1

 

 

 

כתב האישום

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום 17.7.16, בסמוך לשעה 16:30 הסיע הנאשם ברכבו מכיוון צומת בית קמה לכיוון העיר שדרות, שני תושבי הרשות הפלסטינאית שאין בידיהם אישור כניסה ושהייה בישראל על פי חוק.

 

הסדר הטיעון

2.     ביום 12.11.17 הציגו הצדדים הסדר לפיו יודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, יורשע ויישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. ב"כ הנאשם ביקש ששירות המבחן יתייחס בתסקירו לשאלת ביטול ההרשעה. לא הוצגה הסכמה עונשית.

 

תסקיר שירות המבחן

2

3.     ביום 26.4.18 התקבל תסקיר ובו סקר שירות המבחן באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 22, נשוי, אב לתינוק ואשתו בהריון. הנאשם בוגר 12 שנות לימוד, נעדר הרשעות קודמות. הנאשם הודה בביצוע העבירה, לדבריו אסף לטרמפיסטים שמסרו לו שיש בידיהם אישורים חוקיים לשהייתם. לדבריו לא ביצע את העבירה להשגת רווח אלא מתוך רחמנות ורצון טוב לעזור בשל מזג האוויר החם. בהמשך מסר כי מאז ההליך המשפטי כנגדו הפסיק לחלוטין להסיע טרמפיסטים ברכבו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסי עבריינות, בעל יכולת להפנים גבולות וסמכות. להערכת שירות המבחן העבירה בוצעה על רקע תחושה של פגיעות, קורבנות ועמדות אנטי ממסדיות. התקשה לבחון מעשיו באופן ביקורתי ומעמיק. עם זאת מבחן הפסול במעשיו, הורתע מההליך המשפטי והערכת שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות נמוך. שירות המבחן לא התרשם מנזקקות טיפולית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתפקד באופן תקין במסגרות חייו השונות ובעל מערכת ערכים נורמטיבית בבסיסה, הגם שמגלה עמדות אנטי ממסדיות אשר במצבים מסוימים עלולות להכשילו ולהביאו להגמשת גבולות.

שירות המבחן המליץ על ענישה בדרך של צו של"צ. לאור גילו הצעיר והפגיעה האפשרית בתעסוקתו וכחלק מתפיסה צופה פני עתיד, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו.

 

טיעוני הצדדים

4.     ב"כ המאשימה ציינה שהנאשם יליד 1994, נעדר עבר פלילי, הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, טענה שהפגיעה משמעותית, הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה, לדבריה מתחם העונש ההולם נע בין 1-6 חודשי מאסר בפועל, הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן ועתרה להטיל על הנאשם את הרף הבינוני - נמוך של המתחם וכן למאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי, התחייבות וקנס.

 

5.     ב"כ האשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לגילו הצעיר, למצבו המשפחתי, לעברו הנקי. לשיטתו מתחם העונש ההולם נע ממאסר על תנאי קצר ועד לחודש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, זאת בשים לב שהיסוד הנפשי היה עצימת עיניים ולאור מדיניות המאשימה אשר עד לעת האחרונה לדבריו נהגה לסגור תיקים דומים. ביקש לבטל הרשעת הנאשם שכן זו עלולה לפגוע בו, ביקש להימנע מפסילת רישיון שכן הנאשם זקוק לרכב לצרכי פרנסתו. ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן.

 

6.     הנאשם הביע צער, מציין כי גילה רחמים כלפי הטרמפיסטים. לדבריו מאז אינו אוסף עוד טרמפיסטים כלל. מציין כי הוא עובד בחברה ומתכנן להתקדם במקום עבודתו.

 

3

דיון

7.     במקרה דנן, הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה של הסעת שב"ח הוא שלום הציבור ובטחונו וזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

 

על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל).

 

8.     בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבות תיק זה אינה ברף הגבוה, לא נטען כי השב"חים ביצעו עבירות נלוות, בפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור.

 

9.     באשר לנסיבות ביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי הנאשם הסיע 2 שוהים בלתי חוקיים, כי ההסעה נעשתה מתוך תחומי מדינת ישראל מצומת בית קמא לכיוון שדרות, כי אין אינדיקציה לכך שההסעה בוצעה בשכר. לקחתי בחשבון את דברי הנאשם כי אסף את השוהים כטרמפיסטים מתוך רחמנות בשל החום ששרר אותה עת. אין אינדיקציה לתכנון מוקדם לביצוע העבירה ואף לא תחכום בביצועה.

 

10.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:

 

·        רע"פ 1119/18 מוחמד חסן נ' מדינת ישראל (9.5.18) המערער הורשע בעבירה של הסעת 2 תושבי האזור אשר שהו בישראל שלא כדין אל תוך תחומי הארץ. בית המשפט קמא גזר עליו 4 חודשי מאסר על תנאי, 3 חודשי פסילה על תנאי וקנס. ערעורו של המערער על החלטת בית משפט קמא להרשיעו, נדחו בבית המשפט המחוזי והעליון.

·        רע"פ 2844/16 ביאלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.04.16), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של נסיון להסעת 3 שב"חים. בית המשפט קמא גזר עליו 80 ימי מאסר בע"ש, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

·        רע"פ 9038/15 סרחאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.01.16), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של שהייה בלתי חוקית והסעת שוהה בלתי חוקי נוסף. (הנאשם ובן משפחה נוסף שהגיעו לבקר את אשתו החולה של הנאשם). בית המשפט קמא גזר עליו 3 חודשי מאסר, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

4

·        רע"פ 2572/16 סויסה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.4.16), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשתי עבירות של הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין ובעבירה של סיוע לכניסה לישראל שלא כדין. בית המשפט קמא גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס. ערעורים בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי נדחו.

·        רע"פ 3656/05 מנחם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.5.05), התקבלה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי (נסיעה קצרה שלא על רקע עסקי). בית משפט קמא גזר מאסר למשך 40 יום לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו וגזר עליו 45 ימי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והורה כי 45 ימי המאסר ירוצו בעבודות שירות.

·        עפ"ג (מחוזי מרכז) 42224-05-14 סרסור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 3.8.15), התקבל ערעור של נאשם שהורשע בביצוע עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, בית משפט קמא גזר 8 חודשי מאסר תוך הפעלת 2 מאסרים מותנים בחופף. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל המאסר והאריך התנאים.

 

ראו גם: ת"פ (ב"ש) 38900-03-13 מדינת ישראל נ' אבוגודה (הסעת שב"ח יחיד- 5חודשי ע"ש); ת"פ (י-ם) 64092-12-12 מדינת ישראל נ' כרישאת (הסעת שב"ח יחיד בתמורה לתשלום - 21 ימי מאסר בע"ש).

ראו מקרים בהם בתי המשפט נמנעו מהרשעה: ע"פ (י-ם) 2738/08 מדינת ישראל נ' שאהין יוסף (הסעת שב"ח); ת"פ (י-ם) 31772-12-15 מדינת ישראל נ' פלד (הסעת 4 שב"חים); ת"פ (קג"ת) 18284-07-15 מדינת ישראל נ' שורטי ואח' (הסעת שב"ח); ת"פ(רמלה)  16068-07-15 מדינת ישראל נ' אחמד שוויקי (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (קג"ת) 15756-08-14 מדינת ישראל נ' שוורצמן (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (י-ם) 56474-01-13  מדינת ישראל נ' נירוך (הסעת שב"ח); ת"פ (עכו) 49228-07-12 מדינת ישראל נ' ריא (הסעה והעסקת שב"ח יחיד); ת"פ (כ"ס) 32436-01-11 מדינת ישראל נ' עטאללה (הסעה וסיוע להעסקה); ת"פ (כ"ס) 2019/09 מדינת ישראל נ' רצאבי (הסעת שב"ח יחיד).

11.לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות המפורטות, נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.

 

 

ביטול הרשעה

12.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע  פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

5

13.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

 

14.הנאשם עבר את העבירה בהיותו "בגיר צעיר", בטרם מלאו לו 22 שנה.

נסיבות ביצוע העבירה אינן ברף החומרה הגבוה, לא נגבה שכר, ולדברי הנאשם העבירה לא למטרות רווח, אלא מתוך תחושת רחמים בשל החום הכבד ששרר אותה עת, הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ככלל מנהל אורח חיים נורמטיבי, לקח אחריות מיידית, הביע חרטה, הורתע מההליך הפלילי. לדבריו למד את הלקח ומאז לא אוסף טרמפיסטים.

שירות המבחן התרשם כי הסיכון להישנות עבירות נמוך.

חלפו שנתיים ממועד ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים.

לנאשם שאיפות להתפתח בתחום המקצועי, שאיפות שהרשעה עלולה לפגוע בהן.

 

15.הנאשם עובד בחברת "רוזאן תפעול והשמה בע"מ". הוגש לבית המשפט מכתב מאת מעסיקו של הנאשם לפיו החברה עובדת עם מוסדות ציבוריים ובטחוניים ולפיכך החברה מעסיקה רק עובדים נעדרי עבר פלילי.

 

אמנם הנזק הקונקרטי שיגרם לנאשם אינו בעוצמה כה גבוהה, אך בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט העליון גם מקרים שבהם נקבע כי יש מקום לסטות מהכלל ולהימנע מהרשעתו של הנאשם, אף שלא הוכחה קיומה של פגיעה קונקרטית בעתידו או בתעסוקתו.

 

כך למשל, בע"פ 4466/13 נתנאל אסולין פורטל נ' מדינת ישראל, כך גם, בע"פ 111/14 פלוני נ' מדינת ישראל.

 

16.ראו ע"פ (מחוזי מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל, בית המשפט קבע כי מדובר במעין "מקבילית כוחות":

 

"ככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית יותר. ולהיפך - ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם. כמובן שכל זאת בתנאי שמלכתחילה אכן מדובר בעבירה מהסוג ומהנסיבות שמצדיקות בחינת האפשרות לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי".

 

17.בנסיבות שבפני, אף שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעת הנאשם, זאת לאור הפגיעה האפשרית בתעסוקתו וכחלק מתפיסה צופה פני עתיד.

 

6

18.לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני סבורה כי בנסיבותיו של הנאשם לאור גילו הצעיר, ובשים לב שנסיבות ביצוע העבירה באופן יחסי אינן ברף חומרה גבוה, ניתן לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי.

 

19.            לאור האמור, אני מבטלת את הרשעתו של הנאשם מיום 27.11.17, מבלי לבטל את הקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

 

20.באשר לעונש שיגזר, בשים לב למכלול הנסיבות, מצאתי הצדקה להשית על הנאשם של"צ בהיקף הרבה יותר נרחב מזה אשר הומלץ על ידי שירות המבחן, כמו כן מצאתי הצדקה להורות על פסילת רישיונו של הנאשם, הגם שזו תהיה לתקופה קצרה יחסית.

 

 

21.לאור האמור ולאחר שביטלתי את הרשעתו של הנאשם אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בה הודה והכל תוך שנה מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 10 ימים

ב          הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 300 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בהתאם לתוכנית בבית הספר "מולדה" לחינוך מיוחד בתפקיד של אחזקה. בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו, ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירה בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

ג.       פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודש.

          הפסילה בפועל תחל לא יאוחר מיום 1/9/2018 , ועל הנאשם להפקיד רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט השלום בבאר שבע לא יאוחר משעה 13:00 באותו מועד.

         

          מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מיום 1/9/18 אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

 

ד.   פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי

7

מוצגים יושמדו.

ניתנה היום יד' תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018 במעמד הנוכחים