1

1.         הנאשמים הורשעו בהכרעת הדין בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום (שלושה אישומים) בניגוד לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996, חוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום.

2.         ביום 3.1.17 נשמעו בפניי טיעוני הצדדים:

            המאשימה ציינה כי עסקינן ב"מכת מדינה", כשהמדינה מבקשת לצמצמה ולהגיע להרתעה.

2

הנאשמים הורשעו כשעל הכרעת הדין חל תיקון 113 המתייחס להבניית שקה"ד השיפוטי בענישה:

נפגע ערך חברתי בביצוע העבירה, בהפרה חמורה של חוקי מגן ובנסיבות אין לסטות ממתחם הענישה ההולם (ע"פ 8641/12 סעד נ' מד"י). מדובר בעבירות כלכליות מטבען. מתחם הענישה לנאשמת הוא 80% - 100% מהקנס העונשי המקסימלי בחוק קבלני כ"א (58,200 ₪) והרף הנמוך הוא 80% בחוק הגנת השכר לנאשמת הקנס המירבי הוא מחצית הקנס שבסעיף 61(א)(2) קרי: 14,600 ₪ ולנושא משרה, הקנס המירבי הוא מחציתו, קרי: 7,800 ₪. הרף הנמוך ביחס

ל-2 הנאשמים, 80% מהקנס המירבי ביחס לחוק שכר מינימום הקנס המירבי הוא 226,000 ₪.

באשר לתיקון 113 - קביעת מתחם העונש קלה יותר לביה"ד, משנעברו כאן 3 עבירות בהן הורשעו הנאשמים.

כן עתרה לחייב הנאשמים לחתום על התחייבות למשך 3 שנים.

הנאשמת - היא חברה בפירוק, ע"פ צו שניתן ב-29.10.13, לתהליך שלא הושלם. (הפנה לת"פ 36737-11-10, 6722-12-10, שם הושת על חברה בפירוק 13,000 ₪.) לנאשם לא היו עבירות קודמות.

ב"כ הנאשמים טענה כי מדובר בקבלן שירות ולא עבירות כ"א וכי רק כך ב-2011 התאחדות התעשיינים יידעה את המעסיקים שגם חברות נקיון צריכות להשיג רישיון (לעניין תום לבו של הנאשם ולנסיבות ביצוע העבירה).

הנאשם בן 40, נשוי ואב ל-4 קטינים, הוכרז כפושט רגל ב-29.10.13 וכל רכושו וכספיו משועבדים לכנ"ר ובוצעה פריסת חוב של 1,000 ₪ לחודש, אותם הוא משלם עד היום, כשהוא כנהג משאית בקוקה קולה ואשתו כקלדנית בחברת אלקטרה עובדים שעות רבות ביום, משתכרים יחדיו 16,000 ₪ נטו והוצאותיהם (משכנתא כ-4,000 ₪, מעון וצהרונים כ-8,000 ₪, כנ"ר 1,000 ₪) מותירות להם כ-2,000 ₪ למחיה וכלכלה, למשפחה בת 6 נפשות והמינוס בבנק הולך ותופח.

3

הנאשם כאדם צעיר ניהל החברה בתום לב ואי ידיעת החוק (שכמוסבר לעיל, היה שנוי במחלוקת) ומיד לאחר הביקורת הגיש בקשה לרשיון. החברה נסגרה באוקטובר 2011. בשנים הרלוונטיות הנאשם ששקל 210 ק"ג, עבר ניתוח שהסתבך, אוכל רק נוזלים: לפני חודשיים איבד את ההכרה, מצוי בדיכאון קשה, מצב לא קל בבית.

הנאשם הפנים והביע צער על שפעל שלא כדין. מטרת תיקון 113 שיתאפשר שיקום. הסיכוי שיחזור על העבירות אפסי. יש לפסוק נגדו קנס מזערי סמלי של כמה מאות ₪, שיצטבר לכל חובותיו ויחתום על כל ההתחייבות שיידרש.

הנאשם הבהיר כי לא ידע שעבר עבירה והוא מצטער עליה ומבקש הבנה במצבו תוך שישמר שלום בית ותוך דאגה לילדיו.

אח הנאשם טען כי המשפחה כולה נרתמה לסיוע ולתמיכה ועתר לסייע לו באופן חריג, ע"מ שלא יפגע בביתו ובמשפחתו, כולל בבריאותו.

3.         אשר לדעתי -

הנאשמים הורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

            אין חולק כי החברה בהליכי פירוק ואף הנאשם הוכרז כפושט רגל.

שוכנעתי כי אף מצבו הבריאותי של הנאשם אינו טוב, וראויים מאמציו לשמור על ילדיו ולשמר את משפחתו, חרף המשבר הכלכלי שנקלע אליו עקב עיסוקו ובריאותו.

מששוכנעתי כי הושג אלמנט ההרתעה ביחס לנאשמים, ומשלטעמי, הגם שעסקינן בעבירות תוך עיסוק במשלח ידו של הנאשם, ומשעסקינן בעבירה כלכלית ומשמאמצי הנאשם לשקם עצמו ומשפחתו, שכנעוני - נקבע הגזר כאמור.

4

לאחר ששקלתי כל טיעוני הצדדים, מצאתי לגזור, ביחס לכל העבירות בהן הורשעו: על הנאשמת את הקנס בסך 30,000₪, שישולם ב-15 תשלומים שווים ורצופים החל מ-1.4.17 ועל הנאשם את הקנס בסך 15,000₪, שישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מ-1.4.17.

כן יחתום הנאשם על התחייבות שלא לעבור במשך 3 שנים עבירות כעבירות בהן הורשע, אחרת יחויב בקנס המקסימלי הקבוע בצידן.

שוברי תשלום יימסרו וההתחייבויות תחתמנה, בתוך 7 ימים, במזכירות ביה"ד, בפנייה אישית של הנאשם למזכירות כאמור.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 45 יום מהמצאת גזר הדין.

גזר הדין יישלח בדואר כבקשת הצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ז, 21 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

קלדנית: אושרית צברי