ת"פ 19445/04/20 – מדינת ישראל נגד גריגורי סמרין
1
בפני |
כבוד השופט גיל אדלמן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שירלי הדר |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
גריגורי סמרין ע"י ב"כ עוה"ד אסף לוי |
|
|
|
גזר דין
השתלשלות העניינים העובדתית
1. הנאשם גריגורי סמרין (להלן: הנאשם), הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין), איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 19.04.2020, בשעה 01:53 או בסמוך לה, ניגש הנאשם אל חנות המשקאות "סלובטיק" שבשדרות התמרים באילת (להלן: החנות), נכנס אל החנות ותר אחר רכוש כדי לגנוב.
שוטרים שהוזעקו למקום עצרו את הנאשם; בתגובה, החל הנאשם להתלהם כלפי השוטרים, "לזוז בחוזקה מצד לצד", וגם סירב להישמע להוראותיהם לחבוש מסיכת פנים להימנעות מהדבקה בנגיף הקורונה.
כתב האישום מספר בהמשך, כי במהלך הנסיעה בה הובל הנאשם אל תחנת המשטרה, הלם את ראשו במחיצת ההפרדה שבתוך הניידת. בחלוף מספר דקות, בעת שהנאשם המתין לחקירתו, פנה אל השוטר אליאור בן שמעון ואמר לו: "לך תזדיין"; "אני אזיין אותך"; "תסתום את הפה"; "תדבר עם המודיעין של תחנת ירדן הגעתי משם".
2
כמו כן, במהלך חקירתו, צעק הנאשם על החוקרת פרח אוחיון, שבתגובה הזעיקה את השוטרים אליאור ואיתם בוחבוט, על מנת שישתלטו על הנאשם. בתוך כך, פנה הנאשם אל השוטר איתם ואמר לו: "בוא החוצה נראה אותך ואני ואתה אחד על אחד".
כתב האישום מתאר כי בהמשך לאמור לעיל, הורד הנאשם אל רחבת התחנה, ואז החל להתלהם כלפי השוטרים במקום, פנה אליהם ואמר: "אני אזיין אתכם" תוך שהוא הטיח את ראשו בקיר שהיה בסמוך שוב ושוב, עד אשר השוטרים נאלצו להשתמש בכוח סביר, ולרסס על גופו גז פלפל כדי לגרום לו לחדול ממעשיו.
2. בדיון שהתקיים ביום 20.10.2021 הציגו הצדדים הסדר טיעון שגובש במסגרת הליך גישור פלילי שהתקיים בפני סגן הנשיא, כב' השופט מרדכי (מוטי) לוי. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות כמפורט לעיל. בהמשך טענו הצדדים באופן חופשי לעונש.
3. התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ועד 18 חודשי מאסר ולמקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם. לשיטתה יש להשית על הנאשם עונש מאסר של 12 חודשים, מאסרים מותנים מהותיים, פיצוי לשוטרים, קנס והתחייבות להימנע מעבירה.
התביעה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום, שהם שמירה על שלטון החוק ושמירה על שלומו של אדם. התביעה טענה בעניין זה כי הפגיעה של הנאשם בערכים אלו היא קשה. הנאשם איים במפגש הראשוני על השוטר, לאחר מכן צעק על החוקרת עד שנזקקה להזעיק סיוע, ואיים על השוטרים שהורידו אותו לתא המעצר.
התביעה טענה כי הפסיקה עמדה על חומרת העבירות נגד שוטרים הממלאים את תפקידם, ולא אמורים להיות חשופים לאלימות פיזית ומילולית, והוסיפה שיש לתת הגנה לשוטרים, שהם נציג המדינה, להשלטת החוק והסדר הציבורי. התביעה הוסיפה כי הנאשם עלול היה לגרום נזק לניידת המשטרה וגם לשוטרים בשים לב למעשיו.
אשר למיקום העונש בגדרי מתחם העונש ההולם טענה התביעה כי הנאשם יליד 1988 ולחובתו 8 הרשעות קודמות בגין עבירות החזקת סם, שיבוש הליכי משפט, הפרעה לשוטר, תקיפה או חבלה ממשית על ידי 2 ויותר, הדחה בחקירה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בגינה אף ריצה מאסר, ועבירות נוספות של אלימות, סמים, גניבה והפרעה לשוטר שהסתיימו ללא הרשעה מבית המשפט לנוער.
3
התובעת טענה כי בעניינו של הנאשם, בשים לב לעברו הפלילי, יש לתן משקל לשיקול הרתעת הרבים והיחיד.
התובעת הפנתה לפסיקה על מנת לתמוך בעתירתה העונשית.
4. הסנגור טען מצידו, כי יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה ועד 4 חודשי מאסר "במקרים החמורים" ולהשית על הנאשם מאסר מותנה והתחייבות.
הסנגור טען כי מדובר בתיק עוני. לטענתו, הנאשם הסיג גבול לחנות לא פעילה, ממנה לא גנב דבר. ביחס לעבירת האיומים, טען הסנגור כי מדובר באיום ברף הנמוך ולא מהסוג שנועד להניא אדם מלבצע פעולה, אלא יכול להתפרש גם כסוג של קללה. הנאשם אמר את הדברים כאשר באותה העת היה נתון בסערת רגשות, אזוק בידיו וברגליו ולא נשקף ממנו איום ממשי.
אשר לנאשם, הסניגור הדגיש כי העבירות בוצעו על רקע היותו דר רחוב בתקופת סגר בעטיה של מגפת הקורונה. הסניגור הוסיף וטען כי מאז ביצוע העבירות לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים, הוא עובד במסעדה כשף, אולם מצבו הכלכלי רע מאוד, ובעקבות כך התקשה אף להגיע לדיונים בעניינו. אשר לעברו הפלילי של הנאשם, טען הסנגור כי העבירות בהן הורשע משנת 2017 הן בגין החזקת סמים ואילו עבירה בגין הפרעה לשוטר היא משנת 2015. הסניגור הטעים כי מדובר בעבירות המאפיינות דרי רחוב, כפי שהיה הנאשם באותה העת.
הסנגור הדגיש כי הנאשם הודה, נטל אחריות על מעשיו, הבין את הפסול שבהם ועל כן יש להשית עליו ענישה צופה פני עתיד והתחייבות כספית.
5. הנאשם אמר ביחס לעונש, כך: "אני כיום חי לבד, שוכר דירה, אני מנהל מטבח בעמוקה זה נקרא "הבית בקצה הנוף" אני בונה שם תפריט, אני עובד 13-14 שעות תודה לאל שסוף סוף חזרתי ויש לי בית".
6. בתום הדיון, מבלי שיהיה בכך בכדי להצביע על עמדה כזו או אחרת מצד בית המשפט, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות על מנת לבחון התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך זו. לאחר מספר דחיות, נוכח קשיים בהתייצבות הנאשם בפני הממונה, התקבלה בסופו של דבר ביום 16.8.2022 חוות דעת ממנה עולה כי הנאשם כשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.
4
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
7. אין חולק כי המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום המתוקן מהווים אירוע אחד הכולל מספר מעשים דומים ועולה כדי מסכת עבריינית אחת המהווה "אירוע מתגלגל" (ראו את ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) .
8. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות מושא כתב האישום הם שלוות נפשו של אדם, שמירה על ביטחונו של אדם ובפרט הגנה על השוטרים מפני פגיעה בהם במהלך ביצוע תפקידם, שמירה על יחס של כבוד כלפיהם; הפסיקה שבה והכירה בחובה להגן על ערכים אלה.
מידת הפגיעה בערכים במקרה דנא היא ברמה נמוכה - בינונית. עבירת הרכוש היא ברף הנמוך- הנאשם נכנס לחנות ותר אחר רכוש לגנוב ממנה, אך לא נטל דבר. כתב האישום תוקן בהתאם. האיומים שהשמיע הנאשם באזני השוטרים ראויים לגינוי, אך ניכר כי נועדו בעיקר להקניט, ולא כוונו לפגיעה קונקרטית בשוטרים. בנוסף, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הנאשם היה באותה העת עצור, על כל המשתמע מכך, נסער רגשית, וכל זאת - בתקופה קשה עת היתה המדינה תחת סגר.
9. הצדדים הגישו פסיקה על מנת לתמוך בעתירתם העונשית; ראיתי להתייחס לחלק מפסקי הדין, הרלוונטיים למקרה דנא.
10. במסגרת ת"פ (נצ') 27578 מדינת ישראל נ' גמאל (21.10.2012) הורשע הנאשם בעבירות של איומים כלפי שוטרים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובעבירת ניסיון להיזק לרכוש במזיד (לניידת המשטרה). בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשים. על הנאשם הושתו 6 חודשי מאסר. בנוסף הופעל מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו, חלקו במצטבר וכן ענישה נלווית.
11. במסגרת ת"פ (ק"ש) 1408-05-18 מדינת ישראל נ' הייב (13.9.2018) הורשע הנאשם בעבירה של איומים כלפי שוטרים. במקרה זה הנאשם ציין כי הוא "יודע היכן הם מתגוררים". בית המשפט קבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם במקרה זה הוטל מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות וכן ענישה נלווית.
5
12. במסגרת ת"פ (רחו') מדינת ישראל נ' מולה (6.9.2020) הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירה של איומים. במקרה שם הנאשם איים על פקחים עירוניים בעת שרשמו דו"ח על הקמת רעש. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם בתיק זה הוטלו 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הופעל מאסר מותנה לקו במצטבר לעונש המאסר וכן רכיבי ענישה נלווים.
13. אשר על כן אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין מאסר מותנה ועד ל 10 חודשי מאסר.
העונש המתאים לנאשם
14. לנאשם עבר פלילי, הכולל 8 הרשעות קודמות, בעבירות סמים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירות אלימות, ועבירות רכוש. הרשעתו האחרונה היא מיום 7.6.2020, בגין עבירות סמים מסוג עוון.
15. שמעתי את טיעוניו של ב"כ הנאשם, ואת דברי הנאשם עצמו לפיהם לאחרונה עלה בידיו לשקם את עצמו. הנאשם עבר להתגורר בעיר צפת, ושכר דירה במקום. הוא מנהל מטבח במסעדה מקומית ואחראי על התפריט המוגש בה. הנאשם ציין כי הוא עובד שעות רבות ביום וכעת יש לו "בית".
16. נתתי דעתי לנסיבות חייו של הנאשם, כפי שעלו בטיעוני ההגנה, אשר היתה להן השפעה על ביצוע העבירות בתיק דנן. מדובר במי שהיה דר רחוב במועד ביצוע העבירה, בתקופה בה נדרשה האוכלוסיה להסתגל לתנאים מורכבים, קל וחומר כשמדובר בחסרי בית.
17. שיקול משמעותי לקולא נעוץ בהודייתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו, תוך נטילת אחריות עליהן וחסכון בזמן שיפוטי.
18.אשר על כן אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:
6
א. מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים. תקופת מאסרו תרוצה בדך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות. תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 17.11.22 במסגרת עמותת "אור יקר" בצפת, בכתובת מעלות הרמ"ק 2, צפת. הובהרה לנאשם חובתו לבצע את עבודות השירות, ובמידה שלא יעשה כן ניתן יהיה להמירן בעונש מאסר בפועל, וכך גם יוכל הממונה לפי שיקול דעתו, היה וימצא קיומה של עילה בכך.
ב. מאסר למשך 3 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור על עבירת הסגת גבול והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
ג. מאסר למשך 3 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור על עבירת איומים.
ד. נאשם יחתום על התחייבות בסך 2,000 להימנע מהעבירות בהן הורשע וזאת לתקופה של שנתיים מהיום.
מוצגים - כל המוצגים יושמדו/יחולטו/יושבו, לשיקול דעת המאשימה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 ימים.
ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"ב, 22 ספטמבר 2022, בנוכחות הצדדים.
