1

 

 

 

 

כתב אישום

 

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של הסגת גבול וסיוע לגניבה בניגוד לסעיפים 447(א) ו- 31+384 לחוק העונשין התשל"ז-1977 וכן בעבירה של הסתייעות ברכב לעבור עבירה בניגוד לסעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 28.6.13 הסיג הנאשם גבול בצוותא חדא עם אחרים אשר זהותם אינה ידועה למאשימה, לתוך מפעל אשר בבעלות המתלונן, בכך שהנאשם הגיע למקום כאשר הוא נוהג במשאית והאחרים נוהגים בשתי משאיות נוספות.

 

2

מיד ובסמוך חתכו האחרים את השרשרת והמנעול שסגר את שער הכניסה למפעל, הנאשם נכנס לשטח המפעל בכוונה לבצע גניבה, וסייע לאחרים לגנוב מהמפעל חומרי גלם מסוג "פולימר" במשקל כטון וחצי , בכך שהעלה בצוותא חדא עם האחרים, את הרכוש הגנוב על משאיתו, עזב את המפעל ונסע עם משאיתו למקום בו פרקו האחרים את הסחורה. שווי החומר שנגנב נאמד ב- 73,000 ₪. בנסיבות אלה הסתייע הנאשם במשאית כדי לעבור עבירה.

 

הסדר הטיעון

 

2.     ביום 8.1.17 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע והצדדים יעתרו במשותף להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר שירותו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירות רכוש וקנס בסך 5,000 ₪.

 

3.     ביום 1.3.17 ביקש ב"כ הנאשם להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו. בקשתו נדחתה.

 

4.     ביום 7.5.17 הודיע ב"כ הנאשם כי אינו מעוניין בהסדר הטיעון שהוצג ולפיכך טענו הצדדים לעונש שלא במסגרת ההסדר.

 

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

 

5.     בתסקיר מיום 14.9.17 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 43, נשוי ואב ל-5 ילדים, עובד בתפקיד נהג חלוקה כ-17 שנה, גדל במשפחה ברוכת ילדים, נעדר עבר פלילי. בהתייחס לעבירות שביצע תיאר כי שכנו הציע לו לעשות הובלה פרטית. לדבריו לא ידע כי לשכנו יש מעורבות קודמת בפלילים ותיאר קשר של אמון ביניהם. הנאשם תיאר כי בעת אירוע העבירה הגיע למקום ההובלה והותקף בידי רעולי פנים, חש מופתע וחסר אונים ושיתף עימם פעולה. סירב לבקשתם להעביר הסחורה לטייבה, ונסע לביתו והם אספו את הסחורה מביתו. לדבריו לא פנה למשטרה מחשש לפגיעה בו ובמשפחתו.

שירות המבחן התרשם שהנאשם נוטל אחריות על מעשיו, ומביע חרטה, מעורבותו באירוע העבירה אינה משקפת את התנהלותו היום-יומית, הנאשם מנהל אורח חיים יציב ובעל ערכים נורמטיביים.

 

שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות צו של"צ. שירות המבחן סבור כי ענישה בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות עלולה לפגוע במסגרת עבודתו ולהביא לפיטוריו, להעמיק את מצוקתו ולגרום לרגרסיה בתפקודו, לפיכך המליץ שירות המבחן להימנע מכך.

 

6.     הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

טיעוני הצדדים

3

7.     ב"כ המאשימה ציינה שהנאשם יליד 1974, נעדר עבר פלילי, חזרה על עובדות כתב האישום המתוקן. הפנתה לחומרת הנסיבות העולות מכתב האישום, לשווי הרכוש שנגנב, לחלקו של הנאשם אשר סייע לאחרים. טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר. הגישה פסיקה התומכת בטיעוניה, טענה כי המלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת העבירה. לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם עתרה לענישה ברף הבינוני נמוך של המתחם, וכן מאסר מותנה ארוך ומרתיע, התחייבות, פיצוי לבעל המפעל, פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס.

 

 

8.     ב"כ הנאשם טען שהנאשם לא שמר על זכות השתיקה בהודעתו במשטרה אלא מסר את פרטי האחרים. לדבריו, החקירה כנגד האחרים לא מוצתה והוא היחיד שהוגש נגדו כתב אישום. לדבריו הנאשם אינו שותף בכנופיה, הגיע למקום לצורך ביצוע הובלה רגילה, קיבל תשלום עבור הובלה רגילה, ורק לאחר שהגיע למקום הבין את המתרחש. לדבריו הנאשם אדם נורמטיבי, עובד ומתפרנס מגיל צעיר. לדבריו, הנאשם פחד מהאחרים, וחשש לשלום משפחתו. ב"כ הנאשם ציין כי הרכוש הגנוב לא נשאר אצלו אלא נלקח על ידי האחרים ולפיכך אין להשית עליו קנס. ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, לנזק שיגרם לו אם יוטל עליו מאסר בדרך של עבודות שירות. הפנה לחלוף הזמן מביצוע העבירה ולכך שלא נפתחו תיקים נוספים. ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. ביקש שלא לשלול את רישיונו שכן מתפרנס מנהיגה.

 

9.                                                     הנאשם הביע חרטה על כך שלא פנה מיד למשטרה. ציין כי הוזמן למקום על ידי שכנו ואם היה ניגש למשטרה הכנופיה היתה פוגעת במשפחתו. לדבריו יצא מביתו כדי לבצע הובלה רגילה ולא כדי לגנוב, ועשה טעות שלא התקשר למשטרה כשהבין שמתבצעת גניבה. לדבריו הוא אב ל- 5 ילדים. לאחרונה החל בבניית ביתו. עובד 17 שנה בנירלט, במסגרת עבודתו עובר כל שנה בדיקות פוליגרף, חושש שיפוטר ולא ימצא עבודה.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

10.הערכים החברתיים אשר נפגעו הם שמירה על קניינו של אדם, ושמירה על תחושת בטחונו של הציבור.

ביחס לעבירה של הסגת גבול קבע המחוקק עונש מירבי של שנתיים מאסר. ביחס לעבירת הגניבה נקבע עונש מירבי של 3 שנות מאסר, עם זאת עונשו של המסייע הוא מחצית העונש, קרי עונש מירבי של 18 חודשי מאסר.

 

11.מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני. הנאשם הסיג גבול עם משאיתו, בצוותא חדא עם אחרים לתוך מפעל וסייע לאחרים לגנוב חומרי גלם בשווי 73,000 ₪, תוך שימוש במשאיתו.

 

4

12.באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות: בתיק לא נוהלו הוכחות. הגם שעל פי סעיף 40י (ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו ביחס לנסיבות ביצוע העבירות גם בשלב הטיעונים לעונש, הרי שלא הובאו ראיות לנסיבות ביצוע העבירות, למעט דברי הנאשם ובא כוחו בשלב הטיעונים לעונש. לדבריהם הנאשם הוזמן על ידי שכנו לביצוע הובלה וקיבל תשלום עבור הובלה. לא ידע שהוזמן כדי לבצע גניבה, כשנודע לו על הגניבה, המשיך לשתף פעולה בשל הפחד שמשפחתו תיפגע. טעה שלא התקשר למשטרה, לא עשה כן בשל הפחד.

הנאשם לא הציג כל מסמך או ראיה אחרת לצורך חיזוק דבריו, למעט הודאתו במשטרה (נ/1) שכבר בהודאתו הראשונית מסר גרסה זו.

 

·        תכנון מוקדם: אין ספק שביצוע העבירות הצריך תכנון מוקדם, תיאום בין גורמים שונים, הגעתן של 3 משאיות, אנשים שיעמיסו ציוד, כלי פריצה. אלא שאין אינדיקציה בכתב האישום לחלקו של הנאשם בתכנון. נתתי דעתי לכך שכתב האישום נגדו תוקן באופן שממבצע עיקרי הוא תוקן למסייע. נתתי דעתי לדברי הנאשם כי לא זו בלבד שלא היה לו חלק בתכנון, אלא שלדבריו סבר כי הוא הוא הוזמן לביצוע הובלה רגילה וקיבל תשלום עבור הובלה רגילה.

 

·        חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות ומידת ההשפעה של האחר על הנאשם בביצוע העבירות: נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו בצוותא עם אחרים, וכי לא יוחסה לנאשם הגניבה, אלא רק סיוע לגניבה. הנאשם נהג באחת מ- 3 המשאיות שהגיעו למקום, האחרים חתכו את השער והמנעול והוא סייע בכך שהעמיס ביחד עם האחרים את הרכוש הגנוב על המשאית, עזב את המקום עם משאיתו, ונסע למקום בו האחרים פרקו את הסחורה.

 

בית המשפט העליון קבע כי ככלל, תרומתו של המסייע לביצוע עבירה, פחותה מתרומתו של המבצע העיקרי.

 

ראו למשל ע"פ 10153/07 קייסי נ' מדינת ישראל (30.7.12):

"המסייע, חרף תרומתו למעשה העבירה, כשמו כן הוא, - הוא נותר מחוץ למעגל העברייני הראשוני, ולכן אחריותו נחשבת פחותה".

 

·        אין בכתב האישום אינדיקציה להשפעת האחרים על הנאשם בביצוע העבירה, עם זאת נתתי דעתי לדברי הנאשם לפיהם הוזמן למקום על ידי שכנו וכשנודע לו כי מתבצעת גניבה חשש משכנו ומהכנופיה, חשש לשלום משפחתו, כך גם עולה מהודאתו נ/1, ממנה ניתן להתרשם כי כשהנאשם הבין שמתבצע משהו לא תקין, הבין שהסתבך אך לא ידע מה לעשות.

 

·        הנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא נזק רכוש בשווי מוערך של 73,000 ₪. כאמור הנזק לא נגרם על ידי הנאשם לבדו, אלא גם על ידי האחרים, הנאשם נהג במשאית אחת מתוך שלוש. נתתי דעתי לדברי הנאשם כי הרכוש הגנוב לא נשאר בחזקתו אלא נלקח על ידי האחרים.

 

5

·        הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה. אין אינדיקציה לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, מעבר לדבריו שלו. כאמור, מדברי הנאשם עולה כי לא היה מודע לכך שמבצע עבירה עד שהגיע למקום. ומשהגיע למקום ביצע את העבירה בשל החשש מהאחרים, חשש שיפגעו בו ובמשפחתו.

 

·        יכולתו של הנאשם להבין את המעשה. הנאשם הבין את מעשיו ואת הפסול שבמעשיו.

 

·        יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה. לדברי הנאשם, מרגע שנודע לו על מעשה העבירה חשש מחברי הכנופיה עימם ביצע את העבירה ולכן שיתף פעולה. למרות דבריו אלו, ואף על פי כן, יכול היה הנאשם להימנע מהמעשה.

 

 

13.הגם שמעבר למפורט בכתב האישום ומעבר לדברי הנאשם לא הובאו ראיות נוספות מהן ניתן ללמוד על נסיבות ביצוע העבירות, הרי שהתיקון שבוצע בכתב האישום מתיישב עם דברי הנאשם כי הוא לא היה הגורם המתכנן, וכי חלקו בפרשה משני ביחס לאחרים. כתב האישום תוקן באופן שיוחס לו סיוע.

 

אף על פי כן, לא ניתן להתעלם מכך שהסיוע של הנאשם היה סיוע ממשי, הנאשם הסיג גבול לשטח המפעל עם משאיתו וסיפק לאחרים אפשרות להסתייע במשאיתו לצורך גניבת סחורה בהיקף ניכר.

 

14.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר ממושך. ראו למשל:

 

·        רע"פ 792/14 אחמד סבאג נ' מדינת ישראל (16.3.14). המבקש הסיע שני שוהים בלתי חוקיים לבית מגורים בירושלים, השניים נכנסו לדירת מגורים וגנבו ממנה רכוש רב. המבקש המתין ברכבו, והשניים העמיסו ברכבו את השלל הגנוב ונסעו מהמקום. ברכב נמצאו כלי פריצה. המבקש הורשע בעבירות של סיוע להתפרצות למגורים, סיוע לגניבה, סיוע להחזקת מכשירי פריצה וכן הסעת שב"חים. המבקש נדון ל- 11 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעוריו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו. בית המשפט קבע כי המבקש סייע למבצעים העיקריים "סיוע ממשי והכרחי". נסיבות אלו, בתוספת עברו הפלילי המכביד של המבקש מצדיקות החמרה בעונשו.

 

·        עפ"ג (חיפה) 55303-03-17 מוסא דארי נ' מדינת ישראל (17.5.17). המערער הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לפריצה לבניין, זיוף סימני זיהוי של רכב והסתייעות ברכב כדי לעבור עבירה. המערער קשר קשר עם 9 אחרים להתפרץ לעסק ולגנוב רכוש רב. המערער סייע להתפרצות בכך שהאחרים הגיעו למקום רעולי פנים, מצויידים בכלי פריצה ופנסים, המערער יחד עם 2 אחרים זייפו סימני זיהוי של המשאית אשר הגיעה למקום ואשר עליה הועמס הציוד הרב שנגנב מהמפעל. כשהמשאית נכנסה לעסק המערער המתין להתריע בפני הגעת משטרה. לאחר מכן המערער נסע ברכב לפני המשאית כדי ללוותה וכשהגיעו למחסום משטרתי עדכנו את נהג המשאית, אשר נטש את המשאית ונמלט. שווי הרכוש שנגנב והנזק שנגרם מוערך ב- 687,077 ₪. בית משפט קמא גזר על המערער 12 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ומשיקולי שיקום העמיד את המאסר על 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות.

6

 

·        עפ"ג (ב"ש) 47551-07-10 חביב נ' מדינת ישראל (10.11.10), המערערים הורשעו בעבירות של הסגת גבול, ניסיון גניבה והיזק לרכוש במזיד. המערערים הסיגו גבול בצוותא למפעל, בכך שנכנסו דרך החומה, חתכו את מנעול התליה של המקרר, וניסו לגנוב תשעה משטחי בשר. שירות המבחן התרשם כי המערערים אינם לוקחים אחריות, אין נכונות לטיפול, נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה בדמות מאסר בעבודות שירות. משפט קמא גזר על המערערים 60 ימי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, לצד עונשים נלווים. בית משפט המחוזי הותיר את עונש המאסר על כנו, וביטל את הוראת החילוט בנוגע למשאיתו של מערער 2.

 

·        ת"פ (נצרת) 5132-10-15 מדינת ישראל נ' חטיב (7.2.17). הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול וגניבה. הנאשם נכנס לשטחו של המתלונן וגנב מהמחסן המגודר גנרטור בשווי 3500 ₪. נדון במסגרת הסדר למאסר מותנה וקנס.

 

·        ת"פ (ק"ש) 19182-04-15 מדינת ישראל נ' עאסלה (­7.9.16). הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול וגניבה חקלאית. הנאשם הגיע עם רכבו לשדות הפקאנים של קיבוץ וגנב 30 ק"ג אגוזים בשווי 600 ₪. נדון במסגרת הסדר למאסר מותנה וקנס.

 

·        ת"פ(ב"ש) 60967-12-16 מדינת ישראל נ' תמסטט ואח' (27.3.17). הנאשם הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע להתפרצות לבית מגורים וגניבה. הנאשם קשר קשר עם אחרים לפרוץ לבית כדי לבצע גניבה. הם הגיעו לבית, אחד האחרים נכנס לבית, הנאשם סייע בכך שהמתין במקום עם רכבו, האחר גנב מהבית פרטי רכוש שונים. הנאשם נדון במסגרת הסדר טיעון ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית.

 

15.לאור כל האמור, אני קובעת כי בנסיבות שבפניי, בשים לב שהנאשם לא הורשע בעבירה של קשירת קשר, לכך שאין אינדיקציה להיותו חלק בתכנון האירוע, לכך שחלקו בגניבה הסתכם בסיוע, הגם שסיוע ממשי ומשמעותי, לכך שהרכוש הגנוב לא נותר בחזקתו, להיקף הרב של הרכוש שנגנב, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד לשנת מאסר.

 

16.לא מצאתי הצדקה לסטות לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

 

שיקולים לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

 

17.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        את נטילת האחריות המידית על מעשיו. הנאשם הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה.

·        את היותו נעדר עבר פלילי.

·        את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה (ארבע וחצי שנים), ואת העובדה כי הנאשם לא חזר לבצע עבירות בכל השנים הללו.

7

·        את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו. הנאשם נשוי ואב ל- 5 ילדים. עובד 17 שנה כנהג חלוקה במשאית בחברת שיווק צבע ארצית. לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי ענישה בדמות מאסר (ולו בעבודות שירות) עלולה להביא לפיטוריו של הנאשם, להעמיק את המצוקה הכלכלית בה שרויה משפחתו ולגרום לרגרסיה בתפקודו.

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, מגלה יציבות ואחריות בתחום התעסוקתי ובעל יכולות גבוהות, הנאשם נעדר דפוסי חשיבה עבריינים והעבירה היתה חריגה להתנהלותו.

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי ההליכים המשפטיים והמחירים ששילם היוו גורם מרתיע והסיכון להישנות עבירות נמוך.

·        לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה חינוכית בדמות של"צ.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו של המתחם.

·        לקחתי בחשבון את דברי ב"כ הנאשם כי הנאשם הוא היחיד אשר נגדו הוגש כתב אישום בפרשה, למרות שבמקום היו שלוש משאיות ואנשים נוספים אשר היו המבצעים העיקריים. לדבריו היחידה החוקרת לא פעלה למיצוי החקירה, למרות שלטענתו הנאשם שיתף פעולה בחקירתו ומסר המידע שהיה ברשותו. מעיון בחקירת הנאשם (נ/1) עולה כי אכן מסר לשוטרים את פרטי הגורם אשר הזמין אותו לבצע את ההובלה.

 

18.             לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, מצאתי לנכון, בזו הפעם, לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב המאסר. תמהיל הענישה יאוזן ברכיב של"צ בהיקף גדול יותר מזה אשר הומלץ על ידי שירות המבחן וברכיבים נוספים, לרבות רכיבים כלכליים, אשר בהצטברם יחד יהוו תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד.

 

 

עונשו של הנאשם

19.             לאור כל האמור מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת רכוש.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מביצוע כל עבירת רכוש.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

ג.         הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בהתאם לתכנית שתוגש על ידי שירות המבחן תוך 60 יום ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

8

ד.         פיצוי בסך 7500 ₪. הפיצוי ישולם למתלונן גיל פלוס, ע"ת 1.

            הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 1.2.18.

ה.        קנס בסך 1000 ₪ או 5 ימי מעצר תמורתו.

הקנס ישולם ב-2 תשלומים החל מיום 1.12.18. כל תשלום ייזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי.

ו.          פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור כל עבירה תוך הסתייעות ברכב.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ככל שיש מוצגים יושמדו

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ח, 17/12/2017 במעמד הנוכחים.