שהכה את שכנתו - המתלוננת, אישה כבת שמונים, על רקע ויכוח, בפניה וגרם לה לסימני חבלה ורגישות באף. בית-משפט השלום גזר עליו 10חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו בקבעו כי המקרה אינו מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. בקשת רשות-ערעור לבית-המשפט העליון - נדחתה.

ד.       רע"פ 3163/17 יואב שבח נ' מדינת ישראל (19.6.17) - בבית-משפט השלום הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי, על המבקש, אשר תקף קשיש על רקע סכסוך, בשעה שהלה הלך ברחוב עם כלבו, וגרם לו לחבלות שהצריכו טיפול רפואי. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, והעמיד את עונשו על 10חודשי מאסר לריצוי בפועל, כשיתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט העליון - נדחתה.

15.  נוכח האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 8- 16 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

6

16.  בכלל הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התחשבתי לחומרא בעברו הפלילי של הנאשם, אשר כולל שלש הרשעות קודמות בביצוע עבירות אלימות, הוא אף ריצה מאסרים בפועל. למרות זאת לא למד את לקחו וחזר לבצע מעשה אלימות. בנוסף התחשבתי אף בהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם משליך את האחריות על התנהלותו הפוגענית והאלימה על המתלונן ומתקשה לגלות אמפטיה כלפיו. מנגד שקלתי לקולא את הודאת הנאשם וחיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בהעדת עדים, לרבות המתלונן.כך גם את הפגיעה שתיגרם לאמו של הנאשם כתוצאה מענישתו.כמו כן את התקופה בה היה מצוי במעצר ובתנאים מגבילים.

17.  לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 7.11.19-24.12.19.

ב.     4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות.

ג.       פיצוי למתלונן, עד התביעה 1, בסך 1,500 ₪ , אשר תקוזז מהפקדה המצויה בתיק . אם לא קיימת הפקדה, הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מעת שחרורו ממאסר.

ניתן היום, ה' אב תשפ"א, 14 יולי 2021,