ת"פ 19944/02/17 – מדינת ישראל נגד מרט פיסחוב
ת"פ 19944-02-17 מדינת ישראל נ' פיסחוב(עציר) ת"פ 16454-08-16 |
|
19 אוקטובר 2017 |
1
|
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
מרט פיסחוב (עציר)
|
||
#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד חן שפירא
הנאשם הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד אורן שפקמן מטעם הסניגוריה הציבורית
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
נוכח הודאתו, הריני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתבי האישום המתוקן.
ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ח, 19/10/2017במעמד הנוכחים.
|
עמית פרייז, שופט |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
2
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים (2 עבירות) ותקיפת שוטר במילוי תפקידו וזאת בגין 2 אירועים כפי שיפורט להלן.
האירוע הראשון התרחש במרץ 2016 כאשר בעקבות קריאת מוקד שוטר הגיע לביתו של הנאשם, ביקש לעכבו, הנאשם סירב לכך ועל כן הוחלט לעצרו וגם לכך סירב הנאשם. בהמשך כשהוכנס לניידת בעט הנאשם בחזהו של השוטר, בהמשך דפק ראשו בניידת, בעט וקילל את השוטר. בהמשך בחדר המעוכבים בתחנת המשטרה הנאשם בעט בדלת ודפק ראשו בקיר, וששוטר אחר ניסה להרגיעו הנאשם היכה אותו באמצעות ידיו בבטן. בעקבות מעשיו הנאשם נפגע ופונה לבית החולים וכשהגיע לשם השתולל שוב וסירב לטיפול רפואי וכאשר שוחרר מבית החולים הוא עבר לבית מעצר איים על שוטר שלישי שידקור אותו.
האירוע השני התרחש בחודש פברואר 2017 כאשר שוטר הגיע למקום בו שהה הנאשם בעקבות דווח מוקדם והבחין בנאשם שהוא תחת השפעת אלכוהול ומדמם מאצבעו ושאל אותו למעשיו. הנאשם בתגובה צעק על השוטר, איים לפגוע בו, וכאשר נדרש להזדהות ירק לעבר השוטר ואמר שיעצו אותו. התבקש שוב להזדהות, שוב איים לפגוע בשוטר ואף דחף אותו .בהמשך לאחר שנלקח לבית החולים אמר לשוטר כי ידקור אותו .
אין חולק כי צבר מעשיו של הנאשם חמור ומעיד על התנהגות שלוחת רסן כלפי העושים במלאכה הלא פשוטה של אכיפת החוק. פעם אחר פעם הנאשם לא מקשיב להוראות השוטרים מאיים עליהם ואף תוקף אותם. הדברים אף משתלבים עם גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם אשר עשיר בעבירות מסוג זה לפני שנים לא מעטות, ומלווה במאסרים בפועל כאשר שני מאסרים מותנים אף הינם ברי הפעלה במקרה זה.
הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים כולל פרשנות לא מובנת מאליה של תחולת המאסר המותנה בן 6 חודשים מת.פ. 4123-08-14 באופן שזה מתייחס לעבירות אלימות אך לא סוכם שיופעל בגין עבירת האיומים אשר רלבנטית לו אלא שהצדדים מבקשים את הפעלת 4 החודשים של המאסר המותנה מתיק זה בגין עבירה של הפרעה לשוטר . מעבר לכך אחת העבירות אף מפעילה באופן שאינו נתון לפרשנות את אותו מאסר מותנה בן 6 חודשים שהרי עבירה של תקיפת שוטר בוודאי מהווה עבירת אלימות. יוצא איפוא ששני המאסרים המותנים מתיק זה הינם ברי הפעלה למרות שהצדדים ביקשו להפעיל רק אחד מהם. בנוסף על כך הצדדים מבקשים להפעיל מאסר מותנה בן 9 חודשים מת.פ. 1263-08-16 שעניינו עבירת אלימות מסוג עוון וגם כאן מדובר באותה עבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו.
3
השורה התחתונה הינה שהנאשם על פי הבנת הצדדים נתון להפעלת 2 מאסרים מותנים בני 9 ו-4 חודשים כאשר לפי הבנתי ניתן להפעיל תנאי בן 6 חודשים. יוצא איפוא שגם לפי העמדה המקלה של הצדדים רוב העונש המוסכם כולל את הפעלת המאסרים המותנים, ולפי הבנתי בדבר אפשרות להפעיל מאסר מותנה נוסף הרי שיוצא שהעונש שסוכם נמוך מהפעלת כלל המאסרים המותנים כל עוד המדובר על הפעלה במצטבר.
דברים אלה נאמרים לא בכדי לבסס עמדה חריגה ולא מקובלת בפסיקה דרך כלל של סטיה מהסדר טיעון אלא בכדי להבהיר לנאשם שבהסדר התביעה הלכה כברת דרך לקראתו כאשר בהחלט ניתן היה לקבל עמדה של מאסר בפועל משמעותי יותר. עם זאת, כאמור הדברים לא מגיעים לדחיית ההסדר כי בסופו של דבר צודק הסניגור כי קיים רקע משותף לכלל העבירות עם כל חומרתן והיא בעיית אלכוהול ממנה סובל הנאשם באופן שמביא אותו לשחרור עכבות וכך להתנהגות שלוחת רסן כלפי השוטרים פעם אחר פעם. יש לזכור גם בסופו של דבר העונש המוסכם אינו קל והגם שהנאשם בפועל מצוי מזה מספר חודשים במעצר ואף שהה תקופה קודמת במעצר למספר חודשים היא רלבנטית לעונש המאסר בפועל הרי שעדין נותרו לו מספר חודשי מאסר בפועל, סה"כ בגין עברותיו גם על פי עתירת הצדדים ירצה מאסר בפועל לא קצר. באופן נגזר משני השיקולים שצויינו כעת הרי שהנאשם כך נראה הגיע להתבוננות פנימית בדבר צורך בשינוי משמעותי במצבו ומעונין מאוד להגיע למסגרת גמילה ככל הניתן תוך כדי ריצוי יתרת מאסרו, ובמידת הצורך אף לאחר שישתחרר.
בשים לב לכל אלה, ועל אף קולתו היחסית של ההסדר אאמץ אותו מבחינת הרכיב הכולל של המאסר בפועל, גם אם אגב כך אפעיל מאסר מותנה שאליו לא כוונו הצדדים אשר ראוי לטעמי להפעילו. בד בבד ולצד התקווה שהנאשם ישתלב בהליך טיפולי בכלא ו/או מחוצה לו, וכך הסיכון הנובע ממנו להישנות העבירות יפחת משמעותית סבורני שיש מקום להרתיעו מביצוע עבירות נוספות גם באמצעות מאסרים מותנים משמעותיים באופן כולל לסוגי העבירות בהן הורשע ותוך תחולה לעבירות נוספות שעניינן דומה.
כעת מפנה התובעת תשומת ליבי לכך שאותו מאסר מותנה בן 6 חודשים לא נכלל בהסכמת הצדדים מסיבה שהוא כבר הופעל בתיק נוסף שעליו נתן הנאשם את הדין - 2243-10-15, דברים אלה מביאים לכך שכמובן לא יהיה מקום כיום להפעיל את אותו מאסר מותנה אולם עדין בסופו של דבר ונוכח יתר השיקולים שצוינו עדין מדובר בהסדר טיעון מקל אך במידה פחות משמעותית משסברתי מלכתחילה ומכל מקום התוצאה הסופית של אימוץ ההסדר נותרת בעינה.
סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
4
א. מאסר בפועל בתיק זה של 6 חודשים כאשר אני מפעיל בחופף ובמצטבר לכך 4 חודשי מאסר על תנאי מת.פ. 4123-08-14, וכן 9 חודשים מאסר על תנאי מת.פ. 1263-08-16. סה"כ ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל וזאת החל מיום מעצרו הנוכחי 26.7.17, ובניכוי ימי מעצר קודמים בתאריכים 6.2.17 עד 16.7.17.
ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים.
ג. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר , והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, או העלבת עובד ציבור או שימוש בכח או באיומים למניעת מעצר או היזק לרכוש במזיד.
ד. קנס בסך 6500 ₪ (אשר מהווה הפעלה של התחייבות בסך 1500 ₪ מת.פ 4123-08-14 וכן התחייבות בסך 5000 ₪ מת.פ. 1263-08-16) , או חודשיים מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם ב-13 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 15.5.18 ובכל 15 לכל חודש עוקב. לא ישולם תשלום אחד במועדו - תעמוד כל היתרה לפרעון מיידי.
העתק הפרוטוקול יועבר לידי מפקד כלא השרון אשר יביא בחשבון את בקשתו של הנאשם להשתלב בהקדם בהליכי גמילה מאלכוהול במסגרת ריצוי יתרת מאסרו כאשר הדבר לא ניתן לביצוע בכלא השרון ועל כן מבקש הנאשם לעבור לכלא אחר בו ישנה תוכנית שכזו. בית המשפט ממליץ בחום
לקבל בקשה זו של הנאשם בשים לב לרקע של שימוש באלכוהול בכלל העבירות של הנאשם ובאופן
שגמילה זו ככל שתצלח תסייע לנאשם להשתקם ותפחית את הסיכון לעבירות עתידיות. עם זאת
יובהר כי החלטה סופית בענין הינה של רשויות שב"ס לרבות מפקד הכלא.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.
5
ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ח, 19/10/2017 במעמד הנוכחים.
|
עמית פרייז, שופט |
הוקלדעלידיסופיהעטיה